מה דעתכם? להתלונן או לשתוק?

האם תלונה - היא לשון הרע? האם אדם שהתלונן נגד גוף מסוים - עשוי למצוא את עצמו מחויב בתשלום פיצוי? ומה תהיה התוצאה של הרתעה מוגזמת?

על כך במאמר זה.

 

מה מצופה מאדם הנתקל בחשדות לסכנה חמורה לציבור? במעשי שחיתות או במפגע בריאותי? האם עלינו - כחברה, לעודדו להלום בפעמוני ההתרעה בכיכר העיר, או שמא נעדיף כי הוא ינצור את לשונו מחשש שייתבע?

האם נעדיף מצב של ריבוי תלונות - אשר עשויות להביא לעודף ביקורת, או מצב של פחד מלהתלונן - אשר יהיה "גן עדן" לפורעי חוק וישתיק ביקורת?

האם על אותו אדם לשתוק עד שיהיו בידיו "אקדח מעשן" וראיות חותכות לביצוע העבירה, או שמא חובתו האזרחית היא להעביר את התלונה לטיפול הגורמים המוסמכים - בעלי הכלים והמשאבים לבדוק את התלונה?

אקדים ואומר כי לדעתי, התועלת בהגשת תלונה, אף אם תתברר היא בסופו של דבר כטעות, עולה על הנזק שייגרם מריסון מופרז של הציבור. עם זאת - הגשת תלונה משוללת כל יסוד - כאשר אף המתלונן לא מאמין בתוכן תלונתו, או הפצת התלונה במקביל גם לגורמים נוספים - עשויה בהחלט להצדיק נקיטת סנקציה עונשית.

נדמה, כי יש לעודד אזרחים לפעול מול הגורמים המוסמכים, על מנת להביא לבדיקה יסודית של החשדות.

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע:

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום  בתום לב באחת הנסיבות האלו:

(1) ...

(2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית,            מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;

...

(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה       התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין         או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא      התלונה;   ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה,       של דבר הגשתה או של תכנה.

מיום 29.3.1979

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ט מס' 931 מיום 29.3.1979 בעמ' 82 (ה"ח 1352)

 

לא יכולה להיות מחלוקת - כי חשש לשלום הציבור ולבריאותו, או חשיפת מעשה שחיתות מקימים חובה מוסרית וחברתית להתלונן. החובה המוסרית בנושאים הקשורים לחיי אדם - הינה חובה מוגברת ומוחלטת המצויה בליבת העניין. נדמה כי דווקא התעלמות מחשדות מסוג זה עולה כדי מעשה בלתי מוסרי.

עם זאת יש לוודא כי הנמענים אליהם נשלחת התלונה, הינם גורמים רשמיים שתפקידם לקבל תלונות מסוג זה. גורמים מקצועיים שכאלה, רגילים בקבלת תלונות ומשום כך ברור להם כי אין בתלונה ולא כלום, מלבד דעתו של המתלונן, וזאת עד לבירור הדברים. בנסיבות אלו, מכתב שמשוגר לגורמים רשמיים, אין בו כדי לפגוע בשמו הטוב של נשוא המכתב.

יש להעדיף מצב של ריבוי תלונות וריבוי ביקורת, על פני מצב של הרתעת יתר - בה מתלונן יעדיף לנצור את פיו "כדי לא להסתבך". רוצה לומר: עדיפה הרתעת יתר נגד מעוולים - מאשר נגד מתלוננים.

כאשר ישנו ספק האם הגוף אליו הוגשה התלונה הינו גוף שתפקידו לקבל תלונות, יש להעדיף את הפירוש אשר יתיר את הפרסום, זאת בהתאם לכלל הפרשני לפיו כל אימת שישנה מחלוקת בדבר פירוש החוק, יש להעדיף את הפירוש המתיישב עם חופש הביטוי.

"כאשר בית המשפט נתקל בקושי פרשני, עליו להעדיף את הפרשנות לפיה הביטוי אינו מהווה לשון הרע" (דברי כב' הנשיא ברק בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ' נח(3) 558, בפיסקה 13).

בית משפט השלום בירושלים, התייחס לקביעה זו של הנשיא ברק, בעטיו של  תיק תא (י-ם) 11217/05  שרלי פז, עו"ד נ' סמי נח כדלקמן:

"עמדה פרשנית זו מבוססת על ההכרה בחשיבותו המרכזית של הערך של חופש הביטוי בחוקתה של מדינת ישראל. יוצא, כי אפילו הייתי סבור כי המדובר במקרה גבולי לעניין תחולתה של הוראת סעיף 13(5) על המקרה, עדין היה מקום להעדיף את הפירוש לפיו ההוראה חלה על העניין, על פני הפירוש לפיו אינה חלה. כעולה מדברי לעיל, אני סבור כי המקרה שבפניי אינו מקרה גבולי לעניין זה. "

יש לבחון גם את שאלת תום ליבו של המתלונן - האם רק דאגה לציבור הניעה אותו, או שמא גם מניעים אחרים.  יפים לענייננו דברי כב' השופט ברק, אשר קבע כי אפילו תלונה המוגשת למשטרה מטעמי נקם - חוסה תחת הגנת תום הלב, כאשר המבחן לתום הלב הוא אמונתו של המתלונן בתוכן התלונה:

 

"סעיף 15(8) לחוק קובע, כי תהא זו הגנה טובה למפרסם, אם הפרסום נעשהבתום-לב בדרך של תלונה, שהוגשה לרשות המוסמכת לקבלת תלונות על הנפגע או לחקור בעניין, המשמש נושא התלונה ...

בקביעתה של הגנה זו ביקש המחוקק לקבוע איזון עדין בין השמירה על שמו הטוב של אדם לבין הצורך לאפשר לבני הציבור להתלונן בפני המשטרה על עבירות שבוצעו, ובכך לעודד הבאתםשל עבריינים לדין, מבלי שהמתלוננים יעמדו בפני הסיכון של תביעה בגין לשון הרע. הצורך להבטיח את האיזון האמור הוא הקובע את הדרך הראויה לפירושו של מושג תום הלב בסעיף 15(8) האמור. נראה לי, כי עלינו לפרש את "תום הלב" בהקשרה של הגנה זו כמתייחס לאמונה של המפרסם באמיתות הפרסום. אדם, המתלונן בפני המשטרה על עבירה שלפי אמונתו בוצעה על-ידי פלוני, זכאי להגנת החוק, גם אם מסתבר, כי אמונתו מוטעית היא, שכן בנסיבות אלה ראוי הוא, כי האינטרס הפרטי של הנפגע יפנה דרכו לאינטרס הציבורי, שאם לא כן יחששו בני הציבור להגיש תלונות. לעומת זאת, אם המתלונן אינו מאמין באמיתות תלונתו ויודע כי אינה אמת, אין כל אינטרס ציבורי במתן הגנה למתלונן, ואין כל אינטרס ציבורי בעידוד התנהגות שכזו.

מה הדין, אם המתלונן מאמין באמיתות דברי תלונתו, אך עצם הגשת התלונה נעשה מתוך רצון לפגוע? במקרה זה מונע המתלונן על-ידי מוטיב מרושע, אך לפי מיטב אמונתו דברי התלונה עצמם אמיתיים הם. התעמוד למתלונן ההגנה הקבועה בסעיף 15(8) לחוק? נראה לי, כי התשובה היא בחיוב, והיא מתבקשת ממטרת ההגנה עצמה, הבאה להגן על בני ציבור המדווחים על עבירות שנעברו. לעתים קרובות למדיי לא נעשה הדיווח מתוך מטרה נעלה של הגשמת שלטון החוק אלא מתוך מטרה של פגיעה. אך לממונים על חקירות פשעים ועבירות יש עניין בקבלת מידע אמיתי, גם אם המניע למסירתו הוא פסול, ויש על-כן לציבור עניין, כי מי שמוסר מידע, שהוא מאמין בנכונותו, ייהנה מהגנת החוק, שאם לא כן עשויים בני הציבור להסס במסירת מידע, שמא יוכח, כי פעלו כפי שפעלו מתוך מניע אישי ולא מתוך מניע ציבורי כן".

עא 788/79 אברהם ריימר נ' עיזבון המנוח ברקו רייבר.

 

המסקנה העולה מן האמור מעלה, היא כי זכותו ואולי אף חובתו של אדם להצביע על סכנה ולהתלונן עליה לרשויות המתאימות. תלונה שכזו צריכה להתבסס על מידע מהימן - אך אין צורך לנהל חקירה פרטית באופן עצמאי. יש להקפיד על זהות הנמנעים ולהימנע מפרסום התלונה לגורמים אחרים. אין מקום לחשוש כי עצם הגשת התלונה תגרור סנקציה עונשית - אלא אם כן מדובר בתלונה משוללת יסוד, אשר אין בה אף גרעין אמת ואשר הוגשה בחוסר תום לב - מבלי שהמתלונן יאמין בתוכנה. ככל שמדובר בסכנה גדולה יותר - הן מבחינת טוהר המידות והן מבחינת שלום הציבור - כך ההגנה שיש להעניק למתלונן - רחבה יותר.

יש להעדיף סגנון מתון וענייני, המציג את החשדות כחשדות ולא כעובדות. עם זאת סגנון מתלהם כשלעצמו איננו עילה לחיוב בלשון הרע.

 

עו"ד אבינועם מגן

 

האמור מהווה את עמדתו של הכותב, ואינו תחליף לייעוץ משפטי

עו"ד אבינועם מגן דוא"ל ישיר: magen_adv@014.net.il

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
לשון הרע הוצאת דיבה ושם טוב