טעות אופטית בראיית ההיסטוריה

תגידי הלביאה, לא נמאס לך מכל הזמן לעסוק בנושא הזה וללעוס ולטחון אותו עד זרא? אין כבר דברים בעולם חוץ מהנושא המגוחך הזה שעשויים לעניין ולהעסיק אותך?

 

לך לא נמאס, אבל לאחד וחצי האנשים שעדיין כאן בפורום נמאס מזמן מזמן וגם לי וזה הפך כבר לפתטי העיסוק הבלתי פוסק שלך בזה והעובדה שאת כופה את זה עלינו.

 

היום אין שום אפליית נשים בישראל, ואם על פניו נראה שפה ושם יש, זו טעות בד"כ נובעת מנחיתות מסויימת בכישורים של הנשים הטוענות לאפלייה, ול'כישורים' יש מגוון\סקלה רחבה של מדדים, ולא רק 'פוטנציאל אישי' ורגשות קיפוח קובעים פה. ואני אישית מכירה היטב את המצב, ומעולם מחעולם לא נתקלתי בשום צורה של אפליה באיזשהו תחום...

 

את בכלל אין לך מה להתלונן ולהתבכיין, כי יש לך בעיה מאד רצינית ביחסי אנוש ומראש ידוע ע"פ מה שאנחנו מכירים כבר מהאופי וההתנהגויות שלך שאולי או כנראה או קרוב לודאי שאף מסגרת לא היתה ולא תהיה מעוניינת להעסיק אדם כמוך.

 

את טוענת מדי פעם (חוץ מהגידופים) כלפי חיים שהוא לא קורא מה שאת כותבת - ובכן, אני בן אדם עם סבלנות של פיל ועם אוזן קשבת לכל אחד - אבל זהו, הגיעו מים עד נפש, קראתי אולי רבע מההודעה הזו שלך, ונטשתי, ואני לגמרי מבינה את חיים אם הוא באמת כטענתך לא קורא מה שאת כותבת, כי כבר אין טעם לקרוא, ממש אין טעם אפילו להתחיל לקרוא דברים שאת כותבת וזה תמיד תמי דסביב אותו נושא...

 

תשמעי, את מזכירה לי את 'נשמה אופטימית' מפורום 'פסיכולוגיה' ב'נענע', את בודאי זוכרת אותה, היא סרבה לקחת תרופה פסיכיאטרית כהמלצת\הוראת הפסיכיאטר שלה - ובמקום זה העדיפה באופן מתמשך לפגוע קשות בעצמה ובסביבתה...

 

אצלך זה סיפור די דומה : היתה לך איזו טראומה מסויימת, ככל הנראה קשורה לאבא שלך, אולי בגיל שנתיים שלש, טראומה יכולה להיות אירוע פרוזאי לגמרי, שאף אחד בכלל לא התכוון שיהיה טראומטי, מה שקובע עד כמה האירוע משפיע זה איך הוא נתפס בעיני הילד\ילדה, ולאו דוקא אוביקטיבית פרטי האירוע. אני יכולה לתת דוגמאות עד כמה אירועים די תמימים ופרוזאיים שקורים לילד\ילדה בגילאים עד 3 מעצבים באופן מכריע את אופיו לכל החיים - ולרעה אם הוא מסרב לעשות את הבירור הפסיכולוגי הדרוש הקשור בזה...

 

את עשית וממשיכה לעשות (ואף פעם לא מאוחר) שתי טעויות שבכלל לא עוזרות לך בחיים : הטעות הראשונה זה הסרוב שלך שהתקבע אצלך מזמן מזמן הסירוב שלך לפנות ליעוץ ולטיפול פסיכולוגי. והטעות השניה שלך זה שאת כל הזמן מחפשת נשים שדומות לך, עם בעיה דומה לשלך, שלהתחבר אליהן אולי יעזור לך לחזק אצלך את האשליה שאת עומדת ישר, שאת הכי נורמלית בעולם - וכל העולם שמסביבך הפוך ומופרע.

אשיב לך דבר דבור על אופניו : ראשית, אני יודעת שלא קוראים מה שאני כותבת כאן, ואפילו כתבתי כאן לא פעם ולא פעמיים, הרבה יותר מכך פעמים, שאני יודעת שאני מדברת כאן לקירות ושלא קוראים בכלל מה שאני כותבת כאן - אבל אני שלא כמוך לא נכנסת כאן לריבים עם אנשים, לא מגדפת אף אחד ולא מטרידה אנשים, ולמען השלום בית כאן והשקט הנפשי שלי ושל אחרים נהגתי כאן תמיד באיפוק רב וסבלתי בשקט שמנה תחת תחת ענק בטטה """הנדסאית""" נכה מכוערת ומה לא, סבלתי בשקט מהגיוני ומצבי הורוביץ ולעיתים מאד מאד מאד רחוקות הגבתי לזה, וגם אז תגובה מאד מאד לא פרופורציונית, רק כדי ש'יעשו לי טובה' וירדו ממני לרגע. וזו הרי צורת התנהגות שהפוכה לשלך, ואת הרי הסברת פעמים רבות שאת כדרך חיים לא תנהגי באיפוק כזה.

 

ולגבי החרדים, אין לי שום אובססיה בקשר אליהם, ואני מעולם מעולם לא כתבתי "חראדים" או "חארדים" - כפי שאת התחלת לכתוב ונוהגת כך בהתמדה וכדרך קבע.

 

וכן, אני מבינה די טוב בפסיכולוגיה, ואגבה את זה בשתי דוגמאות :

 

דבר ראשון, וכבר הזכרתי את זה לא מזמן, ולאור דברייך מתבקש שאזכיר את זה שוב : רן פרלמן מנהל פורום 'פסיכולוגיה' בנענע כשנפרד מהפורום, דירג את האנשים שבפורום לפי כתיבתם ותרומתם, ואותי הוא דרג ראשונה, אני לא זוכרת לצערי מה הוא כתב עליך.

 

דבר שני, שאני מספרת בפעם הראשונה : 'נשמה אופטימית' מאותו פורום, שגם כינינו אותה סתם 'נשמה', שהזכרתי קודם, לאחר שעזבה את הפורום יצרה איתי קשר באי-מייל ובקשה שנתכתב. הסכמתי והתכתבנו באי-מייל כ 15 התכתבויות בהן סיפרה לי בפירוט רב על עצמה. את זוכרת שלא היינו חברות או בקשר מיוחד, אבל העובדה שבחרה דוקא בי כדי לספר על עצמה ולהתייעץ איתה מעידה על משהו, וזאת למרות ש'הגיוני' תקף אותי פעמים רבות שאמרתי לה שתלך ותתאבד, דבר שכמובן היה לא נכון. בין השאר היא סיפרה לי שהבעיתיות שלה קשורה לאבא שלה (לא אונס ולא מעשים מגונים, סתם משהו שהיה לא ברור לה עד הסוף), באי מייל אחד החא שאלה אותי אם אני רוצה לדעת מי זה אבא שלה כי הוא מפורסם ובעצם כולם מכירים אותו. מסתבר לפי מה שסיפרה לי בעקבות זה שאבא שלה איש תקשורת ידוע, מאד מפורסם, ואין אחד בארץ שלא מכיר אותו מהטלויזיה. לשאלתה אם אני רוצה לדעת ספציפית מי הוא אבא שלה, לאחר מחשבה קצרה עניתי שלא, שלא כדאי שהיא תספר לי ושאדע מי הוא.

 

אז כן, אני מבינה די טוב בפסיכולוגיה, ולפעמים אני סומכת על הבנתי ועל דעתי ואומרת אותה, גם כשזו דעה על אחרים.

