דיון על משל הגן בעדן

רובנו, אם לא כולנו, מכירים את משל הגן בעדן שמופיע בספר בראשית פרק ב´ ואילך. אבל לפי מה שאני הבחנתי, למרות שהרבה מאוד אנשים מכירים את הסיפור הם לא מדייקים בפרטיו וכתוצאה מכך ובעיקר כתוצאה של קריאה/צפייה/שמיעה של גירסאות מקוצרות/ערוכות של הסיפור לא מבינים את משמעותו ובעיקר את התפקיד של כל דמות ודמות בסיפור. למשל... אם תערכו סקר בו תשאלו אנשים אקראיים מי הנבל שבסיפור הגן בעדן צפוי שתקבלו כמעט תשובה גורפת שהנחש הוא הנבל. כי הנחש גרם לחוה לאכול מן ´התפוח´ והיא שיכנעה את אדם לאכול מימנו גם כן. השגיאה השנייה שהרבה אנשים עושים זה לומר בטעות כי הנחש שיכנע את חוה לאכול מן ´התפוח´ במקום פרי עץ הדעת טוב ורע(מקורה של שגיאה הוא בכך שלרוב במופעים, סרטים וספרים משתמשים בתפוח כדי לייצג את פרי עץ הדעת טוב ורע). הרבה אנשים גם שוכחים את שמו המלא של עץ הפרי, שהוא עץ הדעת טוב ורע ומכנים אות רק עץ הדעת. אבל נחזור רגע אחורה ונשאל את השאלה המתבקשת, האם הנחש באמת הוא נבל הסיפור? מי שקרא את בראשית ב´ בעיון יבחין כי הסיפור מסביר, באופן ברור, מדוע ה´ יוצר את אדם וחוה. ה´ מחליט לנטוע גן במקום ששמו עדן מקדם. עדן נמצא על כדה"א וניתן תיאור המיקום שלו. ה´ בורא אדם מעפר על מנת שיעבוד וישמור את הגן. ה´ מרשה לאדם לאכול מכל פירות עצי הגן פרט לפרי עץ הדעת טוב ורע ומזהיר/מאיים כי אם יאכל מימנו הוא ימות. ה´ לא רוצה שאדם יהיה לבד ורוצה שיהיה לו עזר כנגדו על כן יוצר ה´ את בעלי החיים השונים ואומר לאדם לתת להם שמות על מנת שכך יכיר אותם וימצא בינהם את עזר כנגדו. אדם לא מוצא בין החיות עזר כנגדו ולכן ה´ מפיל עליו תרדמת ומהצלע שלו יוצר אישה ואדם, כשהוא מתעורר, מרוצה. מצויין כי אדם ואשתו היו ערומים אבל הם לא התביישו במערומיהם ומצויין כי הנחש היה ערום (מלשון ערמומי - חכם) מכל החיות האחרות שיצר ה´. הנחש בא לאישה ושואל אותה מדוע שלא תאכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, האישה משיבה לו כי אז היא תמות. הנחש מסביר לה שהיא לא תמות אלא ברגע שתאכל מהפרי עיניה יפקחו והיא ואדם יהיו כמו אלוהים, יודעי טוב ורע. האישה (חוה) אכלה מן הפרי ונתנה גם לאדם. עיניהם נפקחו, הם ראו את מערומיהם והתביישו בכך ולכן הכינו בגדים. אדם ואישתו שמעו את קול ה´ מתהלך בגן בתוך עץ הגן והם התחבאו. ה´ שאל את אדם היכן הוא וכאשר זה השיב כי הוא מתחבא כי הוא ערום ה´ הבין כי הוא אכל מפרי עץ הדעת טוב ורע. אדם תירץ את מעשין בכך שזו היתה אישתו, שה´ יצר עבורו, שנתנה לו לאכול מהפרי והאישה אמרה שהנחש שיכנע אותה לאכול. ה´ מקלל ומעניש את הנחש, האישה ואת אדם. ה´ מבין כי כעת האדם כמוהו, יודע להבדיל בין טוב ורע ומפחד שהאדם יאכל מפרי עץ החיים ויחייה לעולם ולכן גירש את האדם ואישתו מן הגן והציב כרובים ואת להט החרב המתהפכת כדי לשמור על הדרך לעץ החיים. אז.. מה אנו למדים מן הסיפור? 1) הסיבה שה´ יצר את אדם היא כי הוא רצה שמישהו יטפל וישמור על הגן שה´ נטע בעדן. 2) ה´ יצר לאדם אישה שתהיה עזר כנגדו כי הוא לא רצה שאדם יהיה לבדו. 3) ה´ נהג לטייל בגן. 4) ה´ לא רצה שאדם ואישתו ידעו להבדיל בין טוב ורע (בדיוק כמו שאר החיות). למעשה ה´ לא ראה שום הבדל בין אדם לשאר בעלי החיים שיצר. ה´ אף קיווה שאדם ימצא עזר כנגדו מבין החיות השונות. 5) הנחש היה החכם מבין כל החיות שיצר ה´. הוא הבין כי אם חוה ואדם יאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, עיניהם יפקחו והם יכלו להבדיל בין טוב לרע (יהיה להם מצפון וע"י כך מוסר - תכונה יחודית לאנשים). 6) ה´ לא רוצה שאדם וחוה יפתחו מצפון וידעו את ההבדל בין טוב ורע ואף מאיים עליהם במוות באם יאכלו מן הפרי. 7) ברגע שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע ה´ מפחד שמע הם יאכלו גם מעץ החיים ויחיו לנצח (כמותו) ולכן מסלק אותם מן הגן ומונע מהם להגיע לעץ החיים. אז מי בדיוק הנבל של הסיפור? אלוהים מעוניין ולמעשה יצר את אדם כדי שיטפל וישמור על הגן שהוא נטע בעדן ורואה בו כעוד חיה מיצירותיו. למעשה אלוהים יצר את אדם כדי שיהיה משרתו ויעשה מה שאומרים לו בלי לשאול שאלות (צייטנות עיוורת). אלוהים אבל לא רשע מוחלט שכן הוא מספק תנאיי מחייה טובים לאדם ואף יוצר לו חברה כדי שאדם לא יהיה בודד. ה´ לא אהב את העובדה שמשרתיו, לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, נהיו מודעים לסביבתם ולעצמם ושרמת ההכרה והחשיבה שלהם כשלו ואף פחד שמע הם יאכלו מעץ החיים יחיו לנצח ולכן סילק אותם וקילל אותם - אבל לא הרג אותם. הנחש, מהיותו החכם מבין כל החיות שיצר ה´, ידע כי ה´ מעוניין כי אדם וחוה יהיו רק משרתיו ולא יממשו את הפוטנציאל שלהם. הוא רצה לעזור לשחרר את אדם וחוה מקיום סטמי ועזר להם לפקוח את עיניהם לעולם שמסביבם. אז, האם הנחש הוא הנבל שבסיפור? התשובה היא לא. הנחש לא עשה את אשר עשה מתוך רשעות, אלא הוא רצה לעזור לאדם וחוה. אז, האם ה´ הוא הנבל? ובכן, ה´ בהחלט לא רשע בסיפור אבל הוא אכן הנבל. כדי להסביר ולהמחיש זאת אספר שוב את המשל בצורה מודרנית: מדען ה´ יוצר גן בעדן ויוצר לו יצור א´ שיעבוד וישמור על הגן. המדען לא רוצה שא´ יהיה בודד ולכן יוצר לו כל מיני יצורים בתקווה שהוא ימצא עזר כנגדו אך א´ לא מוצא. לכן המדען לוקח חלק מ-א´ ויוצר את ב´ וא´ מאושר. המדען מסתובב בגן שיצר וממשיך את ניסוייו. אחד היצורים שלו, החכם ביותר שביניהם, מבין כי המדען מתעניין רק בעצמו ורצונותיו ומרחם על א´ וב´ שממשיכים לעבוד ולטפל בגן. לכן מחליט היצור החכם לעזור לא´ וב´ להתעלות מעל מצבם ולהיות מודעים לעולם כמו המדען אך כאשר המדען מגלה זאת הוא מעניש, מקלל ומסלק את א´ וב´ כי הוא חושש למקומו. חושש פן יהיה יום שבו א´ וב´ יעלו עליו ויחליפו אותו. המדען, ה´, הוא כמו מנהל גן חיות. הוא אומנם דואג לחיות אבל מונע מהם לחיות את חייהם כפי שהם צריכים ומסוגלים. הוא משתמש בהם לצרכיו האנוכיים ולא שם את צרכיהם לפניו. על כן, במשל הגן בעדן, הנבל, איננו הנחש אשמח לשמוע את דעותיכם לנושא

שאלה לי ?מהיכן ידעו או הבינו אדם וחוה מה זה רע או טוב ומה זה מוות לא איש מלבדם בעולם

לגבי עץ הדעת כתה הרש"ר הירש שלא כתוב שום דבר מיוחד על העץ הזה אלה ללמד את האדם שיש גבולות שאסור לו לעבור

תשובה לך

אדם וחוה לא הבינו מה זה רע וטוב אלא רק מה זה מותר ואסור. והם ידעו מה זה מוות (הפסק קיום) בדיוק כמו שפילים, דולפינים וחיות אחרות יודעות מה זה מוות). פרקים ב' וג' בבראשית מספרים היטב את טיבו של עת הדעת טוב ורע וכן מדוע ה' חשש מאוד מאדם וחוה לאחר שאכלו מפירותיו.

דיון על משל הגן בעדן

רובנו, אם לא כולנו, מכירים את משל הגן בעדן שמופיע בספר בראשית פרק ב´ ואילך. אבל לפי מה שאני הבחנתי, למרות שהרבה מאוד אנשים מכירים את הסיפור הם לא מדייקים בפרטיו וכתוצאה מכך ובעיקר כתוצאה של קריאה/צפייה/שמיעה של גירסאות מקוצרות/ערוכות של הסיפור לא מבינים את משמעותו ובעיקר את התפקיד של כל דמות ודמות בסיפור. למשל... אם תערכו סקר בו תשאלו אנשים אקראיים מי הנבל שבסיפור הגן בעדן צפוי שתקבלו כמעט תשובה גורפת שהנחש הוא הנבל. כי הנחש גרם לחוה לאכול מן ´התפוח´ והיא שיכנעה את אדם לאכול מימנו גם כן. השגיאה השנייה שהרבה אנשים עושים זה לומר בטעות כי הנחש שיכנע את חוה לאכול מן ´התפוח´ במקום פרי עץ הדעת טוב ורע(מקורה של שגיאה הוא בכך שלרוב במופעים, סרטים וספרים משתמשים בתפוח כדי לייצג את פרי עץ הדעת טוב ורע). הרבה אנשים גם שוכחים את שמו המלא של עץ הפרי, שהוא עץ הדעת טוב ורע ומכנים אות רק עץ הדעת. אבל נחזור רגע אחורה ונשאל את השאלה המתבקשת, האם הנחש באמת הוא נבל הסיפור? מי שקרא את בראשית ב´ בעיון יבחין כי הסיפור מסביר, באופן ברור, מדוע ה´ יוצר את אדם וחוה. ה´ מחליט לנטוע גן במקום ששמו עדן מקדם. עדן נמצא על כדה"א וניתן תיאור המיקום שלו. ה´ בורא אדם מעפר על מנת שיעבוד וישמור את הגן. ה´ מרשה לאדם לאכול מכל פירות עצי הגן פרט לפרי עץ הדעת טוב ורע ומזהיר/מאיים כי אם יאכל מימנו הוא ימות. ה´ לא רוצה שאדם יהיה לבד ורוצה שיהיה לו עזר כנגדו על כן יוצר ה´ את בעלי החיים השונים ואומר לאדם לתת להם שמות על מנת שכך יכיר אותם וימצא בינהם את עזר כנגדו. אדם לא מוצא בין החיות עזר כנגדו ולכן ה´ מפיל עליו תרדמת ומהצלע שלו יוצר אישה ואדם, כשהוא מתעורר, מרוצה. מצויין כי אדם ואשתו היו ערומים אבל הם לא התביישו במערומיהם ומצויין כי הנחש היה ערום (מלשון ערמומי - חכם) מכל החיות האחרות שיצר ה´. הנחש בא לאישה ושואל אותה מדוע שלא תאכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, האישה משיבה לו כי אז היא תמות. הנחש מסביר לה שהיא לא תמות אלא ברגע שתאכל מהפרי עיניה יפקחו והיא ואדם יהיו כמו אלוהים, יודעי טוב ורע. האישה (חוה) אכלה מן הפרי ונתנה גם לאדם. עיניהם נפקחו, הם ראו את מערומיהם והתביישו בכך ולכן הכינו בגדים. אדם ואישתו שמעו את קול ה´ מתהלך בגן בתוך עץ הגן והם התחבאו. ה´ שאל את אדם היכן הוא וכאשר זה השיב כי הוא מתחבא כי הוא ערום ה´ הבין כי הוא אכל מפרי עץ הדעת טוב ורע. אדם תירץ את מעשין בכך שזו היתה אישתו, שה´ יצר עבורו, שנתנה לו לאכול מהפרי והאישה אמרה שהנחש שיכנע אותה לאכול. ה´ מקלל ומעניש את הנחש, האישה ואת אדם. ה´ מבין כי כעת האדם כמוהו, יודע להבדיל בין טוב ורע ומפחד שהאדם יאכל מפרי עץ החיים ויחייה לעולם ולכן גירש את האדם ואישתו מן הגן והציב כרובים ואת להט החרב המתהפכת כדי לשמור על הדרך לעץ החיים. אז.. מה אנו למדים מן הסיפור? 1) הסיבה שה´ יצר את אדם היא כי הוא רצה שמישהו יטפל וישמור על הגן שה´ נטע בעדן. 2) ה´ יצר לאדם אישה שתהיה עזר כנגדו כי הוא לא רצה שאדם יהיה לבדו. 3) ה´ נהג לטייל בגן. 4) ה´ לא רצה שאדם ואישתו ידעו להבדיל בין טוב ורע (בדיוק כמו שאר החיות). למעשה ה´ לא ראה שום הבדל בין אדם לשאר בעלי החיים שיצר. ה´ אף קיווה שאדם ימצא עזר כנגדו מבין החיות השונות. 5) הנחש היה החכם מבין כל החיות שיצר ה´. הוא הבין כי אם חוה ואדם יאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, עיניהם יפקחו והם יכלו להבדיל בין טוב לרע (יהיה להם מצפון וע"י כך מוסר - תכונה יחודית לאנשים). 6) ה´ לא רוצה שאדם וחוה יפתחו מצפון וידעו את ההבדל בין טוב ורע ואף מאיים עליהם במוות באם יאכלו מן הפרי. 7) ברגע שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע ה´ מפחד שמע הם יאכלו גם מעץ החיים ויחיו לנצח (כמותו) ולכן מסלק אותם מן הגן ומונע מהם להגיע לעץ החיים. אז מי בדיוק הנבל של הסיפור? אלוהים מעוניין ולמעשה יצר את אדם כדי שיטפל וישמור על הגן שהוא נטע בעדן ורואה בו כעוד חיה מיצירותיו. למעשה אלוהים יצר את אדם כדי שיהיה משרתו ויעשה מה שאומרים לו בלי לשאול שאלות (צייטנות עיוורת). אלוהים אבל לא רשע מוחלט שכן הוא מספק תנאיי מחייה טובים לאדם ואף יוצר לו חברה כדי שאדם לא יהיה בודד. ה´ לא אהב את העובדה שמשרתיו, לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, נהיו מודעים לסביבתם ולעצמם ושרמת ההכרה והחשיבה שלהם כשלו ואף פחד שמע הם יאכלו מעץ החיים יחיו לנצח ולכן סילק אותם וקילל אותם - אבל לא הרג אותם. הנחש, מהיותו החכם מבין כל החיות שיצר ה´, ידע כי ה´ מעוניין כי אדם וחוה יהיו רק משרתיו ולא יממשו את הפוטנציאל שלהם. הוא רצה לעזור לשחרר את אדם וחוה מקיום סטמי ועזר להם לפקוח את עיניהם לעולם שמסביבם. אז, האם הנחש הוא הנבל שבסיפור? התשובה היא לא. הנחש לא עשה את אשר עשה מתוך רשעות, אלא הוא רצה לעזור לאדם וחוה. אז, האם ה´ הוא הנבל? ובכן, ה´ בהחלט לא רשע בסיפור אבל הוא אכן הנבל. כדי להסביר ולהמחיש זאת אספר שוב את המשל בצורה מודרנית: מדען ה´ יוצר גן בעדן ויוצר לו יצור א´ שיעבוד וישמור על הגן. המדען לא רוצה שא´ יהיה בודד ולכן יוצר לו כל מיני יצורים בתקווה שהוא ימצא עזר כנגדו אך א´ לא מוצא. לכן המדען לוקח חלק מ-א´ ויוצר את ב´ וא´ מאושר. המדען מסתובב בגן שיצר וממשיך את ניסוייו. אחד היצורים שלו, החכם ביותר שביניהם, מבין כי המדען מתעניין רק בעצמו ורצונותיו ומרחם על א´ וב´ שממשיכים לעבוד ולטפל בגן. לכן מחליט היצור החכם לעזור לא´ וב´ להתעלות מעל מצבם ולהיות מודעים לעולם כמו המדען אך כאשר המדען מגלה זאת הוא מעניש, מקלל ומסלק את א´ וב´ כי הוא חושש למקומו. חושש פן יהיה יום שבו א´ וב´ יעלו עליו ויחליפו אותו. המדען, ה´, הוא כמו מנהל גן חיות. הוא אומנם דואג לחיות אבל מונע מהם לחיות את חייהם כפי שהם צריכים ומסוגלים. הוא משתמש בהם לצרכיו האנוכיים ולא שם את צרכיהם לפניו. על כן, במשל הגן בעדן, הנבל, איננו הנחש אשמח לשמוע את דעותיכם לנושא

-אילו......

-אילו היה ניתן,לייחס לבורא, תכונות אנושיות, כגון:פחד,חשש, וכו'. הייתי אומרת,שיש לך 'ראש פוליטיקאי'.... עצתי לך! למד והעמק בדברי הרמב"ם: "אילו ידעתיו, הייתיו"! וחזור עם תשובה מנומקת. אם תצליח,בכלל, להבין את הרמב"ם. ואם את הרמב"ם, לא תבין. איך הינך מתיימר להבין את הבורא, בשכל אנושי מוגבל, בסדר,זמן ומקום???... חומר למחשבה! שבוע טוב ומבורך! צליל............

ניתן ועוד איך

התורה עצמה ושאר התנ"ך הם עדות ניצחת לתכונות והרגשות של אלוהים. אלוהים הוא אל קנאי, לא חכם במיוחד, בעל פחדים ורגשות. זה שאת מתעלמת במכוון מהכתוב בתנ"ך לא יעשה את דבריך נכונים אלא רק למטופשים. + לידיעתך, הרמב"ם היה בן אדם בשר ודם, לא אל בדמות אדם והוא עשה טעויות כמו כל בני האדם. אני מציע לך קודם כל להפסיק לחשוב שאת יודעת הכל ולגעור באחרים במיוחד כאשר הידע שלך בתנ"ך לוקה בחסר. שנית, שתקראי ותלמדי קצת על הרלב"ג ושלישית, לפני שאת מגיבה בכלל למישהו בידקתי הייטב את דבריו ואת הידע שלך כך לא תעשי צחוק מעצמך כמו שעשית כעת. דבריי היו מנומקים להפליא את כנראה או שמעולם לא קראת את הפרקים הנ"ל בעיון או שזיכרונך לוקה בחסר ואת צריכה ריענון דחוף. עדיף שלפני שתגיבי תקראי שוב את הפרקים כדי שלא תביכי את עצמך שוב ולהבא הגיבי באופן עינייני ולא באופן טיפשי ומתנשא.

-בחרת.....

-להגיב באופן בוטה. לגיטימי! אך אין זו אשמתי.ואין זו רמתי! לכן,בטרם אשיבך,ברובד העינייני,לתוכן דבריך. אשאלך: איך הינך מגדיר עצמך? - קראי/שומרוני/ דרדעי... או,בכלל לא יהודי?.... כי ישנן הנחיות ברורות,לגביי מתן תשובות.כגון: "כשם שמצוה לאמר,דבר הנשמע.כך מצוה לא לאמר,דבר שאינו נשמע"..... -ליל מנוחה שלו ורגוע! צליל...........

אין זה משנה כיצד אני מגדיר עצמי כי הדבר לא ישנה את האמת

הוא לא ישנה את הכתוב בתורה ובתנ"ך. והכינוי שלי מסביר בדיוק כיצד אני מגדיר עצמי - היומיניסט. הייתי יכול להיות סיני, הודי, צ'רקסי וזה עדיין לא היה משנה את העובדה כי לפי התורה ושאר התנ"ך לאלוהים יש תכונות ורגשות, כי אלוהים לא משלם ועושה טעויות, כי אלוהים לא יודע הכל ואף נוקט בצעדים טיפשיים, כי לאלוהים יש צורה והרשימה עוד ארוכה.... אגב, אני הגבתי לך בדיוק בטון כפי שאת הגבת אליי, יחס גורר יחס. אם את מתייחסת אלי בצורה מסויימת אל תצפי שאני אתייחס אליך בצורה שונה.

היי חבר'ה!

נראה לי שאנחנו חייבים, במיוחד בפורום הזה, להימנע מביטויים תוקפניים. אין להם מקום בחיים בכלל, ובפורום זה במיוחד. אני בוחרת להתייחס לזה כי ראיתי דיאלוגים מאוד בוטים בהודעות קודמות, הרבה יותר בוטים מזה, והדבר מאוד צרם לי. לגיטימי שלכל אחד תהיה העמדה שלו, ולגיטימי להתווכח ולדון - יש כאן אנשים ברמה מאוד גבוהה שכיף לשמוע את דעתם, לדון, להתפלפל ולהתווכח איתם - אבל בואו נעשה את זה בנועם, בחייאת.. לגבי הנקודה שהעלית - היא מאוד מעניינת. מעניין להסתכל על דברים אחרת. האם אני מסכימה או לא? קצת קשה לי להאניש את הקב"ה, אבל אין ספק שהרעיון והפרשנות שלך שלך העלו לי נקודה שלא חשבתי עליה, ואני מאוד אוהבת לחשוב לפעמים קצת אחרת... שנמשיך לאתגר אחד את השני, לדון, להתווכח, להסכים ולא להסכים - אבל הכי חשוב לעשות את זה בסבבה ובלי לתקוף:)

מיצטרף!

אך פעמים שאיך אומרים? עולים לך על כל הפאזה. ו..וואלה. לפעמים צריכים להיתמתן. ולו במעט למען האפקט! בגלל זה הפסקתי כמעט להגיב! אינשאללהה וכבר יבוא משיח. ויגלה את הקץ וימהיר גאולתינו. והאמת תצא לאור. ולא נזדקק לפורומים שכאלה. משום שהאמת תרצד לנו מול העיניים! וכל עם ישראל יחזור בתשובה ובאחדות אמיתית, ויאמר דיי לצרותינו! וקרן ישראל תרום. וקרני הרשעים הגויים תיגדענה,אלה ששונאי ישראל! ויגלה כבוד מלכות ה' עלינו במהרה! אמן!!!

איך אתה מצטרף דניאל?

הרי שוב בדבריך אתה מגדף מי שלא הולך בדרך שלך ואני חוזר שלך הדרך שלך איננה שלי הדרך שלך רבים לה ויפה הדבר הדרך שלי רבים בה גם מדוע לא תבין זאת? לא כל אחד מאמין גאולה ולא כל אחד רוצה להתפלל ולקיים אורךחיים כשלך אתה מסוגל להבין זאת? אתה מסוגל להבין שאינך מורם מעם משום דרך אמונתך? אתה מסוגל להבין שאין לך זכות להלבין ולשפוט אחר? רק לשופט מותר לא לך וזאת על פי כלדין אנו חיים במדינה חילונית וחןק חילוני עם סטטוס קוו דתי מתי אתה ושכמוך תלמדו לכבד זאת? יוס

דיון על משל הגן בעדן

רובנו, אם לא כולנו, מכירים את משל הגן בעדן שמופיע בספר בראשית פרק ב´ ואילך. אבל לפי מה שאני הבחנתי, למרות שהרבה מאוד אנשים מכירים את הסיפור הם לא מדייקים בפרטיו וכתוצאה מכך ובעיקר כתוצאה של קריאה/צפייה/שמיעה של גירסאות מקוצרות/ערוכות של הסיפור לא מבינים את משמעותו ובעיקר את התפקיד של כל דמות ודמות בסיפור. למשל... אם תערכו סקר בו תשאלו אנשים אקראיים מי הנבל שבסיפור הגן בעדן צפוי שתקבלו כמעט תשובה גורפת שהנחש הוא הנבל. כי הנחש גרם לחוה לאכול מן ´התפוח´ והיא שיכנעה את אדם לאכול מימנו גם כן. השגיאה השנייה שהרבה אנשים עושים זה לומר בטעות כי הנחש שיכנע את חוה לאכול מן ´התפוח´ במקום פרי עץ הדעת טוב ורע(מקורה של שגיאה הוא בכך שלרוב במופעים, סרטים וספרים משתמשים בתפוח כדי לייצג את פרי עץ הדעת טוב ורע). הרבה אנשים גם שוכחים את שמו המלא של עץ הפרי, שהוא עץ הדעת טוב ורע ומכנים אות רק עץ הדעת. אבל נחזור רגע אחורה ונשאל את השאלה המתבקשת, האם הנחש באמת הוא נבל הסיפור? מי שקרא את בראשית ב´ בעיון יבחין כי הסיפור מסביר, באופן ברור, מדוע ה´ יוצר את אדם וחוה. ה´ מחליט לנטוע גן במקום ששמו עדן מקדם. עדן נמצא על כדה"א וניתן תיאור המיקום שלו. ה´ בורא אדם מעפר על מנת שיעבוד וישמור את הגן. ה´ מרשה לאדם לאכול מכל פירות עצי הגן פרט לפרי עץ הדעת טוב ורע ומזהיר/מאיים כי אם יאכל מימנו הוא ימות. ה´ לא רוצה שאדם יהיה לבד ורוצה שיהיה לו עזר כנגדו על כן יוצר ה´ את בעלי החיים השונים ואומר לאדם לתת להם שמות על מנת שכך יכיר אותם וימצא בינהם את עזר כנגדו. אדם לא מוצא בין החיות עזר כנגדו ולכן ה´ מפיל עליו תרדמת ומהצלע שלו יוצר אישה ואדם, כשהוא מתעורר, מרוצה. מצויין כי אדם ואשתו היו ערומים אבל הם לא התביישו במערומיהם ומצויין כי הנחש היה ערום (מלשון ערמומי - חכם) מכל החיות האחרות שיצר ה´. הנחש בא לאישה ושואל אותה מדוע שלא תאכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, האישה משיבה לו כי אז היא תמות. הנחש מסביר לה שהיא לא תמות אלא ברגע שתאכל מהפרי עיניה יפקחו והיא ואדם יהיו כמו אלוהים, יודעי טוב ורע. האישה (חוה) אכלה מן הפרי ונתנה גם לאדם. עיניהם נפקחו, הם ראו את מערומיהם והתביישו בכך ולכן הכינו בגדים. אדם ואישתו שמעו את קול ה´ מתהלך בגן בתוך עץ הגן והם התחבאו. ה´ שאל את אדם היכן הוא וכאשר זה השיב כי הוא מתחבא כי הוא ערום ה´ הבין כי הוא אכל מפרי עץ הדעת טוב ורע. אדם תירץ את מעשין בכך שזו היתה אישתו, שה´ יצר עבורו, שנתנה לו לאכול מהפרי והאישה אמרה שהנחש שיכנע אותה לאכול. ה´ מקלל ומעניש את הנחש, האישה ואת אדם. ה´ מבין כי כעת האדם כמוהו, יודע להבדיל בין טוב ורע ומפחד שהאדם יאכל מפרי עץ החיים ויחייה לעולם ולכן גירש את האדם ואישתו מן הגן והציב כרובים ואת להט החרב המתהפכת כדי לשמור על הדרך לעץ החיים. אז.. מה אנו למדים מן הסיפור? 1) הסיבה שה´ יצר את אדם היא כי הוא רצה שמישהו יטפל וישמור על הגן שה´ נטע בעדן. 2) ה´ יצר לאדם אישה שתהיה עזר כנגדו כי הוא לא רצה שאדם יהיה לבדו. 3) ה´ נהג לטייל בגן. 4) ה´ לא רצה שאדם ואישתו ידעו להבדיל בין טוב ורע (בדיוק כמו שאר החיות). למעשה ה´ לא ראה שום הבדל בין אדם לשאר בעלי החיים שיצר. ה´ אף קיווה שאדם ימצא עזר כנגדו מבין החיות השונות. 5) הנחש היה החכם מבין כל החיות שיצר ה´. הוא הבין כי אם חוה ואדם יאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, עיניהם יפקחו והם יכלו להבדיל בין טוב לרע (יהיה להם מצפון וע"י כך מוסר - תכונה יחודית לאנשים). 6) ה´ לא רוצה שאדם וחוה יפתחו מצפון וידעו את ההבדל בין טוב ורע ואף מאיים עליהם במוות באם יאכלו מן הפרי. 7) ברגע שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע ה´ מפחד שמע הם יאכלו גם מעץ החיים ויחיו לנצח (כמותו) ולכן מסלק אותם מן הגן ומונע מהם להגיע לעץ החיים. אז מי בדיוק הנבל של הסיפור? אלוהים מעוניין ולמעשה יצר את אדם כדי שיטפל וישמור על הגן שהוא נטע בעדן ורואה בו כעוד חיה מיצירותיו. למעשה אלוהים יצר את אדם כדי שיהיה משרתו ויעשה מה שאומרים לו בלי לשאול שאלות (צייטנות עיוורת). אלוהים אבל לא רשע מוחלט שכן הוא מספק תנאיי מחייה טובים לאדם ואף יוצר לו חברה כדי שאדם לא יהיה בודד. ה´ לא אהב את העובדה שמשרתיו, לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע, נהיו מודעים לסביבתם ולעצמם ושרמת ההכרה והחשיבה שלהם כשלו ואף פחד שמע הם יאכלו מעץ החיים יחיו לנצח ולכן סילק אותם וקילל אותם - אבל לא הרג אותם. הנחש, מהיותו החכם מבין כל החיות שיצר ה´, ידע כי ה´ מעוניין כי אדם וחוה יהיו רק משרתיו ולא יממשו את הפוטנציאל שלהם. הוא רצה לעזור לשחרר את אדם וחוה מקיום סטמי ועזר להם לפקוח את עיניהם לעולם שמסביבם. אז, האם הנחש הוא הנבל שבסיפור? התשובה היא לא. הנחש לא עשה את אשר עשה מתוך רשעות, אלא הוא רצה לעזור לאדם וחוה. אז, האם ה´ הוא הנבל? ובכן, ה´ בהחלט לא רשע בסיפור אבל הוא אכן הנבל. כדי להסביר ולהמחיש זאת אספר שוב את המשל בצורה מודרנית: מדען ה´ יוצר גן בעדן ויוצר לו יצור א´ שיעבוד וישמור על הגן. המדען לא רוצה שא´ יהיה בודד ולכן יוצר לו כל מיני יצורים בתקווה שהוא ימצא עזר כנגדו אך א´ לא מוצא. לכן המדען לוקח חלק מ-א´ ויוצר את ב´ וא´ מאושר. המדען מסתובב בגן שיצר וממשיך את ניסוייו. אחד היצורים שלו, החכם ביותר שביניהם, מבין כי המדען מתעניין רק בעצמו ורצונותיו ומרחם על א´ וב´ שממשיכים לעבוד ולטפל בגן. לכן מחליט היצור החכם לעזור לא´ וב´ להתעלות מעל מצבם ולהיות מודעים לעולם כמו המדען אך כאשר המדען מגלה זאת הוא מעניש, מקלל ומסלק את א´ וב´ כי הוא חושש למקומו. חושש פן יהיה יום שבו א´ וב´ יעלו עליו ויחליפו אותו. המדען, ה´, הוא כמו מנהל גן חיות. הוא אומנם דואג לחיות אבל מונע מהם לחיות את חייהם כפי שהם צריכים ומסוגלים. הוא משתמש בהם לצרכיו האנוכיים ולא שם את צרכיהם לפניו. על כן, במשל הגן בעדן, הנבל, איננו הנחש אשמח לשמוע את דעותיכם לנושא

סיפור המדען ממש לא מקביל לסיפור הבריאה! השוואה קנטרנית!!!

אני לא רוצה להתיחס לפרשנותך את סיפור הבריאה אלא להקבלה בלבד. בעלי הוא מנכ"ל במפעל אשר בבעלותו יש לו מספר עובדים במחלקות שונות. כל עובד מקבל שכר עפ"י המדד במשק ואף יותר. כמו כן הם מקבלים הבראה ימי חופש ביטוח מנהלים וכו' מה שדורש החוק ואף יותר. האים עצם היותם עובדים אפילו המסורים בינהם מאפשר להם להכנס לישיבת הנהלה, לבדוק חשבוניות או לקחת ציוד הביתה? ואולי אני טועה ובעלי רשע מרושע שלא מאפשר להם לעשות במפעל כבשלהם?

תשובה לך

אדם וחוה לא הבינו מה זה רע וטוב אלא רק מה זה מותר ואסור. והם ידעו מה זה מוות (הפסק קיום) בדיוק כמו שפילים, דולפינים וחיות אחרות יודעות מה זה מוות). פרקים ב' וג' בבראשית מספרים היטב את טיבו של עת הדעת טוב ורע וכן מדוע ה' חשש מאוד מאדם וחוה לאחר שאכלו מפירותיו.

לפי רוב הפרשנים לא ידעו ולא הבינו יש כאן שאלה של עולם הניסתר

סיפור המדען ממש לא מקביל לסיפור הבריאה! השוואה קנטרנית!!!

אני לא רוצה להתיחס לפרשנותך את סיפור הבריאה אלא להקבלה בלבד. בעלי הוא מנכ"ל במפעל אשר בבעלותו יש לו מספר עובדים במחלקות שונות. כל עובד מקבל שכר עפ"י המדד במשק ואף יותר. כמו כן הם מקבלים הבראה ימי חופש ביטוח מנהלים וכו' מה שדורש החוק ואף יותר. האים עצם היותם עובדים אפילו המסורים בינהם מאפשר להם להכנס לישיבת הנהלה, לבדוק חשבוניות או לקחת ציוד הביתה? ואולי אני טועה ובעלי רשע מרושע שלא מאפשר להם לעשות במפעל כבשלהם?

אני לא אמרתי שאלוהים הוא רשע מרושע

ואף ציינתי זאת בבירור בדבריי אני אמרתי כי בסיפור אלוהים הוא הנבל, לא הנחש. ההקבלה שאת עשית היא שגויה כי היא לא תואמת כלל את הסיפור בבראשית, זה כמו שתנסי להשוות בין עורב למכונת כתיבה. אם בכל זאת ננסה איכשהו להקביל את משל הגן בעדן לדבריך יתקבל הדבר הבא: "בעלך" מקים מפעל ושוכר עובדים. הוא מעוניין שהעובדים יעשו את מה שהוא אומר ונותן לכל אחד מהם תחום אחריות (עבודה לעשות) אבל לא מאציל להם סמכויות, אלא הם עושים אך ורק את מה שהוא אומר להם. בתמורה לעבודתם הוא נותן להם שכר וזמני מנוחה. בעלך אוסר על עובדים לקרוא את המדריך שמסביר כיצד יש לתפעל את הכלים במפעל תחת איום במוות. הסיבה שהוא אוסר על עובדים לקרוא את המדריך היא מכיון שהוא חושש שכאשר הם יקראו אותו הם יתחילו לחשוב בכוחות עצמם, להבין את העסק ולהקים עסק מתחרה לשלו. "בעלך" לא מעוניין במתחרים ולכן מנסה למנוע מעובדיו לצבור ידע שאותו הם צריכים כדי שיום אחד הם יפסיקו להיות עובדים (עבדים) ויקימו עסק משל עצמם (עצמאיים - אדונים לעצמם). בעלך אינו רשע שכן הוא אכן דואג לעובדיו אבל הוא הנבל בסיפור כי הוא מונע מעובדיו להתקדם הלאה. מקווה שכעת הדברים ברורים לך יותר

ואגב, השוואה שלי את משל הגן בעדן למדען היא נכונה

היות ושני הסיפורים מקבילים לחלוטין בפרטייהם ובמסר שלהם. את יכול לראות זאת גם אם תנסי להשוות בין גירסת המפעל שלך לגירסת המפעל המתוקנת רשמתי. צשווי בין שני הסיפורים לכתוב בראשית ותראי כי הגירסה שלך סוטה ולא מקבילה לכתוב בראשית בעוד שהגירסה השנייה (המתוקנת) כן. ואין לדבר שום קשר למסר שנילמד, השוואה בסיסית בין הסיפורים מראה זאת בבירור.

לפי רוב הפרשנים לא ידעו ולא הבינו יש כאן שאלה של עולם הניסתר


אין שם דבר בכתוב שתומך בדבריך

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חוזרים בשאלה
בחר
בחר