גורל

גורל

עוד שלוש פסגות!", מילא ראש העיר את ריאותיו באוויר ההרים הקפוא ושאג בעוז, תוך כדי הנפת זרוע מתריסה אל השמיים, כעדות ניצחת לגבורתם של לוחמי קריטום. הוא סובב את ראשו והביט בהערצה שפוכה על אנשיו, חייליה האמיצים של קריטום, שהרהיבו וטיפסו אחריו עד כאן, מרחק שבועיים מביתם החמים, בכדי להביא שקט למולדתם. קריטום, עיר שלווה ואומרת שלום במרכז היבשת, סבלה מזה שנים מהתקפות בלתי פוסקות מצד שבטי אורקים אכזריים. אותן מפלצות נוראיות ורצחניות ביקשו להשמיד את קריטום כליל, וביצעו מעת לעת פשיטות על אזרחיה חסרי האונים, רוצחים ילדים, בוזזים זקנים ואונסים נשים. בלית ברירה החליטו המלאכים, נציגי פטרוניה של קריטום – הרוחות הקדושות, לעשות מעשה ולשלוח כוחות צבאיים אל מעבר להרים המזרחיים, לצורך התקפת פתע על יישובי האורקים. וכעת כוח מצומצם של נבחרים, גיבורי החיל המעולים ביותר של העיר, טיפסו על מדרונותיהם התלולים של הרי המזרח באומץ ובנחישות, ללא מורא, מוכנים לעבור גם את ההרים הגבוהים בעולם, בשיא החורף, בכדי להבטיח את שלום הוריהם, אחיהם וילדיהם שבבית. "הו, ארצי מולדתי!", פצחו הלוחמים העשויים ללא חת בשירה בתגובה לקריאתו של מנהיגם, ממשיכים לנוע במרץ מחודש אל המזרח. היה זה סופו של עוד יום. גדודי קריטום העייפים והקפואים עשו את כברת הדרך האחרונה לערב זה, על מנת לדבוק ביעד השאפתני שקבע ראש העיר – עשרים קילומטרים ביום. "עצרו", נשמעה הפקודה בפעם החמישה עשר מאז צאתם למסע, והלוחמים, נאנחים מהקלה, התיישבו בכבדות על האדמה הקפואה והחלו להוציא אוהלים, שקי שינה ומיני ציוד מחנאי. "חכו עם ההתארגנות", ביקש ראש העיר, והמחנה הנבנה על תילו עמד מלכת. "כפי שאתם יודעים, מחר, אם ירצו הרוחות, נסיים את המסע". תרועות קלות נשמעו, אך המריעים נשתתקו מייד למבטיהם חסרי הסבלנות של חבריהם. "אמנם נצא את ההר המקולל הזה, אבל חלק הארי של המסע עוד לפנינו. האורקים המנוולים יקדמו את פנינו בדם רבותי, לא בדבר אחר. אך מתוך אמונה ברוחות הקדושות, ובכוח הפלדה שכפו עלינו אויבינו להשתמש, אני סמוך ובטוח שעוד זמן לא רב נוכל להתגאות במלאכת ידינו, ונותיר את האורקים הלומים ומפוחדים לעשרות השנים הבאות!". כעת המריעים הריעו ללא הפרעה, ואליהם הצטרפו מאות החיילים, אשר השתוקקו לסיים את המסע ולחסל את האיום. "וכעת, לכו לכם, ארגנו את מצעיכם ושנו היטב – מחר מצפה לנו עבודה". בעוד הלוחמים ממשיכים בהכנות לפני השינה, ניגש אל ראש העיר אחד המלאכים, והביט בו ארוכות. "לא נצליח לנצח עם מאה וחמישים אנשים שלא ישנו שלוש שעות ברצף בשבועיים האחרונים", לחש. "אם יירצו הרוחות, ננחל הצלחה", השיב בסתימות. "קראת את דוחות המודיעין, אדוני ראש העיר. לשבטי האורקים יש יחדיו למעלה מעשרת אלפים לוחמים רעננים המוכנים לקרב! זה יחס של יותר מחמישים לאחד!". "נכון", החזיר ראש העיר והרים מבטו. "אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה לבד". אנחנו זקוקים לך! הרשם עכשיו לאתר http://www.b a t t le.c o.i l [להוריד רווחים] והצטרף ללוחמי קריטום בהגנה על אדמתם! כי הגורל בידיים שלך!
הנושא נעול

צמרמורת

אהבתי
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
המכתב שלא נשלח
בחר
בחר