פרידה כאובה לא רומנטית - ארוך אבל שווה קריאה

שלום רב, קודם כל אני מזהירה: זה מכתב מעט ארוך אבל עם סיפור מעניין (לדעתי).

אני אישה בת 35, נשואה ואם לילדים קטנים. לפני שנתיים התחלתי ללמוד במכללה להוראה במסגרת להסבת מקצוע.

בשנה הראשונה ללימודים התחלתי ללמוד קורס חובה בתחום המלל אצל מרצה מאוד מרשימה המבוגרת ממני ב20 שנה. אציין שהיא דתייה מאוד אדוקה באמונתה (ואני חילונית גמורה). בשיעור השני של הסמסטר נשארתי כדי לשוחח איתה וגילינו שהיא גרה ברחוב על סבא של אבא שלי. היה לנו איזה חיבור כזה ומאז הייתי נשארת כדי לשוחח איתה אחרי השיעור. בסמסטר השני גם הייתי מלווה אותה, בהתחלה לתחנה של התחבורה הציבורית ואז לבית שלה שהוא קרוב למכללה. היא אישה מאוד חמה לכל הסטודנטים אבל אני זכיתי ליחס מיוחד. היא הייתה אומרת לי מילים חמות של הערכה וכו'. לפעמים גם כתבתי לה מיליים בהקשר לשיחות שלנו והיא הייתה עונה לי בקצרה. בסוף השנה ביקשתי ממנה לפגוש אותה בחופשת הקיץ והיא התחמקה ואמרה שאין לה זמן. התאכזבתי ושאלתי איך נשמור על קשר והיא אמרה לי שבכתב.

בקיץ כתבתי לי מייל אחד ארוך על הזרם החינוכי שאותו אני לומדת. השקתי מאוד במכתב והוא יצא מעניין וגם עם הרבה חוש הומור. היא הגיבה שקראה אותו בשקיקה וכו'.

"בשנה השנייה לא הייתי אמורה ללמוד אצלה אבל נרשמתי לקורס אצלה בכל זאת מרצוני. בשבוע הראשון של הסמסטר היא הופתעה מהבקשה שלי ללמוד אצלה קורס המשך וקצת התנכרה אליי. היא אומנם חיבקה אותי אבל נראה שזה לא ממש מעניין אותה אם אלמד אצלה או לא. זה היה מאוד מוזר כי תמיד התייחסה אלי בחום...בשבוע השני של הסמסטר באתי לשיעור ואז היא התנהגה כרגיל...היא אמרה לי שזו בשבילה זכות שאני לומדת אצלה ו"שהיא מטורפת עליי" ובסוף השיעור אמרה לי ש"היא אוהבת אותי כל כך" ושהיא "רוצה לחבק אותי". אציין שראיתי אותה אומרת את זה לעוד סטודנטיות אבל זה היה כזה מנימה של איזה מותק את את. אצלי זה היה מאוד חם עם מבט ישיר בעיניים וחיבוק חם. המשכתי לבוא לשיעורים ולא הבנתי למה בעצם בהתחלה עשתה לי מן יחס מרוחק ואז שוב קרוב...

בהמשך הסמסטר הראשון של השנה היינו משוחחות אחרי השיעור בצוהריים ולא באתי בערב ללוות אותה. באמצע הסמסטר היא ניגשה אלי קרוב הסתכלה עליי ואמרה לי "אני אוהבת אותך", עניתי לה שגם אני והיא חיבקה אותי. כל כך שמחתי שיש לי קרבה איתה. היא אחת המרצות הכי אהובות במכללה, כווולם מעריצים אותה. לפעמים גם הייתי כותבת לה מיילים על הנושאים שעליהם דיברנו עם הפתיח "____יקרה לי" והיא הייתה עונה לי "___יקרה".

בסוף הסמסטר הראשון כשהפסקתי ללמוד אצלה נשארתי לשוחח איתה בסוף השיעור ואמרתי לה שאני אוהבת אותה כל כך, היא חיבקה אותי בחום ואמרה לי שהיא אוהבת אותי כל כך. נפרדנו והיא ביקשה שאשאר איתה בקשר ושאבוא לומר לה שלום במכללה

בסמסטר השני נשארנו בקשר והייתי באה ללוות אותה הבייתה בסוף היום. היא ממש שמחה שבאתי ואמרה לי שהיא נהנית מזה ונתנה לי נשיקה דביקה על הלחי. כך ליוויתי אותה כל הסמסטר ופעם אחת ביקשתי ממנה במייל שתנסה לא למהר כל כך באותו יום כדי שיהיה לנו זמן לשיחות הזורמות שלנו. כתבתי לה שבכל יום שלישי "יש לי חיוך דבילי על הפרצוף" ושאני ממש מחכה לפגישות האלה. היא ענתה לי שיש לה שיחת סקייפ עם אנשים מחו"ל ושהיא לא יכולה להתעכב. המשכנו ללכת יחד בכל יום שלישי והקשר היה ממש יפה. היא תמיד חיבקה אותי בחום, נתנה לי נשיקה והיו שיחות כמו של אם ובת (אגב, אימא שלי לא בחיים...זה כנראה קצת חסר לי). לקראת סוף הסמסטר היא אמרה לי שהיא יוצאת לחל"ת. שאלתי אותה אם ניפגש והיא אמרה "לפחות פעם אחת". נשמע שהיא מתחמקת...כאילו חציתי שם גבול. המשכנו ללכת ביחד ובסוף הסמסטר ביקשתי שנקיים פגישה כי היא כבר לא תלמד במכללה. היא אמרה לי שנקבע באחד מימי הבחינות שלה. ביקשתי לעשות את זה בבית קפה והיא התחמקה בכך ש"אין לה זמן". שבוע לאחר מיכן היא אמרה לי שהיא חותכת קשרים עם סטודנטים אם הם לא במכללה או להיפך היא לא שם. היא התחילה לספר לי סיפורים הזויים. בלי שום הקשר, על מרצות שהתאהבו בסטודנטים גברים שלהן ואמרה לי שהיא בטרומה מזה. הייתי בשוק מהסיפורים ואמרתי לה בצחוק שאני לא רוצה להתחתן איתה. בסוף אותו יום אמרתי לה תודה על התקופה היפה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה בכל ליבי, היא ענתה לי שזה הדדי ושאין לי מושג עד כמה. קבענו שניפגש במכללה.

בשבוע האחרון של הסמסטר לא באתי להגיד לה שלום כי הרגשתי שאני צריכה להיגמל מהפגישות איתה והיא כתבה לי מייל "לא ראיתיך, ואת חסרה". אחרי כמה ימים כתבה לי תאריך אפשרי לפגישה וכתבה שזה התאריך היחיד שיש לה פנוי. כתבתי לה שאני לא יכולה באותו יום והיא ענתה שנתגלגל ונראה. כתבתי לה שהפרידה הזאת מאוד קשה לי ושאני רוצה להרגיש שהפגישה חשובה לה. היא ענתה לי שאני מאוד יקרה לה ואיך עולה בדעתי משהו אחר???

אחרי כמה ימים הציעה תאריך אחר ושוב כתבה שזה התאריך היחיד שלה. התבאסתי אבל זרמתי איתה. אחרי כמה ימים שוב כתבה לי שהיא נאלצת לדחות את הפגישה בשעה אחת והיא מקווה שאני יכולה כי לא יהיה תאריך אחר (זה כבר היה גבולי כי אני צריכה לנסוע נסיעה ארוכה מהמכללה אל אזור מגוריי מחוץ לעיר). אמרתי לה שאני יכולה אבל שאלתי אותה אם באמת לא הייתה מוצאת זמן..והיא אמרה שאכן כך. פה ממש נעלבתי...כאילו מה את? ראש ממשלה? אין לך ילדים קטנים ואת לא באמת כל כך עסוקה. שאלתי אותה אם באמת לא תמצא תאריך אחר והיא אמרה שאכן זה המצב. כתבתי לה מייל כואב שאומר: אני לא מסוגלת לפגוש אותך כי נפגעתי עד עומקי נשמתי. היא ענתה לי מייל קצת הזוי שבאמת נכון שלא ניפגש ושהיא מנסה לא לפגוע בי אבל זה לא מצליח לה ושהיא באמת לא שומרת קשר עם סטודנטים.

ואני לא מבינה מה הקשר? הרי כתבתי לה שנפגעתי מכל הקטע הזה שאין לה זמן בשבילי והשלמתי עם כך שניפרד כל אחת לדרכה. מה? היא לא מבינה שזה לא נראה טוב לכתוב למישהו אחרי שנתיים של קשר קרוב שאין לה זמן בשבילו אלא רק אם זה ממש מסתדר לה בלו"ז? היא כתבה לי שאני מאוד יקרה לה בין אם אאמין לה או ובירכה אותי בחיים טובים או משהו כזה. אני עוד ניסיתי כן לנסות לשכנע אותה לפגוש אותי בתאריך שקבענו  (כי אמרתי לה מראש שאין לי בעיה לדחות בשעה) והיא כבר ממש סירבה לי בחוסר סבלנות. אחרי שבוע כתבתי לה מייל הבהרה עם איזו בקשת סליחה על זה שחפרתי לה. היא כתבה לי שיש לה רק דברים טובים לחשוב עליי וששום דבר לי קלקל את זה (לא אמין...נו מילא).  לסיכום...האישה הזאת לא יוצאת לי מהראש. מה היה כאן בעצם? למה אמרה לי שהיא אוהבת אותי בכמה וכמה הזדמנויות? למה חיבקה אותי ככה? למה סיפרה לי את הסיפור על המרצות המאוהבות בגברים ומה זה קשור אלי לעזלזלאני מתגעגעת אליה וכואב לי על זה שיצאתי קצת מפגרת מכל הסיפור הזה. יש לי נטייה להיקשר לנשים מבוגרות ממני כי אני גם קצת זקנה בעצמי בנפש וכנראה שיש לי איזה חסך אימהי (וגם אימא שלי לא בחיים)איך מוצאים אותה מהראש? מה היה פה? היא באמת אהבה אותי? ואם כן, למה עשתה לי הצגות של "אני ראש ממשלה" ועסוקה מאוד. עזרה! הלב שלי שבור!

 

 

 

 

הי שולמית!

ראשית בת כמה את?

שתיים בא לך לנהל דו שי מדי פעם??

שלוש אם לא תכעסי זו דעתי בנידון

1. את אכן מתגעגעת מאוד לאמך ומצאת דמות שנענתה  לצורך שלך בחיבה יתרה והבנה אבל גם לחוצה מהעבודה והחיים אז מצד אחד הפכה לך חברה ומצד שני ניסתה לשמור על פרופורציות!

2. הבהרתה בנוגע להתאהבויות הגיעה מהצורח לשים לך נורת אזהרה!

3. יתכן ופיתחת יחס אהבה לאישה שבה והיא חששה מכך<?? מצד אחד חיבבה אותך כאדם חשה את הצורך שלך בדמות בוגרת וחכמה ופה היחס של החיבה כמו אם אבל מנגד חששה שזה עלול להיתפרש כאהבת נשים??

4. חמודונת ביחסי בני אדם יש דברים מוזרים אחים מנתקים מגע,גברים שאהבו התחתנו נעלמים פתאום,חברים של שנים  ומשפחות לפתע לא מרימים טלפון לומר חג שמיח או מזל טוב-למה??

לאלוהים הפיתרונים!

את לא מפגרת פשוט קיווית שיש לך חברה כמו אם שאםשר לחבק לתת נשיקה לשוחח ומסתבר שאולי היא חששה מדיבורים ו-אולי שיש לך רגשות לסביים כי הרי אינכן מכירות רק מהמיכללה ופתאום מערכת די מלחיצה מבחינתה ולגבייך דבריה חזויים לדעתי היא ניסתה להבהיר לך ממה היא חוששת ואינך צריכה להיפגע וזכותה לנהל את חייה ויתכן ויש לה עוד עיסוקים שאינך יודעת אז 

אסור לך לכעוס. היא אוהבת אותך כאדם בלי כל יומרה ואת אהבת אותה מצורך של חברה טובה  ואם שאיננה!

קשה להוציא מהראש אנשים שאהבנו בלב שלם ותמים גם אם יהיו רשעים גמורים-הגעגועים אליהם הם מהלב שלנו ולכן קשה לשכוח!

את צריכה למצוא חברה או חברים טובים לבנות חברות לאט לא לצפות לכלום כך תהיי עסוקה   גם נפשית.

את פשןט זקוקה לחברותה טובה אם כל הלב זו הבעיה.  אולי תתנדבי בהדרכת ילדים    השימחה איתם אמיתית וממלאה את הנשמה.

אולי בסביבתך יש קשישים עריריים שישמחו לחברת צעירה שתטייל איתם יש ביניהם משכילים. יש כאלה המוכנים גם לשלם כך לא תחסרי. תנסי1

אשמח לקבל תשובה. לא יודעת מתי אהיה פה  אבל אענה לך בכל מיקרה! יאללה לילה טוב ויום מקסים!

JHHUL

הי שולמית!

ראשית בת כמה את?

שתיים בא לך לנהל דו שי מדי פעם??

שלוש אם לא תכעסי זו דעתי בנידון

1. את אכן מתגעגעת מאוד לאמך ומצאת דמות שנענתה  לצורך שלך בחיבה יתרה והבנה אבל גם לחוצה מהעבודה והחיים אז מצד אחד הפכה לך חברה ומצד שני ניסתה לשמור על פרופורציות!

2. הבהרתה בנוגע להתאהבויות הגיעה מהצורח לשים לך נורת אזהרה!

3. יתכן ופיתחת יחס אהבה לאישה שבה והיא חששה מכך<?? מצד אחד חיבבה אותך כאדם חשה את הצורך שלך בדמות בוגרת וחכמה ופה היחס של החיבה כמו אם אבל מנגד חששה שזה עלול להיתפרש כאהבת נשים??

4. חמודונת ביחסי בני אדם יש דברים מוזרים אחים מנתקים מגע,גברים שאהבו התחתנו נעלמים פתאום,חברים של שנים  ומשפחות לפתע לא מרימים טלפון לומר חג שמיח או מזל טוב-למה??

לאלוהים הפיתרונים!

את לא מפגרת פשוט קיווית שיש לך חברה כמו אם שאםשר לחבק לתת נשיקה לשוחח ומסתבר שאולי היא חששה מדיבורים ו-אולי שיש לך רגשות לסביים כי הרי אינכן מכירות רק מהמיכללה ופתאום מערכת די מלחיצה מבחינתה ולגבייך דבריה חזויים לדעתי היא ניסתה להבהיר לך ממה היא חוששת ואינך צריכה להיפגע וזכותה לנהל את חייה ויתכן ויש לה עוד עיסוקים שאינך יודעת אז 

אסור לך לכעוס. היא אוהבת אותך כאדם בלי כל יומרה ואת אהבת אותה מצורך של חברה טובה  ואם שאיננה!

קשה להוציא מהראש אנשים שאהבנו בלב שלם ותמים גם אם יהיו רשעים גמורים-הגעגועים אליהם הם מהלב שלנו ולכן קשה לשכוח!

את צריכה למצוא חברה או חברים טובים לבנות חברות לאט לא לצפות לכלום כך תהיי עסוקה   גם נפשית.

את פשןט זקוקה לחברותה טובה אם כל הלב זו הבעיה.  אולי תתנדבי בהדרכת ילדים    השימחה איתם אמיתית וממלאה את הנשמה.

אולי בסביבתך יש קשישים עריריים שישמחו לחברת צעירה שתטייל איתם יש ביניהם משכילים. יש כאלה המוכנים גם לשלם כך לא תחסרי. תנסי1

אשמח לקבל תשובה. לא יודעת מתי אהיה פה  אבל אענה לך בכל מיקרה! יאללה לילה טוב ויום מקסים!

JHHUL

בסעיף 2 צריך להיות צורך ולא ככתוב!

וואו! איזו תגובה ארוכה! תודה

אני יודעת שזה עלול להישמע כאילו התאהבתי בה. אני מנסחת את זה אחרת פשוט נקשרתי אליה מאוד כי היא בדיוק מתאימה לדפוס ההקשרות שלי : אישה חכמה וחמה מאוד.

דווקא היא זו שדיברה אליי באופן לא שיגרתי זה היה הדדי...

שאלה לי: אני כנראה לא מצליחה להשלים עם הניתוק הזה חשבתי לשלוח לה מכתב בכל פסח , פעם בשנה ולס פר לה מה אני עושה ועל העבודה החינוכית שלי (גננת) . 

יש לי איזה כישרון בכתיבת מכתבים והיא אהבה לקרוא אותם. מצידי שתענה בקצרה. עצם הכתיבה בשבילי היא תרפיה. זה נשמע  חצוף? ו

הי ושבת שלום!

שאבין את קרן-- או ---שלומית??

הבנתי, אבל היא לא מעוניינת בקשר לוחץ וכניראה לא יכולה  כי היום זו את מחר עוד והיא לא תצא מזה זה כניראה מבחינתה.

שנית לו רצתה לשמור איתך על קשר גם היא יכולה לכתוב-אבל אין לה כניראה זמן לא רק לראש ממשלה אין זמן גם לאנשים עובדים מיעצים נשואים משפחה לעיתים אין זמן!

דבר  נוסף את חייבת להשאיר את הקטע הזה מאחורייך- יתכן והיא נימשכת או חושבת שנימשכת לנשים לכן כדתייה שלא רוצה לעמוד בניסיון היא מנתקת כל חשש אפילו ויתכן ופוחדת מעצמה שלא תעמוד בניסיון אז היה רצוי שתניחי אותה מאחור! היה נחמד חברי  נעים אבל היה!!!

אני חושבת שאת  צריכה להניח לה !!! כעת לפני ראש השנה -מה פסח?? אז את יכולה לאחל לה ולמשפחתה שנה טובה ולראות האם תענה? אם כן תדעי שהיא נחמדה.אבל אל תשלחי יותר ותראי אם היא תישלח לך איזה מכתב  אז הקשר ישמר אבל אם לא- אז לא!!  כי בסוף היא כלל לא תענה -ואז שוב תאכלי לעצמך את הלב!את מתגעגעת לדו השיח -היא לא! היא כל היום מדברת...........

ואם את כותבת יפה אז  מה דעתך לכתוב כאן סיפורים   לגדולים?? או לילדים או שירים  ואולי יום אחד תוציאי ספר??

ואם את גננת אין לך קשר אם הורי הילדים??אין ביניהם כאלו שאוהבים לכתוב אולי תעשי איזה ערב מפגש  לצורכי יצירה ותיצרו ספר לילדים או כולם כאילו ישלחו מכתב לילד ואת להורים ולילדים וזה יאסף לאוגדן לכול ילד ספר הגן שיקבלו בסוף השנה הורים יכולים להיתכתב  וזה יתועד יהיה נחמד יום אחד הילדים יגדלו -חבל על הזמן זה יהיה אושר. אולי תכתבי לקלסר לילדים כל חודש מכתב??

ותמשיכי הלאה זו עצה לטובתך- היא לא  גבר שהיתאהבת בו ואז זה קשה. חברה -נכון לא תמיד מוצאים חברים טובים ומתאימים וכשכבר  מצאת או חשבת שמצאת-חבל, אבל זה מה יש!

שבת שלום

JHHUL

 

את יודעת מה מבאס? שדווקא בגלל הליברליות הסיפור הזה ישר מעלה לאנשים נטייה לחשוב על לסביות...אי אפשר לאהוב אדם ולא לרצות דבר חוץ מלשוחח איתו. 

חחח...זה מצחיק אותי. מה הקשר לסביות ....כאילו אם הייתי לסבית אז לא חא הייתי "מתאהבת" במישהו שיכולה תיאורטית להיות אימא שלי. בקיצור, ברירת המחדל הזאת ממש מבאסת. 

חיי מלאים...אין לי מחסור בחברים אן בעיסוקים

 מה שמבאס זה שיכולתי שנים לכתוב לה פעם בשנה וזה נראה לי לא מעיק בכלל...סתם קשר יפה של מכתבים. ועכשיו זה לא יהיה בגלל אי הבנה. זה כל כך חבל!!!

זו הסיבה שחשבתי לכתוב לה בפסח...אחרי שהכול ישקע....ואז לכתוב לה שאמסור דש נוסף בעוד שנה ובכך לשרטט את הגבולןת של הקשר

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי
בחר
בחר