אויש למה אני לא כתבתי את זה...? קנאת סופרים תרבה דעת... מסכימה עם כל מילה

חוזרת לקרוא שוב. תודה לך טל

אני אכן מציע לך לחזור ולקרוא. אני מקווה שהפעם הציניות השתלטה בך ...

שום ציניות. בהחלט התחברתי והסכמתי עם כל מילה. זיהיתי בגרות והבנה של תהליכים.

אבל זו אני, זה לגמרי לא מחייב אותך...

יש פתרון פשוט יותר לפראנויה

אולי ועדת שניט תהפוך מהועדה לענייני כדורי שינה לועדה לבחינת חלוקת האחריות ההורית לאחר גירושין ? הרי מסקנות ברורות המגובות בחקיקה כבר לפני שנה וחצי יכלו למנוע בכלל את השאלה שנשאלה. אני חושב טל שההשפעה שלך יכלה להיות הרבה משמעותית מאשר לכתוב תגובה שמאשימה שוב את הקורבנות.

יש היבט אחד מעודד בהיטפלות שלך לוועדת שניט - לפחות הפסקת את ההיטפלות לביטול חזקת הגיל הרך

מה שלא יהיה בוועדת שניט, ואני לא חופשי להגיד את מה שאני רוצה בעניין, יסייע לאב הזה לצאת מבית בשקט. אם יש משהו שאני מאשים את "הקורבנות" כהגדרתך, זה בהתקרבנות. שזו אגב תופעה מוכרת בקרב פעילות פמיניסטיות. אני אגב לא מאשים את האבות הלוחמים בשום דבר. כמו קורבנות אונס, קורבנות שואה או משפחות שכולות, אי אפשר להאשים אותם בכלום. אני רק מנסה למנוע מאב נוסף להפוך להיות אב לוחם. כמו שעדיף לא להיות קורבן אונס, קורבן שואה או משפחה שכולה, ככה עדיף לא להיות אב לוחם. אם תרימו את האף רגע מעיסוק אובססיבי במיסכנות של הגברים, תראו שיש עוד מסכנים פה. למשל הילדים. וכן, גם האימהות שלהם. כולם מסכנים פה. המערכת הקיימת גורמת לאומללות של כולם. והאומללות הזו נגרמת על ידי האומללים עצמם. כמו בקרבות גלדיאטורים, המערכת משליכה אותנו לזירה ואומרת לנו - יאללה, תילחמו. וכל מי שהגיב פה, להוציא אותך, הוא אחד הגלדיאטורים. רק שהוא לא מכיר בזה. בעיניו האשה היא התגלמות כל הרוע והניצחון הוא היעד הנכסף שבעקבותיו הכל יהיה רק טוב. אז זהו, שהאשה היא רק עוד גלדיאטור בזירה. והניצחון פירושו שרידה עד הקרב הבא. תנו לאב הזה את הסיכוי לחיים נורמליים. תנו לו לצאת מהזירה כשהוא עוד יכול. אין סיכוי שבעולם שהאם תנתק נער בן 17 מאביו, ולכן גם ילד בן 10 היא לא תצליח. מה גם שהסיכוי שהיא תרצה בכך אינו גדול. תנסו לחשוב מחוץ לקופסה. לשבור את כללי המשחק ההרסניים האלה, שנמשכים שנים על שנים והורסים את החיים לכל מי שמעורב בזה.
מנהל הפורום
1000+

נתק כזה מהמציאות כבר מזמן לא נכתב פה ....

אם האימא תחליט שהילד בן ה 10 לא ילון בבית אביו ולא יפגוש את אביו מעבר לשעות שנוחות לאימא ואולי לא נוחות לילד ולאבא אז לא יעזור לאבא כלום. וחבל שטל מתנגד גם לפרופ' ריצארד גארדנר - זהו בדיוק הגיל לניכור הורי. האם טל עשה קואליציה עם פרופ' סמדר לביא ? ובודאי המלצות וועדת שניט לא יועילו במאום ובכך אני מסכים עם גיא... אבל מה איכפת לטל לפגוע בעוד כמה ילדים אומללים רק כדיי להגיד שהוא השיג הישג בוועדת שניט ? הישג ? למי ? השימוש הציני שטל וטליה עושים בילדים בכדיי לקדם אינטרסים זרים לא רק שהפך את וועדת שניט לפרסה, אלה הוא גם יהפוך את המשך הסאגה העצובה הזו לפארסה מתמשכת... המלצות וועדת שניט יש להן מטרה אחת והיא לסיים את עבודת הוועדה מבלי לפגוע באינטרסים הצרים מאוד של חבריה....לכן הציפיה של שיה להמלצות נראית לי קצת מוגזמת....

שום ציניות. בהחלט התחברתי והסכמתי עם כל מילה. זיהיתי בגרות והבנה של תהליכים.

אבל זו אני, זה לגמרי לא מחייב אותך...

בקיצור, עברתי אצלך מבחן בגרות ...

מנהל הפורום
1000+

התאמצתי ולא הצלחתי. התואלי בטובך להסביר להדיוט כמוני על אילו "תהליכים"

זיהית "בגרות והבנה"? האם את מתכוונת לויתור על זכויות יסוד = "בגרות והבנה"? האם את מתכוונת לניתוק מרצון מילדים = "בגרות והבנה"? האם את מתכוונת לבחירה להמתין למערכת המשפט שתואיל בטובה להעניק לאב את זכותו לקשר עם ילדיו, זאת כאשר ישנה ברירה = "בגרות והבנה"? יום טוב

אני אנסה

"הכל או לא כלום" "לא לוותר" "היא לא תשבור אותנו" "אני לא אצא פראייר". זה הצד של האובססיה . "היא תנתק אותי מהילדים" "היא רק רוצה להתנקם בי" "היא תיקח לי את כל הרכוש" זה הצד של הפארנויה. הצרה היא, שמהצד שלה זה נראה אותו דבר בדיוק. הטיעונים אמנם שונים מילולית, אבל הרגשות זהים - אובססיה ופארנויה. זו הסיבה שיש ילדים אומללים במאבקים עם קונפליקט גבוה. בשביל קונפליקט גבוה צריך שניים. ולמרבה האבסורד, מדובר בשניים שמשוכנעים שלא הם הבעיה אלא אך ורק האקס שלהם. הנה, פה זה נבחן. האם האבא המסור והאחראי הזה עומד להיכנס לשנים של מאבקים חונקי גרון ותולשי ביצים/ביציות מול האקסית שלו לעתיד, או שהוא משתחרר מהאובססיה ומתגבר על הפארנויה האם הוא ימשיך בחייו עם בת זוגו החדשה, ילדים חדשים וקשר בריא וטוב עם שני ילדים הראשונים, או שהוא ימשיך להטלטל בין תקווה לייאוש, בין זעם קדוש לתבוסתנות מרירה? האם הוא יצטרף להפגנות שלכם עם עמודי תליה לפמיניסטיות, או שהוא ישקם את חייו וימשיך הלאה בגו זקוף ובלי תסביכים. פה זה נבחן. זאת הנקודה. תחשבו לאן העצות שלכם מובילות אותו. להעתק של החיים שלכם, שממוקדים כל כולם בדבר אחד: אכלו לי שתו לי ולא סיפרו לי. למען האמת, בקריאה שלישית לא מצאתי עדויות ל: ויתור על זכויות יסוד. לא מצאתי עדויות לכוונה לניתוק מרצון מילדים. לא מצעתי שום מקום שבו יכולת לומר "משתמע" ש...... מה זה אומר? ואיך מזג האוויר אצלך?

לב - ב"הבל פיך" הצדקת את עקשות האב.....

הרי שני הורים חמורים והורסים לעצמם ולילידהם את החיים - על ככה כולם מסכימים. אך בתשובתך לא העליית אפילו ברמז את האפשרות שהאם תפסיק עם הפרנויה, תוותר, שהאישה תעזוב את הבית, תלד ילדים חדשים ותשמור על קשר בריא עם הישנים.... את דורשת מהגבר לספוג הכל, לקחת אחריות על כל העולם, לבלוע את כל הצפרדעים ולצאת גבר....ולהיות אחראי גם על הטירוף של האישה. למה ?

עליתו ונפילתו של עקרון השיוויון

מובן מאליו שהאב יצא מהבית, מובן מאליו שהאב לא ישאר עם ילדיו (חס וחלילה שהוא הוא יהא המשמורן), מובן מאליו שהאב יצא מהבית ובכך יפסיד את קניינו - דמי השימוש להם הוא זכאי מין הצדק ומן הדין, מובן מאליו שהאב נתון או עלול להיחשף לגחמותיה של האם, מובן מאליו שהאב "יביט קדימה אל פני העתיד" ויבנה לו משפחה חדשה תוך זניחת הקיימת. מי שלא חווה לעולם לא יבין הפלייה מיגדרית במיטבה

בכלל לא מובן מאליו

אבל - גדול - השואלת טענה שהגבר מעוניין לצאת. שיצא!!! שלא יאפשר לאישה לסחוט אותו בגחמותיה. אם האב מעוניין לעזוב, הילדים (מה לעשות) ישארו בבית שלהם. ירון - לא מבינה מה העניין - מה חשבת שגירושים זה פקניק??? "מגניב"??? "שמחה וצהלה"??? לא!!! ויש לזה השלכות - על כולם. על האם, על האב על הילדים!!! על כולם. למה לא שמעת על מקרים שאשה עוזבת אחריה את כל הרכוש??? רק רוצה גט - ולהעזב לנפשה??? אני שמעתי!!!! וגם האשה נשארת מאחור "להביט אל פני העתיד"... לעמוד ולאסוף את שארית החיים, כל הבנייה המשותפת, התוכניות, התקוות - התנפצו!!!! מעניין איך גבר נאור מגיע למצב של ראייה כל כך צרה, לנקודה בחיים של "שותים את דמנו" מפלים אותנו - ואף אחד לא רואה.... ואת זה בדיוק כתב טל ברגישות וראייה תבונתית. ירון, אני מתפלאה לפעמים מתגובות מנותקות שלך... אני מקווה שזה לא אמיתי ה"תחושות" ההפלתיות שאתה מציג. תתעודד, החיים בשום אופן לא שחורים כפי שאתה מציג אותם. מאז בריאת המטבע - יש לו שני צדדים

לב - ב"הבל פיך" הצדקת את עקשות האב.....

הרי שני הורים חמורים והורסים לעצמם ולילידהם את החיים - על ככה כולם מסכימים. אך בתשובתך לא העליית אפילו ברמז את האפשרות שהאם תפסיק עם הפרנויה, תוותר, שהאישה תעזוב את הבית, תלד ילדים חדשים ותשמור על קשר בריא עם הישנים.... את דורשת מהגבר לספוג הכל, לקחת אחריות על כל העולם, לבלוע את כל הצפרדעים ולצאת גבר....ולהיות אחראי גם על הטירוף של האישה. למה ?

בכלל לא, אני טוענת שמי שיוזם את המהלך שייקח על עצמו את מירב האחריות והתוצאות.

אין ספק שמדובר על החלטה קשה מנשוא, וכי קיים קושי ועובר זמן רב עד שמוציאים החלטה כזו לפועל - אבל מי שיזם עליו לשאת ברוב הקושי הכאב התוצאות של המעשה. ככה זה אצל המבוגרים.

עוד משהו, אם היתה זו אשה ששואלת האם לצאת לפני הסכם הייתי אומרת לה כן רק לא לסבול

עליתו ונפילתו של עקרון השיוויון

מובן מאליו שהאב יצא מהבית, מובן מאליו שהאב לא ישאר עם ילדיו (חס וחלילה שהוא הוא יהא המשמורן), מובן מאליו שהאב יצא מהבית ובכך יפסיד את קניינו - דמי השימוש להם הוא זכאי מין הצדק ומן הדין, מובן מאליו שהאב נתון או עלול להיחשף לגחמותיה של האם, מובן מאליו שהאב "יביט קדימה אל פני העתיד" ויבנה לו משפחה חדשה תוך זניחת הקיימת. מי שלא חווה לעולם לא יבין הפלייה מיגדרית במיטבה

בכלל לא מובן מאליו

אבל - גדול - השואלת טענה שהגבר מעוניין לצאת. שיצא!!! שלא יאפשר לאישה לסחוט אותו בגחמותיה. אם האב מעוניין לעזוב, הילדים (מה לעשות) ישארו בבית שלהם. ירון - לא מבינה מה העניין - מה חשבת שגירושים זה פקניק??? "מגניב"??? "שמחה וצהלה"??? לא!!! ויש לזה השלכות - על כולם. על האם, על האב על הילדים!!! על כולם. למה לא שמעת על מקרים שאשה עוזבת אחריה את כל הרכוש??? רק רוצה גט - ולהעזב לנפשה??? אני שמעתי!!!! וגם האשה נשארת מאחור "להביט אל פני העתיד"... לעמוד ולאסוף את שארית החיים, כל הבנייה המשותפת, התוכניות, התקוות - התנפצו!!!! מעניין איך גבר נאור מגיע למצב של ראייה כל כך צרה, לנקודה בחיים של "שותים את דמנו" מפלים אותנו - ואף אחד לא רואה.... ואת זה בדיוק כתב טל ברגישות וראייה תבונתית. ירון, אני מתפלאה לפעמים מתגובות מנותקות שלך... אני מקווה שזה לא אמיתי ה"תחושות" ההפלתיות שאתה מציג. תתעודד, החיים בשום אופן לא שחורים כפי שאתה מציג אותם. מאז בריאת המטבע - יש לו שני צדדים

אי דיוק גדול....

אני שמעתי על נשים שעזבו הכל ולקחו איתם את הילדים, גם כסף ומיטלטלין, ומהר מאוד מיהרו לתקוע לאבא מזונות מוטרפים כנקמה... אבל אם האבא עוזב ? אז הוא מאניק שזנח את משפחתו ואם ייקח את ילדיו יבואו שוטרים בלילה להחזירם לאימם.. בחייך לב72, ניסית פעם להיות אובייקטיבית ? ראית באיזו קלות קיצצו לאבי ילדייך את הסדרי הראיה ? סתם.... אני חושב שהסבל של אותו אבא הוא בגלל אבות כמו טל, שמלזלים באבות שרוצים להיות חלק מחיי ילידהם, הבעיה היא שמצפים מאבות לנהוג כמו טל ולזנוח את ילדיו בכדיי לעשות אחרים במקומם.. מה קרה ? הם מתו ? למה אחרים במקומם ? אריות הורגים את ילדי הלביאה בכדיי לעשות אחרים במקומם.. האם גם לזה טל יטיף לנו ?

עליתו ונפילתו של עקרון השיוויון

מובן מאליו שהאב יצא מהבית, מובן מאליו שהאב לא ישאר עם ילדיו (חס וחלילה שהוא הוא יהא המשמורן), מובן מאליו שהאב יצא מהבית ובכך יפסיד את קניינו - דמי השימוש להם הוא זכאי מין הצדק ומן הדין, מובן מאליו שהאב נתון או עלול להיחשף לגחמותיה של האם, מובן מאליו שהאב "יביט קדימה אל פני העתיד" ויבנה לו משפחה חדשה תוך זניחת הקיימת. מי שלא חווה לעולם לא יבין הפלייה מיגדרית במיטבה

ברוך הבא לפורום ירון

קודם כל, תמיד טוב לשמוע דיעות רעננות. שנית, אני מתרשם שאתה מכיר כבר את חלק מהגולשים כאן ואפילו "סוחב" מערכות יחסים איתם, אז נא להכניס את האחרים לתמונה, כשזה רלוונטי. ושלישית, אנחנו כנראה מחזיקים בדעות שונות לגבי הנושא. אבל בוא נשים את נקודת ההסכמה של כולנו כאן, מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה, מבעלי כרומוזומים XX ועד בעלי כרומוזומים XY: צריך לעשות הכל, אבל הכל, כדי שהילדים יהיו בקשר מצויין, קרוב, חם, תומך, יציב, מתמשך, עם שני הוריהם. זו מהותה של ההורות המשותפת, בנישואים ובגירושים. אחרי שאמרנו את זה (ומקווה שהסכמנו על זה), נותר לראות איך משיגים את זה במקרה דנן. אפשרות אחת היא ששני ההורים ימשיכו לגור באותו בית. יכול להיות שיש עוד אפשרויות?
מנהל הפורום
1000+
עבור לעמוד
, , , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הורות משותפת
בחר
בחר