גאס ואן ביק ז"ל ומחקר השרידים שחשפו 2 המשלחות בתל ג'מה - א'

 

ד"ר יצחק אשל, מיתר

להלן החלק הראשון של מנוגראפיה שהוכנה לאחר מותו של הארכיאולוג האמריקאי גאס ואן ביק. היא מבוססת על תוצאות החקירה של כל ממצאי החפירה הישנה של פלינרדרס פיטרי הבריטי בתל ג'מה בנגב המערבי (היום תל רעים) בשנת 1926, שהוגשה ב- 1978 כעבודת M.A. לפקולטה למעדי הרוח באונ.ת"א (בהדרכתם של פרופ' אורה נגבי ופרופ' דוד אוסישקין). המאמר השלם שנשלח לפרסום כולל 29 עמודים ובהם 35 הערות, 45 איזכורים ביבליוגראפים ו- 29 איורי כלים ותוכניות. גולש וחוקר שירצה לבחון את המאמר השלם יפנה אלי במייל הרצ"ב.

 

תגבוות עיניניות, הערות והשגות, תתקבלנה בברכה. ד"ר יצחק אשל, מיתר, ישראל, dreshel@gmail.com

©

זכויות היוצרים ו/או הפרסום של המידע הכתוב, המאויר ו/או המצולם במחקר זה, שמורות כחוק לד"ר יצחק אשל , מיתר, ישראל. אין להעתיק, לצלם ולפרסם ללא רשותו, בכתב, בע"פ או בדרך אחרת, כל מידע הכלול או המופיע וכלול במחקרו זה או בחלקיו ו/או בצילומים, איורים וציורים של ממצאים ושרידים המוצגים בו.

 

ב-21.3.2012 נפטר גאס ו. ואן ביק, ארכיאולוג אמריקאי חשוב בן 90 שהקדיש שנים רבות מחיו לחקר הארכיאולוגיה של א"י. עד שפרש ב-2007 לאור מצבו הבריאותי, הוא שימש כאוצר המחלקה לארכיאולוגיה של העולם העתיק במוזיאון הלאומי להיסטוריה ועתיקות במכון הסמיטסוני בושינגטון. גאס ואן ביק הותיר אחריו את אשתו אורה, 3 בנים, 6 נכדים ו- 3 נינים. הוא היה ארכיאולוג שדה פעיל וחשוב שסקר וחפר, היסטוריון, יזם ומנהל של משלחות סקרים וחפירות רבות מאז השלים וקיבל דוקטורט ב-1953 באוניברסיטת ג'ון הופקינס בהדרכת ויליאם פ. אולבריט.

 

בשנת 1950 השתתף גאס לראשונה בעבודת שדה ארכיאולוגית של משלחת הסקר וחפירות הגישוש בודאדי בוהן סמוך לתימה העתיקה שבתימן. בשנת 1952 השתתף כסטודנט מתלמד בחפירות בריטיות של קניון ביריחו ורייד+טשינגהאם בדיבואן (דיבון) בארץ מואב שבירדן. אחרי שהתמנה כעוזר לאוצר במוזיאון המכון הסימיטסוני בוושינגטון, הוא שב ב-1959 למחקרי השדה בדרום ערב, תימן ואתיופיה, שסוכמו בספרו על כלי החרס הפרה איסלמים של דרום ערב (1969).

 

בראשית שנות ה-70 הוא החל בפרויקט המחקר המרכזי שלו בתל ג'מה על נחל הבשור (היום תל רעים) בנגב המערבי, אתר שנחפר בעבר ע"י משלחתו של פיטרי הבריטי בן ה-73 בשנים 1926/7(להלן). חפירתו העיקרית בג'מה נמשכה ברצף מספר עונות עד 1978 אותן השלים בבדיקות הוספות על התל. שלא כפיטרי הוא מיקדד את חפירתו בנקודות נבחרות אותן חפר וחקר במיטב הכלים ושיטות המחקר בשדה ובמעבדות המוזיאון, אותן למד מהחוקרים הבריטים ואמריקאים כקניון שחפרו ביריחו, ירושלים ותל גזר. בין ממצאיו הבולטים היו 2 אסמים דמויי כוורת שנוספו ל - 10+ האסמים שפירסם  פיטרי, חשיפה מבוקרת של "בית המושל" (?) האשורי שנחשף ברובו ע"י פיטרי שלא זיהה אז את בוניו וגילו והעמקה לשרידי הברונזה המאוחרת בהמשך לתחתית חפירתו של פיטרי, שניצל את רוב חלקי התל ההרוס.

 

במשך החפירה ובמהלך עיבוד הממצאים פרסם ואן ביק מחקרי ביניים על ממצאיו, בעיקר על מכלולי הכלים וכמה ממצאים נבחרים שגילה בחפירה כמו דיוני עומק על לבני הבוץ מהן נבנו המבנה האשורי והאסמים. בפרסומיו נחשפו הישגי מחקרו הסבלני בו הקפיד לבחון וללמוד כל פיסת מידע שנאספה בשטח, בשיטות המזכירות מיקרו ארכיאולוגיה באתר פרהיסטורי. בכך המחיש ואן ביק לותיקים כצעירים את מיטב שיטות החפירה והמחקר שפיתחו וילר וקניון הבריטים והאמריקאים, בעזרתן אמור לפעול בימנו כל חוקר המחליט לקחת אחריות מוסרית, מדעית והיסטורית בפנותו "לחסל" שרידי אתרים חד פעמיים. מחקרו המונומנטאלי עם אשתו/שותפתו על לבני הבוץ לאור בניית הלבנים בג'מה (2008), הוא מופת למחקר מעמיק ולפרסום מקצועי. דוגמא אחרת לכך היא הרפאות הטוטאלית של הכלים השבורים בה שלח לארה"ב כ-7 טון (!) של חרסים מהאסם המערבי (להלן). הם הניבו 600 פרופילים של כלים שלמים, 450 מהם של טיפוס מיובא של קנקן רודי (?)[1]. כעת נראה כי מאות כלים הושלכו לאסם הריק על תכולתם במהלך חד פעמי של התושבים הנואשים בעיר הפרסית האחרונה, ערב כיבושה ע"י אלכסנדר מוקדון במשך המצור בן 8 החודשים על עזה (שכבה 2 הפרסית שחרבה לפי כך בשנת 332 לספה"נ, להלן)[2]. עם זאת בכמה מפרסומיו המוקדמים חשף ואן ביק במודע את נקודת התורפה המתודית הבולטת ביותר במחקרו המקצועי המוקפד של האתר החשוב שנחפר כאמור בעיקר ע"י פיטרי: הניתוק המודע של ממצאיו החשובים בחפירה המוקפדת מרוב המבנים ואלפי הממצאים שניתגלו ופורסמו מחפירתו הנרחבת והמשופעת בכח האדם של פיטרי[3]. נראה כי עובדה זו כבר מעיבה במקרים חשובים שחלקם יפורט להלן, על הקשר הסטרטיגרפי והמורפולוגי בין החפירות ועל המסקנות הכרונולוגיות וההיסטוריות של ואן ביק[4].

 

עלינו להמתין בסבלנות עד לפרסום הדו"ח על ממצאי חפירתו של ואן ביק עליו שוקד עוזרו דוד בן שלמה בוושינגטון. אבל דבריו החוזרים בפרסומיו על התעלמותו המודעת מטוב ועד רע מרוב נתוני הדו"ח של פיטרי, הציפו בכך דילמה מחקרית עקרונית שחזרה ועלתה בשורת מחקרים חדשים על אתרים שנחפרו בעבר לעיתים בשיטות בוסריות ובפרסום חלקי/מרושל. נזכור כי ברוב החפירות הישנות גלום לעיתים מידע ראשוני וחד פעמי, על שרידים וממצאים ללא תחליף באתר המטרה. לכן חופר הבוחר לשוב לאתר שנחפר בעבר חייב, אתית ומדעית, לעשות כל מאמץ כדי לשבץ במחקריו החדשים את כל הנתונים והממצאים הזמינים מחפירות קודמיו, קל וחומר כאשר בד"כ תקציב החפירות החוזרות מוגבל וקטן לעומת חפירות קודמיו[5]. המקרה של ג'מה ימחיש את משמעות הטעות המתודית של ואן ביק המנוח שבחר לפסוע במסלול שכבשו ראשונים שבחנו את הדו"ח הנזירי של פיטרי עד חפירתו ואלה שהמשיכו ודנו עליו לאחר מכן[6]. הרוב הסתפקו בבחינת הדו"ח ורק בודדים מתוכם בדקו את הממצאים. כמה מהם נידהמו לגלות מידע עלום על פריטים שהודרו מהדו"ח או מידע מקורי על נקודות המיקום שנרשמו בשדה על ממצאים אך הוצגו בדו"ח בלעדיהם או בשינוי נותוניהם[7]. רישומי השדה המקוריים שהקפידו לרשום סטרקי וצותו על כל פריט וחרס לצד אמינותו, קפדנותו ויושרו המקצועי חסר הפשרות, שימרו אז פרטים מכריעים על נקודות הגילוי והגובה המדויקות של אלפי ממצאים. גילויים המאוחר בימינו חשף את עומק הטרגדיה של פיטרי המומחשת היטב בדו"ח הנזירי [8]. הרישומים איפשרו לתקן/לעדכן מאות שיבושי מיקום ולהשלים בדרך זו בדיעבד, את קונטקסט הגילוי של עשרות פריטים הנזכרים בדו"ח בע"פ ורבים אחרים שהודרו ממנו. ע"י כך ניתן היה לבחון את היחס העובדתי בין מבנים וממצאים ולעמוד על שיכותם.

 

בעזרת הדוגמאות להלן מהמחקרים של רייך וואן ביק[9], אנסה להמחיש את המשמעות ועומק הבעיה המתודית בעזרת ניסיונו של רוני רייך להתמודד מחדש עם מכלול 'בתי מושל' של עיר AB אותם הוא יחס כעת לאשורים, כנגד כמה נתונים בדו"ח שהמחישו כי הם מאוחרים לתקופת הברזל. בקשר לכך אעיר בסוף על זהותם ומשמעותם של כ-600 כלים שרופאו מ-7 טון חרסים מהאסם המערבי שחשף ואן ביק, אחרי רפאותם המלאה במעבדות המוזיאון בושינגטון. 


ד"ר יצחק אשל, מיתר, 6.2.2013
 
 
הערות לחלק א':

[1] ראה   TJ=Tell Jemmeh =  Petrie. F. W. M, 1928, Gerar, London, pl.lvi: 47k.

 

[2] ראה במונוגראפיה שהוכנה לפרסום: אשל 2010.

 

 [3] ראה למשל  Van-Beek1986:246.  פיטרי גילה מכלולים עשירים בכמות ואיכות שעלו מאז על רוב הממצאים מאתרי הגזרה: 1200 כלי חרס (רובם שלמים) בהם 166 פלישתים ו- 60 יונים, 160 צלמיות, 23 מזבחוני גיר מעוטרים, 29 תליוני זכוכית של ראש גבר גרוטסקי, 232 פריטי ארד בהם 82 פיביולאי, 200 פריטי ברזל, כ- 400 להבי צור M.B.II ועוד, ראה  TJ: 5,pl.xvi.

 

[4]ראה אשל 1978, וראה את הסיכום המעודכן עד לשנת 1995 של המסקנות הסטרטיגרפיות והכרונולוגיות שעלו מהמחקר דלעיל (1978) ותאריכים מעודכנים ל- 12 שלבי הישוב (השכבות) שזוהו בחפירות פיטרי בתל ג'מה ב-Eshel.I.1995: 63, n.11.

 

[5]  למשל חפירות ירושלים, מגידו, גזר, לכיש, בית שמש ותלי השפלה אך גם חפירות חדשות בשיטות 'ישנות' כערד וב"ש.

 

 [6] החוקרים להלן דנו על ממצאים ושרידים רק ע"פ נתוני הדו"ח של פיטרי קודם לחפירות ואן ביק: Watzinger1935,Wright 1939, Amiran & Dunayevsky 1958, Sinclair 1960, ,Amiran 1967 Aharoni 1975. החוקרים רייך 1996 ו-Fritz1983  פירסמו ביקורות מאוחרות למאמריו של ואן ביק (1986, הע' 3). החוקרים להלן בחנו בעיניהם ממצאים ומכלולים של פיטרי מתל ג'מה: 1932Iliffe 1927, ו- Clairmont 1955, 1957 במוזיאון רוקפלר, Kenyon 1957 בלונדון, ט.דותן בלונדון (1960) וכנראה גם שטרן 1973, 1976 במוזיאון רוקפלר. קניון בחנה את רישומי השדה על פריטי הקרמיקה שהיו באוסף המכון בלונדון וציירה מחדש כ - 229 כלי חרס ושברים, בהם 41 "חדשים" משכבות 4-1 (הע' 4) ו - 54 קערות "אשוריות". היא בודדה כ - 50 לוקי שנראו לה "נקיים סטרטיגרפית" מבין השאר ועידכנהה על פיהם את זמנן המסתבר של 'הערים' בדו"ח (Wheeler 1955: 55, Kenyon 1957:200). בין השנים 1976 - 1977 בחן הכותב את רישומי החופרים על כל ממצאי החפירה של פיטרי בתל ג'מה שאותרו במוזאון רוקפלר ובמוסדות מחקר ומוזיאונים באנגליה ומחוצה לה.

 

 [7] פיטרי שימש גם כמודד, צלם וצייר הממצאים. הילדה אשתו נהילנה ורשמה ממצאים ובו זמנית ערכה את לוחות ציורי הדו"ח בלוחות קורפוס. החפירה שנמשכה 6 חודשים רצופים, נוהלה ע"י בריטי צעיר, ג'ימס לסלי סטרקי, טייס R.A.F. (מיל.), אוטודידקט ותלמידה של גב' מארי ביוניברסיטי קולג'. הוא חפר 4 עונות עם פיטרי וברנטון במצרים (Qau el Kebir) וניהל את חפירות אוניברסיטת מישיגן ב - Karanis. פיטרי שסמך עליו לחלוטין הפקיד בידיו את ניהול עבודת השדה בג'מה ואחריה גם את העונה  הראשונה (1928) בתל א' פרעה (BPI). סטרקי חנך את ג'ראלד לנקסטר הרדינג, סטודנט אחר של גב' מארי ללא נסיון קודם בחפירה (Drower 1985: 370). 4 מתנדבים בריטים עזרו במיון וסימון בשדה של המיקום המרחבי על כל הממצאים: גב' אוליב  סטרקי אשתו של סטרקי, לויטננט (הצי) ריסדון, אשתו הצעירה גב' ריסדון והרופא הקשיש ד"ר פרקר. העבדים הפיזים היו 90 בדואים בוגרים ו-270 נערים, עלים פיקחו 6 חופרים קופטים מנוסים ('ראיסים') של פיטרי וסטרקי ממצרים (TJ: 2).

 

 [8]  למשל 166 חרסים וכלים פלישתיים מעוטרים ועליהם פריטים על מיקומם, 72 מהם הוצגו בדו"ח (43%, TJ: pls.lxiii,lxiv). כך הוגבל מאוד המידע שתועד בשטח לעומת המידע שפירסם פיטרי בדו"ח על ממצאי הישוב הפלישתי, הדל במבנים ועשיר בממצאים (שכבה 8), שכמעט נעלם מנתוני הדו"ח. פערי מידע דומים התגלו ברישומים על 56 פריטים יוניים, רובם הודרו מהדו"ח ולרובם אין בו נתוני מיקום, כולל 4 כלים שלמים ו-12 חרסים מעוטרים שהוצגו בו רק להמחשה ובצילום קבוצתי ( (TJ: pl.xlvi.

 

 [9]  ראה Van Beek 1989 ו- רייך 1996: 264-267.

 

מנהל הפורום
משתמש חדש
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ארכיאולוגיה ועתיקות