11.10.16 | 15:13
על סף השבירה..

שלום לכולם,

החלטתי לנסות להיעזר בפורום הזה לפני שאני נשברת לגמרי..

אז שמי עדי,בת 26,גרה עם אמא,בעלה ואחי הבכור (29 ).בשנתיים האחרונות היחסים בין בני הבית הולכים ומתפרקים,

מידי יום יש צעקות,מריבות,חוסר שקט ובעיקר בלאגן..אומרים שאין כמו בבית? לא במקרה שלי..

בנוסף לכל הסטרס ששורר אצלי בבית,היחסים בפן האישי ביני לבין אמא כבר לא מה שהיה פעם,כלומר היא כבר לא מתעניינת בי,לא יודעת מה קורה איתי,לא מתקשרת איתי ביום יום,אלא רק מה שצריך ולא מעבר..היחיד שמעניין אותה בתקופה זו הוא בעלה,רק איתו היא מדברת במהלך היום,רק איתו היא מבלה,הולכת לבתי מלון,לטיולים וכו'.

רוב המריבות בבית הם על תלונות חוזרות ונשנות של אמא ובעלה על זה שאני ואחי לא עוזרים בבית,למרות שזה כל כך לא נכון,ועל זה שאמא טוענת שאנחנו לא מעריכים אותה,ומעריכים רק את אבא שלנו (הגרוש שלה ), היא כל הזמן מלכלכת עליו,מזכירה לנו שהוא לא נותן לנו שקל,ושהדבר היחידי שהוא נותן לנו אילו הארוחות שישי שהוא מכין מידי שבוע,ובנוסף מלכלכת גם על בת זוגו והבת המשותפת שלהם.

חשוב לי להדגיש שכל הצעקות והמריבות קורות לקראת הערב כשכולם חוזרים הביתה,כל יום זה כמו רוטינה,חוזרים מהעבודה וחוטפים צעקות,תלונות,לפעמים גם קללות,ואת אותו משפט קבוע " מתה שתעופו מהבית כבר".אני ואחי שנינו עובדים במשרה מלאה,אני עובדת גם ימי שישי,שבתות וחגים,כדי לנסות לפרנס את עצמי (כי אמא ואבא לא נותנים כסף), וגם כדי להיות כמה שפחות בבית..כרגע אני אחרי תואר ראשון אבל מתקשה למצוא עבודה בתחום שלמדתי,ואמורה להתחיל לימודים נוספים באוקטובר שעלותם (17000 לשנה שאני משלמת לבד).

אני פונה אליכם כי אני מרגישה שמצבי הנפשי הולך ומדרדר,אני לא מוצאת את עצמי בעולם בחוץ,לא בזוגיות,לא עם אנשים,חיה אבל מתה מבפנים,כשהמצב בבית משפיע מאוד על החיים שלי כרגע.אני מרגישה שאני רק הולכת ומדרדרת במקום להתחזק ולהצליח כל עוד אני צעירה.אני חושבת שהדבר שנכון לי כרגע הוא לצאת מהבית,וגם אחי מתכנן לעשות זאת בעקבות המצב,אך אין ביכולתי לממן דירה,גם לא עם שותפים,כיון שמשכורתי הינה 4500 בחודש.

פניתי לאבא כדי לנסות לקבל עזרה ולשתף אותו במצב בבית,והוא הציע שאעבור לגור אצלו,הם יעברו לגור לדירת חמישה חדרים אם אחליט שאני רוצה לעבור אליהם,אך התנאי הוא שאתן 1000 שקל בחודש .ההתלבטות שלי קשה מאוד,דבר ראשון התלבטות כלכלית,אם אני נאתחיל ללמוד השנה,ירדו לי 2400 שקל בחודש (17000 לשנה,8 תשלומים),בנוסף להוצאות רכב,ודברים בסיסיים לעצמי,ועוד 1000 שקל לשכר דירה עם אבא.מה שאומר שלא אצליח לשלם גם על הלימודים וגם את שכר הדירה ושאר הדברים כיון שלא אוכל לעבוד יותר במשרה מלאה,ואם אעבוד במשרה חלקית ארוויח בסביבות ה2500 לחודש,שלא מכסה לי כלום.

התלבטות שנייה היא איך עושים שינוי כזה באמצע החיים? כל החיים גרתי עם אמא,אילו החיים שאני רגילה אליהם,ואם לא יהיה לי טוב לגור עם אבא? הרי אני לא יודעת מה זה לגור עם אבא..ובטח לא עם בת זוגו,ביתם המשותפת וביתה מהנשואים הקודמים..אם אעבור לאבא זהו מצב בלתי הפיך..כי הם יעברו דירה בשבילי..ואם אעבור לאבא אצטרך גם לוותר על הלימודים...כי לא אוכל להחזיק מעמד מבחינה כספית!! יש לי כל כך הרבה לבטים ומחשבות..אני מרגישה שאני משתגעת,לא יודעת מה לעשות,מה להחליט,מה יהיה הכי טוב עבורי.??

בנוסף אני יודעת שאם אעבור לאבא,אמא תמחק אותי והיחסים איתה יהיו עוד יותר מנימליסטיים,אם בכלל יהיו איזשהם יחסים..אני בסך הכל רוצה לתת לעצמי חיים פשוטים יותר,שלווים יותר,מאושרים יותר,להתקדם,להצליח,ולא להמשיך ולספוג כל כך הרבה צעקות ומלחמות יום יום..בתוך תוכי אני יודעת שאני ילדה טובה,שלא עשיתי שום דבר לאמא ושאני משתדלת תמיד לרצות אותה,אבל הגיעה הנקודה שבה הבנתי שזהו...אני לא מכירה את עצמי יותר..כולן בגילי כבר מפתחות קריירה,מאורסות או נשואות..או לפחות במערכת יחסים..ורק אני מרגישה אבודה..אבודה בכל תחום אפשרי.

אני מודה לכל מי שפינה מזמנו כדי לקרוא את כל זה,ואני באמת זקוקה לכל עצה ותגובה ממכם..

תודה!!

24.10.16 | 15:26

הפתרון הוא לחפש מקום עבודה מכניס יותר, או אולי עבודה נוספת.

בהצלחה !!!

נודניק - זה אחד שכאשר שואלים אותו לשלומו - הוא באמת עונה.... emo_01.png

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי
בחר
בחר