אחותי הצעירה

אני בת 59. מאז ומתמיד אחותי (הצעירה ממני ב-5 שנים) היתה פחות אינטיליגנטית ממני וגם מאד תלותית. מצב ממש מעצבן.

היום העניין הרבה יותר בולט. עם חלוף השנים היא נשארה פשוטה ובורה. אני יותר התפתחתי למדתי מתרועעת עם אנשים ברמתי והכל טוב.

היות ואנחנו רק 2 אחיות (ההורים נפטרו) ולי מאד חשוב קשר משפחתי, אז אני מדברת איתה כמעט כל יום ונפגשת איתה אחת לשבוע פחות או יותר. 

בשיחות היומיות איתה אני כל הזמן נתקלת בפער העצום וכואב לי על כך. הרבה פעמים אני מתקשרת אליה עם הרבה רצון טוב וכוונה טובה לשיחה טוב ופורה אבל אז אני שוב נפגשת באדם שהיא, פשוט לא מבין על מה אני מדברת היא שואלת את אותה שאלה 20 פעם וגם לא זוכרת את התשובה או נדהמת כאילו שמעה בפעם הראשונה.

איך איך איך נהנים בכל זאת מקשר עם אדם יקר שהוא ממש לא ברמת השיח שלך.

גם כשאני נפגשת עם חברות שלי ואני גם מזמינה אותה אני מתביישת והחברות תמיד אומרות איזה פער יש ביניכן.
כן היא סוג של טיפה מפגרת. היא עוסקת במשק בית ובטיפול בילדים.

אני רוצה לדעת איך לא להישבר ולהחזיק את הקשר קרוב קרוב למרות הפער.

מאד קל להתנתק ולא לחוות את עוגמת הנפש שאני עוברת באופן תמידי. אבל אני רוצה שהקשר ימשיך להיות אינטנסיבי.

אני נשואה + 3, ואחותי אם חד הורית לבן 31 חוזר בתשובה.

אשמח לפרשנויות ולעיצות מכם.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חמיות כלות