טעות אופטית בראיית ההיסטוריה

המלחמה של הפמיניזם לשיוויון זכויות אזרחיות, השכלתיות ומשפחתיות, יצרה לדעתי אצל לא מעטים את הראייה המוטעית לפיה בדורות קודמים הזיכריות שלטה בכל. מי שיודעת אפילו מעט על תולדות התרבות האירופית, למשל, יודעת  יפה שערכים נשיים של חינניות וקלילות שלטו בחצרותיהם של הלואים הצרפתים, על גברים ונשים כאחד. גברים לבשו תחרה, וכן פיאות נכריות ארוכות. במאה ה19 , המוסיקה הרומנטית היתה השלטת. ומוסיקה זו מדגישה את הרגשיות ואת היופי המלודי: ערכים נשיים.

הזכר אינו יכול להמלט מהשפעתה של האשה, מהיותו נולד מאשה. ונתון להשפעתה הגמורה במשך ילדותו. השאלה היא כמובן איזו השפעה. על החברה הפמיניסטית להשתדל שאמהות תהיינה תחת השפעה של כבוד האשה, ערכים נשיים וכמובן שיוויון.

הזכר אינו נמלט מהשפעת האשה גם משום היותה בת זוגו. רק זכרים שהם violent beasts , חולי רוח , השואפים לרמוס את בת זוגם עד עפר, אינם מושפעים ממנה ומטבעה. הbeastliness שלהם שלטת בהם. כמובן, גם כאן, אם האשה בכ"ז מביאה ילדים עם החיה האיומה הזו (וזה קורה), ואינה נמלטת ממנו מהר, הילדים עשויים להתנקם בו, כפי שקרה עם אותו בן, בצפון הארץ, שפשוט קטל את אביו בנשק חם משום שהלה התעלל באם קשות, גם מינית, ולעיני הילדים.

 

דווקא במאה ה20 , כשהפמיניזם נחל את הצלחותיו הגדולות , הנשים אימצו לעצמן חלק מהמאפיינים הגבריים. ז"א, דווקא עם הצלחת הפמיניזם ומלחמתו לשיוויון, האופי הגברי של התרבות והחברה קיבל משנה דגש. היום הנשים הקרייריסטיות עשו תפנית אל הנשיות הקלאסית. 

המלחמה של הפמיניזם לשיוויון זכויות אזרחיות, השכלתיות ומשפחתיות, יצרה לדעתי אצל לא מעטים את הראייה המוטעית לפיה בדורות קודמים הזיכריות שלטה בכל. מי שיודעת אפילו מעט על תולדות התרבות האירופית, למשל, יודעת  יפה שערכים נשיים של חינניות וקלילות שלטו בחצרותיהם של הלואים הצרפתים, על גברים ונשים כאחד. גברים לבשו תחרה, וכן פיאות נכריות ארוכות. במאה ה19 , המוסיקה הרומנטית היתה השלטת. ומוסיקה זו מדגישה את הרגשיות ואת היופי המלודי: ערכים נשיים.

הזכר אינו יכול להמלט מהשפעתה של האשה, מהיותו נולד מאשה. ונתון להשפעתה הגמורה במשך ילדותו. השאלה היא כמובן איזו השפעה. על החברה הפמיניסטית להשתדל שאמהות תהיינה תחת השפעה של כבוד האשה, ערכים נשיים וכמובן שיוויון.

הזכר אינו נמלט מהשפעת האשה גם משום היותה בת זוגו. רק זכרים שהם violent beasts , חולי רוח , השואפים לרמוס את בת זוגם עד עפר, אינם מושפעים ממנה ומטבעה. הbeastliness שלהם שלטת בהם. כמובן, גם כאן, אם האשה בכ"ז מביאה ילדים עם החיה האיומה הזו (וזה קורה), ואינה נמלטת ממנו מהר, הילדים עשויים להתנקם בו, כפי שקרה עם אותו בן, בצפון הארץ, שפשוט קטל את אביו בנשק חם משום שהלה התעלל באם קשות, גם מינית, ולעיני הילדים.

 

דווקא במאה ה20 , כשהפמיניזם נחל את הצלחותיו הגדולות , הנשים אימצו לעצמן חלק מהמאפיינים הגבריים. ז"א, דווקא עם הצלחת הפמיניזם ומלחמתו לשיוויון, האופי הגברי של התרבות והחברה קיבל משנה דגש. היום הנשים הקרייריסטיות עשו תפנית אל הנשיות הקלאסית. 

* במאה ה18 גם נעלי הגברים היו מקושטות. לעתים, מצועצעות.

תגידי הלביאה, לא נמאס לך מכל הזמן לעסוק בנושא הזה וללעוס ולטחון אותו עד זרא? אין כבר דברים בעולם חוץ מהנושא המגוחך הזה שעשויים לעניין ולהעסיק אותך?

 

לך לא נמאס, אבל לאחד וחצי האנשים שעדיין כאן בפורום נמאס מזמן מזמן וגם לי וזה הפך כבר לפתטי העיסוק הבלתי פוסק שלך בזה והעובדה שאת כופה את זה עלינו.

 

היום אין שום אפליית נשים בישראל, ואם על פניו נראה שפה ושם יש, זו טעות בד"כ נובעת מנחיתות מסויימת בכישורים של הנשים הטוענות לאפלייה, ול'כישורים' יש מגוון\סקלה רחבה של מדדים, ולא רק 'פוטנציאל אישי' ורגשות קיפוח קובעים פה. ואני אישית מכירה היטב את המצב, ומעולם מחעולם לא נתקלתי בשום צורה של אפליה באיזשהו תחום...

 

את בכלל אין לך מה להתלונן ולהתבכיין, כי יש לך בעיה מאד רצינית ביחסי אנוש ומראש ידוע ע"פ מה שאנחנו מכירים כבר מהאופי וההתנהגויות שלך שאולי או כנראה או קרוב לודאי שאף מסגרת לא היתה ולא תהיה מעוניינת להעסיק אדם כמוך.

 

את טוענת מדי פעם (חוץ מהגידופים) כלפי חיים שהוא לא קורא מה שאת כותבת - ובכן, אני בן אדם עם סבלנות של פיל ועם אוזן קשבת לכל אחד - אבל זהו, הגיעו מים עד נפש, קראתי אולי רבע מההודעה הזו שלך, ונטשתי, ואני לגמרי מבינה את חיים אם הוא באמת כטענתך לא קורא מה שאת כותבת, כי כבר אין טעם לקרוא, ממש אין טעם אפילו להתחיל לקרוא דברים שאת כותבת וזה תמיד תמי דסביב אותו נושא...

 

תשמעי, את מזכירה לי את 'נשמה אופטימית' מפורום 'פסיכולוגיה' ב'נענע', את בודאי זוכרת אותה, היא סרבה לקחת תרופה פסיכיאטרית כהמלצת\הוראת הפסיכיאטר שלה - ובמקום זה העדיפה באופן מתמשך לפגוע קשות בעצמה ובסביבתה...

 

אצלך זה סיפור די דומה : היתה לך איזו טראומה מסויימת, ככל הנראה קשורה לאבא שלך, אולי בגיל שנתיים שלש, טראומה יכולה להיות אירוע פרוזאי לגמרי, שאף אחד בכלל לא התכוון שיהיה טראומטי, מה שקובע עד כמה האירוע משפיע זה איך הוא נתפס בעיני הילד\ילדה, ולאו דוקא אוביקטיבית פרטי האירוע. אני יכולה לתת דוגמאות עד כמה אירועים די תמימים ופרוזאיים שקורים לילד\ילדה בגילאים עד 3 מעצבים באופן מכריע את אופיו לכל החיים - ולרעה אם הוא מסרב לעשות את הבירור הפסיכולוגי הדרוש הקשור בזה...

 

את עשית וממשיכה לעשות (ואף פעם לא מאוחר) שתי טעויות שבכלל לא עוזרות לך בחיים : הטעות הראשונה זה הסרוב שלך שהתקבע אצלך מזמן מזמן הסירוב שלך לפנות ליעוץ ולטיפול פסיכולוגי. והטעות השניה שלך זה שאת כל הזמן מחפשת נשים שדומות לך, עם בעיה דומה לשלך, שלהתחבר אליהן אולי יעזור לך לחזק אצלך את האשליה שאת עומדת ישר, שאת הכי נורמלית בעולם - וכל העולם שמסביבך הפוך ומופרע.

תגידי הלביאה, לא נמאס לך מכל הזמן לעסוק בנושא הזה וללעוס ולטחון אותו עד זרא? אין כבר דברים בעולם חוץ מהנושא המגוחך הזה שעשויים לעניין ולהעסיק אותך?

 

לך לא נמאס, אבל לאחד וחצי האנשים שעדיין כאן בפורום נמאס מזמן מזמן וגם לי וזה הפך כבר לפתטי העיסוק הבלתי פוסק שלך בזה והעובדה שאת כופה את זה עלינו.

 

היום אין שום אפליית נשים בישראל, ואם על פניו נראה שפה ושם יש, זו טעות בד"כ נובעת מנחיתות מסויימת בכישורים של הנשים הטוענות לאפלייה, ול'כישורים' יש מגוון\סקלה רחבה של מדדים, ולא רק 'פוטנציאל אישי' ורגשות קיפוח קובעים פה. ואני אישית מכירה היטב את המצב, ומעולם מחעולם לא נתקלתי בשום צורה של אפליה באיזשהו תחום...

 

את בכלל אין לך מה להתלונן ולהתבכיין, כי יש לך בעיה מאד רצינית ביחסי אנוש ומראש ידוע ע"פ מה שאנחנו מכירים כבר מהאופי וההתנהגויות שלך שאולי או כנראה או קרוב לודאי שאף מסגרת לא היתה ולא תהיה מעוניינת להעסיק אדם כמוך.

 

את טוענת מדי פעם (חוץ מהגידופים) כלפי חיים שהוא לא קורא מה שאת כותבת - ובכן, אני בן אדם עם סבלנות של פיל ועם אוזן קשבת לכל אחד - אבל זהו, הגיעו מים עד נפש, קראתי אולי רבע מההודעה הזו שלך, ונטשתי, ואני לגמרי מבינה את חיים אם הוא באמת כטענתך לא קורא מה שאת כותבת, כי כבר אין טעם לקרוא, ממש אין טעם אפילו להתחיל לקרוא דברים שאת כותבת וזה תמיד תמי דסביב אותו נושא...

 

תשמעי, את מזכירה לי את 'נשמה אופטימית' מפורום 'פסיכולוגיה' ב'נענע', את בודאי זוכרת אותה, היא סרבה לקחת תרופה פסיכיאטרית כהמלצת\הוראת הפסיכיאטר שלה - ובמקום זה העדיפה באופן מתמשך לפגוע קשות בעצמה ובסביבתה...

 

אצלך זה סיפור די דומה : היתה לך איזו טראומה מסויימת, ככל הנראה קשורה לאבא שלך, אולי בגיל שנתיים שלש, טראומה יכולה להיות אירוע פרוזאי לגמרי, שאף אחד בכלל לא התכוון שיהיה טראומטי, מה שקובע עד כמה האירוע משפיע זה איך הוא נתפס בעיני הילד\ילדה, ולאו דוקא אוביקטיבית פרטי האירוע. אני יכולה לתת דוגמאות עד כמה אירועים די תמימים ופרוזאיים שקורים לילד\ילדה בגילאים עד 3 מעצבים באופן מכריע את אופיו לכל החיים - ולרעה אם הוא מסרב לעשות את הבירור הפסיכולוגי הדרוש הקשור בזה...

 

את עשית וממשיכה לעשות (ואף פעם לא מאוחר) שתי טעויות שבכלל לא עוזרות לך בחיים : הטעות הראשונה זה הסרוב שלך שהתקבע אצלך מזמן מזמן הסירוב שלך לפנות ליעוץ ולטיפול פסיכולוגי. והטעות השניה שלך זה שאת כל הזמן מחפשת נשים שדומות לך, עם בעיה דומה לשלך, שלהתחבר אליהן אולי יעזור לך לחזק אצלך את האשליה שאת עומדת ישר, שאת הכי נורמלית בעולם - וכל העולם שמסביבך הפוך ומופרע.

מעניין איך , ולמה, את  מאמינה שאת מבינה בפסיכולוגיה....

וגם עובדות את לא יודעת, אבל קובעת נחרצות כאילו את יודעת.

תגידי הלביאה, לא נמאס לך מכל הזמן לעסוק בנושא הזה וללעוס ולטחון אותו עד זרא? אין כבר דברים בעולם חוץ מהנושא המגוחך הזה שעשויים לעניין ולהעסיק אותך?

 

לך לא נמאס, אבל לאחד וחצי האנשים שעדיין כאן בפורום נמאס מזמן מזמן וגם לי וזה הפך כבר לפתטי העיסוק הבלתי פוסק שלך בזה והעובדה שאת כופה את זה עלינו.

 

היום אין שום אפליית נשים בישראל, ואם על פניו נראה שפה ושם יש, זו טעות בד"כ נובעת מנחיתות מסויימת בכישורים של הנשים הטוענות לאפלייה, ול'כישורים' יש מגוון\סקלה רחבה של מדדים, ולא רק 'פוטנציאל אישי' ורגשות קיפוח קובעים פה. ואני אישית מכירה היטב את המצב, ומעולם מחעולם לא נתקלתי בשום צורה של אפליה באיזשהו תחום...

 

את בכלל אין לך מה להתלונן ולהתבכיין, כי יש לך בעיה מאד רצינית ביחסי אנוש ומראש ידוע ע"פ מה שאנחנו מכירים כבר מהאופי וההתנהגויות שלך שאולי או כנראה או קרוב לודאי שאף מסגרת לא היתה ולא תהיה מעוניינת להעסיק אדם כמוך.

