לא שיר, סיפור

חורג ממנהגי, במקום שיר סיפור קצר ועצוב על אהבה צעירה ואסורה

 

היא הייתה הרבה יותר יפה ממנו, עם שיער חום כמו שקיעתה של החמה

עיניים ירוקות כאזמרגד, חיוך שמרגיע את המלחמות שבתוכו

גוון עורה כאדמה פורייה, וקולה מלטף כקטיפה

שניהם היו צעירים, היא מבוגרת מעט ממנו

והוא רומנטיקן וחכם, שלידה היה מתנהג כמו אידיוט מושלם

מחייך ללא סוף, רק ממבט בענייה הנצחיות

שוב הם הזוג המושלם בפגישת ערב ברחובות העיר הכמעט קיצית

כמו מבוגרים, מבלים על חוף הים הקיצי בערב שישי

נער המעלית הצעיר שהעריץ את נסיכת הפרברים הענייה

כמו באגדה, מתגלגלים בן החולות הלבנים לצד כיסאות מקופלים

מתלטפים ומתנשקים, עושים אהבה וחולמים על כשיהיו מבוגרים

לחיות יחד באי בודד, הוא יקטוף את הפירות והיא תשתזף על החול הלבן

מחובקים חולמים ומאוהבים לנצח

צלצול הטלפון הנייד צועק ומעיר אותם מהחלום

היא עונה, זה אביה בצידו השני של הקו, "אני כאן, בואי מיד" הוא פוקד

עוד סיפור עתיק, כמו רומיאו ויוליה, גם אותו אביה לא אוהב

מעולם לא רצה שהיא תצא איתו, ילד פנימייה מוזר

מתחמק מהשינה לחלון חדרה, לחבק אותה עד לאור ראשון

אביה מחכה לבתו שתמיד הייתה העושר שלו, פרס להציג מול המשפחה

והיא הנערה שהוא לא היה מסוגל להגיד לה לא

מפחד שהיא תבין כמה הוא מיותר בחייה

מנסה לפצות על הזמן האבוד שהיא גדלה והוא לא לצידה

אחרי שיצר משפחה מתפרקת, ואישה מוכה

לא יודע איך להביע אהבה, אז הוא פוקד

היא קמה מיד, מתלבשת במהירות, נותנת נשיקה לבחיר ליבה הצעיר

ובורחת מעבר לאופק חומות חוף הים, נכנסת למכונית אביה

וכך הוא נשאר עומד על החול, בודד, מחייך שזכה בזאת הנערה

הוא מסיים עוד יום עבודה במלון, לסחוב מזוודות ואוכל לאנשים ממדינות זרות

נשכב במיטה הרחבה בחדרו, מנסה שוב לחייג אליה והיא לא עונה

זמן מוזר דופק השעון, חולף ונעלם עוד יום, עוד משמרת והיא שוב לא עונה

מעולם לא אהב לצלצל לביתה, אבל עכשיו חנוק מגעגוע אין ברירה

כבר עברו יומיים והוא לא שמע את קולה הענוג

מחייג את המספר חושש ממענה אביה, ומצדו השני של הקו קול זר עונה

"שלום אפשר לדבר עם ...?" הוא שואל בחשש

"מי זה?" הקול בצידו השני של הקו שואל

"זה חבר שלה" הוא עונה מסתקרן ממהות השאלה

"רגע" הקול הזר נעלם, והוא ממתין לשמוע את קולה של אותה אהובה

"הלו, מי זה?" קולו המוכר של אחיה הגדול שואל

"זה אני..." הוא עונה, "איפה ...?" הוא שואל בתמיהה

"תקשיב ... הייתה בתאונה לפני יומיים עם אבא, והיא נהרגה"

הוא נשבר, ליבו נחתם, קיומו נעלם

אותו נער מאותו יום מבוגר.

טריסטן-

תביא חיבוק!!!

לא יכולת להזהיר אותי להכין את הממחטה קודם???????????????

שולחת לך מכאן - את מעט הכוחות שעוד נותרו לי. . .

 

ריסקת אותי על הבוקר....

תעשי מקום מירי לחיבוק קבוצתי

אחחחחחחחחחחח

איזה מזל שיש לי שתי ידיים. .

בואו!

אחד מכל צד. .

קורע לב...emo_12.png

אותו נער מאותו יום מבוגר..

אך אסור לוותר, אלא להלחם 

על קיומו, שלא ייעלם

emo_91.png חייך לעולם והחיים יחייכו לך בחזרה emo_91.png

תודה,

ולא לדאוג חברים, מחר סיפור מרטיב חם ולח

אין כמו לספר חוויות מהחיים לאנשים זרים

 

חיבוק ענק.

מה שלא הורג אותנו מחשל ומחזק אותנו.

 

ווואלה אחי הפלת אותי

חזק !!!!

מציאותי מאוד

עצוב שכך

"אם תירצו אין זו אגדה "

מחכה לסיפור החם שהבטחת...

שלך לעולמים..emo_50.png

מחכה לסיפור החם שהבטחת...

את מוזמנת להתחמם לבנתיים מהסיפור שלי

http://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=3095&t=14656290

טריסטן ! כישרון מוסתר שכמוך !!!

שאפו ! איפה החבאת את הכשרון שלך ? ...... שחרר את הכישרון עוד קצת .....

בהחלט מגיע לך חיבוק קבוצתי ....מזל שלמירי יש רק 2 ידיים .....

" אנשים הפסיקו לשחק לא מכיוון שהזדקנו, אלא הזדקנו מכיוון שהפסיקו לשחק "

עצוב, מאוד כשרוני

יום טוב לכולםemo_01.png

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר