כלתי מרחיקה את בני ממני

בני נשוי כחמש שנים.

 

מערכת היחסים ביני לבינם טובה. (בדיעבד לא)

לפני כחודש נאמר לכלתי משפט שבני לא היה כך לגבי המשקל.

מזה עשתה סיפור, ומהסיפור הזה נוצר ויכוח קולני ולא נעים.

בני ביקש שאשוחח עם כלתי, ובשיחה הטיחה בי האשמות כמו:

"את מתייחסת לבנך כמו מאהבת ולא כמו אמא"

"את לא משלימה שהבנים שלך נשואים ואוהבים את הנשים שלהם"

"את עושה מה שטוב לך ולא טוב לו"

ועוד

"אני מרגישה שאני לא רצוייה אצלכם"

"אם את תמשיכי להתנהג כך את לא תראי אותו"

אני חתפתי את שוק חיי, אני באמת אוהבת את בני מן הסתם, תמיד קיבלתי אותה בצורה הכי טובה שאפשר,התייחסתי אליי יפה מעולם לא היה ויכוח בינינו. גם שאמרה משהו לא במקום הבלגתי למען בני כנראה שזו היתה טעות לשתוק לה כל כך הרבה זמן.

לבני כל השיחה הזאת לא עשתה טוב, והוא אמר לי שהוא מרגיש בין הפטיש לסדן. אני חושבת שגם לבני יש חלק בכל המערכת הזאת. אף פעם לא נאמרה לי מילה בענין.

לי לא טוב מהמצב הנוכחי ולא מפסיקה לחשוב עליו ועל הענין ובנוסף לא יודעת מה לעשות?

נכון להיום הם בטיול בחו"ל ואמורים לשוב בערך בעוד כחודש.

אבקש את עזרתכם בענין.

 

 

 

 

 

להבליג.

לשים לב לכל אמירה, לא להתייחס בקלות ראש, לתת לה את המקום שלה כבת הזוג של בנך ולא לנסות להיות במקום הראשון.

את אמו, תמיד תישארי אמו, לא משנה מה יהיה, ולכן הנפח שאת חושבת שמגיע לך כאמו ביחס לכלתך צריך להצטמצם והיא צריכה לדעת ולהרגיש שהיא במקום הראשון אצלו ולא את כי מן הסתם היא מרגישה מאויימת על ידך ולא ההיפך.

בין אם את צודקת ובין אם לא - צמצמי את המשקל שאת חושבת שמגיע לך לתפוש בחיי בנך.

הוא נשוי, הוא מקים משפחה משלו, אם את רוצה להיות חלק ממנה את צריכה להבין שמקומך השתנה אבל לא משקלך ואת צריכה לפנות את המקום הזה מרצון ומתוך הבנה.

ובעיקר להבליג.

לא על כל דבר צריך לשוחח, לא כל דבר צריך ללבן, לא כל דבר צריך להבין, אבל כן צריך להבין שכלתך כנראה רגישה למעמדה במשפחה ולא כל כך יודעת איך להוציא את הדברים, ולכן ברגע של ויכוחון יצאה החוצה כל המוגלה.

אל תנסי להסביר לה את עצמך, אל תנסי להעמיד את בנך באמצע, קחי צעד גדול אחורנית ותבדקי את עצמך קודם כל.

כנראה שמתוך המחשבה והרצון להיות בסדר מתקפלים פנימה דברים שלא כל כך בסדר שמודחקים עד שהם פורצים.

ולכן - נשימה עמוקה, כי סוף מעשה במחשבה תחילה ויחסים עם כלה הם מטבעם רגישים יותר מעצם ה"מאבק" על הבן.

לא צריך, הוא יישאר בנך בין אם תהיי מכשפה או נפלאה, זה לא העניין, אבל אהבי את כלתך בכוונה ומתוך רצון והשלמה עם העובדה שהיא בחירתו של בנך ואם את אוהבת אותו וסומכת עליו ובוטחת בו את אוהבת גם את בחירתו ולו מעצם זה שהיא בחירתו.

שלום רב,

אכן מצב לא נעים, בטח מאוד נפגעת.

אני ממליצה לנסות להתייחס אל כלתך בחמלה, היא יצאה להגן על גבולות משפחתה, עשתה זאת בדרך לא נכונה, אבל תנסי לסלוח לה למען היחסים התקינים שאת רוצה לשמור עם בנך ומשפחתו, המרחק והזמן יכולים לעשות רק טוב, כשיגיעו קבלי אותה באהבה ובשמחה, נסי לנהוג כאילו לא קרה דבר ואם זה לא עובד ואת חשה עויינות וריחוק, יש אפשרות להזמין את כלתך לבילוי משותף, אולי קפה או ספא יחד מתוך כוונה לתקן את היחסים בניכן, נסי להקשיב לה ודברי אליה ברכות ובאהבה, היא תחזיר לך באותה צורה.

חשוב לנסות לתקן את היחסים כל עוד אפשר.

בברכה,

דלית הלוי סיטרוק MA

מטפלת משפחתית וזוגית

דלית הלוי סיטרוק   052-7330456


מטפלת משפחתית וזוגית MA- מומחית לטיפול בכעסים


 

זה נישמע מאוד כואב, ולא ניראה לי שקל כ"כ להבליג פעם אחרי פעם את גם בן אדם וכשאנחנו מבליגים אנחנו פשוט צוברים את זה וזה לא טוב לבריאות וגם לא ליחסים, אני מסכימה עם דלית שאת צריכה לדבר אליה ברכות ובאהבה אבל השאלה היא האם את מסוגלת אחרי שהיא פגעה בך ככה? אני ממליצה בחום להשאיר את הבן שלך מחוץ לתמונה, אל תנסי להשלים דרכו את זה תעשי ישירות עם כלתך, אל תנסי לשתף אותו בתחושותיך בשביל זה יש חברות, תמשיכי איתו בקשר רגיל עד כמה שאפשר, וכדי שתוכלי לתקן את זה אני ממליצה בחום רב שתיקראי את הספר "לאהוב את מה שיש" של קייטי ביירון ואני מאמינה ומקווה שזה יפתור את הכל היא נותת כלים וכוחות להיתמודד עם כל דבר שהוא הספר הזה הוא סוג של נס מבחינתי זה עזר לי בהמון תחומים יש גם פורום של "העבודה" של קייטי ביירון כאן בוואלה בהצלחה!emo_91.png

שלום לכל הנשים שהגיבו אתן  כנראה נאיביות וטובות מדי אני כמי שעברה את המהלך הזה ועדין עוברת למעלה משנה אם כלתי שתמיד מרגישה ניפגעת ממני  ושאני לא בסדר .למרות כל השיחות וההסברים   והתנצליות ללא סיבה מצידי וכל הליקוקים וכל ההזמנות לארוחות ערב בביתי  אניי מצטערת שאני מבטה את עצמי כך  אבל אני כל כך פגועה וכועסת  ומגתעגת לנכדים למרות כל מה שעשיתי הרחיקה את בני ואת שלושת הנכדים ואותנו למעלה  משנה

כשאני רוצה לדבר אם  בני

אני זו שצריכה להתקשר לניד כי בבית אין טלפון  ואני יודעת כמה עובד קשה בכדי להביא אוכל לשלושה קטנטנים לכן אני לא מתלוננת שלא מתקשר  למרות שתמיד אפשר למצוא חמש דקות לשיחה וכשמדברים  הוא אומר לי כמה קשה לו המצב הזה ושהוא ינסה לתקן את  המצב  .   ואני מבקשת שיביא את הנכדים שנראה אותם זה נגמר  באני הראה מה אפשר לעשות  אני אומרת לו כשאתה בבית תן לי לדבר אם הילדים התשובה היא אני אתן לך במידה והיא לא בבית אני יודעת שבני אוהב אותי ואיכפת לו ממני כי  בשיחות איתו הוא אומר לי כמה קשה לו  זה שלא מסתדר לו לבוא אני אומרת תגיד לי מתי ואני יבוא לגינה  לראות אותם  או תביא אותם עם היא לא רוצה לבוא עונה לי לא רוצה לריב איתה היא פשוט השתלטה עליו   בימי הולדת אני מתקשרת שולחת אימל אליה אף פעם אין תגובה קיבלתי או לא את הברכה אין תודה  אני מוסרת לבני  שיגיד לילדים שהתקשרתי לברך הוא אומר בסדר הגיד להם  אבל לא נוצר קשר איתם

אני רוצה לצין שיש לי עוד כלה ושני נכדים אבל אצלם זה ממש לא כך  הילדים רק מחכים  להיות איתי מה שכל כך כואב לי שאני לא יכולה להעניק גם לשלושת הקטנים שיהנו מסבתא שיודעת להעניק להם אם זה חיבוק חם אהבה משחקים כמו שמקבלים האחרים

אני הגעתי למסקנה שלמען בריאותו של בני אני פשוט לא יוצרת קשר איתה למרות שהיתי רוצה להיות בקשר בריא איתה ואם הנכדים אבל הבנתי שמה שלא העשה תמדי תשנא אותי  כי זה כבר נמשך כ תשע שנים לדעתי זה אופי של בן אדם ומה שלא יעשה האחר תמיד הם המסכנים

טלי, ממש לא נאיבית ובטח לא טובה מידי

לכל אדם האופי שלו שמשפיע על התנהגותו.

את מדברת על כלה מכשפה ועלייך כאדם שנותן ומבליג ומאפשר וחם, את מציגה עצמך כאדם חיובי שמוכן אפילו להתקרבן (להיות קרבן) לכלה מהגהינום ובלבד שהנכדים לא יסבלו מחסך סבא-סבתא.

ובכן, איני מכירה אותך ויכול להיות שאת בדיוק כמו שאת מתארת את עצמך, אבל את מתעלמת מנקודה אחת קטנה אבל חשובה, לפחות לדעתי.

כשיש רגישויות, לא מסתכלים על מה שאת מציגה במודע כלפי חוץ אלא מחפשים את מה שמסתתר מתחת, את הזרמים התת קרקעיים.

אני חושבת שכשאת עושה/נותנת את אמורה לעשות זאת כי את רוצה, לא כי את מתכוונת לגבות תמורה על כך.

ו"תמורה" יכולה להיות מיידית, יכולה להיות ברמת הציפיות ויכולה להיות משודרת ברמת האכזבה שאת ממשיכה ומתאכזבת מכך שכלתך לא מספקת את הציפיות שלך ממנה, ברמת הלא מודע.

את מסתכלת על היחסים בינך לבין כלתך מהמקום הפגוע שלך ולא מהמקום האובייקטיבי שיכול לאפשר גם את הביטוי של כלתך לסיבות שאת כל כך מפריעה לה.

ויכול להיות שכלתך שהיא באמת כלה מהגהינום, ועדיין, היא הבחירה של בנך, היא אם ילדיו, ואת זה את חייבת לכבד, לדעתי האישית כמובן, בלי כל קשר למה שאת מרגישה ביחס לזה.

הביטויים בהם את משתמשת מעידים על בעיה אצלך שיכולה להסביר את יחסה של כלתך אלייך.

למשל: "היא פשוט השתלטה עליו".

למשל: "לכן אני לא מתלוננת כשלא מתקשר למרות שתמיד אפשר למצוא חמש דקות לשיחה".

זה מורגש ומשפיע גם אם את חושבת שאת מצליחה להסתיר את זה היטב.

וזה גורם לבנך להיות במצב בלתי אפשרי ובסופו של יום - מרחיק אותו עוד קצת כיוון שאין מה לעשות, היא היתה ונותרה הבחירה שלו לחלק את חייו עמה ואיתה הוא הולך לישון בלילה.

ולכן לפעמים עדיף לעשות פחות.

לא להתאמץ לשלוח אימייל ביום ההולדת שלה, לא להתנצל ולא ללקק ולא להזמין לארוחות ערב, פשוט לתפוש מרחק, לא להסביר ולא ליזום שיחות, לא לקנות ובטח לא לבטל את עצמך.

וכמו שאמר מי שאמר למי שאמר וזה אמיתי לגמרי - לפעמים הורים מתגרשים מילדיהם כי זה פשוט לא מסתדר, ועם זה צריך ללמוד לחיות, בדרך כלל עם עזרה מקצועית, אבל אי אפשר לכפות בכוח מערכת יחסים שכנראה הורעלה באיזשהוא שלב בהתחלה מסיבות כאלה ואחרות, ועד שלא מבררים את הסיבה האמיתית, שוב, באמצעות טיפול רציני ולא שיחה שכדרכן של שיחות מהסוג הזה עוברת בדרך כלל לפסים של התגוננות והתנצחות וחיפוש הצודק במקום להכיר ולהודות בטעויות - אי אפשר להתקדם.

ולי עצמי יש כלה, ואני חיה ומודעת למורכבות העדינה של מערכת היחסים בין אם הבן לכלה.

בטח קשה לך מאוד.

אני יכולה לספר מהצד של "הכלה", לאחר שנתיים של נישואין... אני מרגישה במקום השני לאחר האמא.

אני מעריצה בעלים שהם ניצבים מאחורי האישה שלהם, למרות שאני יודעת שזה קשה גם לבעל עצמו.

אני מעיזה להגיד לכם שיש לי חמה מכשפה בדמות צדיקה. אני לא מחפשת אהבה, ליקוקים וצביעות - זו לא אני. אני מחפשת יחסים טובים בלבד! אבל אני לא יכולה למצוא את זה במערכת הזוגית שלי עם חמה שחושבת על בנה כנסיך העולם (גם בצורה הכי אובייקטיבית שיש - אלו לא פני הדברים )וכבעלה השני, פשוטו כמשמעו!!! חמה שכבר בשבת השלישית מבלי להכיר אותי כל כך טוב, אמרה לו בפניי : "איך נפלת..." ואח"כ לבוא ולשקר שהיא בכלל לא התכוונה לכך. חמה שקוראת לי "משוגעת", כי אני רבה עם הנסיך שלה... ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. בעלי למרות שהוא אומר שהוא אוהב אותי - הולך תמיד להגנתה ולצידה, ואני מדמיינת לעצמי איך היא משפשפת ידיים, צוחקת ברשעות ואומרת בליבה- מי היא חושבת שהיא??? אז כן זוהי מערכת עדינה, אבל לא חייבת להיות מגעילה ודורסנית - כל עוד כל אחת יודעת את מקומה ובעיקר זוכה לכבוד הראוי לה מהחוליה המקשרת אותן, דהיינו הבעל/בן.

חמודתי! הפעם הזו אני רוצה להציג את הפן השני של המטבע! אני היא החמות ורוצה להכנס לרגליה של כלתי. אספר בקצרה את סיפורי ואתן בנות צעירות תוכלנה לשפוט. בני נישא חברתו אחרי שנה של הכירות, גרו ביחד, הכל היה טוב . אני זרמתי איתה לאורך כל הדרך הייתי ( כפי שהיא אומרת חברה ולא חמות ) למרות שהיא לא מצאה חן בעיני הגרוש שלי , ובעיני בן זוגי למן הרגע הראשון שראו אותה. לא אבוש ואומר שגם אני ראיתי המון דברים שליליים בכלתי אך לא העזתי לאמר זאת לאך אחד מאחר וראיתי את אושרו של בני שהוא איתה. עלי לאמר שלבני היו די מספיק בחורות לפניה , אך הוא מצא בה את נסיכת חלומותיו. הוא כמעט ולא בקשר עם חבריו , ואותם האנשים שדיברו עליה. כשנולד נכדי הבכור עשיתי טעות קטנה מאוד כלתי נפגעה מאוד מהיחסים בנינו התקררו..... כמובן שליבנתי את העיניין והכל חזר לאיתנו ...... מוסר השכל לכל החמיות ,! אנא קבלו את הכלות כמות שהן אל תתערבו ,זירמו עם הכלות, למרות שאתן רואות כל כך הרבה דברים לא יפים ובילתי מוצדקים. אם טוב לבן שלכם שיהיה גם טוב לכן , אל תתנדבו לעזור אלא אם מבקשים מכן ולמרות שאני רואה בכלתי דברים לא נכונים שהיא עושה אני לא מעירה לה מהללת אותה ( לא בפניה כמובן) . קחו בחשבון שגם אנחנו לא מושלמות וצריכות לקבל אותן בזרועות פתוחות . כך אני רוכשת את אמונתה של כלתי ושל בני היקר . אנא זרמו איתן ,הבליגו גם כשכואב אל תפתחו בריב . אל לשכוח שבן רואה באשתו את האלוהים שלו והוא נקרע בין האם לכלה. המצב אצלי היום הוא שהם נושאים אותי על כפיים,מעריכים , והמעריצה הגדולה שלי היום הינה. כ ל ת י . מקווה שהחדרתי לכן משהוא מספור אישי שלי שלכם אילנה.  
חמודתי! הפעם הזו אני רוצה להציג את הפן השני של המטבע! אני היא החמות ורוצה להכנס לרגליה של כלתי. אספר בקצרה את סיפורי ואתן בנות צעירות תוכלנה לשפוט. בני נישא חברתו אחרי שנה של הכירות, גרו ביחד, הכל היה טוב . אני זרמתי איתה לאורך כל הדרך הייתי ( כפי שהיא אומרת חברה ולא חמות ) למרות שהיא לא מצאה חן בעיני הגרוש שלי , ובעיני בן זוגי למן הרגע הראשון שראו אותה. לא אבוש ואומר שגם אני ראיתי המון דברים שליליים בכלתי אך לא העזתי לאמר זאת לאך אחד מאחר וראיתי את אושרו של בני שהוא איתה. עלי לאמר שלבני היו די מספיק בחורות לפניה , אך הוא מצא בה את נסיכת חלומותיו. הוא כמעט ולא בקשר עם חבריו , ואותם האנשים שדיברו עליה. כשנולד נכדי הבכור עשיתי טעות קטנה מאוד כלתי נפגעה מאוד מהיחסים בנינו התקררו..... כמובן שליבנתי את העיניין והכל חזר לאיתנו ...... מוסר השכל לכל החמיות ,! אנא קבלו את הכלות כמות שהן אל תתערבו ,זירמו עם הכלות, למרות שאתן רואות כל כך הרבה דברים לא יפים ובילתי מוצדקים. אם טוב לבן שלכם שיהיה גם טוב לכן , אל תתנדבו לעזור אלא אם מבקשים מכן ולמרות שאני רואה בכלתי דברים לא נכונים שהיא עושה אני לא מעירה לה מהללת אותה ( לא בפניה כמובן) . קחו בחשבון שגם אנחנו לא מושלמות וצריכות לקבל אותן בזרועות פתוחות . כך אני רוכשת את אמונתה של כלתי ושל בני היקר . אנא זרמו איתן ,הבליגו גם כשכואב אל תפתחו בריב . אל לשכוח שבן רואה באשתו את האלוהים שלו והוא נקרע בין האם לכלה. המצב אצלי היום הוא שהם נושאים אותי על כפיים,מעריכים , והמעריצה הגדולה שלי היום הינה. כ ל ת י . מקווה שהחדרתי לכן משהוא מספור אישי שלי שלכם אילנה.  
חמודתי! הפעם הזו אני רוצה להציג את הפן השני של המטבע! אני היא החמות ורוצה להכנס לרגליה של כלתי. אספר בקצרה את סיפורי ואתן בנות צעירות תוכלנה לשפוט. בני נישא חברתו אחרי שנה של הכירות, גרו ביחד, הכל היה טוב . אני זרמתי איתה לאורך כל הדרך הייתי ( כפי שהיא אומרת חברה ולא חמות ) למרות שהיא לא מצאה חן בעיני הגרוש שלי , ובעיני בן זוגי למן הרגע הראשון שראו אותה. לא אבוש ואומר שגם אני ראיתי המון דברים שליליים בכלתי אך לא העזתי לאמר זאת לאך אחד מאחר וראיתי את אושרו של בני שהוא איתה. עלי לאמר שלבני היו די מספיק בחורות לפניה , אך הוא מצא בה את נסיכת חלומותיו. הוא כמעט ולא בקשר עם חבריו , ואותם האנשים שדיברו עליה. כשנולד נכדי הבכור עשיתי טעות קטנה מאוד כלתי נפגעה מאוד מהיחסים בנינו התקררו..... כמובן שליבנתי את העיניין והכל חזר לאיתנו ...... מוסר השכל לכל החמיות ,! אנא קבלו את הכלות כמות שהן אל תתערבו ,זירמו עם הכלות, למרות שאתן רואות כל כך הרבה דברים לא יפים ובילתי מוצדקים. אם טוב לבן שלכם שיהיה גם טוב לכן , אל תתנדבו לעזור אלא אם מבקשים מכן ולמרות שאני רואה בכלתי דברים לא נכונים שהיא עושה אני לא מעירה לה מהללת אותה ( לא בפניה כמובן) . קחו בחשבון שגם אנחנו לא מושלמות וצריכות לקבל אותן בזרועות פתוחות . כך אני רוכשת את אמונתה של כלתי ושל בני היקר . אנא זרמו איתן ,הבליגו גם כשכואב אל תפתחו בריב . אל לשכוח שבן רואה באשתו את האלוהים שלו והוא נקרע בין האם לכלה. המצב אצלי היום הוא שהם נושאים אותי על כפיים,מעריכים , והמעריצה הגדולה שלי היום הינה. כ ל ת י . מקווה שהחדרתי לכן משהוא מספור אישי שלי שלכם אילנה.  

יקירתי,

מציעה לך להתייעץ באתר הייעוץ האנונימי החדש AskPeople

אתר מדהים שעזר לי המון, ממליצה עליו בחום!

http://www.askpeople.co.il/

חמודתי! הפעם הזו אני רוצה להציג את הפן השני של המטבע! אני היא החמות ורוצה להכנס לרגליה של כלתי. אספר בקצרה את סיפורי ואתן בנות צעירות תוכלנה לשפוט. בני נישא חברתו אחרי שנה של הכירות, גרו ביחד, הכל היה טוב . אני זרמתי איתה לאורך כל הדרך הייתי ( כפי שהיא אומרת חברה ולא חמות ) למרות שהיא לא מצאה חן בעיני הגרוש שלי , ובעיני בן זוגי למן הרגע הראשון שראו אותה. לא אבוש ואומר שגם אני ראיתי המון דברים שליליים בכלתי אך לא העזתי לאמר זאת לאך אחד מאחר וראיתי את אושרו של בני שהוא איתה. עלי לאמר שלבני היו די מספיק בחורות לפניה , אך הוא מצא בה את נסיכת חלומותיו. הוא כמעט ולא בקשר עם חבריו , ואותם האנשים שדיברו עליה. כשנולד נכדי הבכור עשיתי טעות קטנה מאוד כלתי נפגעה מאוד מהיחסים בנינו התקררו..... כמובן שליבנתי את העיניין והכל חזר לאיתנו ...... מוסר השכל לכל החמיות ,! אנא קבלו את הכלות כמות שהן אל תתערבו ,זירמו עם הכלות, למרות שאתן רואות כל כך הרבה דברים לא יפים ובילתי מוצדקים. אם טוב לבן שלכם שיהיה גם טוב לכן , אל תתנדבו לעזור אלא אם מבקשים מכן ולמרות שאני רואה בכלתי דברים לא נכונים שהיא עושה אני לא מעירה לה מהללת אותה ( לא בפניה כמובן) . קחו בחשבון שגם אנחנו לא מושלמות וצריכות לקבל אותן בזרועות פתוחות . כך אני רוכשת את אמונתה של כלתי ושל בני היקר . אנא זרמו איתן ,הבליגו גם כשכואב אל תפתחו בריב . אל לשכוח שבן רואה באשתו את האלוהים שלו והוא נקרע בין האם לכלה. המצב אצלי היום הוא שהם נושאים אותי על כפיים,מעריכים , והמעריצה הגדולה שלי היום הינה. כ ל ת י . מקווה שהחדרתי לכן משהוא מספור אישי שלי שלכם אילנה.  

לפחות אצלך זה יש סוף טוב ! הגישה שלך היא גישה מאוד מיוחדת של הרבה קור רוח איפוק והיכולת לראות את הצד השני, כל הכבוד !

אבל לא אצל כולם זה אותו הדבר, ובכלל אני חושב שזה מאוד מעליב ופוגע שהאמא שנתנה וגידלה ועשתה צריכה פתאום להיות זו שמאויימת לא לראות את הנכדים או הילד! אני לא נכנס למי צודק ומי לא ובכלל מה העניין עם הכלה - אבל למה שמים את הילדים באמצע כנשק שובר איזון ? איפה הבן בסיפור של לא לערב את הילדים ? לא תמיד אפשר להבליג ובדיוק כפי שאת הגבת הייתי יכול דיי בקלות לצפות שהכלה תיכנס לנעליה של האם ותראה כיצד הדברים נראים מהזווית שלה ! כלה וחמות לא חייבות להיות חברות ולא לשם כך נוצר הזיווג ! אם יש חברות טובה זו ברכה ובונוס, אבל יחסים של ריספקט הדדי מוכרחים שיהיו על מנת לשמור על משפחה מורחבת תקינה ומגובשת, שכל אחת תדע להבליג כשצריך וגם להוציא את מה שמפריע כשצריך , לא צריך לשתוק ולהבליג על כל דבר וגם ההיפך, סייג לחוכמה שתיקה כשצריך, אבל ריספק לאם הבעל או לאשת הבן מוכרח שיהיה מבלי לערבב או לדחוף אךף אחד לענין השני !

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

תני לי לנחש מה אמרת: "הוא השמין נורא. אצלי הוא לא היה ככה"...

תביני, כשאת מעירה לאדם על המשקל שלו, צפי פגיעה.


בקיצור, תאכלי את מה שבישלת, ומקווה שמי שקורא כאן ילמד את הלקח.

זה לא עניין של חמות - כלה. זה עניין של נימוס בסיסי בין בני אדם.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חמיות כלות
בחר
בחר