דיון על משל הגן בעדן

רובנו, אם לא כולנו, מכירים את משל הגן בעדן שמופיע בספר בראשית פרק ב´ ואילך. אבל לפי מה שאני הבחנתי, למרות שהרבה מאוד אנשים מכירים את הסיפור הם לא מדייקים בפרטיו וכתוצאה מכך ובעיקר כתוצאה של קריאה/צפייה/שמיעה של גירסאות מקוצרות/ערוכות של הסיפור לא מבינים את משמעותו ובעיקר את התפקיד של כל דמות ודמות בסיפור. למשל... אם תערכו סקר בו תשאלו אנשים אקראיים מי הנבל שבסיפור הגן בעדן צפוי שתקבלו כמעט תשובה גורפת שהנחש הוא הנבל. כי הנחש גרם לחוה לאכול מן ´התפוח´ והיא שיכנעה את אדם לאכול מימנו גם כן. השגיאה השנייה שהרבה אנשים עושים זה לומר בטעות כי הנחש שיכנע את חוה לאכול מן ´התפוח´ במקום פרי עץ הדעת טוב ורע(מקורה של שגיאה הוא בכך שלרוב במופעים, סרטים וספרים משתמשים בתפוח כדי לייצג את פרי עץ הדעת טוב ורע). הרבה אנשים גם שוכחים את שמו המלא של עץ הפרי, שהוא עץ הדעת טוב ורע ומכנים אות רק עץ הדעת. אבל נחזור רגע אחורה ונשאל את השאלה המתבקשת, האם הנחש באמת הוא נבל הסיפור? מי שקרא את בראשית ב´ בעיון יבחין כי הסיפור מסביר, באופן ברור, מדוע ה´ יוצר את אדם וחוה. ה´ מחליט לנטוע גן במקום ששמו עדן מקדם. עדן נמצא על כדה"א וניתן תיאור המיקום שלו. ה´ בורא אדם מעפר על מנת שיעבוד וישמור את הגן. ה´ מרשה לאדם לאכול מכל פירות עצי הגן פרט לפרי עץ הדעת טוב ורע ומזהיר/מאיים כי אם יאכל מימנו הוא ימות. ה´ לא רוצה שאדם יהיה לבד ורוצה שיהיה לו עזר כנגדו על כן יוצר ה´ את בעלי החיים השונים ואומר לאדם לתת להם שמות על מנת שכך יכיר אותם וימצא בינהם את עזר כנגדו. אדם לא מוצא בין החיות עזר כנגדו ולכן ה´ מפיל עליו תרדמת ומהצלע שלו יוצר אישה ואדם, כשהוא מתעורר, מרוצה. מצויין כי אדם ואשתו היו ערומים אבל הם לא התביישו במערומיהם ומצויין כי הנחש היה ערום (מלשון ערמומי - חכם) מכל החיות האחרות שיצר ה´. הנחש בא לאישה ושואל אותה מדוע שלא תאכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, האישה משיבה לו כי אז היא תמות. הנחש מסביר לה שהיא לא תמות אלא ברגע שתאכל מהפרי עיניה יפקחו והיא ואדם יהיו כמו אלוהים, יודעי טוב ורע. האישה (חוה) אכלה מן הפרי ונתנה גם לאדם. עיניהם נפקחו, הם ראו את מערומיהם והתביישו בכך ולכן הכינו בגדים. אדם ואישתו שמעו את קול ה´ מתהלך בגן בתוך עץ הגן והם התחבאו. ה´ שאל את אדם היכן הוא וכאשר זה השיב כי הוא מתחבא כי הוא ערום ה´ הבין כי הוא אכל מפרי עץ הדעת טוב ורע. אדם תירץ את מעשין בכך שזו היתה אישתו, שה´ יצר עבורו, שנתנה לו לאכול מהפרי והאישה אמרה שהנחש שיכנע אותה לאכול. ה´ מקלל ומעניש את הנחש, האישה ואת אדם. ה´ מבין כי כעת האדם כמוהו, יודע להבדיל בין טוב ורע ומפחד שהאדם יאכל מפרי עץ החיים ויחייה לעולם ולכן גירש את האדם ואישתו מן הגן והציב כרובים ואת להט החרב המתהפכת כדי לשמור על הדרך לעץ החיים. אז.. מה אנו למדים מן הסיפור? 1) הסיבה שה´ יצר את אדם היא כי הוא רצה שמישהו יטפל וישמור על הגן שה´ נטע בעדן. 2) ה´ יצר לאדם אישה שתהיה עזר כנגדו כי הוא לא רצה שאדם יהיה לבדו. 3) ה´ נהג לטייל בגן. 4) ה´ לא רצה שאדם ואישתו ידעו להבדיל בין טוב ורע (בדיוק כמו שאר החיות). למעשה ה´ לא ראה שום הבדל בין אדם לשאר בעלי החיים שיצר. ה´ אף קיווה שאדם ימצא עזר כנגדו מבין החיות השונות. 5) הנחש היה החכם מבין כל החיות שיצר ה´. הוא הבין כי אם חוה ואדם יאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, עיניהם יפקחו והם יכלו להבדיל בין טוב לרע (יהיה להם מצפון וע"י כך מוסר - תכונה יחודית לאנשים). 6) ה´ לא רוצה שאדם וחוה יפתחו מצפון וידעו את ההבדל בין טוב ורע ואף מאיים עליהם במוות באם יאכלו מן הפרי. 7) ברגע שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע ה´ מפחד שמע הם יאכלו גם מעץ החיים ויחיו לנצח (כמותו) ולכן מסלק אותם מן הגן ומונע מהם להגיע לעץ החיים. אז מי בדיוק הנבל של הסיפור? אלוהים מעוניין ולמעשה יצר את אדם כדי שיטפל וישמור על הגן שהוא נטע בעדן ורואה בו כעוד חיה מיצירותיו. למעשה אלוהים יצר את אדם כדי שיהיה משרתו ויעשה מה שאומרים לו בלי לשאול שאלות (צייטנות עיוורת). אלוהים אבל לא רשע מוחלט שכן הוא מספק תנאיי מחייה טובים לאדם ואף יוצר לו חברה כדי שאדם לא יהיה בודד. ה´ לא אהב את העובדה שמשרתיו, לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, נהיו מודעים לסביבתם ולעצמם ושרמת ההכרה והחשיבה שלהם כשלו ואף פחד שמע הם יאכלו מעץ החיים יחיו לנצח ולכן סילק אותם וקילל אותם - אבל לא הרג אותם. הנחש, מהיותו החכם מבין כל החיות שיצר ה´, ידע כי ה´ מעוניין כי אדם וחוה יהיו רק משרתיו ולא יממשו את הפוטנציאל שלהם. הוא רצה לעזור לשחרר את אדם וחוה מקיום סטמי ועזר להם לפקוח את עיניהם לעולם שמסביבם. אז, האם הנחש הוא הנבל שבסיפור? התשובה היא לא. הנחש לא עשה את אשר עשה מתוך רשעות, אלא הוא רצה לעזור לאדם וחוה. אז, האם ה´ הוא הנבל? ובכן, ה´ בהחלט לא רשע בסיפור אבל הוא אכן הנבל. כדי להסביר ולהמחיש זאת אספר שוב את המשל בצורה מודרנית: מדען ה´ יוצר גן בעדן ויוצר לו יצור א´ שיעבוד וישמור על הגן. המדען לא רוצה שא´ יהיה בודד ולכן יוצר לו כל מיני יצורים בתקווה שהוא ימצא עזר כנגדו אך א´ לא מוצא. לכן המדען לוקח חלק מ-א´ ויוצר את ב´ וא´ מאושר. המדען מסתובב בגן שיצר וממשיך את ניסוייו. אחד היצורים שלו, החכם ביותר שביניהם, מבין כי המדען מתעניין רק בעצמו ורצונותיו ומרחם על א´ וב´ שממשיכים לעבוד ולטפל בגן. לכן מחליט היצור החכם לעזור לא´ וב´ להתעלות מעל מצבם ולהיות מודעים לעולם כמו המדען אך כאשר המדען מגלה זאת הוא מעניש, מקלל ומסלק את א´ וב´ כי הוא חושש למקומו. חושש פן יהיה יום שבו א´ וב´ יעלו עליו ויחליפו אותו. המדען, ה´, הוא כמו מנהל גן חיות. הוא אומנם דואג לחיות אבל מונע מהם לחיות את חייהם כפי שהם צריכים ומסוגלים. הוא משתמש בהם לצרכיו האנוכיים ולא שם את צרכיהם לפניו. על כן, במשל הגן בעדן, הנבל, איננו הנחש אשמח לשמוע את דעותיכם לנושא

לקח לי המון זמן לרדת לסוף דעתך ו

קראתי וקראתי ואולי עדיין פיספסתי משהו אבל הנה מה שאני רואה מהדברים . אני רואה כאן כעס על בעל הסמכות - בעל הסמכות ,כותב החוקים ,בוחר התפקידים ,יוצר התוצרים ,בעל הדעה ובעל העמדה -לעיתים קרובו עלול להיתפס כ נבל . מי תופס אותו כנבל - זה דבר שצריך לברר -מה תכונותיו מה מהוויו ,מה תכונות האישיות שלו. אולי אחזור לכך עוד מעט . מי מקבל את מרותו כפשוטו וממלא את המוטל עליו בקבלה מלאה . (קצת מזכיר את ארבעת האחים מהאגדה של פסח ) מי רוצה לרצותו ועוזה מעבר למוטל עליו מי רוצה להטיין ,מרבל את מרותו ומעוניין להתקדם ? ומי מבין שלכל אחד יש תפקיד ובעל הסמכות מחוקק חוקים מתוך דאגה לכלל- כדי שלכל אחד יהיה מה שהוא צריך ויהיה סדר שישמור על כולם . ושוב נחזור למי תופס אותו כנבל ? לפעמים קשה לקבל את בעל הסמכות יש עמו מאבק על שליטה ,כוח ,על מנהיגות . לפעמים אלו היצירתיים ,המנהיגים לעתיד,החכמים והאחראיים ולפעמים אלו המפונקים חסרי הבגרות, המעצורים חסרי הגבולות וחסרי האחריות . סיפור הבריאה מנסה לעשות סדר בהררכיה בתהליכים קיומיים בסידרי החיים שלנו - לתת תשובות למה יש מה בעולם . מי בא קודם ומי אחר כך . הנחש הוא מתואר בצורה שרומזת על אופיו -וכך בעצם גם אדם וגם חוה . וה' לא מתואר הוא קול פנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו ואנחנו בודקים ובודקים את הקול הזה כל חיינו כדי להבין מי נחנו ומה אנחנו רוצים ליות . תודה לך שגרמת לי לחשוב

יפה sem

ואגב, השוואה שלי את משל הגן בעדן למדען היא נכונה

היות ושני הסיפורים מקבילים לחלוטין בפרטייהם ובמסר שלהם. את יכול לראות זאת גם אם תנסי להשוות בין גירסת המפעל שלך לגירסת המפעל המתוקנת רשמתי. צשווי בין שני הסיפורים לכתוב בראשית ותראי כי הגירסה שלך סוטה ולא מקבילה לכתוב בראשית בעוד שהגירסה השנייה (המתוקנת) כן. ואין לדבר שום קשר למסר שנילמד, השוואה בסיסית בין הסיפורים מראה זאת בבירור.

בחירה חופשית

הקב"ה אסר על אדם וחוה לאכל מעץ הדעת ולמרות הכל איפשר להם לבחור ועל כך הם נענשו... אני משערת שאין לך עדיין ילדים

לקח לי המון זמן לרדת לסוף דעתך ו

קראתי וקראתי ואולי עדיין פיספסתי משהו אבל הנה מה שאני רואה מהדברים . אני רואה כאן כעס על בעל הסמכות - בעל הסמכות ,כותב החוקים ,בוחר התפקידים ,יוצר התוצרים ,בעל הדעה ובעל העמדה -לעיתים קרובו עלול להיתפס כ נבל . מי תופס אותו כנבל - זה דבר שצריך לברר -מה תכונותיו מה מהוויו ,מה תכונות האישיות שלו. אולי אחזור לכך עוד מעט . מי מקבל את מרותו כפשוטו וממלא את המוטל עליו בקבלה מלאה . (קצת מזכיר את ארבעת האחים מהאגדה של פסח ) מי רוצה לרצותו ועוזה מעבר למוטל עליו מי רוצה להטיין ,מרבל את מרותו ומעוניין להתקדם ? ומי מבין שלכל אחד יש תפקיד ובעל הסמכות מחוקק חוקים מתוך דאגה לכלל- כדי שלכל אחד יהיה מה שהוא צריך ויהיה סדר שישמור על כולם . ושוב נחזור למי תופס אותו כנבל ? לפעמים קשה לקבל את בעל הסמכות יש עמו מאבק על שליטה ,כוח ,על מנהיגות . לפעמים אלו היצירתיים ,המנהיגים לעתיד,החכמים והאחראיים ולפעמים אלו המפונקים חסרי הבגרות, המעצורים חסרי הגבולות וחסרי האחריות . סיפור הבריאה מנסה לעשות סדר בהררכיה בתהליכים קיומיים בסידרי החיים שלנו - לתת תשובות למה יש מה בעולם . מי בא קודם ומי אחר כך . הנחש הוא מתואר בצורה שרומזת על אופיו -וכך בעצם גם אדם וגם חוה . וה' לא מתואר הוא קול פנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו ואנחנו בודקים ובודקים את הקול הזה כל חיינו כדי להבין מי נחנו ומה אנחנו רוצים ליות . תודה לך שגרמת לי לחשוב

חדש טוב sem

ותודה לך על דברייך

בחירה חופשית

הקב"ה אסר על אדם וחוה לאכל מעץ הדעת ולמרות הכל איפשר להם לבחור ועל כך הם נענשו... אני משערת שאין לך עדיין ילדים

הוא לא איפשר להם לבחור - את בכלל קראת את הסיפור?

הוא אסר עליהם לאכול את הפרי תחת איום במוות והם וענשו על ידו כי הם אכלו מן הפרי אין כאן שום עינין של בחירה. זה כמו שכלב "יודע" שאסור לו לאכול את העוף שעל השולחן אבל אחרי שהארוחה נגמרה קופץ על השולחן ואוכל את מה שנשאר. הבעלים שלו יעניש אותו כי הוא קפץ על השולחן אבל הכלב הוא כלב. כך בדיוק היו אדם וחוה, עוד שני יצורים חיים שלא ידעו להבדיל בין טוב ורע, עד שהנחש, שראה את הפוטנציאל שלהם, גרם להם לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע ואז אדם וחוה נהיו כמו אלוהים. אלוהים לא רצה שאדם וחוה יהיו כמוהו אלא רצה שהם יהיו נחותים מימנו, שימשיכו להיות כמו שאר החיות, אבל ברגע שהם אכלו מן הפרי וכמו ה' ידעו להבדיל בין טוב לרע ה' חשש שמע הם גם יאכלו מפרי עץ החיים ולכן לא רק שוא סלק אותם מהגן וקילל אותם אלא הציב שמירה גדול על עץ החים בגן כדי שהם לא יגיעו אליו. אני באמת מציע לך לפתוח ספר תורה ולקרוא את הסיפור ולא להסתמך על זיכרונך או אדפטציות כלשהן (כמו סרטי ילדים מצויירים)

אין שם דבר בכתוב שתומך בדבריך


בשום מקום לא כתוב מוות או חיים טוב או רע לגבי בני האדם או בעלי החיים

דיון על משל הגן בעדן

רובנו, אם לא כולנו, מכירים את משל הגן בעדן שמופיע בספר בראשית פרק ב´ ואילך. אבל לפי מה שאני הבחנתי, למרות שהרבה מאוד אנשים מכירים את הסיפור הם לא מדייקים בפרטיו וכתוצאה מכך ובעיקר כתוצאה של קריאה/צפייה/שמיעה של גירסאות מקוצרות/ערוכות של הסיפור לא מבינים את משמעותו ובעיקר את התפקיד של כל דמות ודמות בסיפור. למשל... אם תערכו סקר בו תשאלו אנשים אקראיים מי הנבל שבסיפור הגן בעדן צפוי שתקבלו כמעט תשובה גורפת שהנחש הוא הנבל. כי הנחש גרם לחוה לאכול מן ´התפוח´ והיא שיכנעה את אדם לאכול מימנו גם כן. השגיאה השנייה שהרבה אנשים עושים זה לומר בטעות כי הנחש שיכנע את חוה לאכול מן ´התפוח´ במקום פרי עץ הדעת טוב ורע(מקורה של שגיאה הוא בכך שלרוב במופעים, סרטים וספרים משתמשים בתפוח כדי לייצג את פרי עץ הדעת טוב ורע). הרבה אנשים גם שוכחים את שמו המלא של עץ הפרי, שהוא עץ הדעת טוב ורע ומכנים אות רק עץ הדעת. אבל נחזור רגע אחורה ונשאל את השאלה המתבקשת, האם הנחש באמת הוא נבל הסיפור? מי שקרא את בראשית ב´ בעיון יבחין כי הסיפור מסביר, באופן ברור, מדוע ה´ יוצר את אדם וחוה. ה´ מחליט לנטוע גן במקום ששמו עדן מקדם. עדן נמצא על כדה"א וניתן תיאור המיקום שלו. ה´ בורא אדם מעפר על מנת שיעבוד וישמור את הגן. ה´ מרשה לאדם לאכול מכל פירות עצי הגן פרט לפרי עץ הדעת טוב ורע ומזהיר/מאיים כי אם יאכל מימנו הוא ימות. ה´ לא רוצה שאדם יהיה לבד ורוצה שיהיה לו עזר כנגדו על כן יוצר ה´ את בעלי החיים השונים ואומר לאדם לתת להם שמות על מנת שכך יכיר אותם וימצא בינהם את עזר כנגדו. אדם לא מוצא בין החיות עזר כנגדו ולכן ה´ מפיל עליו תרדמת ומהצלע שלו יוצר אישה ואדם, כשהוא מתעורר, מרוצה. מצויין כי אדם ואשתו היו ערומים אבל הם לא התביישו במערומיהם ומצויין כי הנחש היה ערום (מלשון ערמומי - חכם) מכל החיות האחרות שיצר ה´. הנחש בא לאישה ושואל אותה מדוע שלא תאכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, האישה משיבה לו כי אז היא תמות. הנחש מסביר לה שהיא לא תמות אלא ברגע שתאכל מהפרי עיניה יפקחו והיא ואדם יהיו כמו אלוהים, יודעי טוב ורע. האישה (חוה) אכלה מן הפרי ונתנה גם לאדם. עיניהם נפקחו, הם ראו את מערומיהם והתביישו בכך ולכן הכינו בגדים. אדם ואישתו שמעו את קול ה´ מתהלך בגן בתוך עץ הגן והם התחבאו. ה´ שאל את אדם היכן הוא וכאשר זה השיב כי הוא מתחבא כי הוא ערום ה´ הבין כי הוא אכל מפרי עץ הדעת טוב ורע. אדם תירץ את מעשין בכך שזו היתה אישתו, שה´ יצר עבורו, שנתנה לו לאכול מהפרי והאישה אמרה שהנחש שיכנע אותה לאכול. ה´ מקלל ומעניש את הנחש, האישה ואת אדם. ה´ מבין כי כעת האדם כמוהו, יודע להבדיל בין טוב ורע ומפחד שהאדם יאכל מפרי עץ החיים ויחייה לעולם ולכן גירש את האדם ואישתו מן הגן והציב כרובים ואת להט החרב המתהפכת כדי לשמור על הדרך לעץ החיים. אז.. מה אנו למדים מן הסיפור? 1) הסיבה שה´ יצר את אדם היא כי הוא רצה שמישהו יטפל וישמור על הגן שה´ נטע בעדן. 2) ה´ יצר לאדם אישה שתהיה עזר כנגדו כי הוא לא רצה שאדם יהיה לבדו. 3) ה´ נהג לטייל בגן. 4) ה´ לא רצה שאדם ואישתו ידעו להבדיל בין טוב ורע (בדיוק כמו שאר החיות). למעשה ה´ לא ראה שום הבדל בין אדם לשאר בעלי החיים שיצר. ה´ אף קיווה שאדם ימצא עזר כנגדו מבין החיות השונות. 5) הנחש היה החכם מבין כל החיות שיצר ה´. הוא הבין כי אם חוה ואדם יאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, עיניהם יפקחו והם יכלו להבדיל בין טוב לרע (יהיה להם מצפון וע"י כך מוסר - תכונה יחודית לאנשים). 6) ה´ לא רוצה שאדם וחוה יפתחו מצפון וידעו את ההבדל בין טוב ורע ואף מאיים עליהם במוות באם יאכלו מן הפרי. 7) ברגע שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע ה´ מפחד שמע הם יאכלו גם מעץ החיים ויחיו לנצח (כמותו) ולכן מסלק אותם מן הגן ומונע מהם להגיע לעץ החיים. אז מי בדיוק הנבל של הסיפור? אלוהים מעוניין ולמעשה יצר את אדם כדי שיטפל וישמור על הגן שהוא נטע בעדן ורואה בו כעוד חיה מיצירותיו. למעשה אלוהים יצר את אדם כדי שיהיה משרתו ויעשה מה שאומרים לו בלי לשאול שאלות (צייטנות עיוורת). אלוהים אבל לא רשע מוחלט שכן הוא מספק תנאיי מחייה טובים לאדם ואף יוצר לו חברה כדי שאדם לא יהיה בודד. ה´ לא אהב את העובדה שמשרתיו, לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, נהיו מודעים לסביבתם ולעצמם ושרמת ההכרה והחשיבה שלהם כשלו ואף פחד שמע הם יאכלו מעץ החיים יחיו לנצח ולכן סילק אותם וקילל אותם - אבל לא הרג אותם. הנחש, מהיותו החכם מבין כל החיות שיצר ה´, ידע כי ה´ מעוניין כי אדם וחוה יהיו רק משרתיו ולא יממשו את הפוטנציאל שלהם. הוא רצה לעזור לשחרר את אדם וחוה מקיום סטמי ועזר להם לפקוח את עיניהם לעולם שמסביבם. אז, האם הנחש הוא הנבל שבסיפור? התשובה היא לא. הנחש לא עשה את אשר עשה מתוך רשעות, אלא הוא רצה לעזור לאדם וחוה. אז, האם ה´ הוא הנבל? ובכן, ה´ בהחלט לא רשע בסיפור אבל הוא אכן הנבל. כדי להסביר ולהמחיש זאת אספר שוב את המשל בצורה מודרנית: מדען ה´ יוצר גן בעדן ויוצר לו יצור א´ שיעבוד וישמור על הגן. המדען לא רוצה שא´ יהיה בודד ולכן יוצר לו כל מיני יצורים בתקווה שהוא ימצא עזר כנגדו אך א´ לא מוצא. לכן המדען לוקח חלק מ-א´ ויוצר את ב´ וא´ מאושר. המדען מסתובב בגן שיצר וממשיך את ניסוייו. אחד היצורים שלו, החכם ביותר שביניהם, מבין כי המדען מתעניין רק בעצמו ורצונותיו ומרחם על א´ וב´ שממשיכים לעבוד ולטפל בגן. לכן מחליט היצור החכם לעזור לא´ וב´ להתעלות מעל מצבם ולהיות מודעים לעולם כמו המדען אך כאשר המדען מגלה זאת הוא מעניש, מקלל ומסלק את א´ וב´ כי הוא חושש למקומו. חושש פן יהיה יום שבו א´ וב´ יעלו עליו ויחליפו אותו. המדען, ה´, הוא כמו מנהל גן חיות. הוא אומנם דואג לחיות אבל מונע מהם לחיות את חייהם כפי שהם צריכים ומסוגלים. הוא משתמש בהם לצרכיו האנוכיים ולא שם את צרכיהם לפניו. על כן, במשל הגן בעדן, הנבל, איננו הנחש אשמח לשמוע את דעותיכם לנושא

דעתי היא שצריך להיות אדיוט להאמין שנחש יכול לדבר.

שאדם נברא מעפר והאשה מצלע האדם.

בחירה חופשית

הקב"ה אסר על אדם וחוה לאכל מעץ הדעת ולמרות הכל איפשר להם לבחור ועל כך הם נענשו... אני משערת שאין לך עדיין ילדים

מישהו שמע על נחש האוכל עפר?

כל סיפור הבריאה מלא חורים כגבינה שוויצרית.

דעתי היא שצריך להיות אדיוט להאמין שנחש יכול לדבר.

שאדם נברא מעפר והאשה מצלע האדם.

מסכים - על כן ההתייחסות לסיפור כפי שהוא - משל

ניתחת יפה את הסיפור, מסקנה, אלוהים חושש מתחרות.

סיפור המדען ממש לא מקביל לסיפור הבריאה! השוואה קנטרנית!!!

אני לא רוצה להתיחס לפרשנותך את סיפור הבריאה אלא להקבלה בלבד. בעלי הוא מנכ"ל במפעל אשר בבעלותו יש לו מספר עובדים במחלקות שונות. כל עובד מקבל שכר עפ"י המדד במשק ואף יותר. כמו כן הם מקבלים הבראה ימי חופש ביטוח מנהלים וכו' מה שדורש החוק ואף יותר. האים עצם היותם עובדים אפילו המסורים בינהם מאפשר להם להכנס לישיבת הנהלה, לבדוק חשבוניות או לקחת ציוד הביתה? ואולי אני טועה ובעלי רשע מרושע שלא מאפשר להם לעשות במפעל כבשלהם?

ומה בעלך יעשה אם בנו יכנס לישיבת הנהלה, הוא יקלל אותו ?

הוא לא איפשר להם לבחור - את בכלל קראת את הסיפור?

הוא אסר עליהם לאכול את הפרי תחת איום במוות והם וענשו על ידו כי הם אכלו מן הפרי אין כאן שום עינין של בחירה. זה כמו שכלב "יודע" שאסור לו לאכול את העוף שעל השולחן אבל אחרי שהארוחה נגמרה קופץ על השולחן ואוכל את מה שנשאר. הבעלים שלו יעניש אותו כי הוא קפץ על השולחן אבל הכלב הוא כלב. כך בדיוק היו אדם וחוה, עוד שני יצורים חיים שלא ידעו להבדיל בין טוב ורע, עד שהנחש, שראה את הפוטנציאל שלהם, גרם להם לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע ואז אדם וחוה נהיו כמו אלוהים. אלוהים לא רצה שאדם וחוה יהיו כמוהו אלא רצה שהם יהיו נחותים מימנו, שימשיכו להיות כמו שאר החיות, אבל ברגע שהם אכלו מן הפרי וכמו ה' ידעו להבדיל בין טוב לרע ה' חשש שמע הם גם יאכלו מפרי עץ החיים ולכן לא רק שוא סלק אותם מהגן וקילל אותם אלא הציב שמירה גדול על עץ החים בגן כדי שהם לא יגיעו אליו. אני באמת מציע לך לפתוח ספר תורה ולקרוא את הסיפור ולא להסתמך על זיכרונך או אדפטציות כלשהן (כמו סרטי ילדים מצויירים)

גם לבחור באסור זה סוג של בחירה!

היתה להם אאפשרות לבחור ולא לאכול או למרוד ולאכול. ואתה באמת חושב שהנחש הוא הדמות החיובית המנסה לפקוח את עינהם? הנחש הוא קנטרן ומרדן(בדיוק כמו הסוגיה שהעלת) הוא רצה שהם יעברו על האיסור הוא לא רצה להאיר את עינהם! ואני בטוחה שעדיין אין לך ילדים!!!

או שאת באמת לא מבינה את הסיפור או שאת עושה את עצמך מאיזה סיבה לא ברורה

מה שלא יהיה אני בטוח ב-100% שאפילו לא טרחת לפתוח ספר תורה ולקרוא את הסיפור בעיון אלא את כותבת מתוך איזה תחושת זיכרון עמום או כי ראית איזה סרט מצוייר בנושא כמו שלפרה אין אפשרות לבחור,כמו של כלב אין אפשרות לבחור, כך גם לאדם וחוה לא היתה אפשרות לבחור. לפני שהם אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע הם היו כמו כל שאר החיות, רמת המודעות שלהם היתה כמו עוללים. האם לפעוט יש אפשרות לבחור? ברור שלא. את יכולה להגיד לו שזה אסור וזה מותר אבל הוא לא יבין אותך. לפי הכתוב בבראשית, ה' לא רצה שאדם וחוה ידעו להבדיל בין טוב לרע, לא רצה שיהיה להם מצפון, מוסר ואפשרות בחירה - ה' רצה משרתים צייטנים כמו כלב נאמן. הנחש ראה את הפוטנציאל שיש באדם וחוה, ריחם עליהם, עזר להם להגיע לרמת מודעות גבוהה יותר וברגע שה' גיל זאת, שא וחוה יודעים כעת להבדיל בין טוב ורע כמותו, הוא חשש שהם יאכלו מפרי עץ החיים ולכן סילק וקילל אותם והציב שמירה על העץ. תעשי טובה לכולנו, לפני שאת מגיבה שוב, אל תתעצלי, פתחי ספר תורה ותקראי בעיון את הסיםור, הוא ממש לא ארוך

דעתי היא שצריך להיות אדיוט להאמין שנחש יכול לדבר.

שאדם נברא מעפר והאשה מצלע האדם.

נכון.לכן צריך ביאור אחר.יותר אדיוטי הוא להאמין -ללא הוכחה-שמן החומר נוצרו חיים.

לכן למעלה מ 99% מהביולגים בעולם

מאמינים באבולוציה ולא מאמינים שאדם נוצר מעפר והעולם קיים ששת אלפים שנה. כנראה שהם אדיוטים, ורק אלו המכלים את ימיהם בביצה שנולדה ביו"ט או אורכו של איבר המין של תנא זה או אחר, הם החכמים.
עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חוזרים בשאלה
בחר
בחר