מה עושה כל מנכ"ל עם עובדיו ואיך זה יכול לעזור לנו בכיתה?

במקומות עבודה רבים מקובל לקיים שיחות תקופתיות מסודרות בין העובד למנהליו. סביר שייצא לכם להיות בשיחה תקופתית כזו כאשר התקבלתם לעבודה וכנראה שזה קרה עוד כמה פעמים מאז (מידי שנה או יותר).

במהלך השיחה הראשונית התבצעה היכרות בין הצדדים, תאום ציפיות, יצירת אמון וקביעת גבולות העבודה. בשיחה התקופתית סביר שעסקתם בסקירת השנה שחלפה וקביעת היעדים לשנה שמגיעה.

לא פעם נהוג לתת לעובד למלא שאלון מקדים לפני השיחה, השאלון עוזר לעובד להכין את עצמו לשיחה, עוזר למנהל להכין עצמו לשיחה ועוזר למקד את השיח בנקודות המרכזיות והחשובות לשני הצדדים.

מה שעובד טוב כל כך בלא מעט מקומות עבודה יכול לעבוד גם אצלנו בכיתה

נכון, תלמידים הם לא עובדים שלנו, אבל יש ערך עצום בביצוע שיחות תקופתיות בצורה מאורגנת ומסודרת - ערך שיכול להיות משמעותי גם תלתמידים שלנו וגם לנו.

אנחנו ממליצים לקיים שלוש שיחות אישיות עם התלמידים בכיתה במהלך שנת הלימודים: בתחילתה, באמצעה ובסופה.

כמובן שלא מדובר בתחליף לכל אותן עשרות, או מאות, שיחות שוטפות שאנחנו מקיימים באופן רציף עם התלמידים שלנו. השיחות שאנחנו מדברים עליהן הפעם הם שיחות מסודרות, מתוכננות מראש ומדויקות יותר מהשיחות "הרגילות".

לקראת כל שיחה מתוכננת התלמידים יקבלו שאלון מקדים שיאפשר להם (בעזרת שורה של שאלות מנחות) להגיע מוכנים וממוקדים לשיחה איתנו.

להלן כמה דוגמאות לשאלות שמתאימות לשיחת פתיחת השנה (ובשינויים קלים, גם לשתי השיחות הבאות):

  • מה תחושתך הכללית בכיתה?
  • מה אתה אוהב יותר ומה פחות?
  • מי הם המורים שאתה מתחבר אליהם יותר ומי אילו שפחות, האם תוכל להסביר מדוע?
  • איך אתה מרגיש מבחינה חברתית בכיתה?
  • למה אתה מצפה ממני?
  • למה אתה מצפה מעצמך?

להלן שאלות נוספות המתאימות לאמצע השנה (ובשינויים קלים, לסוף השנה)

  • במה אתה חושב שהצלחת בחצי השנה הראשונה, מבחינה לימודית, חברתית, אישית?
  • האם יש נושאים שרצית להשיג, להספיק לעשות, ועדיין לא הצלחת? האם תוכל להסביר מדוע?
  • מה עורר אצלך התנגדות בחצי השנה הראשונה? מדוע?
  • מה התחדש/התחדד לך?
  • מהם המסקנות והלקחים שלך מחצי השנה הראשונה?
  • למה אתה מצפה בחצי השנה הבאה?
  • מה יכול לעזור לך להשיג את שאתה רוצה בחצי השנה הבאה?
  • אילו נושאים אתה רוצה שיעלו בשיחה שלנו?

אין ספק שמילוי השאלון המקדים יכול להיות מאתגר

רוב התלמידים לא חושבים על שאלות כאלה בצורה בהירה וממוקדת ולכן במהלך המענה על השאלון יכול לקחת להם זמן להבין מה הם באמת חושבים או מרגישים. חלק מהתלמידים עלול לראות בכך עוד מטלה או שיעורי בית שהמורה מטיל עליהם בלי להתחשב בעומס בו הם נתונים וכו'.

 

אבל, בדרך כלל לאחר התחלת כתיבת המענה לשאלון הם נדרשים לבצע תהליך חשיבה ובחינה עצמית שדרכו לא פעם הם מגלים תובנות חדשות וכיווני פעולה חדשים שיכולים להניע אותם ולדייק את הלמידה שלהם במהלך השנה.

מה עושים עם השאלון?

לאחר שהתלמידים ממלאים את השאלון הם מעבירים אותו אלינו ואנחנו מכינים בעזרתו את השיחה שאנחנו רוצים לקיים עם התלמיד.

לפעמים מהתשובות לשאלון אנחנו יכולים לגלות רגישויות שלא הכרנו, לגלות קשיים בבית או בבית הספר, לחשוב מראש על דרכים לחזק ולסייע לתלמיד לאור הצרכים האישיים שלו ועוד.

השיחה עצמה
בזכות השאלון אנחנו יכולים לקיים שיחה ממוקדת, קצרה יחסית ולעתים היא מהווה בסיס להמשך שיחות עמוקות יותר.

במהלך השיחה נתמקד בנקודות שעלו בשאלון, נשתדל להיות מדויקים וממוקדים ונשאיר מקום לדיון באתגרים ובחיזוקים שהתלמיד נזקק להם.

אפשר לקיים את השיחה הזו במרתון אחרי הצהריים במתכונת של "יום הורים" אבל הפעם עם התלמידים. אפשר גם לקיים את השיחה בשעות הבוקר המוקדמות, שיחה או שתיים בכל בוקר, לפני תחילת הלימודים או לקיים בזמן השעה הפרטנית ועוד זמנים ודרכים לקיים את השיח עצמו.

בדרך כלל התגובות על שיחות כאלה משמחות ומרשימות
בעקבות השיחה התלמידים מרגישים שהם מקבלים יחס אישי, ש"סוף סוף רואים אותם", שיש מישהו שהם מרגישים שדואג להם, שיעמוד לצדם, שיודע מה עובר עליהם, גם הקשיים, גם ההצלחות.

מה יוצא לנו מזה?

אין ספק שביצוע הליך מובנה של שיחות אישיות עם כל תלמידי הכיתה שלוש פעמים בשנה יגזול זמן רב, אך היתרונות או התובנות של נרוויח כמורים מהתהליך רבות ומגוונות:

  • נכיר באופן אישי ועמוק כל אחד מהתלמידים שלנו.
  • נדע למי יש הערכה עצמית חסרה ולמי הערכה עצמית יתרה.
  • נכיר את התחביבים, החוזקות והחולשות של כל תלמיד.
  • נכיר את סביבת החברים הקרובה של כל תלמיד, ולמי אין סביבה כזו.
  • נכיר את מערך היחסים בין כל תלמידי הכיתה.
  • נדע למי מהתלמידים יש שאיפות, חלומות, ציפיות מעצמו, ולמי פחות.
  • נכיר את הקשיים והחששות של כל תלמיד.
  • נדע כיצד כל תלמיד מסתדר אם שאר המורים שלו ועם בית הספר באופן כללי.
  • ניתן יחס אישי ממוקד לכל תלמיד ונגביר את תחושת החיבור של התלמידים אלינו ולכיתה.

כל התוצרים הללו משיחה אישית מתוכננת הם יקרים מפז ושווים את ההשקעה הגדולה.

שיחות תקופתיות המלוות בכנה טובה (ע"י השאלון) מאפשרות לקיים שיחות ממוקדות ויעילות שתורמות לחיבור ויצירת קשר מיטבי בין המורה לתלמידים. השיחות הללו מעצימות, פותחות חשיבה ותובנות אישיות של התלמיד כלפי עצמו ושל המורה כלפי התלמיד.

יש לכם טיפים נוספים לשיחות אישיות עם תלמידים? נשמח לשמוע :-)

 

מאת: רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך. ממקימי חברת פסיפס המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ומנהלים. בעל ניסיון רב שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. מחברי הספר "סודות הלמידה" נושא תו התוכן של מכון אדלר.

פורסם במקור כאן:
http://www.edunow.org.il/edunow-media-story-254109

 
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הורים ומורים מדברים חינוך