שם בלילה , בים

בשולחן לידי זוג צעיר שרק פתח את הלילה מיותמים... פונה לזוג ברגע של הפוגה מהביחד הצפוף.. ומבקשת שישימו עין על התיק שלי... לאחר ההנהון.. קמה מתקדמת לכיוון הים.. כפות רגלי היחפות כבר נוגעות במים החמים מיום החמסין שנגמר... מורידה את השמלה ונכנסת למים... אין מציל.. והים מתחיל רחוק... הולכת הולכת והמים מגיעים עד הברכייים. ממשיכה ללכת... ללכת.. ופתאום.. ים... מתמכרת למים הנעימים ושוחה, שוחה ... קצת נחה על הגב כדי לאגור כח חזרה... מרגישה את השלווה נוגעת בי יחד עם כל המים האלו שמסביב.. ופתאום בתוך הנגיעות הרגועות של המים מרגישה משהו אחר... האינסטינקט אמר לזנק ולבדוק מה זה.. אבל זו הייתה לטיפה כל כך נעימה שהמשכתי לשכב על הגב... העיניים עצומות ורק מתמכרת ללטיפות ..... כמעט נרדמת ויחד עם זאת מנסה בכל כוחי לקום ולתפוס חזק את היד המלטפת שלא תברח לי - לא יכולה זה כל כך נעים הידיים מלטפות כל מקום בגופי... את השיער, הפנים, החזה הידיים הרגליים הבטן וכשהן יורדות מהטבור למטה אני לא יכולה יותר - מתהפכת משכיבת הגב צוללת קצת וקמה במצב מאונך - מולי עומד הבחור שאמור לשמור לי על התיק... זה עם החברה הצפופה מהשולחן ליד - במצב שהייתי לא היה איכפת לי כלום... לא מיהו לא איך הוא נראה כלום... התחבקנו והוא חדר לתוכי והתתפוצצות הגיעה בשניות..... לטיפה ארוכה אחת לאורך כל גופי - והוא החל לשחות חזרה. נשכבתי שוב על הגב... מתמכרת לגלים.. ואחרי מספר דקות התחלתי לחזור.... השמלה חיכתה לי על החול. התלבשתי וחזרתי לשולחן הסתכלתי על השולחן ליד והזוג נראה צפוף ומאוהב כמקודם... אלא ש.. השיער של הבחור היה רטוב....... לא חלמתי - כנראה חייכתי לעצמי. תודה ששמרתם לי על התיק אמרתי. אין בעד מה אמרה הבחורה ממילא אנחנו פה..

זה אמיתי או פנטזיה??

נראה לי שאת הוזה אהבות האם אני טועה?? קודם היה לך הסיפור עם ההוא שאת אוהבת כל כך!!! כבר שכחת אותו ועברת לאחר?? נראה לי שאת נמצאת ברכבת שדים

אור

גם את יכולה להשתמש בדמיון שלך. תנסי, זה יכול להיות נחמד.

רונה לי, לי לא משנה אם זו פנטזיה או מציאות, זה היה יפה וסוחף

זה אמיתי או פנטזיה??

נראה לי שאת הוזה אהבות האם אני טועה?? קודם היה לך הסיפור עם ההוא שאת אוהבת כל כך!!! כבר שכחת אותו ועברת לאחר?? נראה לי שאת נמצאת ברכבת שדים

הוזה. אבל חוזה.

את מה שכבר חווית. את מה שכבר קיבלת. נווווווווווווו? ההיה ונשכח?

שם בלילה , בים

בשולחן לידי זוג צעיר שרק פתח את הלילה מיותמים... פונה לזוג ברגע של הפוגה מהביחד הצפוף.. ומבקשת שישימו עין על התיק שלי... לאחר ההנהון.. קמה מתקדמת לכיוון הים.. כפות רגלי היחפות כבר נוגעות במים החמים מיום החמסין שנגמר... מורידה את השמלה ונכנסת למים... אין מציל.. והים מתחיל רחוק... הולכת הולכת והמים מגיעים עד הברכייים. ממשיכה ללכת... ללכת.. ופתאום.. ים... מתמכרת למים הנעימים ושוחה, שוחה ... קצת נחה על הגב כדי לאגור כח חזרה... מרגישה את השלווה נוגעת בי יחד עם כל המים האלו שמסביב.. ופתאום בתוך הנגיעות הרגועות של המים מרגישה משהו אחר... האינסטינקט אמר לזנק ולבדוק מה זה.. אבל זו הייתה לטיפה כל כך נעימה שהמשכתי לשכב על הגב... העיניים עצומות ורק מתמכרת ללטיפות ..... כמעט נרדמת ויחד עם זאת מנסה בכל כוחי לקום ולתפוס חזק את היד המלטפת שלא תברח לי - לא יכולה זה כל כך נעים הידיים מלטפות כל מקום בגופי... את השיער, הפנים, החזה הידיים הרגליים הבטן וכשהן יורדות מהטבור למטה אני לא יכולה יותר - מתהפכת משכיבת הגב צוללת קצת וקמה במצב מאונך - מולי עומד הבחור שאמור לשמור לי על התיק... זה עם החברה הצפופה מהשולחן ליד - במצב שהייתי לא היה איכפת לי כלום... לא מיהו לא איך הוא נראה כלום... התחבקנו והוא חדר לתוכי והתתפוצצות הגיעה בשניות..... לטיפה ארוכה אחת לאורך כל גופי - והוא החל לשחות חזרה. נשכבתי שוב על הגב... מתמכרת לגלים.. ואחרי מספר דקות התחלתי לחזור.... השמלה חיכתה לי על החול. התלבשתי וחזרתי לשולחן הסתכלתי על השולחן ליד והזוג נראה צפוף ומאוהב כמקודם... אלא ש.. השיער של הבחור היה רטוב....... לא חלמתי - כנראה חייכתי לעצמי. תודה ששמרתם לי על התיק אמרתי. אין בעד מה אמרה הבחורה ממילא אנחנו פה..

פנטזיה נהדרת..

כתוב יפה.. שאפשר "לראות" אהבתי מאוד

איזה יופי של תסריט - ממש אפשר לחוש את המיית הגלים - את רחש הקצף והריח המלוח באוויר

את אורו של הירח מאיר בנגוהות זוהרות את אגלי הטיפות על גופך אפשר לראות בבירור את הבחור החמוד יושב על הבר בחוף וכשאת כבר במים מתנעגת בהנאה מקרירות מרנינה עוזב היפיוף את חברתו הנחמדה נכנס אחרייך למים כולו דרוך בשקיקה לגעת בגופך השופע נוגע לא נוגע ולבסוף את כל אונו בתוכך מתפרץ. יופי של סיפור - החזיר אותי שנים אחורה לחוויות של קיץ של לילות על החוף. נהניתי מאוד.

זה הזקיר לי משהו נשכח..

אז אמרתי ,יאללה נלך לים נתעטף קצת במים הקרירים, נשטוף ת'עיניים. היה כל כך חם, שאם החבר'ה לא היו מחזיקים אותי, הייתי מתפשט וככה רץ אל המים...ערום וצוהל [וכל החלקים מקפצים בהתלהבות] בסוף ,נכנסתי למים שממש קראו לי פנימה. הים היה קצת סוער והמציל המנייאק כל הזמן צעק על האנשים..אבל אף אחד לא באמת שם עליו. נכנסתי ושחיתי כך רחוק כדי שכולם יראו שזה ש.. לא דופק חשבון לאף אחד. פתאום התחילו כל מיניי מערבולות מסביב ושכבר רציתי לחזור נהייה קשה. "לא להתרגש,לא להתבלבל" ,ככה אמרתי לעצמי ,אבל האמת שקצת נלחצתי [אבל ממש ממש ,קצת] משהו משך אותי בכח ומצאתי את עצמי נשאב פנימה אל תוך העומק "אכלתי אותה ,זהו מפה אני כבר לא אצא ,ככה אמרתי לעצמי" נלחמתי לצאת ,לעלות אל השמש.. אבל כלום לא עזר..ברגע של אוויר נשמתי עמוק , מילאתי את הריאות בכמה שיותר אוויר וחשבתי לי, זו.. אולי זו הנשימה האחרונה שלי, עצרתי את האוויר בפנים ונתתי לים לעשות מה שהוא רוצה. תוך שניה הייתי בעומק, מסביבי רק מים ושקט , כבר לא הייתי מבוהל כאילו השלמתי. משהו נגע לי בכתף ואני הסתובבתי אליו..מצפה לרע מכל... נימפת ים משגעת ריחפה מולי. שיערה נע לאט עם תנועת המים, פעם מסתיר ופעם מגלה את פניה והיא מחייכת אלי, משהו בין מבוכה לשעשוע.. עיניים ענקיות טובות וגוף שאלוהים בעצמו פיסל, במו ידיו.. היא סימנה לי ככה באצבע לשחות אחריה וצללה עוד לעומק, כך כשהיא מכה בזנבה בעדינות, באלגנטיות. התחלתי לשחות אחריה ולפתע עצרתי... אין אוויר, אין ..היא הסתובבה אלי וחזרה, נגעה באצבע ברקתי ויכולתי לשמוע אותה אומרת בקול פעמוני..."תנשום ,תנשום כרגיל..כמו שהיית עובר... כבר אז ידעת לנשום במים...תנשום..." ----- "פסיכית, נפלתי על אחת פסיכית !פסיכית על כל הראש זאת, חשבתי לי ..מה אני דג ?" אבל האוויר נגמר ,התחלתי להשתנק ולבעבע ניסיתי לעלות למעלה עם קצת האוויר שעוד נותר ...הנימפה אחזה בי ,מרגיעה, ושוב המבט הזה ששווה למות בשבילו. שאפתי מלוא ריאותי מים ונשפתי אותם החוצה ושוב...הרגשה מוזרה...האם אני כבר מת? כבר הפסיק להטריד אותי האוויר, הנימפה המשגעת הסתובבה ואני שחיתי אחריה [ליתר בטחון הסתכלתי לראות אם צמח לי זנב או משהו, "ברוך השם ,לא!"] וכך כשאני שוחה אחריה, מביט בה מנענעת את זנבה הרחב, רואה איך ישבנה זז ,מתואם.. התחלתי לחשוב..אם אני רק משיג אותה, וואלה ,נפטון לא יציל אותה ממני . קיבלתי זיקפה ...שאם היה עובר איזה לוויתן בסביבה, היה מהפחד שוחה לאיזה חוף להתאבד עליו. רק איך ,איך לעזאזל מורידים לה ת'אנ'לא יודע מה זה ...הזה, שהיא לובשת ? הגענו לפתח מערה ,שאור זוהר טורקיזי משהו, בוקע ממנו. היא נכנסה פנימה ואני אחריה. בפנים הכל קריסטלי.. ודגים צבעוניים שוחים להם כאילו זה הבית של אבא שלהם.. היא סימנה לי להתקרב אליה ..ונישקה אותי בשפתיים מלאות, מלטפות שוקקות. וככל שאנחנו מתנשקים ומתלטפים...מתחיל להיעלם לה ה...טייטס הזה המוזר עם הזנב שהיא "לובשת", ככה עד שהייתה ערומה לגמריי. אף פעם ..אני אומר לכם ...אף פעם לא ראיתי גוף כזה ,חלק ומעוגל ,ממגנט ..זה ..זה מה שעשה אלוהים באותה שבת היסטורית , אחרי שגמר לייצר ת'עולם ונשאר לו יום פנוי... וכך כשהיא ליקקה לי ת'אוזן שמעתי אותה אומרת - "כדי לקבל אותי תצטרך להיות כמוני !" ["או שאתה רוצה למצוא את עצמך ...מתעורר שוב על החוף ?"] מה אגיד לכם ? הייתי מוכן לזיין אותה ולמות מייד ! אבל זנב ?.....זה ש.. עם זנב ? ראיתי איך הדמעות שלה מתמזגות עם הים...ואיך בעקביות נבנה לו הטייטס הזה שלה עם הזנב מחדש. ואז נהיה לי חם ..ושמעתי צחוקים מכל עבר... התעוררתי וראיתי חצי חוף מסתכל עלי, שאני שוכב ככה, וזיקפתי מתנופפת, דוחפת את הבגד ים שלי עד שחצי גוף היה באוויר .. ואני חושב לי ...לא ...,זה בטח עוד אחד מהחלומות הדפוקים שלי. לא יכול להיות !!

זה ש..

הסיפור שלך הזקיר לי את הפטמות. מאחלת לכולם הזדקרות נעימה, רק לא עם ה..... אלפא סולרית עגולה האמיתית.

טוב שיש על מה להזדקר.....

אחלה סיפור. אהבתי את התיאורים. קבל צל"ש.{צלחת שעועית}. אתה בכיוון הנכון. המשך כך.

זה ש..

הסיפור שלך הזקיר לי את הפטמות. מאחלת לכולם הזדקרות נעימה, רק לא עם ה..... אלפא סולרית עגולה האמיתית.

הזקיר לך? חחחחחחחחחחחחחחחחחחח

זה הזקיר לי משהו נשכח..

אז אמרתי ,יאללה נלך לים נתעטף קצת במים הקרירים, נשטוף ת'עיניים. היה כל כך חם, שאם החבר'ה לא היו מחזיקים אותי, הייתי מתפשט וככה רץ אל המים...ערום וצוהל [וכל החלקים מקפצים בהתלהבות] בסוף ,נכנסתי למים שממש קראו לי פנימה. הים היה קצת סוער והמציל המנייאק כל הזמן צעק על האנשים..אבל אף אחד לא באמת שם עליו. נכנסתי ושחיתי כך רחוק כדי שכולם יראו שזה ש.. לא דופק חשבון לאף אחד. פתאום התחילו כל מיניי מערבולות מסביב ושכבר רציתי לחזור נהייה קשה. "לא להתרגש,לא להתבלבל" ,ככה אמרתי לעצמי ,אבל האמת שקצת נלחצתי [אבל ממש ממש ,קצת] משהו משך אותי בכח ומצאתי את עצמי נשאב פנימה אל תוך העומק "אכלתי אותה ,זהו מפה אני כבר לא אצא ,ככה אמרתי לעצמי" נלחמתי לצאת ,לעלות אל השמש.. אבל כלום לא עזר..ברגע של אוויר נשמתי עמוק , מילאתי את הריאות בכמה שיותר אוויר וחשבתי לי, זו.. אולי זו הנשימה האחרונה שלי, עצרתי את האוויר בפנים ונתתי לים לעשות מה שהוא רוצה. תוך שניה הייתי בעומק, מסביבי רק מים ושקט , כבר לא הייתי מבוהל כאילו השלמתי. משהו נגע לי בכתף ואני הסתובבתי אליו..מצפה לרע מכל... נימפת ים משגעת ריחפה מולי. שיערה נע לאט עם תנועת המים, פעם מסתיר ופעם מגלה את פניה והיא מחייכת אלי, משהו בין מבוכה לשעשוע.. עיניים ענקיות טובות וגוף שאלוהים בעצמו פיסל, במו ידיו.. היא סימנה לי ככה באצבע לשחות אחריה וצללה עוד לעומק, כך כשהיא מכה בזנבה בעדינות, באלגנטיות. התחלתי לשחות אחריה ולפתע עצרתי... אין אוויר, אין ..היא הסתובבה אלי וחזרה, נגעה באצבע ברקתי ויכולתי לשמוע אותה אומרת בקול פעמוני..."תנשום ,תנשום כרגיל..כמו שהיית עובר... כבר אז ידעת לנשום במים...תנשום..." ----- "פסיכית, נפלתי על אחת פסיכית !פסיכית על כל הראש זאת, חשבתי לי ..מה אני דג ?" אבל האוויר נגמר ,התחלתי להשתנק ולבעבע ניסיתי לעלות למעלה עם קצת האוויר שעוד נותר ...הנימפה אחזה בי ,מרגיעה, ושוב המבט הזה ששווה למות בשבילו. שאפתי מלוא ריאותי מים ונשפתי אותם החוצה ושוב...הרגשה מוזרה...האם אני כבר מת? כבר הפסיק להטריד אותי האוויר, הנימפה המשגעת הסתובבה ואני שחיתי אחריה [ליתר בטחון הסתכלתי לראות אם צמח לי זנב או משהו, "ברוך השם ,לא!"] וכך כשאני שוחה אחריה, מביט בה מנענעת את זנבה הרחב, רואה איך ישבנה זז ,מתואם.. התחלתי לחשוב..אם אני רק משיג אותה, וואלה ,נפטון לא יציל אותה ממני . קיבלתי זיקפה ...שאם היה עובר איזה לוויתן בסביבה, היה מהפחד שוחה לאיזה חוף להתאבד עליו. רק איך ,איך לעזאזל מורידים לה ת'אנ'לא יודע מה זה ...הזה, שהיא לובשת ? הגענו לפתח מערה ,שאור זוהר טורקיזי משהו, בוקע ממנו. היא נכנסה פנימה ואני אחריה. בפנים הכל קריסטלי.. ודגים צבעוניים שוחים להם כאילו זה הבית של אבא שלהם.. היא סימנה לי להתקרב אליה ..ונישקה אותי בשפתיים מלאות, מלטפות שוקקות. וככל שאנחנו מתנשקים ומתלטפים...מתחיל להיעלם לה ה...טייטס הזה המוזר עם הזנב שהיא "לובשת", ככה עד שהייתה ערומה לגמריי. אף פעם ..אני אומר לכם ...אף פעם לא ראיתי גוף כזה ,חלק ומעוגל ,ממגנט ..זה ..זה מה שעשה אלוהים באותה שבת היסטורית , אחרי שגמר לייצר ת'עולם ונשאר לו יום פנוי... וכך כשהיא ליקקה לי ת'אוזן שמעתי אותה אומרת - "כדי לקבל אותי תצטרך להיות כמוני !" ["או שאתה רוצה למצוא את עצמך ...מתעורר שוב על החוף ?"] מה אגיד לכם ? הייתי מוכן לזיין אותה ולמות מייד ! אבל זנב ?.....זה ש.. עם זנב ? ראיתי איך הדמעות שלה מתמזגות עם הים...ואיך בעקביות נבנה לו הטייטס הזה שלה עם הזנב מחדש. ואז נהיה לי חם ..ושמעתי צחוקים מכל עבר... התעוררתי וראיתי חצי חוף מסתכל עלי, שאני שוכב ככה, וזיקפתי מתנופפת, דוחפת את הבגד ים שלי עד שחצי גוף היה באוויר .. ואני חושב לי ...לא ...,זה בטח עוד אחד מהחלומות הדפוקים שלי. לא יכול להיות !!

ואצלנו

אומרים : אשרי האיש המעשיר ומאשיר, המהווה השראה

ואצלנו אומרים...

איזה הוא המאושר ? המתרווח בחלקו :)
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
סודות + וידויים
בחר
בחר