 

את טוענת מדי פעם (חוץ מהגידופים) כלפי חיים שהוא לא קורא מה שאת כותבת - ובכן, אני בן אדם עם סבלנות של פיל ועם אוזן קשבת לכל אחד - אבל זהו, הגיעו מים עד נפש, קראתי אולי רבע מההודעה הזו שלך, ונטשתי, ואני לגמרי מבינה את חיים אם הוא באמת כטענתך לא קורא מה שאת כותבת, כי כבר אין טעם לקרוא, ממש אין טעם אפילו להתחיל לקרוא דברים שאת כותבת וזה תמיד תמי דסביב אותו נושא...

 

תשמעי, את מזכירה לי את 'נשמה אופטימית' מפורום 'פסיכולוגיה' ב'נענע', את בודאי זוכרת אותה, היא סרבה לקחת תרופה פסיכיאטרית כהמלצת\הוראת הפסיכיאטר שלה - ובמקום זה העדיפה באופן מתמשך לפגוע קשות בעצמה ובסביבתה...

 

אצלך זה סיפור די דומה : היתה לך איזו טראומה מסויימת, ככל הנראה קשורה לאבא שלך, אולי בגיל שנתיים שלש, טראומה יכולה להיות אירוע פרוזאי לגמרי, שאף אחד בכלל לא התכוון שיהיה טראומטי, מה שקובע עד כמה האירוע משפיע זה איך הוא נתפס בעיני הילד\ילדה, ולאו דוקא אוביקטיבית פרטי האירוע. אני יכולה לתת דוגמאות עד כמה אירועים די תמימים ופרוזאיים שקורים לילד\ילדה בגילאים עד 3 מעצבים באופן מכריע את אופיו לכל החיים - ולרעה אם הוא מסרב לעשות את הבירור הפסיכולוגי הדרוש הקשור בזה...

 

את עשית וממשיכה לעשות (ואף פעם לא מאוחר) שתי טעויות שבכלל לא עוזרות לך בחיים : הטעות הראשונה זה הסרוב שלך שהתקבע אצלך מזמן מזמן הסירוב שלך לפנות ליעוץ ולטיפול פסיכולוגי. והטעות השניה שלך זה שאת כל הזמן מחפשת נשים שדומות לך, עם בעיה דומה לשלך, שלהתחבר אליהן אולי יעזור לך לחזק אצלך את האשליה שאת עומדת ישר, שאת הכי נורמלית בעולם - וכל העולם שמסביבך הפוך ומופרע.

מעניין איך , ולמה, את  מאמינה שאת מבינה בפסיכולוגיה....

וגם עובדות את לא יודעת, אבל קובעת נחרצות כאילו את יודעת.

ולמה את סבורה שלאנשים פה בפורום לא נמאס מהעיסוק הנצחי שלך בחרדים ובחרדיות, ובכלל האם את סבורה שקוראים את הפוסטים האלה שלך?

אשיב לך דבר דבור על אופניו : ראשית, אני יודעת שלא קוראים מה שאני כותבת כאן, ואפילו כתבתי כאן לא פעם ולא פעמיים, הרבה יותר מכך פעמים, שאני יודעת שאני מדברת כאן לקירות ושלא קוראים בכלל מה שאני כותבת כאן - אבל אני שלא כמוך לא נכנסת כאן לריבים עם אנשים, לא מגדפת אף אחד ולא מטרידה אנשים, ולמען השלום בית כאן והשקט הנפשי שלי ושל אחרים נהגתי כאן תמיד באיפוק רב וסבלתי בשקט שמנה תחת תחת ענק בטטה """הנדסאית""" נכה מכוערת ומה לא, סבלתי בשקט מהגיוני ומצבי הורוביץ ולעיתים מאד מאד מאד רחוקות הגבתי לזה, וגם אז תגובה מאד מאד לא פרופורציונית, רק כדי ש'יעשו לי טובה' וירדו ממני לרגע. וזו הרי צורת התנהגות שהפוכה לשלך, ואת הרי הסברת פעמים רבות שאת כדרך חיים לא תנהגי באיפוק כזה.

 

ולגבי החרדים, אין לי שום אובססיה בקשר אליהם, ואני מעולם מעולם לא כתבתי "חראדים" או "חארדים" - כפי שאת התחלת לכתוב ונוהגת כך בהתמדה וכדרך קבע.

 

וכן, אני מבינה די טוב בפסיכולוגיה, ואגבה את זה בשתי דוגמאות :

 

דבר ראשון, וכבר הזכרתי את זה לא מזמן, ולאור דברייך מתבקש שאזכיר את זה שוב : רן פרלמן מנהל פורום 'פסיכולוגיה' בנענע כשנפרד מהפורום, דירג את האנשים שבפורום לפי כתיבתם ותרומתם, ואותי הוא דרג ראשונה, אני לא זוכרת לצערי מה הוא כתב עליך.

 

דבר שני, שאני מספרת בפעם הראשונה : 'נשמה אופטימית' מאותו פורום, שגם כינינו אותה סתם 'נשמה', שהזכרתי קודם, לאחר שעזבה את הפורום יצרה איתי קשר באי-מייל ובקשה שנתכתב. הסכמתי והתכתבנו באי-מייל כ 15 התכתבויות בהן סיפרה לי בפירוט רב על עצמה. את זוכרת שלא היינו חברות או בקשר מיוחד, אבל העובדה שבחרה דוקא בי כדי לספר על עצמה ולהתייעץ איתה מעידה על משהו, וזאת למרות ש'הגיוני' תקף אותי פעמים רבות שאמרתי לה שתלך ותתאבד, דבר שכמובן היה לא נכון. בין השאר היא סיפרה לי שהבעיתיות שלה קשורה לאבא שלה (לא אונס ולא מעשים מגונים, סתם משהו שהיה לא ברור לה עד הסוף), באי מייל אחד החא שאלה אותי אם אני רוצה לדעת מי זה אבא שלה כי הוא מפורסם ובעצם כולם מכירים אותו. מסתבר לפי מה שסיפרה לי בעקבות זה שאבא שלה איש תקשורת ידוע, מאד מפורסם, ואין אחד בארץ שלא מכיר אותו מהטלויזיה. לשאלתה אם אני רוצה לדעת ספציפית מי הוא אבא שלה, לאחר מחשבה קצרה עניתי שלא, שלא כדאי שהיא תספר לי ושאדע מי הוא.

 

אז כן, אני מבינה די טוב בפסיכולוגיה, ולפעמים אני סומכת על הבנתי ועל דעתי ואומרת אותה, גם כשזו דעה על אחרים.

אשיב לך דבר דבור על אופניו : ראשית, אני יודעת שלא קוראים מה שאני כותבת כאן, ואפילו כתבתי כאן לא פעם ולא פעמיים, הרבה יותר מכך פעמים, שאני יודעת שאני מדברת כאן לקירות ושלא קוראים בכלל מה שאני כותבת כאן - אבל אני שלא כמוך לא נכנסת כאן לריבים עם אנשים, לא מגדפת אף אחד ולא מטרידה אנשים, ולמען השלום בית כאן והשקט הנפשי שלי ושל אחרים נהגתי כאן תמיד באיפוק רב וסבלתי בשקט שמנה תחת תחת ענק בטטה """הנדסאית""" נכה מכוערת ומה לא, סבלתי בשקט מהגיוני ומצבי הורוביץ ולעיתים מאד מאד מאד רחוקות הגבתי לזה, וגם אז תגובה מאד מאד לא פרופורציונית, רק כדי ש'יעשו לי טובה' וירדו ממני לרגע. וזו הרי צורת התנהגות שהפוכה לשלך, ואת הרי הסברת פעמים רבות שאת כדרך חיים לא תנהגי באיפוק כזה.

 

ולגבי החרדים, אין לי שום אובססיה בקשר אליהם, ואני מעולם מעולם לא כתבתי "חראדים" או "חארדים" - כפי שאת התחלת לכתוב ונוהגת כך בהתמדה וכדרך קבע.

 

וכן, אני מבינה די טוב בפסיכולוגיה, ואגבה את זה בשתי דוגמאות :

 

דבר ראשון, וכבר הזכרתי את זה לא מזמן, ולאור דברייך מתבקש שאזכיר את זה שוב : רן פרלמן מנהל פורום 'פסיכולוגיה' בנענע כשנפרד מהפורום, דירג את האנשים שבפורום לפי כתיבתם ותרומתם, ואותי הוא דרג ראשונה, אני לא זוכרת לצערי מה הוא כתב עליך.

 

דבר שני, שאני מספרת בפעם הראשונה : 'נשמה אופטימית' מאותו פורום, שגם כינינו אותה סתם 'נשמה', שהזכרתי קודם, לאחר שעזבה את הפורום יצרה איתי קשר באי-מייל ובקשה שנתכתב. הסכמתי והתכתבנו באי-מייל כ 15 התכתבויות בהן סיפרה לי בפירוט רב על עצמה. את זוכרת שלא היינו חברות או בקשר מיוחד, אבל העובדה שבחרה דוקא בי כדי לספר על עצמה ולהתייעץ איתה מעידה על משהו, וזאת למרות ש'הגיוני' תקף אותי פעמים רבות שאמרתי לה שתלך ותתאבד, דבר שכמובן היה לא נכון. בין השאר היא סיפרה לי שהבעיתיות שלה קשורה לאבא שלה (לא אונס ולא מעשים מגונים, סתם משהו שהיה לא ברור לה עד הסוף), באי מייל אחד החא שאלה אותי אם אני רוצה לדעת מי זה אבא שלה כי הוא מפורסם ובעצם כולם מכירים אותו. מסתבר לפי מה שסיפרה לי בעקבות זה שאבא שלה איש תקשורת ידוע, מאד מפורסם, ואין אחד בארץ שלא מכיר אותו מהטלויזיה. לשאלתה אם אני רוצה לדעת ספציפית מי הוא אבא שלה, לאחר מחשבה קצרה עניתי שלא, שלא כדאי שהיא תספר לי ושאדע מי הוא.

 

אז כן, אני מבינה די טוב בפסיכולוגיה, ולפעמים אני סומכת על הבנתי ועל דעתי ואומרת אותה, גם כשזו דעה על אחרים.

אז רן פרלמן אמר שתרמת הרבה לפורום פסיכולוגיה..... גם לי אמרו מנהלי פורומים לפסיכולוגיה גם בוואלה וגם בתפוז שתרמתי הרבה, תרומה חיובית מאד..... נו אז?

וזה שהגברת "נשמה" בחרה דווקא בך להתוודות לפנייך, אומר יותר עליה מאשר עלייך. אני התכתבתי חודשים ארוכים עם העו"ד החולה מפורום פסיכולוגיה בנענע (שמה היה דלית). נו אז?

כל זה לא אומר שאת מבינה טוב ועמוק בפסיכולוגיה, ייתכן שיש לך הבנה מסוימת לאנשים (לי יש הבנה דקה מאד באנשים, אף שכפי שאת אומרת אני לא חוסכת מאנשים לא מעטים את שבט לשוני). בקשר אליי את לא קלעת. גזרת גזירה שווה מ"נשמה" הזו אליי, זו באמת פסיכולוגיה בגרוש. מה לי ול"נשמה" ולחייה. מה הדימיון בינינו בכלל, ולמה לזהות בין בעיותיה לאופיי.

הדימיון זה בסה"כ בעקשנות, העקשנות וההתבצרות שלא לעשות דבר שמאד כדאי לעשות - ולתרץ את העקשנות המכשילה הזו בשלל תירוצים ואפילו (אצלך) בתיאוריות הומניות או פסאודו הומניות.

הדימיון זה בסה"כ בעקשנות, העקשנות וההתבצרות שלא לעשות דבר שמאד כדאי לעשות - ולתרץ את העקשנות המכשילה הזו בשלל תירוצים ואפילו (אצלך) בתיאוריות הומניות או פסאודו הומניות.

וואלה, את ממש "פסיכולוגית".

חשבת לעוץ לעצמך את העצה שאת מייעצת לאחרים (לי) פה?

הדימיון זה בסה"כ בעקשנות, העקשנות וההתבצרות שלא לעשות דבר שמאד כדאי לעשות - ולתרץ את העקשנות המכשילה הזו בשלל תירוצים ואפילו (אצלך) בתיאוריות הומניות או פסאודו הומניות.

וואלה, את ממש "פסיכולוגית".

חשבת לעוץ לעצמך את העצה שאת מייעצת לאחרים (לי) פה?

חשבתי, חשבתי על הקוסם מארץ עוץ ועל עוץ לי גוץ לי.

 

ואני זוכרת, שלא כל כך מזמן, כתבתי כאן שרואיינתי ע"י לפחות 4 פסיכולוגים\פסיכיאטרים, כולל אחד הקשור למכון הפסיכואנליטי, שאליהם פניתי ביוזמתי בהקשר של העניין שלי בפסיכולוגיה - וכולם, כולם אחרי שהעבירו לי טסטים וראיינו אותי קבעו שאין לי שום צורך באיזה דבר כמו שאני (כביכול) מייעצת לך.

 

לחעצם העניין : אני לא אמרתי ולא יעצתי לך אף פעם שתלכי לטיפול פסיכולוגי ואני לא זוכרת שאי פעם יעצתי למישהו\י עצה כזו - מה שכן, כתבתי את דעתי שהסרוב שלך (וזה עניין שבינך לעצמך, סרוב לעצמך) לפנות ליעוץ\טיפול זה לא דבר שעזר לך בחיים. וזה ניסוח מאד מאד עדין ומנומס, לעומת כינויי הגנאי שאת כל הזמן מפנה אלי ולעומת מה שאמרו עלייך אחרים בפורום.

 

 

הדימיון זה בסה"כ בעקשנות, העקשנות וההתבצרות שלא לעשות דבר שמאד כדאי לעשות - ולתרץ את העקשנות המכשילה הזו בשלל תירוצים ואפילו (אצלך) בתיאוריות הומניות או פסאודו הומניות.

וואלה, את ממש "פסיכולוגית".

חשבת לעוץ לעצמך את העצה שאת מייעצת לאחרים (לי) פה?

חשבתי, חשבתי על הקוסם מארץ עוץ ועל עוץ לי גוץ לי.

 

ואני זוכרת, שלא כל כך מזמן, כתבתי כאן שרואיינתי ע"י לפחות 4 פסיכולוגים\פסיכיאטרים, כולל אחד הקשור למכון הפסיכואנליטי, שאליהם פניתי ביוזמתי בהקשר של העניין שלי בפסיכולוגיה - וכולם, כולם אחרי שהעבירו לי טסטים וראיינו אותי קבעו שאין לי שום צורך באיזה דבר כמו שאני (כביכול) מייעצת לך.

 

לחעצם העניין : אני לא אמרתי ולא יעצתי לך אף פעם שתלכי לטיפול פסיכולוגי ואני לא זוכרת שאי פעם יעצתי למישהו\י עצה כזו - מה שכן, כתבתי את דעתי שהסרוב שלך (וזה עניין שבינך לעצמך, סרוב לעצמך) לפנות ליעוץ\טיפול זה לא דבר שעזר לך בחיים. וזה ניסוח מאד מאד עדין ומנומס, לעומת כינויי הגנאי שאת כל הזמן מפנה אלי ולעומת מה שאמרו עלייך אחרים בפורום.

 

 

את כנראה סבורה (מה שמאפיין יהודים-ערבים, ואת דווקא גב' גורדון האשכנזיה....) שכולם טפשים חוץ ממך. אז יש לי חדשות בשבילך: אני לא טפשה. והניסוח שלך אומר ומתכוון בדיוק למה שכתבתי: שאת מייעצת לי לפנות לטיפול פסיכולוגי.

המשונה אצלך שאינך יודעת עליי דבר, שום עובדה כהווייתה, כפי שהאוטיסט Cyber Knuckles לא יודע, ומוציא ממעיו שטויות. ומה שכתבת שפנית לפסיכולוגים ופסיכיאטרים - היית צריכה לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר שישוחחו איתך בשעת קבלה שלהם, ויעבירו לך מבחנים פסיכולוגיים. לפנות כמישהי שמתעניינת בפסיכולוגיה, זה לא להיבדק. אני, אף שאינני פסיכיאטרית, גם לא פסיכולוגית קלינית, יכולה לומר לך את התרשמותי, שמקרה פסיכיאטרי את לא, אבל האובססיה שלך עם החרדים והחרדיות היא נושא לטיפול פסיכולוגי. כמוכן, לא יזיק לך לקבל הערכת אישיות. התרשמותי היא שאת בעלת נטיות טכניות(טוב, את גם בחרת בתחום טכני כמקצוע) וגישתך לדברים מכאנית. גישתך למוסיקה מראה לדעתי שאינך מוסיקלית. אין לך הרגש והעידון החושי המוסיקלי הדרוש למבצעת טובה, או אף למאזינה מוסיקלית. וודאי שאינך  יצירתית, ואינך יוצרת מוסיקה. בקשר לאמנויות אחרות - לא הראית פה בפורום שום התמצאות באמנויות אחרות, למעשה שום ענין בהן. בשירה את לא מבינה, ואת זה אני יכולה לומר כמישהי בעלת כשרון שירי מוכח. מהי התמצאותך בספרות? סביר שאפסית. הלא אינך קוראת ספרים, לפי הודאתך המפורשת. אז ספרי ספרות אני משערת שאינך קוראת כלל. מעולם לא כתבת כאן על ספר ספרות שקראת, מעולם לא על הצגת תיאטרון, או אפילו סרט בעל ערך אמנותי וספרותי טוב. ומה עם הופעות מחול? ומה עם ביקור במוזיאונים טובים לאמנות פלסטית? כל זאת יופיע כנראה בבדיקת אישיות שלך. טוב לאדם שתהיה לו תמונה מקיפה של קוי האישיות שלו, שייתן לו פסיכולוג.

את כותבת שפסיכולוגים ופסיכיאטרים ריאיינו אותך, והעבירו לך מבחנים. מעניין אילו מבחנים. האם הם היו גם כאלה המכוונים למצוא בעיות קליניות? תראי, גם אני, במבחן לקבלה לחוג לפסיכולוגיה,  מילאתי מבחן שהעבירו: מבחן העץ. (ציור עץ). ומהמבחן הזה הם לא הסיקו על שום בעיות קליניות אצלי, ולא שאני לא מתאימה ללמוד פסיכולוגיה/להיות פסיכולוגית. ואצל פסיכולוג תעסוקתי עברתי מבחן לבירור סוגי העבודות שאני מתאימה להן, והוא רק קבע שאני מתאימה לעבודה תרבותית רוחנית, וכמובן שום בעיות אישיוּת הוא לא מצא. אז אני חוזרת ושואלת: העבירו אותך מבחנים למציאת בעיות קליניות?

את כותבת שפסיכולוגים ופסיכיאטרים ריאיינו אותך, והעבירו לך מבחנים. מעניין אילו מבחנים. האם הם היו גם כאלה המכוונים למצוא בעיות קליניות? תראי, גם אני, במבחן לקבלה לחוג לפסיכולוגיה,  מילאתי מבחן שהעבירו: מבחן העץ. (ציור עץ). ומהמבחן הזה הם לא הסיקו על שום בעיות קליניות אצלי, ולא שאני לא מתאימה ללמוד פסיכולוגיה/להיות פסיכולוגית. ואצל פסיכולוג תעסוקתי עברתי מבחן לבירור סוגי העבודות שאני מתאימה להן, והוא רק קבע שאני מתאימה לעבודה תרבותית רוחנית, וכמובן שום בעיות אישיוּת הוא לא מצא. אז אני חוזרת ושואלת: העבירו אותך מבחנים למציאת בעיות קליניות?

אני מניחה שכל מבחן פסיכולוגי מיועד ומתוכנן למצוא בעיות אופי. בין השאר היה שם מבחן "בנדר" שלאחר מכן הבנתי שהוא מאד מתוחכם בלחשוף בעיות אופי ועוד.

 

במרשתת האינטרנט, כולל גוגל וויקיפדיה נוהגים מאד בחוכמה כשהם בכוונה נוהגים במדיניות קפדנית של צנזורה עצמית לגבי המבחן הנ"ל ובכלל לגבי טסטים פסיכולוגיים, כדי שאי אפשר יהיה 'ללמוד' אותם להתכונן אליהם ולהכיר אותם, וכך לפגוע בתקפותם.

 

אז תהיי בבקשה מודעת לעובדה שבכוונה ובחוכמה אין פירוט על טסטים פסיכולוגיים באינטרנט. באתרים מקצועיים של פסיכולוגים שהכניסה אליהם לא פתוחה לקהל הלא מקצועי והלא מוסמך אולי כן יש פירוט, ואולי גם שם אין.

את כותבת שפסיכולוגים ופסיכיאטרים ריאיינו אותך, והעבירו לך מבחנים. מעניין אילו מבחנים. האם הם היו גם כאלה המכוונים למצוא בעיות קליניות? תראי, גם אני, במבחן לקבלה לחוג לפסיכולוגיה,  מילאתי מבחן שהעבירו: מבחן העץ. (ציור עץ). ומהמבחן הזה הם לא הסיקו על שום בעיות קליניות אצלי, ולא שאני לא מתאימה ללמוד פסיכולוגיה/להיות פסיכולוגית. ואצל פסיכולוג תעסוקתי עברתי מבחן לבירור סוגי העבודות שאני מתאימה להן, והוא רק קבע שאני מתאימה לעבודה תרבותית רוחנית, וכמובן שום בעיות אישיוּת הוא לא מצא. אז אני חוזרת ושואלת: העבירו אותך מבחנים למציאת בעיות קליניות?

אני מניחה שכל מבחן פסיכולוגי מיועד ומתוכנן למצוא בעיות אופי. בין השאר היה שם מבחן "בנדר" שלאחר מכן הבנתי שהוא מאד מתוחכם בלחשוף בעיות אופי ועוד.

 

במרשתת האינטרנט, כולל גוגל וויקיפדיה נוהגים מאד בחוכמה כשהם בכוונה נוהגים במדיניות קפדנית של צנזורה עצמית לגבי המבחן הנ"ל ובכלל לגבי טסטים פסיכולוגיים, כדי שאי אפשר יהיה 'ללמוד' אותם להתכונן אליהם ולהכיר אותם, וכך לפגוע בתקפותם.

 

אז תהיי בבקשה מודעת לעובדה שבכוונה ובחוכמה אין פירוט על טסטים פסיכולוגיים באינטרנט. באתרים מקצועיים של פסיכולוגים שהכניסה אליהם לא פתוחה לקהל הלא מקצועי והלא מוסמך אולי כן יש פירוט, ואולי גם שם אין.

מה שייך  מציאות טסטים במרשתת? מי דיבר על זה בכלל? את מטומטמת באמת או מנסה לטמטם את מי שאת מתכתבת איתו?

סליחתך. כוונתך שפנית לפסיכיאטרים והפסיכולוגים דרך האינטרנט, והם גם ענו לך כך?

אם כן, באמת כל זה היה שטחי לגמרי, ומסקנותייך לגבי הקשר איתם אין בהן הרבה.

עלייך לפנות לפסיכולוג קליני ולבקש לעבור מבחני אישיות שונים, רורשך ואחרים, ולפסיכיאטר,וכן לעבור שיחה על ילדותך וחייך, לדעתי.

זאת, אם את רוצה לקבל תמונה על בעיות נפשיות ו/או על אישיותך. זו דעתי.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר