אחרי שנים זה כבר חדר עמוק לתת מודע והתחיל להשמיד.....מה עושים?

אני מאוד אודה למי שיצליח להעיר את עיניי או לתת עצה.. הסיפור שלי ממשיך כבר 22 שנה כגילי. מאז ומעולם אני ואימי לא הסתדרנו, אימי היא אישה מאוד אינטיליגנטית ומצליחה, תמיד היא "התנגחה" בי, לעולם לא אהבה את חבריי, את דרך החיים שלי, את האופי שלי, את הבחירות שלי ואף הרסה מערכת יחסים ארוכת טווח שהייתה לי עם בחור שנורא אהבתי, דברים אלו בלשון המעטה. למרות החזות החיצונית שלה אני יודעת שיש לאימי בעיה פסיכולוגית כלשהי בעקבות התפרצויות זעם כאלה ואחרות, אך אף פעם לא הבנתי מה בדיוק... כיום אני גרה בדירת שותפים, סטודנטית ועובדת למחייתי, מאז המעבר מאצלה היה נראה כאילו מערכת היחסים שלנו משתפרת וכל תלאות העבר נשכחו. לפני כחודש גיליתי שנעלם לי חפץ מהבית ולפני כשבועיים במקרה ראיתי אותו בביתה בביקור השבועי, באותו ביקור נרדמתי בסלון ובסביבות שבע בבוקר פתאום ראיתי את אימי מחטטת לי בתיק. לפני כשבוע בביקור נוסף, ראיתי סרט בטלוויזיה שאימי לא אהבה והתבקשתי "להתחיל ללכת" כי לא מצא חן בעיניה שאני "משתלטת על הבית". לא דיברנו שבועיים. פתאום קלטתי, בשבועיים האלה שאני מלאת אנרגיות, חייכנית, שמחה ואפילו מצליחה בכל אשר ידי נוגעות, התחלתי לשחזר את השנים הקודמות והכתה בי המציאות שליד אימי פשוט אוזלות ממני כל האנרגיות וכשיש תקופות של נתק אני מצליחה. אני לא יודעת להסביר את זה, אני יודעת שאימי נוהגת ללכת לכל מיני קוראות בקפה וקלפים למיניהן אולי זה קשור?!??!? הגעתי לנקודה שהיא משפיעה עליי בצורה כל כך חודרת שזה הורס כל אנרגיה חיובית וכוח שיש לי. מה זה? מה עושים?

במה שכתבת ישנה התשובה, לא?

כתבת שכאשר היית יותר מרוחקת ממנה הרגשת טוב יותר, אז מה המסקנה? תשמרי על יחסים פחות הדוקים ופחות אנטנסיביים.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
ייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי
בחר
בחר