מסיעי המחבלים יואשמו בגרימת מוות ברשלנות?

הנה הידיעה.

את דעתי כבר הבעתי.

חייל חמוש העומד על משמרתו "נוכח פני סכנה" אמור להיות ערני, דרוך, ומסוגל לסכל מזימה, אם בעצם דריכותו (הזומם מעריך כי לא יוכל להפתיעו, ומסתלק), ואם בתגובת סיכול מהירה ויעילה.

הוצבת בעמדה ואתה נוכח לדעת כי אינה בטוחה, וכי ניתן להתגנב אליך ולהפתיעך?

דווח למפקדיך, קבל אישור להתמקם מחדש בעמדה מספיק חולשת על סביבותיה, כבה את הסלולאר והאזן למכשיר הקשר הצבאי בלבד. 

המנוחה לא הצליחה לסכל מזימה, ולדעתי - עקב התנהלותה בעמדתה.

משהו בהתנהלותה גרם לזומם להעריך כי יצליח, ואכן הצליח, למרבה הצער.

 

הגיוני, הבלתי הגיוני בעליל, פוסל את האפשרות של אי-דריכות ("לא זה מה שגרם למותה"), אלא מיחס זאת לאי-ההגינות הבסיסית הטבועה בגנים של הזומם, לאמור, איש זה שכולו אי-כָבוֹד "הגיח מאחורי הדס ודקר אותה", במקום להסתער מלפנים ב- fair fight.

 

עצם אישום ה"סייענים" ברשלנות - אומר כי חוקרי השב"כ לא הצליחו להוכיח כי אלה ידעו לאן מועדות פני המחבלים ומה מטרתם, ובלא מחשבה פלילית - אין הרשעה בפלילים.

אז מה נותר לעשות?

להאשימם כי לא תחקרו את הנוסעים.

זו "רשלנות"...

מפניניו של הגיוני (לאו דווקא בסדר כרונולוגי):

(1) סובר כי ניתן להעלות רעיון על בדל מחשבה ודוחה הסבר מאלף

(2) מציע בסרקאזם לסמן חרדים ב"תלאי צהוב"


(3) אינו מבין מהי שניית עיבור, למרות ההסבר. יש להזיז השעון דווקא שניה אחת לאחור וזוכים בעוד שניה של שינה

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: חיים קאופמן
עבור לפורום:
היסטוריה