אני נגנבת

אין בי כוח יותר נמאס לי להתמודד לבד נמאס לי להיות, כמו להחזיק את הכול בשתי ידי.. אלה הם חיי ככול שהזמן עובר הכוחות שלי נגמרים כמה אפשר להיות לבד? כמה אפשר לחיות בקלקול? אתם באים והולכים הולכים ובאים לא רוצה אותכם או שאתם מבינים. אין בי כוח יותר להתמודד עם הצער, הכאב, הריקנות. מנסה ונופלת מנסה ונופלת אני רגישה כמו צמר גפן אבל יודעת שאפשר לא נכנעת - אי אפשר! אלוהים היכן אתה? מכול אותם אלפי אנשים ביקום.. אולי סתם אני מתמרמרת חיי טובים משל מאות אחרים, איזו נחמה עקומה העולם מתמוטט השינוי כבר כאן ואני בשלי שקועה-מתבישת בשביל שנינו על החרפה. תמיד אומרת תודה. אני כמהה לשינוי והוא לא בא. אני כמהה לחבר וזה לא מסתדר. כמהה לחיים ונגמר לי האויר. אוווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףף נשבר לי הזין.

את בן או בת ? כתבת שנשבר לך הזין

מה הבעיה

ריקנות? אולי תחזרי בתשובה או תכנני מסע לחיפוש עצמי...

"קודם כל אני אמריקני, אחר־כך מזכיר המדינה של ארצות הברית ואחר־כך יהודי" גולדה בתגובה: "אנחנו קוראים מימין לשמאל" 

את בן או בת ? כתבת שנשבר לך הזין


גם לבנות

יכול להישבר הזין. וחמור יותר לבנים לא ניתן לצאת למסע כרגע- זו חלק מהבעיה. והתשובה מקלה על החיים אך לא פותרת חסכים,ולא סותמת סדקים. תודה.

אני נגנבת

אין בי כוח יותר נמאס לי להתמודד לבד נמאס לי להיות, כמו להחזיק את הכול בשתי ידי.. אלה הם חיי ככול שהזמן עובר הכוחות שלי נגמרים כמה אפשר להיות לבד? כמה אפשר לחיות בקלקול? אתם באים והולכים הולכים ובאים לא רוצה אותכם או שאתם מבינים. אין בי כוח יותר להתמודד עם הצער, הכאב, הריקנות. מנסה ונופלת מנסה ונופלת אני רגישה כמו צמר גפן אבל יודעת שאפשר לא נכנעת - אי אפשר! אלוהים היכן אתה? מכול אותם אלפי אנשים ביקום.. אולי סתם אני מתמרמרת חיי טובים משל מאות אחרים, איזו נחמה עקומה העולם מתמוטט השינוי כבר כאן ואני בשלי שקועה-מתבישת בשביל שנינו על החרפה. תמיד אומרת תודה. אני כמהה לשינוי והוא לא בא. אני כמהה לחבר וזה לא מסתדר. כמהה לחיים ונגמר לי האויר. אוווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףף נשבר לי הזין.

בבקשה

אלוהים מסיע,במיוחד למבקשים באמת עזרי לעצמך במה שניתן, לנשום עמוק ולהחזיק חזק.

סופר רקנות

אני מרגישה בדיוק כמוך אבל מאמי אנחנו זן נדיר ומיוחד ואני מאמינה שתשרדי והלוואי שהיו לי פתרונות או קצורי דרך בשבילנו אז למרות הכל חזקי ןאמצי....

את נשואה ?

סופר רקנות

אני מרגישה בדיוק כמוך אבל מאמי אנחנו זן נדיר ומיוחד ואני מאמינה שתשרדי והלוואי שהיו לי פתרונות או קצורי דרך בשבילנו אז למרות הכל חזקי ןאמצי....

שאלה למה לחיות בריקנות ובקילקול?

צר לי בשבילנו. לרוב זה יושב בקרקעית לפעמים בא גל ומציף.

את נשואה ?


למה זה שיך?

לא. הבושה היא לאלוהים שוודאי לא זקוק לה ממני.

צר לי בשבילנו. לרוב זה יושב בקרקעית לפעמים בא גל ומציף.

לצר לי עליינו

אז או שזה בא ומציף או שבא ומטביע אותנו. אבל עם הצפה אפשר להתמודד טביעה זה כבר משהו אחר משכן אסור לשקוע לתוך זה...

שאלה למה לחיות בריקנות ובקילקול?


למה???

אני לא חושבת שאנשים בוחרים לחיות ברקנות לכל אחד יש את הרגעים האלה השאלה איך כל אחד מאתנו בוחר להתמודד עם זה.

למה זה שיך?

לא. הבושה היא לאלוהים שוודאי לא זקוק לה ממני.

לא הבנתי

היי סמיילי לא הבנתי למה את מתכוונת "הבושה היא לאלוהים שוודאי לא זקוק לה ממני."

אני נגנבת

אין בי כוח יותר נמאס לי להתמודד לבד נמאס לי להיות, כמו להחזיק את הכול בשתי ידי.. אלה הם חיי ככול שהזמן עובר הכוחות שלי נגמרים כמה אפשר להיות לבד? כמה אפשר לחיות בקלקול? אתם באים והולכים הולכים ובאים לא רוצה אותכם או שאתם מבינים. אין בי כוח יותר להתמודד עם הצער, הכאב, הריקנות. מנסה ונופלת מנסה ונופלת אני רגישה כמו צמר גפן אבל יודעת שאפשר לא נכנעת - אי אפשר! אלוהים היכן אתה? מכול אותם אלפי אנשים ביקום.. אולי סתם אני מתמרמרת חיי טובים משל מאות אחרים, איזו נחמה עקומה העולם מתמוטט השינוי כבר כאן ואני בשלי שקועה-מתבישת בשביל שנינו על החרפה. תמיד אומרת תודה. אני כמהה לשינוי והוא לא בא. אני כמהה לחבר וזה לא מסתדר. כמהה לחיים ונגמר לי האויר. אוווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףף נשבר לי הזין.

אולי ניגוב חומוס קטן

בטח לא יזיק :-)
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר