רצח בבית האדום

בשני למאי 1921   מהלך המאורעות הידועים בשם מאורעות תרפ"א נהרגו בבית ליד אבו כביר ששה גברים ובתוכם הסופר יוסף חיים ברנר.

 

הרצח של ברנר וחבריו מהווה את מוקד ספרו של אלון חילו "הרצח בבית האדום". חילו למד היטב את כל פרטי האירוע ואת כל הגיבורים שנטלו בו חלק ומנסה בעזרת סיפור "רשומוני " המסופר ע"י שלוש דמויות מנסה לתאר ולשחזר  את האירוע.

 

מהלך האירועים הידוע לנו משאיר לא מעט תעלומות ופרטים לא ברורים (למשל: למה  הם לא התפנו למרות שבאה מכונית לפנות אותם)  לאן נעלמה אחת הגוויות ועוד. חילו מנסה בעזרת הדמיון הספרותי למלא את החללים וליצור גרסה משלו שבמרכזה משולש הומוסקסואלי הכולל את יוסף חיים ברנר , סופר נוסף ונער ערבי. זאת כמובן אינטרפטציה   אפשרית ומותר לסופר לבנות תזה כזו –מה שהפריע לי אלו התיאורים ההומסקסואלים המפורטים מידי והנוטים לפורנוגרפיה. הספר קריא ומרתק וכדאי להשוות את הנאמר בו עם מה שנכתב על האירוע. לזכותו של הסופר שהוא עצמו עושה זאת בסוף הספר.

 

 

הדמות השלישית בספר היא פסיכולוגית ערבייה מבוגרת שחוותה וראתה את הארוע בהיותה ילדה.–בין היתר היא מתעבת גברים רואה כולם יצורים אלימים ותאוותנים ונגעלת מאברי המין שלהם. הלביאה אינה לבד...

 

בשני למאי 1921   מהלך המאורעות הידועים בשם מאורעות תרפ"א נהרגו בבית ליד אבו כביר ששה גברים ובתוכם הסופר יוסף חיים ברנר.

 

הרצח של ברנר וחבריו מהווה את מוקד ספרו של אלון חילו "הרצח בבית האדום". חילו למד היטב את כל פרטי האירוע ואת כל הגיבורים שנטלו בו חלק ומנסה בעזרת סיפור "רשומוני " המסופר ע"י שלוש דמויות מנסה לתאר ולשחזר  את האירוע.

 

מהלך האירועים הידוע לנו משאיר לא מעט תעלומות ופרטים לא ברורים (למשל: למה  הם לא התפנו למרות שבאה מכונית לפנות אותם)  לאן נעלמה אחת הגוויות ועוד. חילו מנסה בעזרת הדמיון הספרותי למלא את החללים וליצור גרסה משלו שבמרכזה משולש הומוסקסואלי הכולל את יוסף חיים ברנר , סופר נוסף ונער ערבי. זאת כמובן אינטרפטציה   אפשרית ומותר לסופר לבנות תזה כזו –מה שהפריע לי אלו התיאורים ההומסקסואלים המפורטים מידי והנוטים לפורנוגרפיה. הספר קריא ומרתק וכדאי להשוות את הנאמר בו עם מה שנכתב על האירוע. לזכותו של הסופר שהוא עצמו עושה זאת בסוף הספר.

 

 

הדמות השלישית בספר היא פסיכולוגית ערבייה מבוגרת שחוותה וראתה את הארוע בהיותה ילדה.–בין היתר היא מתעבת גברים רואה כולם יצורים אלימים ותאוותנים ונגעלת מאברי המין שלהם. הלביאה אינה לבד...

 

לפי הסקירה שלך על הספר, הפריע לך התיאורים שנוטים לפורנוגרפיה - אבל למה בכלל לכתוב על יוסף חיים ברנר בהקשר של יחסים הומוסקסואלים? הרי מדובר באיש אמיתי מהמציאות, האם יש עליו איזה רמז או עדות שהוא היה בעל נטיות כאלה? למה סתם 'ללכלך' על האיש?

המעניין הוא שכאשר הפורנוגרפיה נוגעת לשני (או יותר?) גברים, חיים נגעל. אך מהתגססות פורנוגרפית הטרוסקסואלית, הוא נהנה ו"משועשע".....

פורנוגרפיה, חיים, זו פורנוגרפיה.

המעניין הוא שכאשר הפורנוגרפיה נוגעת לשני (או יותר?) גברים, חיים נגעל. אך מהתגססות פורנוגרפית הטרוסקסואלית, הוא נהנה ו"משועשע".....

פורנוגרפיה, חיים, זו פורנוגרפיה.

אוביקטיבית את לגמרי טועה במה שאת אומרת כאן : יחסים הטרוסקסואליים הם נורמה לא רק מקובלת אלא דבר שאפילו הפן הפורנוגרפי שחו נחשב שיש בו חיוב ויופי ועניין - לגבי יחסים הומוסקסואליים זה לגמרי שונה, ולמרות שהאדם התרבותי נדרש לליברליות ולסובלנות גם לדברים לא נורמטביים מסויימים - התגובה הספונטנית והטבעית היא לא חיובית...

 

אני זוכרת ש'הגיוני' סיפר כאן ביום של מצעד גאוה שהוא ראה שני גברים מתנשקים, וזה הגעיל אותו.

בשני למאי 1921   מהלך המאורעות הידועים בשם מאורעות תרפ"א נהרגו בבית ליד אבו כביר ששה גברים ובתוכם הסופר יוסף חיים ברנר.

 

הרצח של ברנר וחבריו מהווה את מוקד ספרו של אלון חילו "הרצח בבית האדום". חילו למד היטב את כל פרטי האירוע ואת כל הגיבורים שנטלו בו חלק ומנסה בעזרת סיפור "רשומוני " המסופר ע"י שלוש דמויות מנסה לתאר ולשחזר  את האירוע.

 

מהלך האירועים הידוע לנו משאיר לא מעט תעלומות ופרטים לא ברורים (למשל: למה  הם לא התפנו למרות שבאה מכונית לפנות אותם)  לאן נעלמה אחת הגוויות ועוד. חילו מנסה בעזרת הדמיון הספרותי למלא את החללים וליצור גרסה משלו שבמרכזה משולש הומוסקסואלי הכולל את יוסף חיים ברנר , סופר נוסף ונער ערבי. זאת כמובן אינטרפטציה   אפשרית ומותר לסופר לבנות תזה כזו –מה שהפריע לי אלו התיאורים ההומסקסואלים המפורטים מידי והנוטים לפורנוגרפיה. הספר קריא ומרתק וכדאי להשוות את הנאמר בו עם מה שנכתב על האירוע. לזכותו של הסופר שהוא עצמו עושה זאת בסוף הספר.

 

 

הדמות השלישית בספר היא פסיכולוגית ערבייה מבוגרת שחוותה וראתה את הארוע בהיותה ילדה.–בין היתר היא מתעבת גברים רואה כולם יצורים אלימים ותאוותנים ונגעלת מאברי המין שלהם. הלביאה אינה לבד...

 

לפי הסקירה שלך על הספר, הפריע לך התיאורים שנוטים לפורנוגרפיה - אבל למה בכלל לכתוב על יוסף חיים ברנר בהקשר של יחסים הומוסקסואלים? הרי מדובר באיש אמיתי מהמציאות, האם יש עליו איזה רמז או עדות שהוא היה בעל נטיות כאלה? למה סתם 'ללכלך' על האיש?

יש הרבה רמזים והם מובאים בסיכום של הספר הקושרים את ברנר להומוסכסואליות גם אני חשבתי שהסופר מלכלך אך הוא הסתמך על עדויות

המעניין הוא שכאשר הפורנוגרפיה נוגעת לשני (או יותר?) גברים, חיים נגעל. אך מהתגססות פורנוגרפית הטרוסקסואלית, הוא נהנה ו"משועשע".....

פורנוגרפיה, חיים, זו פורנוגרפיה.

כיוון שאני נמשך לנשים ולא לגברים טבעי שתיאור יחסים בין גברים ידחה אותי. אבל לא זאת הבעיה. אפשר לתאר יחסים אירוטים ואפשר לתאר אותם בצורה גסה וזה לא משנה מיהם בני הזוג. במקרה הזה התיאורים הם בוטים ופורנוגרפיים.

המעניין הוא שכאשר הפורנוגרפיה נוגעת לשני (או יותר?) גברים, חיים נגעל. אך מהתגססות פורנוגרפית הטרוסקסואלית, הוא נהנה ו"משועשע".....

פורנוגרפיה, חיים, זו פורנוגרפיה.

אוביקטיבית את לגמרי טועה במה שאת אומרת כאן : יחסים הטרוסקסואליים הם נורמה לא רק מקובלת אלא דבר שאפילו הפן הפורנוגרפי שחו נחשב שיש בו חיוב ויופי ועניין - לגבי יחסים הומוסקסואליים זה לגמרי שונה, ולמרות שהאדם התרבותי נדרש לליברליות ולסובלנות גם לדברים לא נורמטביים מסויימים - התגובה הספונטנית והטבעית היא לא חיובית...

 

אני זוכרת ש'הגיוני' סיפר כאן ביום של מצעד גאוה שהוא ראה שני גברים מתנשקים, וזה הגעיל אותו.

טמטום. אהבה זו אהבה, וההומוסקסואלים (עם הלסביות) מהווים 10% מהאוכלוסיה. ממש נורמה של הטבע. אגב, בעולם החי ההומוסקסואליות רווחת ביותר. וצריך גם לספר ולציין שבין האינדיאנים (American Natives ) זהות נשית של גבר נחשבה ליפה נורמלית ומקובלת, ואף בעלת ערך תרבותי. ובין שבטי הפולינזים הגברים הנשיים הם סקטור בפני עצמו, ומקובל מאד בתרבות. התרבות הפולינזית מבינה מאד את התופעה.

יש גם לציין שהלסביות נסבלת ונסבלה מאד גם בחברה היהודית של ימי חז"ל (בניגוד ל"משכב זכר") וגם בחברה האירופית הגבוהה. אהבת אשה לאשה היתה בחברה הגבוהה תופעה די נפוצה.

המעניין הוא שכאשר הפורנוגרפיה נוגעת לשני (או יותר?) גברים, חיים נגעל. אך מהתגססות פורנוגרפית הטרוסקסואלית, הוא נהנה ו"משועשע".....

פורנוגרפיה, חיים, זו פורנוגרפיה.

כיוון שאני נמשך לנשים ולא לגברים טבעי שתיאור יחסים בין גברים ידחה אותי. אבל לא זאת הבעיה. אפשר לתאר יחסים אירוטים ואפשר לתאר אותם בצורה גסה וזה לא משנה מיהם בני הזוג. במקרה הזה התיאורים הם בוטים ופורנוגרפיים.

בדיוק. כמו שאפשר להתנהג ולתאר כל דבר באופן בוטה וגס. למשל, יש אכילה חזירית, ויש דיבור מבוהם (וסליחה מהצאן והבקר, לא יודעת למה בני האדם החליטו שהם דוגמה לגסות, הלא אין זה כך כלל), ויש עשיית צרכים מכוערת , וכן, יש גם מיניות גסה ודוחה.

בשני למאי 1921   מהלך המאורעות הידועים בשם מאורעות תרפ"א נהרגו בבית ליד אבו כביר ששה גברים ובתוכם הסופר יוסף חיים ברנר.

 

הרצח של ברנר וחבריו מהווה את מוקד ספרו של אלון חילו "הרצח בבית האדום". חילו למד היטב את כל פרטי האירוע ואת כל הגיבורים שנטלו בו חלק ומנסה בעזרת סיפור "רשומוני " המסופר ע"י שלוש דמויות מנסה לתאר ולשחזר  את האירוע.

