האישה ואמא ומה שבינהם

אני אוהב את אישתי מאוד עד שהיא כמובן אפשהו מקנאה שהיחס עם אמא שלי יותר חשוב מכל דבר.תמיד אמרו לי שהתחתנתי עם אישה שדומה מאוד באופי לאמא שלי..הן אוהבות את אותם דברים בערך וכמובן אמא שלי שלטנית ואני יודע כי היא הייתה כזאת מאז ומתמיד..היא ניקתה בשבילי וכל כמה שעות הינו מדברים זה המשיך ככה גם אחרי החתונה כמובן שלאישתי זה הפריע כי כל דבר הייתי מספר חשבתי שזה נורמלי.בכל אופן הקשר מאוד הדוק עם אמא שלי שאפילו לקניון היא מציעה להצטרך או להגיע לבקר בלי הזמנה כמובן שאישתי כועסת..אבל לידה היא מתנהגת כרגיל כאילו כלום לא קרה.היה מקרה ביום שבת האחרון שרציתי לצאת עם אישתי להליכה כבר התארגנו וירדנו למטה וכמובן אמא התקשרה להגיד שהיא כמעט בחניה.לא הייתה בררה אלה לעלות לארח אותה. אישתי אישה טובה שמכבדת בכל מצב איך כמובן שומרת את הכעס בבטן אני יודע שאין מצב שהיא תתפרץ על אמא כי את כל הכעס היא מוציא עלי.וכמובן אני לא יודע מה לעשות במצב הזה אני מביין את אישתי וגם את אמא שלי כמובן שהיא מתנהגת רק איתי ככה ולא עם שאר האחים היא אומרת שהם מתקשרים אליה כל יום ואני אפשהו מתרחק. מה עלי לעשות?איך אני פותר את זה?

אשתך באמת טובה

מידי ואילו אמא שלך קצת מגזימה... לדעתי אתה צריך לשוחח עם אמא שלך בעדינות ולהסביר לה מה באמת מפריע לאשתך בהתנהלות שלה.. של אמא שלך...

ואגב.. גם לשמור דברים

בבטן לאורך זמן זה לא מומלץ... כי בסופו של דבר יגיע הפיצוץ הגדול וחבל...

האישה ואמא ומה שבינהם

אני אוהב את אישתי מאוד עד שהיא כמובן אפשהו מקנאה שהיחס עם אמא שלי יותר חשוב מכל דבר.תמיד אמרו לי שהתחתנתי עם אישה שדומה מאוד באופי לאמא שלי..הן אוהבות את אותם דברים בערך וכמובן אמא שלי שלטנית ואני יודע כי היא הייתה כזאת מאז ומתמיד..היא ניקתה בשבילי וכל כמה שעות הינו מדברים זה המשיך ככה גם אחרי החתונה כמובן שלאישתי זה הפריע כי כל דבר הייתי מספר חשבתי שזה נורמלי.בכל אופן הקשר מאוד הדוק עם אמא שלי שאפילו לקניון היא מציעה להצטרך או להגיע לבקר בלי הזמנה כמובן שאישתי כועסת..אבל לידה היא מתנהגת כרגיל כאילו כלום לא קרה.היה מקרה ביום שבת האחרון שרציתי לצאת עם אישתי להליכה כבר התארגנו וירדנו למטה וכמובן אמא התקשרה להגיד שהיא כמעט בחניה.לא הייתה בררה אלה לעלות לארח אותה. אישתי אישה טובה שמכבדת בכל מצב איך כמובן שומרת את הכעס בבטן אני יודע שאין מצב שהיא תתפרץ על אמא כי את כל הכעס היא מוציא עלי.וכמובן אני לא יודע מה לעשות במצב הזה אני מביין את אישתי וגם את אמא שלי כמובן שהיא מתנהגת רק איתי ככה ולא עם שאר האחים היא אומרת שהם מתקשרים אליה כל יום ואני אפשהו מתרחק. מה עלי לעשות?איך אני פותר את זה?

לא הבנתי מה אתה רוצה לפתור?

שאשתך לא תקנא באמך? אשתך לא מקנאת בכלל. היא כועסת, בצדק, שבגלל שלך אין גבולות מול אמך, גם היא סובלת, כבת זוגך, מחוסר הגבולות שלך. הורים ללא ספק צריך לכבד. צריך גם להיות איתם בקשר חם, להתעניין בהם ולעזור להם כשהם צריכים עזרה. מה שלא צריך בשום אופן זה להפוך אותם לשותפים שלך לחיים! השותפה שלך לחיים היא אשתך. אתה התבלבלת ואתה חושב שיש לך שתי שותפות לחיים, ושאחת (האישה) מקנאת בשניה (האמא). אבל זו טעות חמורה מאוד מצידך. טעות כזו מרוקנת מתוכן את מושג הנישואין. שאמך לא תתערב ולא תבוא בלי הזמנה? אתה לא נשמע לי מעוניין בזה, ואמך בוודאי שלא מעוניינת. אמך לא תשנה את התנהגותה כל זמן שלא תאלץ אותה לעשות זאת, ואתה, כאמור, לא מתכוון לעשות זאת. לכן אני לא מבין מה אתה רוצה להשיג.

אתה צריך לדבר עם אמך

קודם כל שלא תבוא בהפתעה תסביר לה אולי תכננתם לצאת או במקרה שהזכרת לצאת להליכה או חברים צריכים להגיע אליכם.היא צריכה להבין שעכשיו אתה נשוי ואם היא רוצה לבוא לבקר שתתקשר ותבדוק אם זה בסדר מבחינתכם.אולי אתם בכלל לא בבית. הורים זה דבר מאוד חשוב וצריך לכבדם אך תהיה קשוב לצרכי אישתך ולרצונותיה כמובן שהיא לא תקבע לך מתי אתה מדבר עם אמך.

ואגב.. גם לשמור דברים

בבטן לאורך זמן זה לא מומלץ... כי בסופו של דבר יגיע הפיצוץ הגדול וחבל...

ומה קורה שאמא אומרת שהיא רק רוצה להיות מעורבת

דיברתי עם אישתי ואמרתי לה שאני הולך לדבר עם אמא שלי כמובן שאישתי אמרה לי להיות עדיין איתה.רק שאמא שלי שזה בא מצד אישתי והיא הכניסה לי מילים לפה..אמי אמרה שזכות להגיע כשהיא באזור וכשהיא מעוניינת לבקר את הנכדה היא יכולה להגיע.ואם אנחנו לא מעונינים זאת הבעיה שלנו אני ממש לא מבין את אמא שלי נראה שהיא מאוד נפגעה למרות שהשיחה הייתה בהתחלה מאוד נחמדה..וכבר יומיים שהיא מתקשרת ומחפסת מה להגיד וכל שיחה נימשכת יותר משעה אני יודע שהיא מגזימה אבל אני לא יכול לסנן אותה..היא כועסת אפילו ואמרה שבטח אנחנו נצטרך אותה כדי שתעשה בביסיטר לילדה וזה מתי שנחמד לנו מה עושים עכשיו?ואיך מסדרים את העניין עם אמא ואישתי?

כל שיחה עם אמא למעלה משעה

אלוהים ישמור איזה מסכן אתה ואיזה אמא יש לך ואיזה מזל יש לך שאני לא אשתך

אין דבר כזה "רק"..........

מעורבת במה? בחיים שלך ושל אשתך? בבית שלכם? בהחלטות שאתם מקבלים? באופן שאתם מתנהלים? לא אתה צריך ללמוד להפריד בין החיים שלך/שלכם לבין החיים של אמא שלך. וכמו שאומרים החבר'ה הצעירים - שתמצא לה חיים. אתה נותן לאמא שלך לחיות את החיים שלך. ואתה לא צריך לסדר שום דבר בין אמא שלך לבין אשתך. אתה צריך להבין החיים שלך הם עם אשתך. היא השותפה שלך לחיים ואתה מחוייב בראש וראשונה לחייך איתה ולמשפחתך הצעירה. ואמא שלך צריכה להבין את זה, חד וחלק, ואתה חייב להיפטר מהמצפון המייסר אותך שלא בצדק. נפגעה? חבל אבל החיים זה לא פיקניק והיא צריכה לדעת את זה. היא רוצה לשלוט, עליך, על זמנך, על חייך ועל ניהולם. היא רוצה להיות במקום הראשון אצלך. ולאשתך זה לא מתאים, ובצדק רב. היא בהחלט יכולה להגיע לבקר את הנכדה, מי כמוני מבינה זאת, אבל בתיאום מראש והיא חייבת להבין שיש לכם חיים ותכניות משלכם ואין שום סיבה שתבטלו אותן גם אם היא הגיעה מבלי ליידע אתכם, ואם היא לא מבינה זאת - זו הבעיה שלה ולא שלכם. כמובן שאין שום סיבה להיות אגרסיבי, ואם היא הגיעה ללא הודעה מראש ושיבשה לכם תכנית יש בהחלט מקום לומר לה בעדינות אך באופן שאינו משתמע שהתכוונתם לעשות משהו אחר ולהבא בבקשה שתתקשר ותתאם את בואה כדי שלא יהיו אי הבנות/שיבושים מסוג זה. ואם היא תיעלב- לא נעים אבל לא נורא. ואני אומרת את זה מהמקום של סבתא וחמות, שמכבדת מאד את חייהם של בנה וכלתה ואוהבת מאד את נכדתה. המעורבות היא באהבה ללא תנאי. לא בכפייה ובנסיון לשלוט על חיי הבן והכלה והנכדה. ואתה בהחלט יכול לסנן אותה ולהסביר לה בעדינות אבל בנחרצות שיש גבול אפילו שהיא אמך. ואם לא עוזר - לערב את אבא, ולהסביר לו שדי, אבל אי אפשר להשתלט ככה על חייך. וגם אם היא תתרגז ותיעלב ותיסגר ותסתתר - לטווח הארוך עדיף עכשיו מאשר אחר כך.

האישה ואמא ומה שבינהם

אני אוהב את אישתי מאוד עד שהיא כמובן אפשהו מקנאה שהיחס עם אמא שלי יותר חשוב מכל דבר.תמיד אמרו לי שהתחתנתי עם אישה שדומה מאוד באופי לאמא שלי..הן אוהבות את אותם דברים בערך וכמובן אמא שלי שלטנית ואני יודע כי היא הייתה כזאת מאז ומתמיד..היא ניקתה בשבילי וכל כמה שעות הינו מדברים זה המשיך ככה גם אחרי החתונה כמובן שלאישתי זה הפריע כי כל דבר הייתי מספר חשבתי שזה נורמלי.בכל אופן הקשר מאוד הדוק עם אמא שלי שאפילו לקניון היא מציעה להצטרך או להגיע לבקר בלי הזמנה כמובן שאישתי כועסת..אבל לידה היא מתנהגת כרגיל כאילו כלום לא קרה.היה מקרה ביום שבת האחרון שרציתי לצאת עם אישתי להליכה כבר התארגנו וירדנו למטה וכמובן אמא התקשרה להגיד שהיא כמעט בחניה.לא הייתה בררה אלה לעלות לארח אותה. אישתי אישה טובה שמכבדת בכל מצב איך כמובן שומרת את הכעס בבטן אני יודע שאין מצב שהיא תתפרץ על אמא כי את כל הכעס היא מוציא עלי.וכמובן אני לא יודע מה לעשות במצב הזה אני מביין את אישתי וגם את אמא שלי כמובן שהיא מתנהגת רק איתי ככה ולא עם שאר האחים היא אומרת שהם מתקשרים אליה כל יום ואני אפשהו מתרחק. מה עלי לעשות?איך אני פותר את זה?

ועכשיו ראיתי שהבעיה היא שלך ולא של אמא שלך.........

אתה רוצה לרקוד על כל החתונות. להנות מחיי נישואין ולהמשיך להיות הילד של אמא. ואשתך יותר מצודקת בכעסה עליך. היא רצתה להתחתן עם גבר עצמאי ולא עם ילד מפונק ותלותי. אשתך מלאך. ואם אתה רוצה להמשיך לשמור עליה, אני מציעה לך להפסיק להבין את אמא שלך ולהתחיל להפנים שאתה צריך להתבגר ולעמוד על רגליך שלך. להעמיד לאמא שלך גבולות ולהבהיר לה באופן נחרץ וחד משמעי שדי המצב השתנה אחרת - יכול מאד להיות שתישאר עם אמא שלך כי אשתך בשלב מסויים תמצה את העונג הזה ותגיע למסקנה שמגיע לה אחרת, ועדיין היא תיחשב לקדושה על האיפוק והסובלנות שהיא מגלה.

כל שיחה עם אמא למעלה משעה

אלוהים ישמור איזה מסכן אתה ואיזה אמא יש לך ואיזה מזל יש לך שאני לא אשתך

אמא ואישתי

ככל שהימים חולפים המצב רק מחמיר אמא שלי הגיע לבית שלי והאשימה את אישתי בכל המצב כמובן לעיני הילדים ואבא שלי ישב בספה בשקט.אישתי דיברה ממש יפה ובנעימות ואמרה שאם היא הגיע להרים את הקול ועוד ליד הילדים שתיתפוס את הרגלים ושתילך.כמובן אמא שלי אמרה שזכותה להיות שם וזה הבית של הבן שלה.האמת שעמדתי אבל לא יכולתי לסלק את אמא שלי..אישתי ראתה את זה והלכה עם הילדים לבית של חברה מאוד טובה וכמובן שהיא לא הייתה מוכנה לחזור עד שאמא שלי תתקשר להגיד סליחה.אמא שלי לא מוכנה אפילו להרים את הטלפון ואומרת שאישתי אשמה ואישתי לא מוכנה לסלוח לי שלא סילקתי את אמא שלי עכשיו אני במצב שאישתי לא מוכנה לדבר איתי עד שאמא שלי תתקשר אליה ותבטיח לא להגיע לבית בשום אופן אפילו לא לבביסיטר היא לא רוצה שום קשר איתה... ממש לא נעים ואני לא יודע מה לעשות למרות שניסיתי להסביר לאישתי שאמא שלי יותר מידי שלטנית ואין מצב שהיא תתקשר מה אני עושה הלאה תודה מראש שחר

אני לא יודעת אם אתה אמיתי.........

או אם הספור שלך אמיתי כי זה פשוט נשמע מופרך. בהנחה שהכל אמיתי מה שאתה צריך לעשות זה: לומר לאמא שלך חד משמעית שאו שהיא תכבד את אשתך ואת הבחירה שלך ותתחיל להתנהג בהתאם או שתתכבד ותשב בביתה כי את היחס הזה לאשתך אתה לא מוכן לספוג. ללכת לחברה ולהתחנן בפני אשתך שתחזור כי אתה אהבל חסר חוט שדרה אבל מבטיח לנסות לגדל אחד. האפשרות האחרת שפתוחה בפניך היא להמשיך להסביר לאשתך שאמא שלך שתלטנית ואתה רכיכה וללכת להמשיך לגור עם אמא שלך. עכשיו תראה, אני בטוחה שאתה חושב שאני סתם נהנית להעליב אותך אבל לא. אני פשוט רוצה שתבין שאין לך יותר מידי אופציות כי הבעיה שלך פשוטה והיא בעיקרה החלטה. עם מי אתה רוצה לחיות ואיך אתה רוצה לחיות. עם המשפחה שאתה בונה קרי אשתך וילדיך או מתחת לסינור של אמא. זו החלטה פשוטה. הביצוע אולי יותר מסובך אבל אתה עוד לא שם כי עוד לא החלטת איך ועם מי אתה רוצה לחיות.

אתה מאפן כמו אבא שלך שישב על הספה בשקט

אתה לא שווה את אשתך היא בסוף תתגרש ממך ואז תמצא איזה פרחה שתסכים לריב עם אמא שלך כמו שהיא רגילה, בקול רם ולהתנהג בברבריות. אתה באמת כזה אדם חלש ? לא הגיע הזמן להעמיד את אמא שלך במקום ואתה יודע מה לא היא צריכה להתנצל בפני אשתך אתה צריך אתה זה שהסכמת להתנהגות של אמא שלך יכולת לא להסכים. כמה זמן תשאר אדם חלש דבוק לסינור של אמא ?

אני לא יודעת אם אתה אמיתי.........

או אם הספור שלך אמיתי כי זה פשוט נשמע מופרך. בהנחה שהכל אמיתי מה שאתה צריך לעשות זה: לומר לאמא שלך חד משמעית שאו שהיא תכבד את אשתך ואת הבחירה שלך ותתחיל להתנהג בהתאם או שתתכבד ותשב בביתה כי את היחס הזה לאשתך אתה לא מוכן לספוג. ללכת לחברה ולהתחנן בפני אשתך שתחזור כי אתה אהבל חסר חוט שדרה אבל מבטיח לנסות לגדל אחד. האפשרות האחרת שפתוחה בפניך היא להמשיך להסביר לאשתך שאמא שלך שתלטנית ואתה רכיכה וללכת להמשיך לגור עם אמא שלך. עכשיו תראה, אני בטוחה שאתה חושב שאני סתם נהנית להעליב אותך אבל לא. אני פשוט רוצה שתבין שאין לך יותר מידי אופציות כי הבעיה שלך פשוטה והיא בעיקרה החלטה. עם מי אתה רוצה לחיות ואיך אתה רוצה לחיות. עם המשפחה שאתה בונה קרי אשתך וילדיך או מתחת לסינור של אמא. זו החלטה פשוטה. הביצוע אולי יותר מסובך אבל אתה עוד לא שם כי עוד לא החלטת איך ועם מי אתה רוצה לחיות.

באמת נשמע מופרך

אמא ואישתי

ככל שהימים חולפים המצב רק מחמיר אמא שלי הגיע לבית שלי והאשימה את אישתי בכל המצב כמובן לעיני הילדים ואבא שלי ישב בספה בשקט.אישתי דיברה ממש יפה ובנעימות ואמרה שאם היא הגיע להרים את הקול ועוד ליד הילדים שתיתפוס את הרגלים ושתילך.כמובן אמא שלי אמרה שזכותה להיות שם וזה הבית של הבן שלה.האמת שעמדתי אבל לא יכולתי לסלק את אמא שלי..אישתי ראתה את זה והלכה עם הילדים לבית של חברה מאוד טובה וכמובן שהיא לא הייתה מוכנה לחזור עד שאמא שלי תתקשר להגיד סליחה.אמא שלי לא מוכנה אפילו להרים את הטלפון ואומרת שאישתי אשמה ואישתי לא מוכנה לסלוח לי שלא סילקתי את אמא שלי עכשיו אני במצב שאישתי לא מוכנה לדבר איתי עד שאמא שלי תתקשר אליה ותבטיח לא להגיע לבית בשום אופן אפילו לא לבביסיטר היא לא רוצה שום קשר איתה... ממש לא נעים ואני לא יודע מה לעשות למרות שניסיתי להסביר לאישתי שאמא שלי יותר מידי שלטנית ואין מצב שהיא תתקשר מה אני עושה הלאה תודה מראש שחר

כנראה שירשת את הגנים של אביך.וחבל

מה פתאום היא מרשה לעצמה לדבר כך בבית שהוא לא שלה? יש לה מזל שלא אני התחתנתי איתך.

וואלה בדיוק מה שאני אמרתי לו

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
זוגיות ונישואין
בחר
בחר