על הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע / עו"ד אבינועם מגן

חוק איסור לשון הרע, קובע מה מותר ומה אסור לאיש לפרסם על רעהו. החוק ופסקי הדין המיישמים אותו מנסים לשרטט את הקו העדין בין חופש הביטוי מצד אחד ובין הזכות לשם טוב מצד שני. הרי אנו לא רוצים לחיות בחברה שדוגלת בסתימת פיות או שאין בה אפשרות ליצור, להתבטא ולבקר, ובה בעת אנו גם לא רוצים להסיר את כל הגבולות ולאפשר השמצה, פגיעה בפרטיות והפצת כזבים. החוק כולל שורה ארוכה של הוראות, הגנות והקלות המגדירות מהו פרסום, מהו פרסום מותר, מהו פרסום אסור ועוד. רבים שוגים לחשוב כי האמת היא חזות הכל, וכי ניתן לפרסם כל דבר ובלבד שהוא אמת. צמד המילים "אמת דיברתי" הפך לחלק משפת היומיום, אלא שבכל הקשור ללשון הרע האמת אמנם חשובה אך איננה מספקת. לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל, לבזות, או לפגוע באדם שאליו הפרסום מתייחס. "אמת דיברתי" היא אחת ההגנות העומדות לטובתו של המפרסם, אך אין די בהיות תוכן הפרסום נכון עובדתית, כדי לפתור את המפרסם מאחריות. אמיתות הפרסום היא רק תנאי אחד משני תנאים מצטברים. התנאי הנוסף הוא "עניין לציבור". כלומר: אם מדובר באמת שהצנעה יפה לה - אין לפרסם אותה. כך למשל גם אם ראיתי במו עיני את חברי הנזקק מלקט מזון מפח האשפה השכונתי - אין לי כל זכות לפרסם את האמת הזו - בהיעדר עניין לציבור. אולם אם אני יודע בוודאות כי ראש העיר שלח את ידו לקופה הציבורית - הרי שגם רכיב האמת וגם רכיב העניין לציבור מתקיימים. הפרסום אמנם יהא לשון הרע אך הגנת "אמת בפרסום" + "עניין לציבור" תביא לזיכוי המפרסם - אם תוגש נגדו תביעה.

עו"ד אבינועם מגן דוא"ל ישיר: magen_adv@014.net.il

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
לשון הרע הוצאת דיבה ושם טוב