תפילתי

אלוהים שבשמיים,

 השליט עד קצה אפסיים.

אשר את אבי לקחת,

אם ואחות באש חרכת.

זכור לי חסדי אבות,

שמור לי זכות מכאובות.

כילד רך סבלתי,

על עוול לא פעלתי.

על משפחתי אנא שמור,

מחלקי תן להם מזור.

לילדי שלח ברכה,

תן להם רוב הצלחה.

אלוה אדיר,

נשגב וכביר,

תפילתי לך אשטח,

למען שיהיה כך.

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

 

        אלוהים כול יכול אדוני!

 

א   איפה הייתה עינך הרואה?

ל   לא עזרת לנו בזמן השואה.

ה   הגרמנים המשיכו בנו לטבוח,

י   ידם הייתה חופשית לרצוח.

מ   מרצח והרג יהודים הקרקע מלאה דם,

כ   כל העולם שתק-שום קול לא הורם.

ל   לא היה מושיע-בזאת אני מודה,

י   יהודים נשחטים ואין מי שפודה.

כ   כולם ישבו בנחת-האדמה לא רעדה,

ו   והרוצחים המשיכו-רגלם לא מעדה.

ל  לא היה שום רווח ולא הצלה,

א  אלוהים עזבנו-לעשות בנו כלה.

ד   דומה שנשארנו מעט יהודים,

ו   ואנו הרינו שרידי האודים.

נ  נתקבצנו כולנו בארץ-ישראל,

י  יותר לא נסכים לחכות לגואל.

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

                                                      יום השחרור ממחנה הריכוז

ברביעי לחודש מאי,

יום נפלא-בירכת שדי!

ביום זה כאילו נולדתי מחדש,

חיי שינו כיוון מגיהינום לדבש!

הגיעו אלינו חיילי בנות הברית,

במיוחד צבא ארצות-הברית!

במקום מכות קיבלנו שוקולד,

כול אחד מאיתנו מחדש נולד!

מקודם כול יום היה ארור,

שכולנו שם נמות היה ברור!

לפתע מה אומר ומה אגיד,

זכיתי ששוב יהיה לי עתיד!

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

 

שירים על הנכדים

סבא ונכדו

 

כן,אנחנו קשישים,

אך איננו ישישים.

הן עינינו עוד לא טחו,

מלראות יופיו של אחו.

רק עזור נא לי האל,

תן לי כוח לטייל;

עם נכדי זה המתוק,

ילד חמד-לא תינוק.

יצאנו לטייל באחו,

ועינינו שלא טחו;

שם פגשו בכלנית,

היפה האדמונית.

כלנית כה מעודנת,

נהדר  שהיא מוגנת.

את הלב ממש ממיס,

יופיו של הנרקיס.

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

 

 

 

 

 

 

סבא שלי

סבא אותך אני אוהב,

לטייל איתך זה כף.

אתה גדול ואני קטן,

אך נטייל יחדיו בגן.

בוא  נקטוף  פירות  המון,

הרבה,הרבה,בלי חשבון!

אתה לי בכך תעזור,

פירות להורי נצבור.

בוא סבא נלך קדימה,

נקטוף פרחים לאימא.

הפרחים הכי נאים,

לאימא שלי  יאים!

סבא אתך אוהב לשוח,

וכאשר  נחזור  תנוח.

אני אראה פרפר נחמד,

או  את  טוב-טוב  הגמד.

סבא תשחק לך במחשב,

אני מול  הוידאו לי  אשב.

איהנה  כך מכול רגע,

לא אגרום צרה ופגע.

זאת  לך כעת  אגיד,

ילד טוב אהיה תמיד!

רק איתי אל נא תקפיד,

אם אטעה שלא במזיד!   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

לאחר שחרורי מ-צ.ה.ל

התגייסתי לשרות צבאי של שנתיים אולם לאחר ששירתי  חמישה עשר חודשים  הוארך השרות הצבאי לשנתיים וחצי-כך שנשאר לי לשרת עוד חמישה עשר חודשים.

כך שהשתחררתי רק בינואר 1954.