 

מהלך האירועים הידוע לנו משאיר לא מעט תעלומות ופרטים לא ברורים (למשל: למה  הם לא התפנו למרות שבאה מכונית לפנות אותם)  לאן נעלמה אחת הגוויות ועוד. חילו מנסה בעזרת הדמיון הספרותי למלא את החללים וליצור גרסה משלו שבמרכזה משולש הומוסקסואלי הכולל את יוסף חיים ברנר , סופר נוסף ונער ערבי. זאת כמובן אינטרפטציה   אפשרית ומותר לסופר לבנות תזה כזו –מה שהפריע לי אלו התיאורים ההומסקסואלים המפורטים מידי והנוטים לפורנוגרפיה. הספר קריא ומרתק וכדאי להשוות את הנאמר בו עם מה שנכתב על האירוע. לזכותו של הסופר שהוא עצמו עושה זאת בסוף הספר.

 

 

הדמות השלישית בספר היא פסיכולוגית ערבייה מבוגרת שחוותה וראתה את הארוע בהיותה ילדה.–בין היתר היא מתעבת גברים רואה כולם יצורים אלימים ותאוותנים ונגעלת מאברי המין שלהם. הלביאה אינה לבד...

 

לפי הסקירה שלך על הספר, הפריע לך התיאורים שנוטים לפורנוגרפיה - אבל למה בכלל לכתוב על יוסף חיים ברנר בהקשר של יחסים הומוסקסואלים? הרי מדובר באיש אמיתי מהמציאות, האם יש עליו איזה רמז או עדות שהוא היה בעל נטיות כאלה? למה סתם 'ללכלך' על האיש?

יש הרבה רמזים והם מובאים בסיכום של הספר הקושרים את ברנר להומוסכסואליות גם אני חשבתי שהסופר מלכלך אך הוא הסתמך על עדויות

על הבעייתיות בזהותו המינית של ברנר אפשר לקרוא כאן:

https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/.premium-MAGAZINE-1.2631029

אז ברנר נמשך לגברים, מה יש להכות בו על כך. יש מספיק נשים שלא נמשכות לגברים, ויש המתעבות אותם, אז אחד כמו ברנר מאזן את התמונה. מה רע. אגב, אני מניחה מאד שכותב הספר  עצמו מאד מתחבט בנושא המגדרי, שזו אצלו בעיה גדולה, וזו הסיבה שהוא בחר בברנר ומתאר אותו (ואת האחרים?) כך, ומעלה, דרך דמותה של הפסיכולוגית הערביה, את הנושא של תיעוב לגברים אצל נשים - המחנכות, הקובעות את הטון הרגשי בחיי הילד. אני מניחה שכמה וכמה בחורים שפנו להומוסקסואליות נדחפו רגשית לכך בגלל התיעוב שנשים משמעותיות בחייהם חשות לזיכריות.

איפה כתבתי שזה רע ושצריך להכות אותו? גם הסופר (שיצא מהארון ואינו בין המתלבטים) אינו סבור כך

 

ושוב הבולשיט הפסיכולוגי  ה"מתוחכם". האם בתי מעדיפה נשים בגלל איזה תיעוב שלי מנשים? (אז מה עם בתי הנוספת?) איך זה שלאותה האם מתעבת  הזכרים יש לרוב גם בנים סטרייטים לחלוטין? ואם נטייה מינית היא נרכשת ותלוייה באם אז בעיקרון אפשר הרי לשנותה וזה הרי לא כך.

 

אגב הערבייה היא רק אחת משלוש דמויות המתארות כל אחת על פי זווית הראייה שלה את המאורעות.

איפה כתבתי שזה רע ושצריך להכות אותו? גם הסופר (שיצא מהארון ואינו בין המתלבטים) אינו סבור כך

 

ושוב הבולשיט הפסיכולוגי  ה"מתוחכם". האם בתי מעדיפה נשים בגלל איזה תיעוב שלי מנשים? (אז מה עם בתי הנוספת?) איך זה שלאותה האם מתעבת  הזכרים יש לרוב גם בנים סטרייטים לחלוטין? ואם נטייה מינית היא נרכשת ותלוייה באם אז בעיקרון אפשר הרי לשנותה וזה הרי לא כך.

 

אגב הערבייה היא רק אחת משלוש דמויות המתארות כל אחת על פי זווית הראייה שלה את המאורעות.

החיים מורכבים מאד, ושוב הסקת מסקנה פזיזה מטענתי.

איפה כתבתי שזה רע ושצריך להכות אותו? גם הסופר (שיצא מהארון ואינו בין המתלבטים) אינו סבור כך

 

ושוב הבולשיט הפסיכולוגי  ה"מתוחכם". האם בתי מעדיפה נשים בגלל איזה תיעוב שלי מנשים? (אז מה עם בתי הנוספת?) איך זה שלאותה האם מתעבת  הזכרים יש לרוב גם בנים סטרייטים לחלוטין? ואם נטייה מינית היא נרכשת ותלוייה באם אז בעיקרון אפשר הרי לשנותה וזה הרי לא כך.

 

אגב הערבייה היא רק אחת משלוש דמויות המתארות כל אחת על פי זווית הראייה שלה את המאורעות.

נו, אז קלעתי: הסופר בעצמו הוא הומוסקסואל. וכל הבעייתיות האמוציונאלית שבחיי אדם כזה קיימת או היתה קיימת בו שנים רבות. הנושא של הבנים הנתקלים בתיעוב הנשי לזיכריות (והידחפות להומוסקסואליות כתוצאה מכך - לדעתי, אחת הסיבות להומוסקסואליות {שהיא תופעה מורכבת - בנים שונים נעשים הומוסקסואליים והסיבות שונות )כנראה העסיק ומעסיק אותו מאד.

איפה כתבתי שזה רע ושצריך להכות אותו? גם הסופר (שיצא מהארון ואינו בין המתלבטים) אינו סבור כך

 

ושוב הבולשיט הפסיכולוגי  ה"מתוחכם". האם בתי מעדיפה נשים בגלל איזה תיעוב שלי מנשים? (אז מה עם בתי הנוספת?) איך זה שלאותה האם מתעבת  הזכרים יש לרוב גם בנים סטרייטים לחלוטין? ואם נטייה מינית היא נרכשת ותלוייה באם אז בעיקרון אפשר הרי לשנותה וזה הרי לא כך.

 

אגב הערבייה היא רק אחת משלוש דמויות המתארות כל אחת על פי זווית הראייה שלה את המאורעות.

אשה אינה גבר, ועל הלסביות נוכל לדבר בהמשך.

איפה כתבתי שזה רע ושצריך להכות אותו? גם הסופר (שיצא מהארון ואינו בין המתלבטים) אינו סבור כך

 

ושוב הבולשיט הפסיכולוגי  ה"מתוחכם". האם בתי מעדיפה נשים בגלל איזה תיעוב שלי מנשים? (אז מה עם בתי הנוספת?) איך זה שלאותה האם מתעבת  הזכרים יש לרוב גם בנים סטרייטים לחלוטין? ואם נטייה מינית היא נרכשת ותלוייה באם אז בעיקרון אפשר הרי לשנותה וזה הרי לא כך.

 

אגב הערבייה היא רק אחת משלוש דמויות המתארות כל אחת על פי זווית הראייה שלה את המאורעות.

נו, אז קלעתי: הסופר בעצמו הוא הומוסקסואל. וכל הבעייתיות האמוציונאלית שבחיי אדם כזה קיימת או היתה קיימת בו שנים רבות. הנושא של הבנים הנתקלים בתיעוב הנשי לזיכריות (והידחפות להומוסקסואליות כתוצאה מכך - לדעתי, אחת הסיבות להומוסקסואליות {שהיא תופעה מורכבת - בנים שונים נעשים הומוסקסואליים והסיבות שונות )כנראה העסיק ומעסיק אותו מאד.

הומוסקסואליות היא תיעוב גברי מנשיות וההסבר שהוא נובע מתיעוב נשי של האם מזכריות הוא עוד קשקוש פסיכולוגי.

עבור לעמוד
, , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר