כאשר פוגשים באבל , יש לומר לו "אנו משתתפים בצערך, שלא תדעו יותר צער"

הרבה אנשים לא תמיד יודעים כיצד לפנות לאבל , כאשר הוא נמצא בתקופת אבלו , השבעה , השלושים או במשך יתר השנה. מניסיוני , כאבל , רצוי לפנות לאבל במילים הפשוטות אך המנחמות " אנו משתתפים הצערך, שלא תדעו צער עוד". זו היא פניה היוצאת מהלב ומנחמת את האבל.

הפקדה חשובה ביותר ועוד אוסיף : ביקור אבלים מתי?

אחד הבעיות הקשות מתי לבקר אבלים.הרבה פעמים אנשים מתלבטים. בבוקר? בטח הבוקר הראשון או השני הוא הקשה ביותר. או מיד אחרי הלוויה. מנסיוני דווקא חשוב לבקר לא ביום הראשון. הלוויה מתישה. הרבה מאד אנשים כבר הראו את השתתפותם. אבל הבוקר שאחרי הוא הקשה ביותר. לפעמים רק אז מעכלים.

נאה דרשת ואמרתאני בהחלט מסכימה והלוואי ונדע רק משמחות.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
בנק הגשרים
בחר
בחר