עבדתי במקומות שונים,הוצאתי ממשרד הפיתוח,אגף החשמל,תעודת הסמכה כחשמלאי מוסמך וזה עזר לי במציאת תעסוקה.באותה תקופה גם השלמתי תעודת בגרות על-ידי בחינות אקסטרניות.

הייתה לי ידידה קרובה אשר נפרדה ממני כי עברה מחיפה,איפה שהתגוררתי,לדרום כי קבלה שם משרה טובה.היא בקשה ממני לעזור לנערה ממוצא מרוקאי אשר ניסתה להשלים לימודים והיו לה קשיים בחשבון.ידידתי פנתה לנערה והציעה לה שאני אעזור לה בחשבון והיא תעזור לי בסידור דירת החדר בה התגוררתי ובתיקונים של תפירת כפתור וכדומה והנערה ששמה היה שולה קבלה את ההצעה בשמחה.

שולה ואני התיידדנו מאד ונעשינו חברים.קרובים.

ב-9.8.1960 נשאתי את שולה,או כפי שקראו לה בבית אביה סוליקה,לאישה.

ידידתי הקודמת הופתעה מאד,בפרט שנשאתי נערה ממוצא מרוקאי בזמן שהתחוללו הפגנות ואדי סאליב הידועות כהפגנות המרוקאים,העניין היה שמעולם לא דגלתי בשום סוג של גזענות ומוצאה העדתי של אשתי לא הפריע לי בכלל.

סוליקה אשתי היקרה ילדה לי שני בנים.

ב-1986 נשא בני הבכור אישה ומעל לשנה  אחרי כן נפטרה סוליקה אשתי היקרה.

שני הבנים שלי הצטיינו בלימודיהם וסיימו את הטכניון בהצלחה רבה.שניהם עברו קורס קצינים והאחד הוא סרן במילואים ואחיו רב-סרן.

ב1988 ראיתי שאני בודד מאד,בני הבכור עבר עם אשתו לגור באזור המרכז והבן הצעיר שרת ב-צ.ה.ל.

התחלתי לחפש בת-זוג איתה אוכל להמשיך בחיי מבלי להיות למשא על הבנים שלי הנפלאים.

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

 פרק ב'

תחילתו של פרק ב'

נפגשנו לפני כעשרים ושבע שנים.שנינו היינו אלמנה ואלמן שעבר זמן מסוים מאז פטירת בני הזוג הקודמים שלנו וכמו שאומרים יצאנו לחפש את מזלנו לפרק ב'.

בזמנו לא היה אינטרנט זמין כמו כיום ומאחר וראיתי שבסביבתי המידית אין שום מועמדת הנראית לי,הבנתי שעלי לחפש מחוץ לסביבתי המידית.היה אז מין מידעון שקראו לו דפי קשר ועבור סכום לא רב יכולת לפרסם מודעה עם תאור קצר שלך ומה אתה מחפש בבת הזוג.

לפני שפרסמתי בעצמי עניתי למספר מודעות של נשים אשר נראו לי כמעניינות ולצערי הן היו מאכזבות כאשר נפגשנו פנים אל פנים, היה מרחק רב בין איך שהן תארו את עצמן לבין מי שפגשת במציאות.

פרסמתי את המודעה שלי שכללה השכלה,גובה,גיל ואת הציפיות שלי מבת הזוג .

קיבלתי כשלושים תגובות מנשים שונות.

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

               .מיון מכתבי התגובה

מיינתי את מכתבי התגובה אשר הגיעו לתיבת הדואר אותה שכרתי במיוחד למטרה זו.

את רוב התגובות פסלתי על הסף,מכיוון שבאופן ברור לא עמדו בדרישות שפרסמתי,למשל אחת כתבה

שהיא משכילה אבל לא היה לי ספק שהעברית שלה מתחת לכול ביקורת.היו כאלו שכתבו שהן גרות בדרום

בעוד שאני תושב צפון הארץ ומסיבות שונות נוספות.לא רציתי לפתוח קשרים לטווח קצר אלא מי שהיא

איתה אוכל לחלוק את שארית חיי.

נשארו כעשר מועמדות אשר ,לפי הגלויות ששלחו לי,נראו סבירות ולא צעירות מדי או מבוגרות מדי וכדומה.

  טלפנתי אליהן לפי סדר שקבעתי לעצמי ושוב בחלק מהמקרים שיחת הטלפון שכנעה אותי שאין לי

מה לחפש אצל הגברת איתה שוחחתי ואז אומרים שלום ונהיה בקשר לשם סיום אדיב וממשיכים הלאה.עם

חמש נשים קבעתי פגישות,כולן עשו עלי רושם חיובי בשיחה ולא חרגו ממה שאני ביקשתי במודעה שלי.

שתיים מאלו, לאחר הפגישה הראשונה היה לי ברור שהן לא בשבילי ואני לא בשבילן.

אחת,אישה נאה מאד,עשתה רושם מצוין עד אשר בפגישה השלישית שלנו הסבירה לי עד כמה שהיא

עולה על אשתי ז"ל וזה שכנע אותי לומר לה שלום ולא להתראות,לא ראיתי שום סיבה למה היא מנסה

להילחם במנוחה ז"ל חוץ מחוסר שכל ועל כן נפרדתי ממנה סופית!

קבעתי פגישה עם אישה אשר גם במכתב וגם בטלפון עשתה עלי רושם רב ובו זמנית התקשרתי לעוד

אחת אשר המכתב שלה מאד הרשים אותי בפרט שהיא כתבה לי שהיא ספרנית ואני אוהב מאד ספרים כך שזה מאד הרשים אותי.מצד שני שיחת הטלפון שניהלנו הייתה קצת מוזרה.

היא שאלה אותי מה השכלתי,פרסמתי שיש לי תואר ראשון,ועניתי שהתואר הוא במדעי הטבע והמתמטיקה.

התשובה הייתה: "מתמטיקה" ???" ואז כול מיני שאלות שעניתי עליהן אבל לא הבנתי מה היא רוצה ממני.

החלטתי להיפגש עם הגברת כדי להעמיד אותה במקומה על הזלזול שלה במתמטיקה!

פגשתי את האישה שעשתה עלי רושם כה טוב והתברר שהיא גרושה כבר שנים רבות והאקס שלה

חי בחוץ לארץ.

נפגשנו לפגישה קצרה והתרשמתי ממנה מאד,קבענו להיפגש שוב ליום שלם בעיר בה היא גרה ואז

נוכל לשוחח ולהכיר יותר טוב.

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

הפגישה

נפגשנו כפי שסיכמנו והסתובבנו בעיר,אכלנו יחד במסעדה ובעיקר שוחחנו.סיפרתי לה על עצמי שאני ניצול שואה ועל אשתי ז"ל שהייתה חולה במשך שנים עד לפטירתה ,והיא סיפרה על עצמה,היא הדגישה שהיא מסורתית ואני שאלתי מה יקרה אם נהיה ביחד והבנים שלי יגיעו לשבת וירצו להדליק טלביזיה-תשובתה שהיא לא תעיר להם אבל זה מאד יפריע לה.היא גם סיפרה לי שהפעם היא באה עם שמלה ולא במכנסיים כמו בפעם הקודמת כדי שאוכל להתרשם איזה רגליים יפות יש לה ללא שום ורידים או כתמים.

בסביבת השעה חמש עמדנו להיפרד ושאלתי אותה באיזה איזור בעיר היא גרה והיא ענתה שעדיין איננו

מכירים כול כך טוב-כאשר ראתה את התגובה על הפנים שלי התחילה מיד להסביר לי איפה זה אבל אני

שאלתי יותר מתוך נימוס ולא מתוך רצון לדעת בדיוק והסברתי לה זאת.

נסעתי לכיוון הבית שלי וחשבתי על הגברת הזאת ואז הבנתי שהיא נחמדה וחביבה אבל אינה מתאימה לי וחבל שאבזבז את זמנה ואת זמני.

יותר מאוחר,בשעה תשע בערב צלצלתי אליה והסברתי לה שאינני מספיק טוב בשבילה ועדיף שתכיר גבר נחמד ושומר מסורת,למרות שאני מודה שהיא חמודה ומושכת אבל איננה בשבילי.

למחרת צלצלתי שוב לספרנית וקבענו פגישה בעיר מגוריה ליד הדואר כעבור יומיים מהשיחה.

לא היו לי ציפיות מהפגישה הצפויה לאור שיחת הטלפון שניהלנו והתרשמתי שגם לה לא היו הרבה ציפיות ממני.

התחלתי לחשוב על כך עד כמה אני רחוק ממציאת חברה לחיים כפי שרציתי.

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

סיכום עדכני

כיום יעל ואני חיים ביחד ובאושר זו השנה העשרים ושבע.

בתור אב שגידל שני בנים חשבתי שאסתדר עם בנה של יעל בקלי קלות,מה שהדאיג אותי זו הבת שהרי לא הייתה לי בת ועל כן הייתי חסר ניסיון בנושא זה.

שנינו עשינו כול מאמץ לבנות מערכת יחסים אשר תהיה טובה גם לנו וגם לילדינו.

בזמן הראשון היו לי הרבה קשיים עם הבן אשר היה אז בן חמש-עשרה וחצי וזה הוא כידוע גיל מאד קשה.ברגע מסוים הוא כמעט שהצליח לגרום לפיצוץ הקשר הנפלא שלנו.למזלנו אחותו הגדולה הייתה נערה מאד חכמה והיא שהצליחה להסביר לו שזה יהיה רע מאד אם יעל ואני ניפרד וגם שכך יהיה רע לאימא וכאשר יהיה רע לאימא יהיה רע גם לו וגם לה.

עם השנים הקשרים שלי עם הבת התקרבו מאד והיא כיום עבורי בגדר בת אהובה.

גם הבן התבגר ונעשינו ידידים טובים ולא פעם עת מתפתח ויכוח בין יעל לביני הוא מזדרז להתערב לטובתי.

ברור שעברנו הרבה קשיים בדרך אך עם סבלנות ואהבה רבה התגברנו על כול הקשיים. כול הנכדים נולדו כאשר יעל ואני חיים ביחד ולכולם אנחנו סבתא וסבא או כפי שלא פעם ניסחנו זאת:יש לנו ארבעה ילדים,שניים שלי ושניים של יעל אבל ישנה שותפות מלאה בנכדים.

כפי שבני הבכור ניסח זאת ואמר ליעל:"את אינך יכולה להיות אימא שלי,אך אני מאושר שאת סבתא לילדים שלי"

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

הזמן שועט קדימה

 

אכן הזמן שועט קדימה,

אנחנו לא רק אבא ואימא!

אנחנו כבר סבתא וסב,

הזמן איננו כול כך רב!

לנו בנים וגם בנות,

וגם נכדים ונכדות!

עליהם הרי נשמור,

את ואני לפי התור!

רק נתפלל להמשך האושר,

שנהיה בריאים וגם בכושר!

אולי נראה נינה או נין,

אם ייוולדו בזמן  זמין!  

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

שלום משה,

הייתי אתמול בהרצאה שלך ורציתי להדות לך ולומר שהיה מרתק כל רגע!

אני עכשיו קוראת את הסיפור שלך בפורום ומספרת למשפחתי....

תודה רבה ומקווה להתראות שוב....emo_01.png

גפן

שלום משה,

הייתי אתמול בהרצאה שלך ורציתי להדות לך ולומר שהיה מרתק כל רגע!

אני עכשיו קוראת את הסיפור שלך בפורום ומספרת למשפחתי....

תודה רבה ומקווה להתראות שוב....emo_01.png

גפן

תודה לך גפן יקרה על דברייך החמים!

                               סבא משה

לא חשוב הגיל,


חשוב התרגיל!

מנהל הפורום
250+

שלום משה

תודה רבה רבה שיצרת קשר וכיוונת אותי לקישור הזה.

הקשבתי לך בשקיקה ב"זיכרון בסלון" ביישבנו גשר הזיו וכעת קראתי (שוב) את סיפורך המרתק החשוב והמלמד.

תודה רבה רבה. יישר כח ויהיה לי כבוד גדול אם יזדמן לי להפגש איתך שוב.

דודי נצר dudi.netzer@gmail.com

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הגיל השלישי
בחר
בחר