09.04.17 | 11:19
היסטוריון גרמני טוען ש..

היסטוריון גרמני טוען שהצורר הנאצי אדולף היטלר התגורר במשך קרוב לעשור בבית שהיה בבעלות סוחר יהודי.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4947225,00.html 

 

09.04.17 | 11:36

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

09.04.17 | 12:06

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

emo_45.png

09.04.17 | 13:24

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

המשמעות לכך היא שכמו ההיסטוריון הפתי-מאמין הולך-שולל הזה שכתב מאמר זה  על היטלר,

 

כך רוב ההיסטוריה שאתה היסטוריונים כמוך וכל פתי המאמין בה מבלי באמת לדעת לאמת על כך שמאמין לבדייה שלא הייתה ולא נבראה כמן למשל כל האירועים ההיסטוריים בעולם הזה שע"פ אמונתכם התרחשו לפני המאה ה 20.  

 

09.04.17 | 13:28

משהו נוסף על היטלר, צמרת המפלגה והצבא:

 

In his bestselling book, “Der Totale Rausch” (The Total Rush)—recently published in English as “Blitzed”—Ohler found that many in the Nazi regime used drugs regularly, from the soldiers of the Wehrmacht (German armed forces) all the way up to Hitler himself. The use of methamphetamine, better known as crystal meth, was particularly prevalent: A pill form of the drug, Pervitin, was distributed by the millions to Wehrmacht troops before the successful invasion of France in 1940.

 

כזכור, גרמניה היתה ה- Mecca של הכימיה בכלל, ושל ה- pharmaceuticals בפרט, בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20, ותוצרי התעשיה בתחום זה היו זמינים. חלוקת "ממריצים" לחיילים נועדה להפחית פחדים ולהאריך שעות פעילות אפקטיבית. 

 

היטלר עצמו, טיפח כלפי חוץ תדמית של נקי מממריצים, ואפילו מתנזר מקפה, מתעמל באופן סדיר, וצמחוני, אך בפועל היה מכור לסמים שסופקו לו במינון משתנה של חומר פעיל, על פי החלטת רופאו האישי...

09.04.17 | 14:24

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

המשמעות לכך היא שכמו ההיסטוריון הפתי-מאמין הולך-שולל הזה שכתב מאמר זה  על היטלר,

 

כך רוב ההיסטוריה שאתה היסטוריונים כמוך וכל פתי המאמין בה מבלי באמת לדעת לאמת על כך שמאמין לבדייה שלא הייתה ולא נבראה כמן למשל כל האירועים ההיסטוריים בעולם הזה שע"פ אמונתכם התרחשו לפני המאה ה 20.  

 

...Dumb, dumb, dumb, dumb, dumb

 

אינשטיין, אגב, היה אתאיסט.

חרף גדלו במשפחה יהודית לא-דתית, הגיע לאמונה דתית עמוקה, אשר הגיעה לקיצה בפתאומיות בהיותו בן 12:

 

As the first way out there was religion, which is implanted into every child by way of the traditional education-machine. Thus I came - though the child of entirely irreligious (Jewish) parents - to a deep religiousness, which, however, reached an abrupt end at the age of twelve...

 

אשר לטענה המפורסמת שלו "אלהים לא משחק בקוביות" - היתה זו בעקבות מחלוקת עם מקס בורן, ב- 1925, על מכאניקת הקוואנטים, אשר לאפיה ההסתברותי התנגד אינשטיין. מקס בורן ענה לו "אל תאמר לאלהים מה לעשות". שניהם היו אתאיסטים, כמובן...

09.04.17 | 15:03

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

המשמעות לכך היא שכמו ההיסטוריון הפתי-מאמין הולך-שולל הזה שכתב מאמר זה  על היטלר,

 

כך רוב ההיסטוריה שאתה היסטוריונים כמוך וכל פתי המאמין בה מבלי באמת לדעת לאמת על כך שמאמין לבדייה שלא הייתה ולא נבראה כמן למשל כל האירועים ההיסטוריים בעולם הזה שע"פ אמונתכם התרחשו לפני המאה ה 20.  

 

...Dumb, dumb, dumb, dumb, dumb

 

אינשטיין, אגב, היה אתאיסט.

חרף גדלו במשפחה יהודית לא-דתית, הגיע לאמונה דתית עמוקה, אשר הגיעה לקיצה בפתאומיות בהיותו בן 12:

 

As the first way out there was religion, which is implanted into every child by way of the traditional education-machine. Thus I came - though the child of entirely irreligious (Jewish) parents - to a deep religiousness, which, however, reached an abrupt end at the age of twelve...

 

אשר לטענה המפורסמת שלו "אלהים לא משחק בקוביות" - היתה זו בעקבות מחלוקת עם מקס בורן, ב- 1925, על מכאניקת הקוואנטים, אשר לאפיה ההסתברותי התנגד אינשטיין. מקס בורן ענה לו "אל תאמר לאלהים מה לעשות". שניהם היו אתאיסטים, כמובן...

מעניין לזכור ולהזכיר שאיינשטיין אמר כי הוא שפינוזיסט, ה"אלהים" שלו הוא אלהי שפינוזה. (הטבע = אלהים).

כמו כן מעניין לזכור שאיינשטיין דיבר על "האלהים הטוב", על "הזקן", ואחת האימרות הידועות שלו היא שאינו מתעניין בפרט זה או אחר בטבע, אלא רוצה להבין, ביסוד, למה התכוון האלהים.

הוא גם שאל אם לאלהים היתה ברירה כשברא את העולם.

09.04.17 | 16:22

אינני מכיר ציטטות אלה, ויהיה טוב אם תצביעי על מקורן.

מנגד, אני יכול להביא ציטוטים רבים בהם אינשטיין דוחה את אלהים בלשון עדינה, אך שלא משתמעת לשני פנים.

בארה"ב של שנות הארבעים, איש לא התעקש לדעת במה אתה מאמין, אולם אפילו מדען נודע כאינשטיין עדין לא יכול היה לכפור פומבית בקיום אל בבוטות, מבלי לסכן את המוסד בו עבד (אוניב' פרינסטון היתה עלולה להסתכן באבדן תמיכה צבורית ותרומות)...

09.04.17 | 17:13

אינני מכיר ציטטות אלה, ויהיה טוב אם תצביעי על מקורן.

מנגד, אני יכול להביא ציטוטים רבים בהם אינשטיין דוחה את אלהים בלשון עדינה, אך שלא משתמעת לשני פנים.

בארה"ב של שנות הארבעים, איש לא התעקש לדעת במה אתה מאמין, אולם אפילו מדען נודע כאינשטיין עדין לא יכול היה לכפור פומבית בקיום אל בבוטות, מבלי לסכן את המוסד בו עבד (אוניב' פרינסטון היתה עלולה להסתכן באבדן תמיכה צבורית ותרומות)...

מקורן הוא בספרים שונים, על איינשטיין ועל הפיסיקה המודרנית.

מתוך הספר Einstein, His Life and Universe , מאת וולטר איזקסון, אביא כמה ציטטות איינשטייניות:

 על שאלה של איזה משורר גרמני  :  ?Do you believein Godמצוטטת התשובה המפורסמת של איינשטיין:

I'm not an atheist. The problem involved is too vast for our limited minds.

We are in the position of a little child entering a huge library filled with books in many languagues. The child knows someone must have written those books. It does not know how. It does not understand the languagues in which they are written. The child dimly suspects a mysterious order in the arrengement of the books but doesn't know what it is. That, it seems to me, is the attitude of even the most intelligent human being toward God. We see the universe marvelously arranged and obeying certain laws but only dimly understand these laws.

לילדה קטנה אחת, מב"יס של יום ראשון בניויורק, ששאלה אותו אם המדענים מתפללים, הוא ענה כמובן שהמחקר מכיר בכך שיש חוקי טבע, ולכן המדען אינו מאמין שתפילה לישות על-טבעית יכולה להשפיע, אך ממשיך כך:

Every one who is seriously involved in the pursuit of science becomes convinced that a spirit is manifest in the laws of the Universe - a spirit vastly superior to that of man, and one in the face of which we with our modest powers must feel humble. In this way the pursuit of science leads to a geligious feeling of a special sort, which is indeed quite different from the religiosity of someone more naive.

בתשובה למברק-שאלה של רב ניויורקי, איינשטיין הבריק: "I believe in  Spinoza's God, who reveals himself in the lawful harmony of all that exists, but not in the God who concerns himself with the fate and the doings of mankind.

 

כאשה, עליי להעיר שאפילו בעל שכל גדול כאיינשטיין לא היה לו בכ"ז שכל "להעיף" לעזאזל את ההתייחסות לאלהות כ"הוא"......

ולחיים, שמיד יקפוץ, אומר (מה שאמרתי לפני זמן) שהשפה קובעת מנטליות, קובעת את רוח החברה. דיבור על האלהות כ"הוא" מסרס את רוח הבת הצעירה, והאשה הבוגרת.

09.04.17 | 20:41

אינני מכיר ציטטות אלה, ויהיה טוב אם תצביעי על מקורן.

מנגד, אני יכול להביא ציטוטים רבים בהם אינשטיין דוחה את אלהים בלשון עדינה, אך שלא משתמעת לשני פנים.

בארה"ב של שנות הארבעים, איש לא התעקש לדעת במה אתה מאמין, אולם אפילו מדען נודע כאינשטיין עדין לא יכול היה לכפור פומבית בקיום אל בבוטות, מבלי לסכן את המוסד בו עבד (אוניב' פרינסטון היתה עלולה להסתכן באבדן תמיכה צבורית ותרומות)...

מקורן הוא בספרים שונים, על איינשטיין ועל הפיסיקה המודרנית.

מתוך הספר Einstein, His Life and Universe , מאת וולטר איזקסון, אביא כמה ציטטות איינשטייניות:

 על שאלה של איזה משורר גרמני  :  ?Do you believein Godמצוטטת התשובה המפורסמת של איינשטיין:

I'm not an atheist. The problem involved is too vast for our limited minds.

We are in the position of a little child entering a huge library filled with books in many languagues. The child knows someone must have written those books. It does not know how. It does not understand the languagues in which they are written. The child dimly suspects a mysterious order in the arrengement of the books but doesn't know what it is. That, it seems to me, is the attitude of even the most intelligent human being toward God. We see the universe marvelously arranged and obeying certain laws but only dimly understand these laws.

לילדה קטנה אחת, מב"יס של יום ראשון בניויורק, ששאלה אותו אם המדענים מתפללים, הוא ענה כמובן שהמחקר מכיר בכך שיש חוקי טבע, ולכן המדען אינו מאמין שתפילה לישות על-טבעית יכולה להשפיע, אך ממשיך כך:

Every one who is seriously involved in the pursuit of science becomes convinced that a spirit is manifest in the laws of the Universe - a spirit vastly superior to that of man, and one in the face of which we with our modest powers must feel humble. In this way the pursuit of science leads to a geligious feeling of a special sort, which is indeed quite different from the religiosity of someone more naive.

בתשובה למברק-שאלה של רב ניויורקי, איינשטיין הבריק: "I believe in  Spinoza's God, who reveals himself in the lawful harmony of all that exists, but not in the God who concerns himself with the fate and the doings of mankind.

 

כאשה, עליי להעיר שאפילו בעל שכל גדול כאיינשטיין לא היה לו בכ"ז שכל "להעיף" לעזאזל את ההתייחסות לאלהות כ"הוא"......

ולחיים, שמיד יקפוץ, אומר (מה שאמרתי לפני זמן) שהשפה קובעת מנטליות, קובעת את רוח החברה. דיבור על האלהות כ"הוא" מסרס את רוח הבת הצעירה, והאשה הבוגרת.

לא נכון!

את השאלה "?Do you believe in God" הפנה אליו רבי הרברט גולדסטיין מניו יורק, ומעשה שהיה - כך היה:

מהפכניות תאורית היחסות הכללית נתפשה אך ע"י פיסיקאים, אשר האדירו את שמו של אינשטיין לרמה חסרת תקדים. האחרים לא הבינוה וחלקם חשד בבורותם כי מדובר בהצלחה של המדע לשלול את אלהים או להפכו למיותר (כך נתפשה מטרת המדע). דמות קתולית בולטת, הקרדינל אוקונל מבוסטון, התבטא בכנס ב- 1929 ואמר כי היחסות הכללית אינה אלא מסווה לגלוי מזויע של אתאיזם, מפזר ערפל הספקולציה, ומיצר ספקות בנוגע לאלהים ולבריאה. כל זה, בעקבות חזרתו של אינשטיין מספר פעמים מאז 1921 על טענה שהשמיע באזני הארכיבישופ דוידסון, לאמור "It makes no difference. It is purely abstract science". שמו של אינשטיין, ביחד עם אי-הבנת עומק משמעות היחסות הכללית והשלכותיה ע"י הלא-פיסיקאים, גרמו לכך שאינשטיין נשאל פעמים רבות האם הוא מאמין באלהים. כלומר המשכילים הלא-פיסיקאים וההמון נואשו מהבן את היחסות הכללית, ודרשו רק לדעת האם אינשטיין מאמין באלהים. ההנחה היתה שתשובה חיובית פרושה שהיחסות הכללית אינה כפירה באלהים, שהרי אינשטיין מודה שהוא מאמין באלהים. למרות שאינשטיין לא נתן דעתו תחילה לדרישות הצבור, נתברר לו מהר מאד כי אינו יכול להתעלם מהן. לאחר האשמות הקרדינל אוקונל, הן הגיעו לשיאן ב- 24 אפריל 1929 כאשר קיבל מברק בן חמש מלים מדמות יהודית מפורסמת, רבי הרברט גולדסטין, אשר תבע אף הוא במפגיע תשובה לשאלה "?Do you believe in God", ושילם מראש בעבור תשובה בת 50 מלים, ואולי רצה לספק לאינשטיין קש להאחז בו ולהחלץ מעין הסערה.

תשובת אינשטיין, תחת הלחץ העצום הזה, היתה כי הוא מאמין באלהים כפי שנתפש ע"י שפינוזה.

אני שב ומדגיש: איש לא התעקש לדעת מה הוא חושב, אולם בשנות הארבעים של המאה ה- 20, בארה"ב השמרנית - מוטב היה לא לדחות את אלהים חד וחלק, אלא "להתפתל".

 

על מחשבות אינשטיין בסוגיות שונות ניתן לקרא במצבור זה...

09.04.17 | 21:09

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

המשמעות לכך היא שכמו ההיסטוריון הפתי-מאמין הולך-שולל הזה שכתב מאמר זה  על היטלר,

 

כך רוב ההיסטוריה שאתה היסטוריונים כמוך וכל פתי המאמין בה מבלי באמת לדעת לאמת על כך שמאמין לבדייה שלא הייתה ולא נבראה כמן למשל כל האירועים ההיסטוריים בעולם הזה שע"פ אמונתכם התרחשו לפני המאה ה 20.  

 

...Dumb, dumb, dumb, dumb, dumb

 

אינשטיין, אגב, היה אתאיסט.

חרף גדלו במשפחה יהודית לא-דתית, הגיע לאמונה דתית עמוקה, אשר הגיעה לקיצה בפתאומיות בהיותו בן 12:

 

As the first way out there was religion, which is implanted into every child by way of the traditional education-machine. Thus I came - though the child of entirely irreligious (Jewish) parents - to a deep religiousness, which, however, reached an abrupt end at the age of twelve...

 

אשר לטענה המפורסמת שלו "אלהים לא משחק בקוביות" - היתה זו בעקבות מחלוקת עם מקס בורן, ב- 1925, על מכאניקת הקוואנטים, אשר לאפיה ההסתברותי התנגד אינשטיין. מקס בורן ענה לו "אל תאמר לאלהים מה לעשות". שניהם היו אתאיסטים, כמובן...

מעניין לזכור ולהזכיר שאיינשטיין אמר כי הוא שפינוזיסט, ה"אלהים" שלו הוא אלהי שפינוזה. (הטבע = אלהים).

כמו כן מעניין לזכור שאיינשטיין דיבר על "האלהים הטוב", על "הזקן", ואחת האימרות הידועות שלו היא שאינו מתעניין בפרט זה או אחר בטבע, אלא רוצה להבין, ביסוד, למה התכוון האלהים.

