* הן ענין = היא ענין.

לעזאזל עם וואלה וחוסר האפשרות לערוך הודעה לאחר שפרסמנו.

ולעזאזל עם וואלה בכלל, והאיטיות בה עולות הודעות.

אני קפצתי בגלל שהייתה בזה אמירה שתכליתה להפחית מערכי. את כמובן בעלת ההומור האנין המעודן  העמוק ומה אני? היסטוריון של ספורט שצוחק מהגשש החיוור...

גם לי לא אכפת שאת באמת חושבת שאת בעל הומור. זכותו של כל אדם לחשוב על עצמו מה שהוא רוצה ולדמיין ככל העולה על רוחו.

 

תחשוב מה שאתה רוצה. נמאס.

מסתבר שבענייני מגדר אתה מסוגל להיות בעל אטימות של בטון.

 

תל אביב מתקנאת בניו יורק. מלבני המגדלים המואפלים שלה,    גבוהים ומוארכים, נמוכים ורחבים, מתנשאים לתוך  הוורדות החיוורת -עמומה   של אחרי השקיעה. חשמלים מנצנצים בהם.

אני עומדת, אני עומדת, מדמה בנפשי שניו יורק היא. לו הנייד בידי, הייתי יוצרת תמונה מפוארת: "המטרופולין לעת ערב". מי יאמין כי כל זאת אינו אלא פרי של השנים האחרונות? מי יאמין כי ישראל של היום בקעה אך לפני 70 שנה מתוך מעברות ובתים קטנים ודלים?

מה יש פה להגיב? איזה 70 שנה? תל אביב כבר קיימת כבר יותר מ 100 שנה, ולא הרבה השתנה בה ב 70 השנים האחרנות, מלבד רבי קומות שמכערים אותה. יש ביוטיוב ובאתרים אחרים צילומי וידאו של תל אביב משנות ה 40 וה 50 של המאה הקודמת, והיא נראתה אז הרבה יותר יפה מעכשיו. אבל כנראה שזה קורה להרבה ערים בעולם, שהן רק מתכערות עם הזמן, אם לא יודעים לשמור על היופי המקורי שלהן, הן הולכות פייפן.

תל אביב קיימת יותר מ100 שנה, אך המדינה - רק 70 שנה, והקמת המגדלים הן ענין של השנים האחרונות.

בקטע המראה בו צפיתי היה יופי אדריכלי רב. והמגדלים  - המואפלים על רקע השקיעה הוורוד-חיוור, והמנצנצים, עם משחק הגדלים ביניהם, נראו כמו ציור יפה.

הרעיון עבר יפה על מנשא רגשי ואווירה של הרהור מחבק למדינה ...יפה.

אגב --בקשר לעברית --מגדלים, מגדל, גידול,גדלות,מגודל,יתגדל ויתקדש...סתם... סתם...

איפה בשפות אחרות? איפה? 

קדחת.

 

תל אביב מתקנאת בניו יורק. מלבני המגדלים המואפלים שלה,    גבוהים ומוארכים, נמוכים ורחבים, מתנשאים לתוך  הוורדות החיוורת -עמומה   של אחרי השקיעה. חשמלים מנצנצים בהם.

אני עומדת, אני עומדת, מדמה בנפשי שניו יורק היא. לו הנייד בידי, הייתי יוצרת תמונה מפוארת: "המטרופולין לעת ערב". מי יאמין כי כל זאת אינו אלא פרי של השנים האחרונות? מי יאמין כי ישראל של היום בקעה אך לפני 70 שנה מתוך מעברות ובתים קטנים ודלים?

מה יש פה להגיב? איזה 70 שנה? תל אביב כבר קיימת כבר יותר מ 100 שנה, ולא הרבה השתנה בה ב 70 השנים האחרנות, מלבד רבי קומות שמכערים אותה. יש ביוטיוב ובאתרים אחרים צילומי וידאו של תל אביב משנות ה 40 וה 50 של המאה הקודמת, והיא נראתה אז הרבה יותר יפה מעכשיו. אבל כנראה שזה קורה להרבה ערים בעולם, שהן רק מתכערות עם הזמן, אם לא יודעים לשמור על היופי המקורי שלהן, הן הולכות פייפן.

תל אביב קיימת יותר מ100 שנה, אך המדינה - רק 70 שנה, והקמת המגדלים הן ענין של השנים האחרונות.

בקטע המראה בו צפיתי היה יופי אדריכלי רב. והמגדלים  - המואפלים על רקע השקיעה הוורוד-חיוור, והמנצנצים, עם משחק הגדלים ביניהם, נראו כמו ציור יפה.

הרעיון עבר יפה על מנשא רגשי ואווירה של הרהור מחבק למדינה ...יפה.

אגב --בקשר לעברית --מגדלים, מגדל, גידול,גדלות,מגודל,יתגדל ויתקדש...סתם... סתם...

איפה בשפות אחרות? איפה? 

קדחת.

לא קדחת ולא בטיח. העברית "עובדת" על שורש-אם אחד, ממנו מסתעפות מילים אחדות במשפחה. האנגלית פועלת עם מילים לא דומות ולא קשורות בצלצול, שאומרות אותם הדברים, והרבה הרבה יותר. כפי שכתבתי, באנגלית יש מילים שעושות הבחנה דקה בין המושגים שהן מסמנות, מה שאין בעברית. אנגלית לכן מתאימה מאד לפילוסופיה. וגם לכתיבה על מתמטיקה ומדע.

 

תל אביב מתקנאת בניו יורק. מלבני המגדלים המואפלים שלה,    גבוהים ומוארכים, נמוכים ורחבים, מתנשאים לתוך  הוורדות החיוורת -עמומה   של אחרי השקיעה. חשמלים מנצנצים בהם.

אני עומדת, אני עומדת, מדמה בנפשי שניו יורק היא. לו הנייד בידי, הייתי יוצרת תמונה מפוארת: "המטרופולין לעת ערב". מי יאמין כי כל זאת אינו אלא פרי של השנים האחרונות? מי יאמין כי ישראל של היום בקעה אך לפני 70 שנה מתוך מעברות ובתים קטנים ודלים?

מה יש פה להגיב? איזה 70 שנה? תל אביב כבר קיימת כבר יותר מ 100 שנה, ולא הרבה השתנה בה ב 70 השנים האחרנות, מלבד רבי קומות שמכערים אותה. יש ביוטיוב ובאתרים אחרים צילומי וידאו של תל אביב משנות ה 40 וה 50 של המאה הקודמת, והיא נראתה אז הרבה יותר יפה מעכשיו. אבל כנראה שזה קורה להרבה ערים בעולם, שהן רק מתכערות עם הזמן, אם לא יודעים לשמור על היופי המקורי שלהן, הן הולכות פייפן.

תל אביב קיימת יותר מ100 שנה, אך המדינה - רק 70 שנה, והקמת המגדלים הן ענין של השנים האחרונות.

בקטע המראה בו צפיתי היה יופי אדריכלי רב. והמגדלים  - המואפלים על רקע השקיעה הוורוד-חיוור, והמנצנצים, עם משחק הגדלים ביניהם, נראו כמו ציור יפה.

הרעיון עבר יפה על מנשא רגשי ואווירה של הרהור מחבק למדינה ...יפה.

אגב --בקשר לעברית --מגדלים, מגדל, גידול,גדלות,מגודל,יתגדל ויתקדש...סתם... סתם...

איפה בשפות אחרות? איפה? 

קדחת.

לא קדחת ולא בטיח. העברית "עובדת" על שורש-אם אחד, ממנו מסתעפות מילים אחדות במשפחה. האנגלית פועלת עם מילים לא דומות ולא קשורות בצלצול, שאומרות אותם הדברים, והרבה הרבה יותר. כפי שכתבתי, באנגלית יש מילים שעושות הבחנה דקה בין המושגים שהן מסמנות, מה שאין בעברית. אנגלית לכן מתאימה מאד לפילוסופיה. וגם לכתיבה על מתמטיקה ומדע.

לפילוסופיה --חס וחלילה וחלילה וחס...

למתימתיקה ומדע ----בול.

 

תל אביב מתקנאת בניו יורק. מלבני המגדלים המואפלים שלה,    גבוהים ומוארכים, נמוכים ורחבים, מתנשאים לתוך  הוורדות החיוורת -עמומה   של אחרי השקיעה. חשמלים מנצנצים בהם.

אני עומדת, אני עומדת, מדמה בנפשי שניו יורק היא. לו הנייד בידי, הייתי יוצרת תמונה מפוארת: "המטרופולין לעת ערב". מי יאמין כי כל זאת אינו אלא פרי של השנים האחרונות? מי יאמין כי ישראל של היום בקעה אך לפני 70 שנה מתוך מעברות ובתים קטנים ודלים?

מה יש פה להגיב? איזה 70 שנה? תל אביב כבר קיימת כבר יותר מ 100 שנה, ולא הרבה השתנה בה ב 70 השנים האחרנות, מלבד רבי קומות שמכערים אותה. יש ביוטיוב ובאתרים אחרים צילומי וידאו של תל אביב משנות ה 40 וה 50 של המאה הקודמת, והיא נראתה אז הרבה יותר יפה מעכשיו. אבל כנראה שזה קורה להרבה ערים בעולם, שהן רק מתכערות עם הזמן, אם לא יודעים לשמור על היופי המקורי שלהן, הן הולכות פייפן.

תל אביב קיימת יותר מ100 שנה, אך המדינה - רק 70 שנה, והקמת המגדלים הן ענין של השנים האחרונות.

בקטע המראה בו צפיתי היה יופי אדריכלי רב. והמגדלים  - המואפלים על רקע השקיעה הוורוד-חיוור, והמנצנצים, עם משחק הגדלים ביניהם, נראו כמו ציור יפה.

הרעיון עבר יפה על מנשא רגשי ואווירה של הרהור מחבק למדינה ...יפה.

אגב --בקשר לעברית --מגדלים, מגדל, גידול,גדלות,מגודל,יתגדל ויתקדש...סתם... סתם...

איפה בשפות אחרות? איפה? 

קדחת.

לא קדחת ולא בטיח. העברית "עובדת" על שורש-אם אחד, ממנו מסתעפות מילים אחדות במשפחה. האנגלית פועלת עם מילים לא דומות ולא קשורות בצלצול, שאומרות אותם הדברים, והרבה הרבה יותר. כפי שכתבתי, באנגלית יש מילים שעושות הבחנה דקה בין המושגים שהן מסמנות, מה שאין בעברית. אנגלית לכן מתאימה מאד לפילוסופיה. וגם לכתיבה על מתמטיקה ומדע.

לפילוסופיה --חס וחלילה וחלילה וחס...

למתימתיקה ומדע ----בול.

בהחלט לפילוסופיה. עיסוק עיקרי של הפילוסופיה הוא מציאת הבחנות דקות ומדויקות למושגים.

 

תל אביב מתקנאת בניו יורק. מלבני המגדלים המואפלים שלה,    גבוהים ומוארכים, נמוכים ורחבים, מתנשאים לתוך  הוורדות החיוורת -עמומה   של אחרי השקיעה. חשמלים מנצנצים בהם.

אני עומדת, אני עומדת, מדמה בנפשי שניו יורק היא. לו הנייד בידי, הייתי יוצרת תמונה מפוארת: "המטרופולין לעת ערב". מי יאמין כי כל זאת אינו אלא פרי של השנים האחרונות? מי יאמין כי ישראל של היום בקעה אך לפני 70 שנה מתוך מעברות ובתים קטנים ודלים?

מה יש פה להגיב? איזה 70 שנה? תל אביב כבר קיימת כבר יותר מ 100 שנה, ולא הרבה השתנה בה ב 70 השנים האחרנות, מלבד רבי קומות שמכערים אותה. יש ביוטיוב ובאתרים אחרים צילומי וידאו של תל אביב משנות ה 40 וה 50 של המאה הקודמת, והיא נראתה אז הרבה יותר יפה מעכשיו. אבל כנראה שזה קורה להרבה ערים בעולם, שהן רק מתכערות עם הזמן, אם לא יודעים לשמור על היופי המקורי שלהן, הן הולכות פייפן.

תל אביב קיימת יותר מ100 שנה, אך המדינה - רק 70 שנה, והקמת המגדלים הן ענין של השנים האחרונות.

בקטע המראה בו צפיתי היה יופי אדריכלי רב. והמגדלים  - המואפלים על רקע השקיעה הוורוד-חיוור, והמנצנצים, עם משחק הגדלים ביניהם, נראו כמו ציור יפה.

הרעיון עבר יפה על מנשא רגשי ואווירה של הרהור מחבק למדינה ...יפה.

אגב --בקשר לעברית --מגדלים, מגדל, גידול,גדלות,מגודל,יתגדל ויתקדש...סתם... סתם...

איפה בשפות אחרות? איפה? 

קדחת.

לא קדחת ולא בטיח. העברית "עובדת" על שורש-אם אחד, ממנו מסתעפות מילים אחדות במשפחה. האנגלית פועלת עם מילים לא דומות ולא קשורות בצלצול, שאומרות אותם הדברים, והרבה הרבה יותר. כפי שכתבתי, באנגלית יש מילים שעושות הבחנה דקה בין המושגים שהן מסמנות, מה שאין בעברית. אנגלית לכן מתאימה מאד לפילוסופיה. וגם לכתיבה על מתמטיקה ומדע.

לפילוסופיה --חס וחלילה וחלילה וחס...

למתימתיקה ומדע ----בול.

בהחלט לפילוסופיה. עיסוק עיקרי של הפילוסופיה הוא מציאת הבחנות דקות ומדויקות למושגים.

עיסוק בפילוסופיה זה לפשט את הדברים המסובכים לכאורה... (נהפכים לכאורה לאחר שמפשטים)

המדע מוסיף הבחנות ומחלק תופינים מיידיים

בצורה שאתה מציג זאת (תורת הניגודים וכו' שרק אתה מבין..)  -זה בדיוק להפך .

בצורה שאתה מציג זאת (תורת הניגודים וכו' שרק אתה מבין..)  -זה בדיוק להפך .

כלומר ניגוד?

ראה נא את ההפשטה....

כל היישויות באשר הן נבראות מניגודים.

לכל ישות היבטים מנוגדים.

חיבור הניגודים  לישות הוא היכולת האלוהית?

 

פשוט יותר מביקורת התבונה  של קאנט או לא?

כשאתה מציג משהו שהוא גם כן וגם לא גם שחור וגם לבן וטוען שהחיבור בינהם הוא היכולת האלוהית אתה לא מפשט כלום אלא רק מסבך ...

כשאתה מציג משהו שהוא גם כן וגם לא גם שחור וגם לבן וטוען שהחיבור בינהם הוא היכולת האלוהית אתה לא מפשט כלום אלא רק מסבך ...

יפה  , ידידי המלומד, לזאת אמנם כוונתי...

לזה שלא ניתן להשיגו, כלומר להיות גם כן וגם לא ( ודי עם שמעון פרס) אני קורא היכולת האלוהית.

לא סיבכתי , פישטתי.

ומדוע?

כדי שלא יבוא מחר מישהו ויגיד שאלוהים הוא זה שלחש את התלמוד למשה בסיני.

לפי ההיגיון שלך האלוהים לחש את התלמוד בסיני ובו בזמן גם לא לחש. אחדות הניגודים...

לפי ההיגיון שלך האלוהים לחש את התלמוד בסיני ובו בזמן גם לא לחש. אחדות הניגודים...

emo_01.png

הורוביץ, הרעיון שניגודים הם שני צדדים לאותה מטבע הוא עתיק, עוד מימי אבותינו, וניכר היטב בשפה העברית (כפי שמצאתי בחקירותיי את השפה). הרעיון שהניגודים משלימים נמצא כבר אצל הסינים (יין ויאנג משלימים, וכשיד האחד גוברת, הוא מתהפך והשני עולה).

כך שאין זה כלל רעיון בלעדי שלך, וסביר שגם קלטת אותו מקריאה.

מה שאתה עושה עם הרעיון הזה, איך אומר? לא מעורר אותי לעקוב. והסליחה עמך.

אגב, בענין הדימיון בין המנוגדים, הנה השערה שלי, על נקבה וזכר:

הניקביות היא כנראה המצב הראשוני והטבעי של היצורים. בשלב מסוים של האבולוציה הניקביות התהפכה אצל מינים רבים, ומן ההיפוך שלה נוצרה הזיכריות. כך יצרה האבולוציה "עזר כנגד" חשוב לנקבה.

ויש לזכור שבמינים מסוימים של בעלי חיים, גם  "ירודים" וגם מפותחים יחסית, או שיש רק נקבות, או שיש אפשרות ל"רביית בתולין".

כך שבמינים אחדים, כנראה לא מעטים, הזיכריות בכלל לא נוצרה.....

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: forumbot, חיים קאופמן
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר