דנית ואשר היקרים

שניכם נשמעים ממש מיואשים. החיים באמת יכולים להיות לפעמים מתישים. אפשר לנסות ולראות זאת כתקופה שתחלוף ובמקום לשקוע בתוך עצמנו, לנסות למצוא מה יכול לגרום לשינוי. אולי טיול או בילוי בחברה טובה יכולה להעלות את מצב הרוח. מאחלת לכם סוף שבוע נעים וחמים

אני בהחלט מסכימה עם סימה...

מנהל הפורום
1000+

נמאס מהכל

אני בגיל 47 גרוש עובד לא מתלונן אך מתגורר בשכירות ונראה לי שאני במן משבר עמוק שבא לי להעלם מכולם למקום רחוק לפניי הרבה שנים השארתי מאחוריי המון דברים ופתאום אני מרגיש שנמאס מהכל כמו למשל לחפש דירה ולשכור בכל פעם שנגמר החוזה אני ממש שבור אם יש נשים וגברים שעברו או עוברים חוויה דומה לשלי אשמח לקבל יעוץ איך יוצאים מזה תודה.

שלום אשר...

ראשית אומר לך ש אנימאוד מבינה מה שאתה כותב ואת המצוקה והרגעים שלא קל לך בהם בתקופה זו. אינני יודעת כמה זמן אתה גרוש אבל כמה זמן שלא תהיה , מתי שהוא, באיזשהו זמן היאוש מגיע, והבעסה משתלטת, לכולנו זה קורה. גם לשלימים מביננו בצעד שעשינו עדיין יש חור בנשמה שלא מתרפא גם אם עובר זמן רב... זה שאתה עובד וממשיך לעבוד זה מעולה, אל תוותר לעצמך, חשוב ביותר, לקום בכל בוקר, להתלבש ולצאת לעבוד, לפגוש חברים ואנשים. לדעתי, אם בא לך להתרחק מכל העולם אתה צריך באמת להתרחק ולהתאוורר מכל העולם, אתה זקוק לחופשה אולי אפילו עם חבר טוב שגם פנוי, או סתם יום פינוק עצמך בספא טוב גם אם קרוב לבית.. אל תשכח שהשיגרה גם שוחקת וגם הלבד מאוד מתיש ומשתלט עלינו . מכירה את ההרגשה שאתה כבר נחנק מיאוש,מרגיש שכל העולם סוגר עליך ואין לך הרבה ברירות אלא להתמודד. העובדה שאתה מעלה דברים וזכרונות מהעבר מקשה עליך, אני מודעת לכך שזה בלתי נמנע וגם שאני גרושה שנתיים אני מעלה זכרונות ונכנסת ליאוש אבל תנסה ברגעים אלו להתעשת ולומר לעצמך "אוקי, עברתי מה שעברתי, עשו לי מה שעשו לי, עכשו הכל מאחור ואנ י ממשיך הלאה" ובאמת תמשיך הלאה ותעסוק בדברים שאתה אוהב. לגבי הדירה, אני מאמינה שבמה שאתה אומר יש גם תחושת בדידות שלא מספיק שאתה צריך לעבור כל כמה זמן דירה חדשה שזה בפני עצמו לא קל מבחינת התארגנות אלא גם לבד.... הכל אתה עושה לבד וזה לא קל ומייאש אותך כהוגן. אני גם עוברת מין תקופות כאלו של יאוש, אני בוכה ונכנסת לדאוון של לפחות יום אחד ועובדת טוב טוב על המוח במטרה להרחיק את המחשבות הקשות והלא נעימות הללו, יוצאת להליכה מהירה שמשחררת אותי מהכל. חשוב לצאת מדי פעם מהשיגרה. אני מבינה אותך ואת הקושי שאתה מדבר עליו ומאחלת לך להתגבר על התקופה הזו. אולי בת זוג תוכל להעביר לך את התקופה הזו ולהשכיח ממך את המחשבות? תחשוב על זה.. שלך, חגית
מנהל הפורום
1000+

סימה, הכול זמני, יותר כמו בריחה לרגיעה זמנית ואז חוזרים לשגרה, ומה הלאה ??

נכון שבילוי, חופשה או סתם ישיבה עם חברים יכולה להרגיע. אבל בסופו של דבר חוזרים הבייתה ובמקום להרגיש הכי טוב שבעולם כי אני בבית כמו שבאמת צריך להיות, הריקנות מחכה לי בחיבוק גדול וצובט לב שלא מניח לי את הבריחה לשינה עמוקה ומשחררת. (צריך להכריז על נדודי שינה כמחלה מוכרת. או שזה כבר מוכר ורק אני לא יודעת ?)

דנית.... כנסי בבקשה:

נכון שזו מין בריחה לכמה שעות אבל אם את יוצאת עם חבר / חברה לכוס קפה ורע לך על הנשמה ואת פורקת את אשר על ליבך ונפשך ופורקת כל מה שאת מרגישה בפני החברים הטובים שלך, את מרגישה יותר משוחררת, והמועקה נמסה,כי חלקת את המועקה עם מישהו קרוב שהבין אותך, החלק השני שלך הודעת היה הריקנות שאת מרגישה כשאת חוזרת הביתה: נכון זה קורה לכולנו, אבל ברגעים אלו תנסי לסובב את כיוון מחשבתך לחיובי יותר ולא להיכנס למרה השחורה ולבדידות ש"חובקת אותך" לא קל אבל אפשרי. שולחת לך חיבוק גדול מכל הלב, שלך, חגית
מנהל הפורום
1000+

אני

אני לא גבר מזדקן אני עובד וחיי בכבוד ברוך השם .אך לעיתים אני מרגיש שאין שום מילוט מהמערובלת הרגשית (בכללי על החיים )שנכנסתי אליה.לא אכפת לי להלחם בקשיים ,להתגבר עליהם ולהמשיך קדימה .מצד אחד אני אומר תגיד תודה שאתה חיי בריא ועובד ...מצד שני נכנסתי פתאום למרה שחורה איכס של החיים ויתרתי על הכל למען 2 ילדיי ופתאום מוצא עצמי באפרוריות שכזאת .קיבינימט.

אומר לך עוד דבר אחד:

אל תקשה עם עצמך, שחרר חופשי רגשות ומועקות אבל אל תרד על עצמך, קח את זה כעוד צעד בהתאוששות ,לקראת עתיד זוהר וטוב יותר. חגית
מנהל הפורום
1000+

אני מתכוונת לכך ..........

שהחיים פשוט מעייפים ונמאס להסתובב סביב הזנב של עצמי. שהכול חוזר על עצמו שוב ושוב ללא תועלת. שאני לא מצליחה למצוא שלווה וטעם ושכמו שכתבת, נמאס מהכל. וגם אני אשמח לדעת איך יוצאים מזה ?

אהבה ורצון לשנות זו התרופה

תודה על התגובות החיים חזקים מאיתנו

חייבים להמשיך איפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ

אשר בוקר טוב,

החיים אכן חזקים מאיתנו, אני לא יודעת מה מידת אמונתך מבחינה דתית אבל אני מאמינה שהכל מלמעלה, ואני רואה בחיים שהכל לטובה. לכל ירידה ישנה בסופה עליה לפעמים אפילו דרסטית, מצבי רוח וירידה הרגשה הכללית מראה שאתה בדרך למעלה. מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך, ותזכור תמיד שכל נפילת "מתח" כזאת היא ההתמודדות שלך בחיים, היא עוד משברון בדרך למעלה והתגברות על מה שהחיים זימנו לך. ממני, חגית
מנהל הפורום
1000+

דנית.... כנסי בבקשה:

נכון שזו מין בריחה לכמה שעות אבל אם את יוצאת עם חבר / חברה לכוס קפה ורע לך על הנשמה ואת פורקת את אשר על ליבך ונפשך ופורקת כל מה שאת מרגישה בפני החברים הטובים שלך, את מרגישה יותר משוחררת, והמועקה נמסה,כי חלקת את המועקה עם מישהו קרוב שהבין אותך, החלק השני שלך הודעת היה הריקנות שאת מרגישה כשאת חוזרת הביתה: נכון זה קורה לכולנו, אבל ברגעים אלו תנסי לסובב את כיוון מחשבתך לחיובי יותר ולא להיכנס למרה השחורה ולבדידות ש"חובקת אותך" לא קל אבל אפשרי. שולחת לך חיבוק גדול מכל הלב, שלך, חגית

חגית היקרה, מצטערת לא הייתי כמה ימים בבית

תודה על התגובה החמה והמעודדת

בכיף נשמה תמיד תמיד.....

מנהל הפורום
1000+
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
גרושים גרושות
בחר
בחר