הוא גם שאל אם לאלהים היתה ברירה כשברא את העולם.

נכון הלביאה.

 

וזה שאלוהים לא משחק בקוביות, א. איינשטיין כיוון לכך שקיומנו לא מתוך אקראיות. קיום כל פרט ומכלול הוא מתוך תכנית עילאית שלמה אחראית מחושבת ומסודרת מהפרט הראשון עד לפרט האחרון.

 

 

וכך בתבונתוו הגאוניות אמר זאת: 

 

" גם את האמת של תיאוריה אחת לא ניתן להוכיח |

כי אין לך הוודאות  מכך שהנסיון העתידי  לא יפריך אותה."   

 

והוסיף  " המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים. "

 

" הלמידה היא הנסיון, כל השאר זה מידע. "

 

 

בזאת אזכיר לכם שעיקרי דבריי על האמת ממתי מאיין  למה ולאן כולם והכל, הם לא ממידע של אחרים.

עיקרי דבריי הם מהנסיון בעולם החיים ובעולם המוות.emo_74.png

 

 

עיקר דבריי לא מאחרים. הם מהניסיון שבעולם-המוות

 

מאת: ל נ צ ח  04/05/2012 | 11:42

 

לנצח הוא אדם הבקיא בסוד-האלוהים(סוד יהוה ליראיויודע לבריה של תורה,לנצח אדם ירא-האלוהים, איש האלוהים 
ששכל-טוב בו ידיעת ה` + נסיון וזיכרון מופלא זיכרון פנומנאלי שלתווך הרחוק (מהלידה מתחיית-המתים ואת שקדם לה מהמעבר = מהגיהינום פלוס את שחווה לפני-זאת = חוויותיו שמסוף-העולם שחרב, יודע לנצח את האמת בוודאות נטולת-הספק מנסיונו העשיר ומידיעותיו לעמוקות והסתומות שממנה התורה, ובהחלט בוודאות יודע לנצח מתי נברא ומתי יחרב העולם וכך גם לתהליכים הקרדינלים הנצחייים בין הבריאה-לחורבן ולאלה הקרדינלים שבכל גלגול וגלגול ולאלה שביניהם(המחזוריויות)   

 

מתוך: פורומים > דתיים חילוניים כותרת ההודעה:

 

האם יש משמעות למעשינו מבחינת הכלל? מאת: ddt4

 

 איש אינו יודע מה היה בבריאה גם לא המספר אם כל הרצון הטוב.

 

 

 

תגובה מאת ל נ צ ח 21:08 10/10/08 

 

 

זו אתה מסיק על סמך חוסר-ידע. אני חוויתי את הבריאה. אני זוכר את שחוויתי בפועל את המעבר בין העולמות את שהתהלכתי על הגחלים- הלוהטות של העולם הישן החרב תוך צעדיי אל שערי העולם החדש הנברא שקם עליו, הוא העולם הזה. את תחיית-המתים בראשית העולם הזה בפועל חוויתי אותה. (מה שהיה הוא שיהיה) אני זוכר שלבים משמעותיים מהמטמורפוזה שעברתי מהגוף הקודם שהיה לי ומת באופן סופי ברגע כניסתי לגוף בשר חדש אותו ברא לי (לנשמתי) אלוהים, גוף שכיום כבר לא חדש כאז כמובן, גוף שנשמתי שוכנת בו כבר מעל ל 63 שנה בעולם הזה. 

09.04.17 | 21:28

אינני מכיר ציטטות אלה, ויהיה טוב אם תצביעי על מקורן.

מנגד, אני יכול להביא ציטוטים רבים בהם אינשטיין דוחה את אלהים בלשון עדינה, אך שלא משתמעת לשני פנים.

בארה"ב של שנות הארבעים, איש לא התעקש לדעת במה אתה מאמין, אולם אפילו מדען נודע כאינשטיין עדין לא יכול היה לכפור פומבית בקיום אל בבוטות, מבלי לסכן את המוסד בו עבד (אוניב' פרינסטון היתה עלולה להסתכן באבדן תמיכה צבורית ותרומות)...

מקורן הוא בספרים שונים, על איינשטיין ועל הפיסיקה המודרנית.

מתוך הספר Einstein, His Life and Universe , מאת וולטר איזקסון, אביא כמה ציטטות איינשטייניות:

 על שאלה של איזה משורר גרמני  :  ?Do you believein Godמצוטטת התשובה המפורסמת של איינשטיין:

I'm not an atheist. The problem involved is too vast for our limited minds.

We are in the position of a little child entering a huge library filled with books in many languagues. The child knows someone must have written those books. It does not know how. It does not understand the languagues in which they are written. The child dimly suspects a mysterious order in the arrengement of the books but doesn't know what it is. That, it seems to me, is the attitude of even the most intelligent human being toward God. We see the universe marvelously arranged and obeying certain laws but only dimly understand these laws.

לילדה קטנה אחת, מב"יס של יום ראשון בניויורק, ששאלה אותו אם המדענים מתפללים, הוא ענה כמובן שהמחקר מכיר בכך שיש חוקי טבע, ולכן המדען אינו מאמין שתפילה לישות על-טבעית יכולה להשפיע, אך ממשיך כך:

Every one who is seriously involved in the pursuit of science becomes convinced that a spirit is manifest in the laws of the Universe - a spirit vastly superior to that of man, and one in the face of which we with our modest powers must feel humble. In this way the pursuit of science leads to a geligious feeling of a special sort, which is indeed quite different from the religiosity of someone more naive.

בתשובה למברק-שאלה של רב ניויורקי, איינשטיין הבריק: "I believe in  Spinoza's God, who reveals himself in the lawful harmony of all that exists, but not in the God who concerns himself with the fate and the doings of mankind.

 

כאשה, עליי להעיר שאפילו בעל שכל גדול כאיינשטיין לא היה לו בכ"ז שכל "להעיף" לעזאזל את ההתייחסות לאלהות כ"הוא"......

ולחיים, שמיד יקפוץ, אומר (מה שאמרתי לפני זמן) שהשפה קובעת מנטליות, קובעת את רוח החברה. דיבור על האלהות כ"הוא" מסרס את רוח הבת הצעירה, והאשה הבוגרת.

לא נכון!

את השאלה "?Do you believe in God" הפנה אליו רבי הרברט גולדסטיין מניו יורק, ומעשה שהיה - כך היה:

מהפכניות תאורית היחסות הכללית נתפשה אך ע"י פיסיקאים, אשר האדירו את שמו של אינשטיין לרמה חסרת תקדים. האחרים לא הבינוה וחלקם חשד בבורותם כי מדובר בהצלחה של המדע לשלול את אלהים או להפכו למיותר (כך נתפשה מטרת המדע). דמות קתולית בולטת, הקרדינל אוקונל מבוסטון, התבטא בכנס ב- 1929 ואמר כי היחסות הכללית אינה אלא מסווה לגלוי מזויע של אתאיזם, מפזר ערפל הספקולציה, ומיצר ספקות בנוגע לאלהים ולבריאה. כל זה, בעקבות חזרתו של אינשטיין מספר פעמים מאז 1921 על טענה שהשמיע באזני הארכיבישופ דוידסון, לאמור "It makes no difference. It is purely abstract science". שמו של אינשטיין, ביחד עם אי-הבנת עומק משמעות היחסות הכללית והשלכותיה ע"י הלא-פיסיקאים, גרמו לכך שאינשטיין נשאל פעמים רבות האם הוא מאמין באלהים. כלומר המשכילים הלא-פיסיקאים וההמון נואשו מהבן את היחסות הכללית, ודרשו רק לדעת האם אינשטיין מאמין באלהים. ההנחה היתה שתשובה חיובית פרושה שהיחסות הכללית אינה כפירה באלהים, שהרי אינשטיין מודה שהוא מאמין באלהים. למרות שאינשטיין לא נתן דעתו תחילה לדרישות הצבור, נתברר לו מהר מאד כי אינו יכול להתעלם מהן. לאחר האשמות הקרדינל אוקונל, הן הגיעו לשיאן ב- 24 אפריל 1929 כאשר קיבל מברק בן חמש מלים מדמות יהודית מפורסמת, רבי הרברט גולדסטין, אשר תבע אף הוא במפגיע תשובה לשאלה "?Do you believe in God", ושילם מראש בעבור תשובה בת 50 מלים, ואולי רצה לספק לאינשטיין קש להאחז בו ולהחלץ מעין הסערה.

תשובת אינשטיין, תחת הלחץ העצום הזה, היתה כי הוא מאמין באלהים כפי שנתפש ע"י שפינוזה.

אני שב ומדגיש: איש לא התעקש לדעת מה הוא חושב, אולם בשנות הארבעים של המאה ה- 20, בארה"ב השמרנית - מוטב היה לא לדחות את אלהים חד וחלק, אלא "להתפתל".

 

על מחשבות אינשטיין בסוגיות שונות ניתן לקרא במצבור זה...

נכון. לא נכנסתי לפרטים ולשמות. מה זה חשוב, עקרונית? מברק התשובה של איינשטיין הוא החשוב. ולטענתך שנוסח תחת לחץ כבד (האם התכוונת שאיינשטיין הרגיש כי מצפים ממנו להצהיר על אמונה באלהים?), הלא ציטטתי לפחות 2 תשובות נוספות שלו באותה רוח, והן באמת רק 2 מכמה וכמה. איינשטיין, מסתבר, לא נרתע מעולם מלומר את דעותיו, כולל כמובן בנושא הדת והאלוהות.

09.04.17 | 21:31

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

המשמעות לכך היא שכמו ההיסטוריון הפתי-מאמין הולך-שולל הזה שכתב מאמר זה  על היטלר,

 

כך רוב ההיסטוריה שאתה היסטוריונים כמוך וכל פתי המאמין בה מבלי באמת לדעת לאמת על כך שמאמין לבדייה שלא הייתה ולא נבראה כמן למשל כל האירועים ההיסטוריים בעולם הזה שע"פ אמונתכם התרחשו לפני המאה ה 20.  

 

...Dumb, dumb, dumb, dumb, dumb

 

אינשטיין, אגב, היה אתאיסט.

חרף גדלו במשפחה יהודית לא-דתית, הגיע לאמונה דתית עמוקה, אשר הגיעה לקיצה בפתאומיות בהיותו בן 12:

 

As the first way out there was religion, which is implanted into every child by way of the traditional education-machine. Thus I came - though the child of entirely irreligious (Jewish) parents - to a deep religiousness, which, however, reached an abrupt end at the age of twelve...

 

אשר לטענה המפורסמת שלו "אלהים לא משחק בקוביות" - היתה זו בעקבות מחלוקת עם מקס בורן, ב- 1925, על מכאניקת הקוואנטים, אשר לאפיה ההסתברותי התנגד אינשטיין. מקס בורן ענה לו "אל תאמר לאלהים מה לעשות". שניהם היו אתאיסטים, כמובן...

מעניין לזכור ולהזכיר שאיינשטיין אמר כי הוא שפינוזיסט, ה"אלהים" שלו הוא אלהי שפינוזה. (הטבע = אלהים).

כמו כן מעניין לזכור שאיינשטיין דיבר על "האלהים הטוב", על "הזקן", ואחת האימרות הידועות שלו היא שאינו מתעניין בפרט זה או אחר בטבע, אלא רוצה להבין, ביסוד, למה התכוון האלהים.

הוא גם שאל אם לאלהים היתה ברירה כשברא את העולם.

נכון הלביאה.

 

וזה שאלוהים לא משחק בקוביות, א. איינשטיין כיוון לכך שקיומנו לא מתוך אקראיות. קיום כל פרט ומכלול הוא מתוך תכנית עילאית שלמה אחראית מחושבת ומסודרת מהפרט הראשון עד לפרט האחרון.

 

 

וכך בתבונתוו הגאוניות אמר זאת: 

 

" גם את האמת של תיאוריה אחת לא ניתן להוכיח |

כי אין לך הוודאות  מכך שהנסיון העתידי  לא יפריך אותה."   

 

והוסיף  " המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים. "

 

" הלמידה היא הנסיון, כל השאר זה מידע. "

 

 

בזאת אזכיר לכם שעיקרי דבריי על האמת ממתי מאיין  למה ולאן כולם והכל, הם לא ממידע של אחרים.

עיקרי דבריי הם מהנסיון בעולם החיים ובעולם המוות.emo_74.png

 

 

עיקר דבריי לא מאחרים. הם מהניסיון שבעולם-המוות

 

מאת: ל נ צ ח  04/05/2012 | 11:42

 

לנצח הוא אדם הבקיא בסוד-האלוהים(סוד יהוה ליראיויודע לבריה של תורה,לנצח אדם ירא-האלוהים, איש האלוהים 
ששכל-טוב בו ידיעת ה` + נסיון וזיכרון מופלא זיכרון פנומנאלי שלתווך הרחוק (מהלידה מתחיית-המתים ואת שקדם לה מהמעבר = מהגיהינום פלוס את שחווה לפני-זאת = חוויותיו שמסוף-העולם שחרב, יודע לנצח את האמת בוודאות נטולת-הספק מנסיונו העשיר ומידיעותיו לעמוקות והסתומות שממנה התורה, ובהחלט בוודאות יודע לנצח מתי נברא ומתי יחרב העולם וכך גם לתהליכים הקרדינלים הנצחייים בין הבריאה-לחורבן ולאלה הקרדינלים שבכל גלגול וגלגול ולאלה שביניהם(המחזוריויות)   

 

מתוך: פורומים > דתיים חילוניים כותרת ההודעה:

 

האם יש משמעות למעשינו מבחינת הכלל? מאת: ddt4

 

 איש אינו יודע מה היה בבריאה גם לא המספר אם כל הרצון הטוב.

 

 

 

תגובה מאת ל נ צ ח 21:08 10/10/08 

 

 

זו אתה מסיק על סמך חוסר-ידע. אני חוויתי את הבריאה. אני זוכר את שחוויתי בפועל את המעבר בין העולמות את שהתהלכתי על הגחלים- הלוהטות של העולם הישן החרב תוך צעדיי אל שערי העולם החדש הנברא שקם עליו, הוא העולם הזה. את תחיית-המתים בראשית העולם הזה בפועל חוויתי אותה. (מה שהיה הוא שיהיה) אני זוכר שלבים משמעותיים מהמטמורפוזה שעברתי מהגוף הקודם שהיה לי ומת באופן סופי ברגע כניסתי לגוף בשר חדש אותו ברא לי (לנשמתי) אלוהים, גוף שכיום כבר לא חדש כאז כמובן, גוף שנשמתי שוכנת בו כבר מעל ל 63 שנה בעולם הזה. 

...Dumb, dumb, dumb, dumb, dumb

09.04.17 | 21:33

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

המשמעות לכך היא שכמו ההיסטוריון הפתי-מאמין הולך-שולל הזה שכתב מאמר זה  על היטלר,

 

כך רוב ההיסטוריה שאתה היסטוריונים כמוך וכל פתי המאמין בה מבלי באמת לדעת לאמת על כך שמאמין לבדייה שלא הייתה ולא נבראה כמן למשל כל האירועים ההיסטוריים בעולם הזה שע"פ אמונתכם התרחשו לפני המאה ה 20.  

 

...Dumb, dumb, dumb, dumb, dumb

 

אינשטיין, אגב, היה אתאיסט.

חרף גדלו במשפחה יהודית לא-דתית, הגיע לאמונה דתית עמוקה, אשר הגיעה לקיצה בפתאומיות בהיותו בן 12:

 

As the first way out there was religion, which is implanted into every child by way of the traditional education-machine. Thus I came - though the child of entirely irreligious (Jewish) parents - to a deep religiousness, which, however, reached an abrupt end at the age of twelve...

 

אשר לטענה המפורסמת שלו "אלהים לא משחק בקוביות" - היתה זו בעקבות מחלוקת עם מקס בורן, ב- 1925, על מכאניקת הקוואנטים, אשר לאפיה ההסתברותי התנגד אינשטיין. מקס בורן ענה לו "אל תאמר לאלהים מה לעשות". שניהם היו אתאיסטים, כמובן...

מעניין לזכור ולהזכיר שאיינשטיין אמר כי הוא שפינוזיסט, ה"אלהים" שלו הוא אלהי שפינוזה. (הטבע = אלהים).

כמו כן מעניין לזכור שאיינשטיין דיבר על "האלהים הטוב", על "הזקן", ואחת האימרות הידועות שלו היא שאינו מתעניין בפרט זה או אחר בטבע, אלא רוצה להבין, ביסוד, למה התכוון האלהים.

הוא גם שאל אם לאלהים היתה ברירה כשברא את העולם.

נכון הלביאה.

 

וזה שאלוהים לא משחק בקוביות, א. איינשטיין כיוון לכך שקיומנו לא מתוך אקראיות. קיום כל פרט ומכלול הוא מתוך תכנית עילאית שלמה אחראית מחושבת ומסודרת מהפרט הראשון עד לפרט האחרון.

 

 

וכך בתבונתוו הגאוניות אמר זאת: 

 

" גם את האמת של תיאוריה אחת לא ניתן להוכיח |

כי אין לך הוודאות  מכך שהנסיון העתידי  לא יפריך אותה."   

 

והוסיף  " המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים. "

 

" הלמידה היא הנסיון, כל השאר זה מידע. "

 

 

בזאת אזכיר לכם שעיקרי דבריי על האמת ממתי מאיין  למה ולאן כולם והכל, הם לא ממידע של אחרים.

עיקרי דבריי הם מהנסיון בעולם החיים ובעולם המוות.emo_74.png

 

 

עיקר דבריי לא מאחרים. הם מהניסיון שבעולם-המוות

 

מאת: ל נ צ ח  04/05/2012 | 11:42

 

לנצח הוא אדם הבקיא בסוד-האלוהים(סוד יהוה ליראיויודע לבריה של תורה,לנצח אדם ירא-האלוהים, איש האלוהים 
ששכל-טוב בו ידיעת ה` + נסיון וזיכרון מופלא זיכרון פנומנאלי שלתווך הרחוק (מהלידה מתחיית-המתים ואת שקדם לה מהמעבר = מהגיהינום פלוס את שחווה לפני-זאת = חוויותיו שמסוף-העולם שחרב, יודע לנצח את האמת בוודאות נטולת-הספק מנסיונו העשיר ומידיעותיו לעמוקות והסתומות שממנה התורה, ובהחלט בוודאות יודע לנצח מתי נברא ומתי יחרב העולם וכך גם לתהליכים הקרדינלים הנצחייים בין הבריאה-לחורבן ולאלה הקרדינלים שבכל גלגול וגלגול ולאלה שביניהם(המחזוריויות)   

 

מתוך: פורומים > דתיים חילוניים כותרת ההודעה:

 

האם יש משמעות למעשינו מבחינת הכלל? מאת: ddt4

 

 איש אינו יודע מה היה בבריאה גם לא המספר אם כל הרצון הטוב.

 

 

 

תגובה מאת ל נ צ ח 21:08 10/10/08 

 

 

זו אתה מסיק על סמך חוסר-ידע. אני חוויתי את הבריאה. אני זוכר את שחוויתי בפועל את המעבר בין העולמות את שהתהלכתי על הגחלים- הלוהטות של העולם הישן החרב תוך צעדיי אל שערי העולם החדש הנברא שקם עליו, הוא העולם הזה. את תחיית-המתים בראשית העולם הזה בפועל חוויתי אותה. (מה שהיה הוא שיהיה) אני זוכר שלבים משמעותיים מהמטמורפוזה שעברתי מהגוף הקודם שהיה לי ומת באופן סופי ברגע כניסתי לגוף בשר חדש אותו ברא לי (לנשמתי) אלוהים, גוף שכיום כבר לא חדש כאז כמובן, גוף שנשמתי שוכנת בו כבר מעל ל 63 שנה בעולם הזה. 

אתה מכניס קשקושים שלך, פירשון שלך, לציטטה זו או אחרת של איינשטיין. ואתה גם מעוות אימרות שלו.

09.04.17 | 22:20

איזה משמעות יש לזה?זה פרט טריווייה סתמי לגמרי.

המשמעות לכך היא שכמו ההיסטוריון הפתי-מאמין הולך-שולל הזה שכתב מאמר זה  על היטלר,

 

כך רוב ההיסטוריה שאתה היסטוריונים כמוך וכל פתי המאמין בה מבלי באמת לדעת לאמת על כך שמאמין לבדייה שלא הייתה ולא נבראה כמן למשל כל האירועים ההיסטוריים בעולם הזה שע"פ אמונתכם התרחשו לפני המאה ה 20.  

 

...Dumb, dumb, dumb, dumb, dumb

 

אינשטיין, אגב, היה אתאיסט.

חרף גדלו במשפחה יהודית לא-דתית, הגיע לאמונה דתית עמוקה, אשר הגיעה לקיצה בפתאומיות בהיותו בן 12:

 

As the first way out there was religion, which is implanted into every child by way of the traditional education-machine. Thus I came - though the child of entirely irreligious (Jewish) parents - to a deep religiousness, which, however, reached an abrupt end at the age of twelve...

 

אשר לטענה המפורסמת שלו "אלהים לא משחק בקוביות" - היתה זו בעקבות מחלוקת עם מקס בורן, ב- 1925, על מכאניקת הקוואנטים, אשר לאפיה ההסתברותי התנגד אינשטיין. מקס בורן ענה לו "אל תאמר לאלהים מה לעשות". שניהם היו אתאיסטים, כמובן...

מעניין לזכור ולהזכיר שאיינשטיין אמר כי הוא שפינוזיסט, ה"אלהים" שלו הוא אלהי שפינוזה. (הטבע = אלהים).

כמו כן מעניין לזכור שאיינשטיין דיבר על "האלהים הטוב", על "הזקן", ואחת האימרות הידועות שלו היא שאינו מתעניין בפרט זה או אחר בטבע, אלא רוצה להבין, ביסוד, למה התכוון האלהים.

הוא גם שאל אם לאלהים היתה ברירה כשברא את העולם.

נכון הלביאה.

 

וזה שאלוהים לא משחק בקוביות, א. איינשטיין כיוון לכך שקיומנו לא מתוך אקראיות. קיום כל פרט ומכלול הוא מתוך תכנית עילאית שלמה אחראית מחושבת ומסודרת מהפרט הראשון עד לפרט האחרון.

 

 

וכך בתבונתוו הגאוניות אמר זאת: 

 

" גם את האמת של תיאוריה אחת לא ניתן להוכיח |

כי אין לך הוודאות  מכך שהנסיון העתידי  לא יפריך אותה."   

 

והוסיף  " המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים. "

 

" הלמידה היא הנסיון, כל השאר זה מידע. "

 

 

בזאת אזכיר לכם שעיקרי דבריי על האמת ממתי מאיין  למה ולאן כולם והכל, הם לא ממידע של אחרים.

עיקרי דבריי הם מהנסיון בעולם החיים ובעולם המוות.emo_74.png

 

 

עיקר דבריי לא מאחרים. הם מהניסיון שבעולם-המוות

 

מאת: ל נ צ ח  04/05/2012 | 11:42

 

לנצח הוא אדם הבקיא בסוד-האלוהים(סוד יהוה ליראיויודע לבריה של תורה,לנצח אדם ירא-האלוהים, איש האלוהים 
ששכל-טוב בו ידיעת ה` + נסיון וזיכרון מופלא זיכרון פנומנאלי שלתווך הרחוק (מהלידה מתחיית-המתים ואת שקדם לה מהמעבר = מהגיהינום פלוס את שחווה לפני-זאת = חוויותיו שמסוף-העולם שחרב, יודע לנצח את האמת בוודאות נטולת-הספק מנסיונו העשיר ומידיעותיו לעמוקות והסתומות שממנה התורה, ובהחלט בוודאות יודע לנצח מתי נברא ומתי יחרב העולם וכך גם לתהליכים הקרדינלים הנצחייים בין הבריאה-לחורבן ולאלה הקרדינלים שבכל גלגול וגלגול ולאלה שביניהם(המחזוריויות)   

 

מתוך: פורומים > דתיים חילוניים כותרת ההודעה:

 

האם יש משמעות למעשינו מבחינת הכלל? מאת: ddt4

 

 איש אינו יודע מה היה בבריאה גם לא המספר אם כל הרצון הטוב.

 

 

 

תגובה מאת ל נ צ ח 21:08 10/10/08 

 

 

זו אתה מסיק על סמך חוסר-ידע. אני חוויתי את הבריאה. אני זוכר את שחוויתי בפועל את המעבר בין העולמות את שהתהלכתי על הגחלים- הלוהטות של העולם הישן החרב תוך צעדיי אל שערי העולם החדש הנברא שקם עליו, הוא העולם הזה. את תחיית-המתים בראשית העולם הזה בפועל חוויתי אותה. (מה שהיה הוא שיהיה) אני זוכר שלבים משמעותיים מהמטמורפוזה שעברתי מהגוף הקודם שהיה לי ומת באופן סופי ברגע כניסתי לגוף בשר חדש אותו ברא לי (לנשמתי) אלוהים, גוף שכיום כבר לא חדש כאז כמובן, גוף שנשמתי שוכנת בו כבר מעל ל 63 שנה בעולם הזה. 

אתה מכניס קשקושים שלך, פירשון שלך, לציטטה זו או אחרת של איינשטיין. ואתה גם מעוות אימרות שלו.

א. תכניסי זאת טוב-טוב לראשך הלביאה: * לא לך ולאיש אין בעלות על האמת.*

 

ב. דבריי נראים לך קשקושים כי את מסתמכת על מידע של אחרים שחלקים ניכרים מהם בדויים מסולפים ושקריים.  

 

ג. בין השאר בירך אותי האלוהים בשכל טוב, ניסיון אלוהי בעולם הזה ובכל העולמות שהיו, ותכונות עילאיות לנתח כוונות.

 

ד. דבריי הם האמת. נקודה.

 וזכותך להאמין או לא לי לך לו לה להן ולהם, ולכל מי שרק בא לך, הלביאה. emo_01.png

 

וכעת כרצונך כמובן, תיהני או לא מאלה הציטטות החכמות:

 

 בבקשה,

 

״רק התנסות יכולה להוות קנה מידה לאמת או לחוסר אמת.״ ~ אושו

 

" עם האמת אין עומדים על המקח." - פרדיננד לסל

 

אם חמישים מיליון איש אומרים דבר שטות, זה עדיין דבר שטות. - אנטול פרנס

 

 

חג -שמח וחג אביב פורח, הלביאה.emo_77.png 

עבור לעמוד
1, 2
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: חיים קאופמן
עבור לפורום:
היסטוריה
בחר
בחר