האם אפשר ש,,,,,,

נעביר את הנושא לפורום זוגיות ונישואין?

אפשר למה לא אבל יש כאן משהו

של מוסכמות חברתיות שמאוד קשור לדתל"שים במיוחד לאלה שמתחילים את חייהם גם הזוגיים במקום חברי אחר.

צליל מיתר לעומתך אני.............

במקרה התעוררתי לקרוא דאר אחרי שערב שלם לא היה קשר לאינטרנט נו באמת צליל אני כותב נפלא? הצחקת אותי אני עוד חגב בכתיבה לעומתך

ונהי כחגבים בעינינו/בעיניהם???....לא ולא,יוס!

כל יצירה,היא נפלאה בעיניי. כי היא כלי לביטוי הנפש. אם חשיבתי הייתה כשלך,הייתי מפסיקה לכתוב.כי תמיד יש טובים יותר. אם אשווה שיריי, לשירי גדולי הפייטנים,כמו אבן עזרא, יהודה הלוי,וכו'. לא יגיעו יצירותי לקרסוליהם..... מגיל צעיר אני כותבת שירים,במשך השנים הם משתפרים ומשתכללים. אימון כתיבה-זה הסוד. יש לי חלום שאני רוצה להגשים-כתיבה יוצרת פרקטית. בנתיים משהו 'תוקע' אותי... אולי ישתחרר עם אימון אישי-קאוצ'ינג.....גם לזה אני צריכה להגיע... יוס.תאהב את הכתיבה שלך.יש לך את זה! אין כאן עיניין של פחות או יותר.יש כאן עיניין של ביטוי הנפש. זה אתה! וזו אני! כל אדם ויחודיותו הבלעדית. שנינו צריכים להתאמן,איך לא לראות עצמנו,דרך עיניהם של אחרים.... איתך,כאן. צליל.........

אפשר למה לא אבל יש כאן משהו

של מוסכמות חברתיות שמאוד קשור לדתל"שים במיוחד לאלה שמתחילים את חייהם גם הזוגיים במקום חברי אחר.

קיבלתי ואענה כאן

האמון בין בני הזוג בנוי על מערכת יחסית ואמת פנימית אינני חושב שאני יכול לענות מנקודת מבט נשית אני איש נקודת המבט שלי והיא נגזרת מכך שאני גבר ומפועל יוצא של חינוך שראשית חייבים לתת אמון בסיסי בבן הזוג ולפשט את ה"הדרישות" לא סתם נכתב יד ביד יש בלוג שלי "חכם השביל מההולך" זוגיות זו בחירה ולא הכרח זו לא חובה אך ברגע שנתקיימה הזוגיות האמון הוא בסיס ראשון ומחייב אסור לחשוב וואוו היא נראית כך וכך אז היא תנהג כך וכך בעיטת הרגש בבטן הפרפר הרגשי המוכר בבטן במגש ראשוני הוא רק ההתחלה בשיחה אחת אפשר לראות האם זו או זה הינה האפשרות לקיום מערכת יחסים וזה מכלול שלם שעונה על הצורך שלנו בלהיות ביחד זה מרקם של משיכה גופנית ושכלית של אהבת הדמות האחרת ללא סייג דיבור,חשיבה,התנהגות,התנהלות,תנועת הגןף,שפת הגוף,העיניים הידיים הכל כשזה קיים אז זהו זה נולדת זוגיות נכונה ואמיתית ואז דבר לא יכול לקעקע אותה חייב להיות מכנה משותף אחד רחב ואז המשתנים הם לא רלוונטים מפני שהם מקובלים ולכן יש את האמון ולכן באם הוא נפרץ יש להמשיך הלאה ולא לחלום שאפשר לשנות או להתפשר מפני שאז מתחיל שד הספק אלוהים לא עוזר כאן וקופידון יורה חץ אחד אנו עוורים לפעמים לצורכים של עצמנו ונוטים לרצות מכל מיני סיבות בזוגיות אין צורך לרצות מפני שיש אמון וכשיש אמון יש הבנה האהבה הינה המכלול

ונהי כחגבים בעינינו/בעיניהם???....לא ולא,יוס!

כל יצירה,היא נפלאה בעיניי. כי היא כלי לביטוי הנפש. אם חשיבתי הייתה כשלך,הייתי מפסיקה לכתוב.כי תמיד יש טובים יותר. אם אשווה שיריי, לשירי גדולי הפייטנים,כמו אבן עזרא, יהודה הלוי,וכו'. לא יגיעו יצירותי לקרסוליהם..... מגיל צעיר אני כותבת שירים,במשך השנים הם משתפרים ומשתכללים. אימון כתיבה-זה הסוד. יש לי חלום שאני רוצה להגשים-כתיבה יוצרת פרקטית. בנתיים משהו 'תוקע' אותי... אולי ישתחרר עם אימון אישי-קאוצ'ינג.....גם לזה אני צריכה להגיע... יוס.תאהב את הכתיבה שלך.יש לך את זה! אין כאן עיניין של פחות או יותר.יש כאן עיניין של ביטוי הנפש. זה אתה! וזו אני! כל אדם ויחודיותו הבלעדית. שנינו צריכים להתאמן,איך לא לראות עצמנו,דרך עיניהם של אחרים.... איתך,כאן. צליל.........

חולק עליך

אני אוהב את כתיבתי מאוד אני כותב סיפורים ושירים שנים רבות אינני מקנא בך אני מעריך את כתיבתך אני חושב שאת מציירת תמונה בכתיבה טוב ממני ואין בכך פסול נהפוך הוא מכל מלמדי השכלתי שבי בנחת וקבלי זאת כמחמאה

קיבלתי ואענה כאן

האמון בין בני הזוג בנוי על מערכת יחסית ואמת פנימית אינני חושב שאני יכול לענות מנקודת מבט נשית אני איש נקודת המבט שלי והיא נגזרת מכך שאני גבר ומפועל יוצא של חינוך שראשית חייבים לתת אמון בסיסי בבן הזוג ולפשט את ה"הדרישות" לא סתם נכתב יד ביד יש בלוג שלי "חכם השביל מההולך" זוגיות זו בחירה ולא הכרח זו לא חובה אך ברגע שנתקיימה הזוגיות האמון הוא בסיס ראשון ומחייב אסור לחשוב וואוו היא נראית כך וכך אז היא תנהג כך וכך בעיטת הרגש בבטן הפרפר הרגשי המוכר בבטן במגש ראשוני הוא רק ההתחלה בשיחה אחת אפשר לראות האם זו או זה הינה האפשרות לקיום מערכת יחסים וזה מכלול שלם שעונה על הצורך שלנו בלהיות ביחד זה מרקם של משיכה גופנית ושכלית של אהבת הדמות האחרת ללא סייג דיבור,חשיבה,התנהגות,התנהלות,תנועת הגןף,שפת הגוף,העיניים הידיים הכל כשזה קיים אז זהו זה נולדת זוגיות נכונה ואמיתית ואז דבר לא יכול לקעקע אותה חייב להיות מכנה משותף אחד רחב ואז המשתנים הם לא רלוונטים מפני שהם מקובלים ולכן יש את האמון ולכן באם הוא נפרץ יש להמשיך הלאה ולא לחלום שאפשר לשנות או להתפשר מפני שאז מתחיל שד הספק אלוהים לא עוזר כאן וקופידון יורה חץ אחד אנו עוורים לפעמים לצורכים של עצמנו ונוטים לרצות מכל מיני סיבות בזוגיות אין צורך לרצות מפני שיש אמון וכשיש אמון יש הבנה האהבה הינה המכלול

אז אמון זה בסיס

שמאפשר טווח חיים רחב במוכר ובמשותף ? על פי מה שכתבת ? לכך אוסיף אהבה ,זוגיות -יחסים בין אישיים - בבסיס - אמון . האמון הוא דבר שיש בין אנשים שסומכים אחד על השני . כשיש קשר כל שהוא אינטימי,ידידות, בין בני משפחה, בעבודה , יש ציפיה של כל אחד שהשני יתנהג בדרך שלא תפגע בו. לפעמים הגבול הזה נפרץ -לפעמים בשל אי הבנת הגבול -או אי ידיעת הציפיות של השני ולפעמים במודע כשאדם עושה מעשה שהוא יודע שאינו על פי המצופה . לכן לפעמים פגיעה באמון עשויה להיות לא מכוונת ובזוגיות ובמערכות יחסים יש מקום ללבן את הדברים לפני שחותכים . וכאן נושא ההגנה של הגבר על האשה . לעיתים נשים חושבות בגלל החינוך שקיבלו, שגבר יכול לעשות דברים מסויימים שבעצם הוא לא יכול וגברים מנסים לספק את הסחורה , אותה סחורה שהם לא יכולים כי אין אפשרות לספק אותה אבל היא עדיין נורמה וחונכו לכך . בכדי לא להודות שהם נכשלו -זה עלול להוביל למקומות מאוד קשים בזוגיות . ובהקשר של חזרה בשאלה -המשפחות שחינכו את הילדים, לעיתים מרגשים שהיציאה לדרך אחרת היא פגיעה באמון שנתנו בילדים ובעצם פגיעה בם וגם לכך השלכות . זאת בקצוה .

בואי ונחלק פגיעה באמון

פגיעה באמון בזוגיות איננה נמדדת יכולה להיות בגידה רומנטית יכולה להיות בגידה פיננסית כאשר יש אמון מלא אין סיכוי למשבר נקודה ואין אמון בין בני זוג כאמון בחברים או משפחה ולגבי משבר אמון משפחתי בית דתי ואחד הילדים יוצא בשאלה המשפחה מתקוממת מה הוא עושה גיוואלד וכו' אין פה משבר אמון יש פה חוסר הבנה והקשבה לפרט הור נתנו לי מפני שרצו לתת אני נותן לילדי מפני שאני רוצה לתת מעבר לדברים בסיסיים של חובת ואחריות הורים אם הבן שלי ירצה לחזור בתשובה אז הוא פגע באמון? לא.הוא חי את חייו ואנו את חיינו ובהמשך לכך יחליט להעמיד תנאים לבוא לבקר או לשהות? אין סיכוי ביתי הוא מבצרי אימרה בריטית נושנה ובהקשר זוגי אם זוגתי תרצה לשטוף את הרצפה במי ים? אעזור לה אחייך אומר בדיחה וזהו מה קרה? נרות לערב שבת וקידוש? אף אחד לא מת מזה במיוחד שארוחת השישי היא עם שרימפסים בחמאה שאני מכין זכותו של כל אדם לחיות כפי שהוא מאמין כל עוד אינו פוגע פיזית באחר או דרך חייו הם בפלילים או מנסה לצעוק חמס שדרכו היא הכי טובה ולעשות מכך מהומה

יפה ומכובד

שככה את מרגיש .
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חוזרים בשאלה
בחר
בחר