טברנקלס אתאיסט אתאיסט, ומצהיר על זה בגאווה, כי...

לא הביאו בפניו שום "ממצאים" (hard evidence, עצמות, DNA, שרידים של מדורה, משהו) המעידים על קיומו של אלוהים - מלבד דמיונות שווא שהתרחשו בין אוזניהם של מתי מעט הזויים שעישנו סמים או לעסו גת, וכמובן שבעיניו אלה לא נחשבים "ממצאים".

לא הביאו בפניו שום "ממצאים" (hard evidence, עצמות, DNA, שרידים של מדורה, משהו) המעידים על קיומו של אלוהים - מלבד דמיונות שווא שהתרחשו בין אוזניהם של מתי מעט הזויים שעישנו סמים או לעסו גת, וכמובן שבעיניו אלה לא נחשבים "ממצאים".

"לא הביאו בפניו שום "ממצאים" (hard evidence, עצמות, DNA, שרידים של מדורה, משהו) המעידים על קיומו של אלוהים"???

לא! המבחן שהצעתי נועד אך לבחון את אותנטיות המעשיה המיתולוגית היהודית אודות תכולת מערת המכפלה וקבר יוסף.

גם לו יצוייר כי למבחן הזה היו תוצאות חיוביות - אין בכך משום אישוש טענת קיום אל.

 

ואפרופו הקשר בין "חוויה רוחנית" לבין חומר משובח - חוקרים בארה"ב גייסו 24 מנהיגים דתיים לניסוי שבודק את ההשפעה של חומרי הזיה על החוויה הדתית. מכיוון שהאל הינו אימטריאלי לחלוטין (אימטריאלי, תרתי משמע, גם לא מוחשי, וגם לא חשוב) הרי "מפגש" עימו יתרחש אך בין שתי אזניו הפרטיות של החווה. אדם כי יעמוד לצד החווה - לא יראה דבר זולת בטויי התרגשות אצל החווה, וישמע בסוף ה"מפגש" טענות מוצקות מאין כמותן, כמו למשל "עובדה, חלמתי!". 

 

מקור נוסף ל"יכולת" או ל"נטיה", או ל- vulnerability לחוויות "רוחניות" עלול בכלל להיות גנטי.

חוקר ביולוגיה מולקולרית, Dean Hamer גילה כי:

...a single change in the sequence of base pairs in the VMAT2 gene seemed to account for a difference in propensity toward spirituality.

כלומר, הנטיה ל"רוחניות" ומיסטיקה היא תוצאה של שנוי יחיד ברצף או בסדר בו מופיעים base-pairs בגן VMAT2...

מפניניו של הגיוני (לאו דווקא בסדר כרונולוגי):

(1) סובר כי ניתן להעלות רעיון על בדל מחשבה ודוחה הסבר מאלף

(2) מציע בסרקאזם לסמן חרדים ב"תלאי צהוב"


(3) אינו מבין מהי שניית עיבור, למרות ההסבר. יש להזיז השעון דווקא שניה אחת לאחור וזוכים בעוד שניה של שינה

זכותך להחזיק באתיאיזם, והמדענים ככלל מחזיקים בכך. אבל הטענה על הגן השונה עובדת לשני הצדדים: סדר אחר של "זוגות הבסיס בגן VMAT2 " (ויהא הגן הזה מה שיהא, אני רק מצטטת את הציטוט שלך) קובע שאדם לא יהיה מסוגל לחוות חוויה רוחנית מיסטית.

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

מפניניו של הגיוני (לאו דווקא בסדר כרונולוגי):

(1) סובר כי ניתן להעלות רעיון על בדל מחשבה ודוחה הסבר מאלף

(2) מציע בסרקאזם לסמן חרדים ב"תלאי צהוב"


(3) אינו מבין מהי שניית עיבור, למרות ההסבר. יש להזיז השעון דווקא שניה אחת לאחור וזוכים בעוד שניה של שינה

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים", אינה מוסיפה תובנות אודות היקום, אך נשמעת כתשובה על מסתורי הטבע...

מפניניו של הגיוני (לאו דווקא בסדר כרונולוגי):

(1) סובר כי ניתן להעלות רעיון על בדל מחשבה ודוחה הסבר מאלף

(2) מציע בסרקאזם לסמן חרדים ב"תלאי צהוב"


(3) אינו מבין מהי שניית עיבור, למרות ההסבר. יש להזיז השעון דווקא שניה אחת לאחור וזוכים בעוד שניה של שינה

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

 

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

 

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

 

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

 

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

 

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

 

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

קיצוניות של חרדים וקיצוניות של אתאיזים מביאים מחלוקת ומלחמה, הדרך האמצעית שלך מביאה לשלום 

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


מהיום בטחון קיום לישראל


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

 

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

 

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

 

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

קיצוניות של חרדים וקיצוניות של אתאיזים מביאים מחלוקת ומלחמה, הדרך האמצעית שלך מביאה לשלום 

באופן כללי זה כנראה נכון, וכל החיים במידה רבה מתנהלים על פשרות...

 

אבל ספק רב אם ניתן למצוא דרך אמצעית בין 'קיצוניות של חרדים' ו'קיצוניות של אתאיזם'.

 

אני הצעתי כאן מזמן (באזני אחד שקראו לו מני מוסאייף, ואחרים) פשרה שאתאיסטים יהפכו לאגנוסטים ושדתיים\חרדיםיקבלו את הנוסחה שהתורה נכתבה בהשראת אלוהים, לא ע"י או בידי אלוהים, אלא בהשראתו.

 

אבל בעתיד הנראה לעין ואולי אף פעם הפשרה הזו לא נראית מעשית ואפשרית, כי דתיים\חרדים ממשיכים להתקיים בזכות או בגין העובדה שהם לא משנים אצלם אפילו פסיק, אז איך הם יזוזו לאיזה אמצע? - הם לא יזוזו בכלל.

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

 

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

 

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

 

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

את זה דבר אחד, וחוויות של מיליונים בהשפעת הדתות זה דבר אחר.

גם לי היתה פעם חוויה של קשר עם האל. ספק של 100% אם חוויה זו היתה מתרחשת לולא היו מוודעים אותי  בכלל למושג האל .

אני אינני מסיקה מחוויה זו מסקנה שכלית שקיימת ישות כזו. כשחושבת, בצורה שכלית, על ישות כזו כפי שהיא מתוארת ע"י הדתות (אינסופית, כל יכולה, מי שבראה את כל העולמות ונמצאת מחוץ להם)מתעוררות רק בעיות הגיוניות.

לדעתי הגישה המדעית , שאין ישות בוראת, ולא מנהלת את היקומים, פותחת אפשרויות-התחקות עצומות ומרתקות. (האם העולמות הם אינסופיים במרחב? כבר ידוע שלא בזמן. האם יש התכלות והתחדשות של עולמות? מה באמת עומד מאחורי מה שנראה לנו כחוקי טבע? מה טבעה האמיתי של ההתרחשות הטבעית, בעולם הפיזי ובעולם החיים?)

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

...גם לי היתה פעם חוויה של קשר עם האל. ספק של 100% אם חוויה זו היתה מתרחשת לולא היו מוודעים אותי  בכלל למושג האל .

התוכלי לספר לנו עוד על חוויתך זו?

אני אינני מסיקה מחוויה זו מסקנה שכלית שקיימת ישות כזו. כשחושבת, בצורה שכלית, על ישות כזו כפי שהיא מתוארת ע"י הדתות (אינסופית, כל יכולה, מי שבראה את כל העולמות ונמצאת מחוץ להם)מתעוררות רק בעיות הגיוניות.

לדעתי, טענת קיום אל אומניפוטנט - מובילה לפרדוכּס ידוע בתורת הקבוצות.

לדעתי הגישה המדעית , שאין ישות בוראת, ולא מנהלת את היקומים, פותחת אפשרויות-התחקות עצומות ומרתקות. (האם העולמות הם אינסופיים במרחב? כבר ידוע שלא בזמן. האם יש התכלות והתחדשות של עולמות? מה באמת עומד מאחורי מה שנראה לנו כחוקי טבע? מה טבעה האמיתי של ההתרחשות הטבעית, בעולם הפיזי ובעולם החיים?)