הדימיון זה בסה"כ בעקשנות, העקשנות וההתבצרות שלא לעשות דבר שמאד כדאי לעשות - ולתרץ את העקשנות המכשילה הזו בשלל תירוצים ואפילו (אצלך) בתיאוריות הומניות או פסאודו הומניות.

הדימיון זה בסה"כ בעקשנות, העקשנות וההתבצרות שלא לעשות דבר שמאד כדאי לעשות - ולתרץ את העקשנות המכשילה הזו בשלל תירוצים ואפילו (אצלך) בתיאוריות הומניות או פסאודו הומניות.

וואלה, את ממש "פסיכולוגית".

חשבת לעוץ לעצמך את העצה שאת מייעצת לאחרים (לי) פה?

חשבתי, חשבתי על הקוסם מארץ עוץ ועל עוץ לי גוץ לי.

 

ואני זוכרת, שלא כל כך מזמן, כתבתי כאן שרואיינתי ע"י לפחות 4 פסיכולוגים\פסיכיאטרים, כולל אחד הקשור למכון הפסיכואנליטי, שאליהם פניתי ביוזמתי בהקשר של העניין שלי בפסיכולוגיה - וכולם, כולם אחרי שהעבירו לי טסטים וראיינו אותי קבעו שאין לי שום צורך באיזה דבר כמו שאני (כביכול) מייעצת לך.

 

לחעצם העניין : אני לא אמרתי ולא יעצתי לך אף פעם שתלכי לטיפול פסיכולוגי ואני לא זוכרת שאי פעם יעצתי למישהו\י עצה כזו - מה שכן, כתבתי את דעתי שהסרוב שלך (וזה עניין שבינך לעצמך, סרוב לעצמך) לפנות ליעוץ\טיפול זה לא דבר שעזר לך בחיים. וזה ניסוח מאד מאד עדין ומנומס, לעומת כינויי הגנאי שאת כל הזמן מפנה אלי ולעומת מה שאמרו עלייך אחרים בפורום.

 

 

את כותבת שפסיכולוגים ופסיכיאטרים ריאיינו אותך, והעבירו לך מבחנים. מעניין אילו מבחנים. האם הם היו גם כאלה המכוונים למצוא בעיות קליניות? תראי, גם אני, במבחן לקבלה לחוג לפסיכולוגיה,  מילאתי מבחן שהעבירו: מבחן העץ. (ציור עץ). ומהמבחן הזה הם לא הסיקו על שום בעיות קליניות אצלי, ולא שאני לא מתאימה ללמוד פסיכולוגיה/להיות פסיכולוגית. ואצל פסיכולוג תעסוקתי עברתי מבחן לבירור סוגי העבודות שאני מתאימה להן, והוא רק קבע שאני מתאימה לעבודה תרבותית רוחנית, וכמובן שום בעיות אישיוּת הוא לא מצא. אז אני חוזרת ושואלת: העבירו אותך מבחנים למציאת בעיות קליניות?

אני מניחה שכל מבחן פסיכולוגי מיועד ומתוכנן למצוא בעיות אופי. בין השאר היה שם מבחן "בנדר" שלאחר מכן הבנתי שהוא מאד מתוחכם בלחשוף בעיות אופי ועוד.

 

במרשתת האינטרנט, כולל גוגל וויקיפדיה נוהגים מאד בחוכמה כשהם בכוונה נוהגים במדיניות קפדנית של צנזורה עצמית לגבי המבחן הנ"ל ובכלל לגבי טסטים פסיכולוגיים, כדי שאי אפשר יהיה 'ללמוד' אותם להתכונן אליהם ולהכיר אותם, וכך לפגוע בתקפותם.

 

אז תהיי בבקשה מודעת לעובדה שבכוונה ובחוכמה אין פירוט על טסטים פסיכולוגיים באינטרנט. באתרים מקצועיים של פסיכולוגים שהכניסה אליהם לא פתוחה לקהל הלא מקצועי והלא מוסמך אולי כן יש פירוט, ואולי גם שם אין.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: עדי
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר