מאירה וייס | איך מייצגים את הזיכרון? | פרופסור מאירה וייס

אורנבך מספרת שאימה מעולם לא דיברה ולא סיפרה מה שעבר עליה "שם", שהיתה שתיקה בבית בקשר לזוועות הקיום באושוויץ, אבל שאימה  היתה מלאת חיים, וחייתה חיים מלאים. ושקצת לפני מותה, כשהבינה שימיה קרבים, אימה  ביקשה להעביר לביתה, לרות,  את  מתכוני הבישול שלה. את האוכל. את החיים. להעביר זיכרון של חיים. ורותי ואומרת, חבל שלא ביקשתי שתעביר לי את  הזיכרון שלה במילים .

במשך  כל השנים רותי ציירה ציורים עם יסודות דקורטיביים, אופטימיים,  שהתכתבו עם שמחת החיים של אימה. ואז, כשפוגשת בשנת 2003 את אלבום הטרנספורט, משתנים חייה ואומנותה. היא מנסה לפגוש, לעצב, את הזיכרון,  ללוש את הזיכרון, למצוא את האחים שאת פניהם לא הכירה, שאת גופם לא חיבקה. לזכור את האחים. 

היא  מנסה לזכור את מי שלעולם לא הכירה. שלכאורה, אין לה זיכרון ממנו. הזיכרון של אימה עובר אליה. הזיכרון הופך לשלה.  וכל הזמן מנקרת השאלה, איך זוכרים את מי שלא הכרנו. שאין לנו, לכאורה זיכרון ממנו.

שאלה שנייה שעולה לפרופסור מאירה וייס בהקשר זה היא: איך מייצגים את הזיכרון הזה? איך נותנים לו רפרזנטציה?

ברכה אטינגר  היא אחת האומנית שכל תהליך היצירה שלה עוסק בשאלה זו. אטינגר היא יוצרת ישראלית שמחלקת את חייה בין  פריס ותל אביב, היא פרופסור שעוסקת בפרקטיקה של טיפול פסיכואנליטי הלכה למעשה.  יצירותיה הם רב שכבתיות, ובו בזמן גם מבוססות על זיכרון, וגם מאתגרות את הזיכרון.

וכך מתארת אטינגר עצמה: "ליצירת תשתית העבודה,  אני משתמשת בחומרים ארכיוניים, צילומי אוויר ומפות טופוגרפיות של פלסטין, אלבומי משפחה שמהם אני לוקחת תמונות של משפחת הורי ונשים וילדים אחרים באירופה של תקופת השואה ולפניה, תצלומים של לנה (ביתה) ואיתי וגם טקסטים פסיכואנליטיים", היא מספרת. את החומרים האלה היא מערבבת יחד במכונת זירוקס (צילום), המשעתקת וגם משבשת אותם.

"הדימוי מושהה ונשזר בדימויים אחרים שמקורם בזמנים ומקומות ודמויות אחרות. מה שהדימוי היה אמור להיות, מתפוגג, ושום אסוציאציה כבר לא תקבע אותו. הוא גם נשזר בדימויים שהצופים מביאים מהעולם האסוציאטיבי שלהם".

שלום מאירה,

איבדנו אדם יקר מאוד במשפחה לאחר פטירתו ושעשינו יצירת מודעת אבל אונליין שמרתי את אחת המודעות כדי לזכור אותו.

היום כאשר אני מסתכלת על מודעת האבל אני נזכרת ובוכה, החבר שלי רוצה שאני אזרוק את המודעת אבל ואני לא מעוניינת.

האם כדי לזרוק?

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אובדן ושכול
בחר
בחר