ה- drive לחקור את היקום, תוך דחיית טענות כי נברא על ידי בורא מנווט, מכוונן, משגיח כללית ופרטית - הוא זה שמקדם את האנושות...

מפניניו של הגיוני (לאו דווקא בסדר כרונולוגי):

(1) סובר כי ניתן להעלות רעיון על בדל מחשבה ודוחה הסבר מאלף

(2) מציע בסרקאזם לסמן חרדים ב"תלאי צהוב"


(3) אינו מבין מהי שניית עיבור, למרות ההסבר. יש להזיז השעון דווקא שניה אחת לאחור וזוכים בעוד שניה של שינה

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

...גם לי היתה פעם חוויה של קשר עם האל. ספק של 100% אם חוויה זו היתה מתרחשת לולא היו מוודעים אותי  בכלל למושג האל .

התוכלי לספר לנו עוד על חוויתך זו?

אני אינני מסיקה מחוויה זו מסקנה שכלית שקיימת ישות כזו. כשחושבת, בצורה שכלית, על ישות כזו כפי שהיא מתוארת ע"י הדתות (אינסופית, כל יכולה, מי שבראה את כל העולמות ונמצאת מחוץ להם)מתעוררות רק בעיות הגיוניות.

לדעתי, טענת קיום אל אומניפוטנט - מובילה לפרדוכּס ידוע בתורת הקבוצות.

לדעתי הגישה המדעית , שאין ישות בוראת, ולא מנהלת את היקומים, פותחת אפשרויות-התחקות עצומות ומרתקות. (האם העולמות הם אינסופיים במרחב? כבר ידוע שלא בזמן. האם יש התכלות והתחדשות של עולמות? מה באמת עומד מאחורי מה שנראה לנו כחוקי טבע? מה טבעה האמיתי של ההתרחשות הטבעית, בעולם הפיזי ובעולם החיים?)

ה- drive לחקור את היקום, תוך דחיית טענות כי נברא על ידי בורא מנווט, מכוונן, משגיח כללית ופרטית - הוא זה שמקדם את האנושות...

כן, גם אני חושבת כך. חוקרים באופן צרוף, נקי, בלי הנחות מראש (של דבר שאי אפשר להוכיח). ומגיעים לשאול שאלות שיש בהן פליאה עצומה,  ופוטנציאל להפתעות עצומות.

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

...גם לי היתה פעם חוויה של קשר עם האל. ספק של 100% אם חוויה זו היתה מתרחשת לולא היו מוודעים אותי  בכלל למושג האל .

התוכלי לספר לנו עוד על חוויתך זו?

אני אינני מסיקה מחוויה זו מסקנה שכלית שקיימת ישות כזו. כשחושבת, בצורה שכלית, על ישות כזו כפי שהיא מתוארת ע"י הדתות (אינסופית, כל יכולה, מי שבראה את כל העולמות ונמצאת מחוץ להם)מתעוררות רק בעיות הגיוניות.

לדעתי, טענת קיום אל אומניפוטנט - מובילה לפרדוכּס ידוע בתורת הקבוצות.

לדעתי הגישה המדעית , שאין ישות בוראת, ולא מנהלת את היקומים, פותחת אפשרויות-התחקות עצומות ומרתקות. (האם העולמות הם אינסופיים במרחב? כבר ידוע שלא בזמן. האם יש התכלות והתחדשות של עולמות? מה באמת עומד מאחורי מה שנראה לנו כחוקי טבע? מה טבעה האמיתי של ההתרחשות הטבעית, בעולם הפיזי ובעולם החיים?)

ה- drive לחקור את היקום, תוך דחיית טענות כי נברא על ידי בורא מנווט, מכוונן, משגיח כללית ופרטית - הוא זה שמקדם את האנושות...

כן, גם אני חושבת כך. חוקרים באופן צרוף, נקי, בלי הנחות מראש (של דבר שאי אפשר להוכיח). ומגיעים לשאול שאלות שיש בהן פליאה עצומה,  ופוטנציאל להפתעות עצומות.

האמן שיוצר יצירת אומנות מופלאה ומסקרנת, לא שוללת את עצם העובדה שאמן יצר אותה, ההפך הוא הנכון היצירה (כך הבריאה) מעידיה על האמן

השלום המיוחל יבוא מכוחנו ולא מחולשתנו


מהיום בטחון קיום לישראל


הדמיון הוא אויב המשלה אותכם שאתם חושבים אמת

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

...גם לי היתה פעם חוויה של קשר עם האל. ספק של 100% אם חוויה זו היתה מתרחשת לולא היו מוודעים אותי  בכלל למושג האל .

התוכלי לספר לנו עוד על חוויתך זו?

אני אינני מסיקה מחוויה זו מסקנה שכלית שקיימת ישות כזו. כשחושבת, בצורה שכלית, על ישות כזו כפי שהיא מתוארת ע"י הדתות (אינסופית, כל יכולה, מי שבראה את כל העולמות ונמצאת מחוץ להם)מתעוררות רק בעיות הגיוניות.

לדעתי, טענת קיום אל אומניפוטנט - מובילה לפרדוכּס ידוע בתורת הקבוצות.

לדעתי הגישה המדעית , שאין ישות בוראת, ולא מנהלת את היקומים, פותחת אפשרויות-התחקות עצומות ומרתקות. (האם העולמות הם אינסופיים במרחב? כבר ידוע שלא בזמן. האם יש התכלות והתחדשות של עולמות? מה באמת עומד מאחורי מה שנראה לנו כחוקי טבע? מה טבעה האמיתי של ההתרחשות הטבעית, בעולם הפיזי ובעולם החיים?)

ה- drive לחקור את היקום, תוך דחיית טענות כי נברא על ידי בורא מנווט, מכוונן, משגיח כללית ופרטית - הוא זה שמקדם את האנושות...

כן, גם אני חושבת כך. חוקרים באופן צרוף, נקי, בלי הנחות מראש (של דבר שאי אפשר להוכיח). ומגיעים לשאול שאלות שיש בהן פליאה עצומה,  ופוטנציאל להפתעות עצומות.

האמן שיוצר יצירת אומנות מופלאה ומסקרנת, לא שוללת את עצם העובדה שאמן יצר אותה, ההפך הוא הנכון היצירה (כך הבריאה) מעידיה על האמן

אם מניחים כבר מראש שהעולמות נבראו ע"י ישות כלשהי (שאנחנו גם "יודעים" שהיא אינסופית וכל יכולה ואף נמצאת מחוץ לכל העולמות), והם מנוהלים על ידיה עד לאחרון האטומים, הרי כבלנו את עצמנו מלשאול שאלות ולהציג פליאות: למה נראה לנו שיש חוקים? מה טיבן האמיתי של ההתרחשויות הטבעיות (ביקום הפיסיקלי, ובעולם החיים)? האם הן באמת דטרמיניסטיות או שמא כאוטיות (עפ"י תורת הכאוס המודרנית), האם אלמנט המקרה משחק בהן תפקיד חשוב? האם העולמות הם אינסופיים במרחב? האם יש נצח בטבע?

בקיצור, סתמנו את מוח האדם היותר אינטליגנטי , בעל החשיבה החריפה והיסודית ביותר.

המוטאציה הזו ב- VMAT2 משפיעה על הנטיה לקבל טענות מיסטיות.

אמונה בקיום אל בורא היא אכן מיסטית.

באילו תובנות היא מעשירה את ידיעותינו על היקום?

יחוס בריאה לאל בורא - כמוה כהודאה "איננו יודעים".

אז, מה הרווחנו? 

אם זו מוטציה (ועלינו לקבל בספקנות קביעות מוגבלות נחרצות של ביולוגים או פיסיקאים), היא קיימת אצל מיליונים, כי זה המספר של בני אדם שיש להם חוויות רוחניות בהשפעת הדת.

החוויות האלה דורשות התייחסות, ואם מדעני טבע והתנהגות (פסיכולוגים, נוירולוגים) רוצים לחקור אותן, שיחקרו. אלו חוויות מרכזיות בחברה האנושית, לאורך ההיסטוריה,  ואין לזלזל בהן.

בני אדם יכולים לחוות וחווים חוויות מסויימות, תכני אותן מיוחדות או רוחניות - גם ללא שום השפעה וללא שום קשר לדת.

 

תפנימי את זה, את, וכולם.

אני למשל לחלוטין לא דתית, לא מקיימת של שום פולחן או תפילה, והסברתי אינספור פעמים שמה שנראה בטעות כאיזה קשר אצלי לאמונה\דת זה רק מטעמי שמירה על המסורת, שזה דבק חיוני לשמירה על לכידות של עם.

אני מלגלגת בגדול על המחשבה שתפילה כלשהי, של יחיד או של המונים, תשנה משהו במעשיו של אלוהים, באם הוא בכלל קיים.

נכון שה'דת' הפכה מונופוליסטית או מחוז אליו בורחים (למשל חזרים בתשובה) אנשים כשהם נתקלים בדברים לא מובנים וביחוד אם הדברים הלא מובנים הם גם מעיקים. וזה בדיוק מה שיצר את תנועת השלילה והמחאה הנקראת 'אתאיזם'. לכאלה מחוזות הזויים ומטומטמים הגיעו דתיים\חרדים, שזה היה רק צפוי שכתגובת נגד לזה יבוא ה'אתאיזם'.

...גם לי היתה פעם חוויה של קשר עם האל. ספק של 100% אם חוויה זו היתה מתרחשת לולא היו מוודעים אותי  בכלל למושג האל .

התוכלי לספר לנו עוד על חוויתך זו?

אני אינני מסיקה מחוויה זו מסקנה שכלית שקיימת ישות כזו. כשחושבת, בצורה שכלית, על ישות כזו כפי שהיא מתוארת ע"י הדתות (אינסופית, כל יכולה, מי שבראה את כל העולמות ונמצאת מחוץ להם)מתעוררות רק בעיות הגיוניות.

לדעתי, טענת קיום אל אומניפוטנט - מובילה לפרדוכּס ידוע בתורת הקבוצות.

לדעתי הגישה המדעית , שאין ישות בוראת, ולא מנהלת את היקומים, פותחת אפשרויות-התחקות עצומות ומרתקות. (האם העולמות הם אינסופיים במרחב? כבר ידוע שלא בזמן. האם יש התכלות והתחדשות של עולמות? מה באמת עומד מאחורי מה שנראה לנו כחוקי טבע? מה טבעה האמיתי של ההתרחשות הטבעית, בעולם הפיזי ובעולם החיים?)

ה- drive לחקור את היקום, תוך דחיית טענות כי נברא על ידי בורא מנווט, מכוונן, משגיח כללית ופרטית - הוא זה שמקדם את האנושות...

כן, גם אני חושבת כך. חוקרים באופן צרוף, נקי, בלי הנחות מראש (של דבר שאי אפשר להוכיח). ומגיעים לשאול שאלות שיש בהן פליאה עצומה,  ופוטנציאל להפתעות עצומות.

האמן שיוצר יצירת אומנות מופלאה ומסקרנת, לא שוללת את עצם העובדה שאמן יצר אותה, ההפך הוא הנכון היצירה (כך הבריאה) מעידיה על האמן

אם מניחים כבר מראש שהעולמות נבראו ע"י ישות כלשהי (שאנחנו גם "יודעים" שהיא אינסופית וכל יכולה ואף נמצאת מחוץ לכל העולמות), והם מנוהלים על ידיה עד לאחרון האטומים, הרי כבלנו את עצמנו מלשאול שאלות ולהציג פליאות: למה נראה לנו שיש חוקים? מה טיבן האמיתי של ההתרחשויות הטבעיות (ביקום הפיסיקלי, ובעולם החיים)? האם הן באמת דטרמיניסטיות או שמא כאוטיות (עפ"י תורת הכאוס המודרנית), האם אלמנט המקרה משחק בהן תפקיד חשוב? האם העולמות הם אינסופיים במרחב? האם יש נצח בטבע?

בקיצור, סתמנו את מוח האדם היותר אינטליגנטי , בעל החשיבה החריפה והיסודית ביותר.

ואם מקבלים את המצאות הדתות על ישות המנהלת את חיי האנושות ופתוחה לתפילות, אשר משנות את התנהגותה, בכלל הידרדרנו לאליליות קדומה ולאמונות שהטפשות מככבת בהן.

עבור לעמוד
, , , , ...
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: חיים קאופמן,
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר