כשמתחילים עם גבר נשוי  זה מצב די צפוי אני היתי במצב דומה ...האשה בבית היא תרוץ מצוין כשנמאס ממך כפי שהוא צריך גיוון מאשתו הוא לא יהפוך אותך לעוד אשתו אלא ..ימשיך הלאה לריגוש הבאה בתור.....וחוזר חלילה  בהצלחה  הזמן יעשה את שלו

שלום שבורת לב

אני מזדהה איתך מאוד ... אני עוד התחלתי קשר כששנינו נשואים ואני החלטתי להתגרש

הוא נשאר נשוי .. והקשר ממשיך

אך לאחרונה מאוד קשה לי עם פירורי האהבה האלה .. לא מצליח לצאת מהבית .. אם בא לי להתקשר אני לא יכולה

אני אישה מחוזרת מאוד ... אבל דוחה הצעות כי "נאמנה" לו

אבל כבר קשה לי עם הבדידות בשבתות ... צריכה אותו איתי לידי שלי !!!!

אז כדי להבין אם יש לנו בכלל עתיד .. כמה שקשה לו עם אישתו לדבריו

ביקשתי ממנו שיגיד לי לא ללכת עם אחרים ... שרוצה אותי רק שלו ...

הוא אמר לי שלא רוצה שאהיה רק שלו ....

זה הרג אותי כמוך .... אישה מאוהבת שאהובה אומר לך ללכת עם אחרים

אז חייבים להמשיך !!!!

ואת חייבת להמשיך !!!!!

כואב ויכאב עוד הרבה זמן .... בוכה כל הזמן

אבל את לא יכולה להתפשר על פעם ב ....

ואם באמת היו רוצים אותנו .... הם היו עוזבים לא ????

אז כמו שהרוב פה כותב - ובצדק - זה רק גיוון בשבילו ... יציאה מהבית

לי זה היה נוח כשהייתי עוד נשואה ... אבל עכשיו זה לא מספיק

ולדעתי גם לך לא מספיק ..

אז תמשיכי לאהוב אותו כן .... ולהתגעגע ... ולבכות

אבל את חייבת להמשיך !!!

לדעתי חחחחemo_02.png

 

שלום לכולם, היות ויש פורום מיוחד למקרים אלו אני משערת שזה קורה וקרה לעוד אנשים רבים. מקווה שלא תישפטו אותי לרעה.

אז ככה:

אני בשנות ה - 30 לחיי, גרושה כ 5 שנים ואם לילד. לפני כשנה רשמתי את הילד שלי לחוג שהוא ביקש. לאחר שדיברתי עם אחד מחברי ההנהלה לבקשת הנחה , החלטתי לרשום אותו. כפעמיים דיברתי עם אותו חבר הנהלה ואז התגלגלו הענניינים לכך שהוא ביקש חברות בפייסבוק ופעם אחת הגעתי אליו למשרד לקפה,...לא דייט מיוחד או משהו.

התחלנו לדבר על כך שאני גרושה ועל הקשיים שיש לי עם הגארוש והוא מצידו סיפר לי כמה רע לו עם אשתו ושהוא גם מת להתגרש.

התחלנו להתכתב ולדבר בטלפון כמה פעמים, הוא היה ג'נטלמן אמיתי, הוא היה עובד בלילות אז גם בלילה, מחוץ לבית הוא הייה מתקשר והיינו מדברים שעות, על הכל....

בהתחלה היה לי ברור שאני לא נכנסת איתו לשום מערכת יחסים, מבחינתי קשר רומנטי עם גבר נשוי היה מחוץ לתחום שלי, הקו האדום שלי, תמיד הייתי מסתכלת על קשר כזה כאסור, כהרס עצמי כעמידה במקום .....

ובאמת בהתחלה התחמקתי מלהיפגש איתו, אם הייתי קובעת איתו לבסוף הייתי מבטלת מהר, לא נפגשתי איתו ולא הזמנתי אותו אלי הביתה בשום אופן בכל מיני אמתלות... ווגם אמרתי לו זאת, שזה לא בריא לי ולא לו אבל הוא המשיך לחזר ולחזר ולחזר....לבסוף החלטתי להיענות לחיזוריו, הוא נתן לי הרשה שהרבה זמן לא הרגשתי. החלטתי לשים הכל בצד ו"ליהנות". התחלתי לומר לעצמי: מה איכפת לי להינות איתו? גם אם הוא נשוי? הרי כרגע אני לא רוצה מישהו רציני, ובאמת, הייתה תקופה חלשה בחיי באותה תקופנה שרציתי שקט אחרי כמה קשרים לא יוצלחים, חשבתי שקשר כזה, ללא מחוייבות לא ידרוש ממני המון אבל יתן לי המון...וכך קרה באמת: התחלנו כקשר שטחי ביותר, דיברנו המון,  נפגשו כמעט כל יום קרוב להבית שלי או במקום העבודה לקפה, הוא היה  בא לבקר אותי המון בעבודה, נפגשנו לצהריים ביחד, הוא היה משתף אותי בכל מה שעובר עליו ביום יום, החל מהעבודה שלו וכלה במה שקורה לו בבית....וגם לי היה טוב לשתף אותו, אני מאוד מחזיקה ממנו כבן אדם פיקח, חכם ובוגר (הוא גם יותר מבוגר ממני ב - 10 שנים) עם חכמת חיים מדהימה.

גם התפקיד שלו הרשים אותי, מודה! כעבור חודש, לאחר מעט לחץ מצידו הכנסתי אותו אלי הביתה והתחיל סקס. הוא אמר לי "אני התאבהתי בך, כבר מרגיש שאני אוהב אותך, אני יודע שאת מנסה להתרחק ולא אוהבת אותי אבל אני יודע שזה יבוא".

התחלנו לקיים יחסים הכי מדהים שיש, נהננו מכל רגע נתון של ביחד, היה לנו לילה ספציפי אחד בשבוע שהיינו נפגשים, גם התאפשר לנו בגלל אופי העבוה שלו כך שאשתו לא חשדה בו בתחילה כי זה לא יוצא דופן שהוא יוצאט בלילות. הסקס היה מדהים, וככה התאהבתי בו יותר ויותר, מבחינתי הוא ב אדם מדהים כשלעצמו. כמה פעמים גם יצאו מחוץ לעיר ליום כיף , שנינו לקחנו חופש והיינו לבדנו.

הקשר  נמשך כך כחצי שנה. עד שיום אחד שמתי לב שהוא הוריד מינון, ברמה מאוד בולטת הן בסמס והן בשיחות. ישבנו לדבר ולבדוק מה העניין, לא יכטול להיות שכל הרגשות נעלמו בן רגע והוא סיפר לי שאשתו חושדת בו כבר כמה זמן וזה רק ענין של זמן עד שהיא תעלה עלינו. החלטנו להתרחק. אני גם הגעתי למסקנה שקשר כזה מספק אותי רגעית ובלדל אבל עתיד אין לי איתו ולכן לשנינו הסידור של להיפרד התאיים.....ניסוניו להיפרד אבל לללא הצתלחה, היה לי רע ביותר, עצוב ואז הרגשתי כמה אני מאוהבת בבן אדם הזה!! אבל לאיזמתךי חזרה, אחרי כשבועיים הוא התקשר כי הצתגעגע, לא  יכול בלעדי ואז שוב, חרנו לקשר אינטנסיבי, שכבנו, נפגשנו....

אבל הורשה ההרגשה שהוא לא שלי והתחילו להיות לי חסרים מאוד גדולים כגון: הוא הפסיק לומר לי כמה הוא אוהב אותי, ירדו מאוד הפגישות, לא הביא לי מתנות, גם לא בחגים וגם לא ביום הולדת, הסמסים ירדו פלאים ןוכך גם הטלפונים....הרגשצתי שאני ממש רודפת אחריו בלי כל כל תגובות חמות ממנו.

עד היום - במשך כ - 4 חודשים אני מרגישה שאני רודפת אחריו ומשפילה את עצמי בכך שאני כל הזמן אומרת לו כמה אני אוהבת אותו ומרגישה כמו "מתחננת": ליחס ממנו. הוא טוען שכלום לא השתנה אצלו, הוא עדין אוהב אותי מאוד אפילו ולא רוצה לפגוע בי. שהוא בתקופת משבר גדול שעליו אגב הוא סיפר לי, אכן זה סיפור רציני ומטריד אבל לא חשבתי שאהיה לו למטרד עד כדי כך שאני ימיותרת לו בתקופה הזו של חייו.... אני לא מפסיקה לבכות בגללו, כל דבר שהוא עושה עם אשתו או מספר לי שקנה לה, הביא לה...גורם לי לבכי והתקפת קנאהה נוראית.

יצאה לנו לדבר על  פרידה והחלטנו עוד כמה פעמים על פרידה מוחלטת, אנחנו לא מצליחים להתנתק אחד מהשניה, לי מאוד קשה בלעדיו וקשה לי להתמודד עם פרידה כזאת והוא.....גם בקשה לו כי הוא כל הזמן מתקשר גם אם הוא החליט שזהו זה אומר שהוא לא יתקשר יותר.

שנינו יודעים שאין פה עתיד לשום כיוון, אני מבחינתי רוצה שוב להקים בית, ללדת עוד ילדים,  להתמסד ולא להרגיש בדידות נוראיתה עוד, ומצד שני  הלב שלי מאוד רוצה אותו, משתוקק להיות איתו כל הזמן....

דיברנו אתמול והיום והא ארמר לי דברים מאוד כואבים ואפילו אמר לי שהוא בתקופה נוראית ושהדברים שאני דורשת ממנו כגון

: להתקשר, להיפגש וכד' זה מעל לכוחותיו, בודאיהשאין לו ראש לומר לי כל הזמן כמה הוא אוהב . שאני יטודעת שהוא אוהב אותי ושהוא דואג לי מאוד.

הוא גם רוצה שאני אמצא מישהו לקשר רציני ויפרגן לי גם על זה. יש לציין שהכל אומר בעדינות, לא באגרסיביות כדי לא לפגווע בי, יאמר לזכותו שגם אם הוא מתכוון לומר לי משהו אמיתי ואו פוגע הוא אומר את זה בעדינות ולא מעליב או פוגע, ולרגע לא נותן לי הרגשה של "חד פעמי" או רומן מהצד וכד', להיפך הרגשתי מדהים איתו.

בבמהלך החברות הזו, ניסיתי לצאת עם עוד בחורים, בידיעתו כמובן אך ללא הצחלחה, רק איתו השקעתי ולא הצלחתי להעמיד קשר אחר על הרגליים...

לאחרונה פגשתי מישהו, נראה קשר עם פוטנציאל, וסיפרתי לו, הוא פירגן ואומר שהוא די מבין שאני ייוצאת עם מישהו אחר.

הוא אמר ליח היום שהוא דואג לי ומאוד  אוהב אותי רוצה שאני אמשיך בחיי עם גבר אחר, שאני בחורה מדהימה, יפה ואשת בית ומגיע לי מישהו יותר טוב ממונ, שיתן לי הכל מה ששהוא לא יכול....

אני מסכימה איתו אבל...לא מסוגלת להתנתק ממנו..!!!! אני כבר משתגעת....

מה אתם חוןשבים? מה אתם אומרים???? מישהו היה בסיטואציה הזו???

אני מאוד מתוסכלת מחוסר השליטה שאליו נקלעתי, מעולם זה לא קרה לי.....אני משתפת אתכם כי אני ממש לא מוצאת חברה או ידיד שאפשר לשתף בזסיטואציה כזאת.......הסובבים אותי שידעו מהקשר לא יודעים שחזרנו לקשר.

תודה לתגובותיכם. 

אני.....

 

שלום וערב טוב לך ולכולם

אני הייתי באותה סיטואציה של הגבר שלך גם לי היתה מאהבת מקסימה ומיוחדת היינו בקשר כ- 8 שנים אני רציתי להתנתק והיות והיה לי יסורי מצפון לאחר תקופה שךל שנתיים כך הוא אותו הדבר אנני חושב שהוא ניצל אותך כי יש לכם אהבה אבל היא אסורה ואם כ"כ רע לו בבית מדוע שלא יתגרש ויתחתך איתך אם את יפה ואהובה עליו זה בולשיט אחד גדול יש לו ייסורי מצפון והוא נהנה מזה שהיום את זו שמחזרת אחריו מה שאני עשיתי בהסכמת שנינו זה להפרד ניסינו הרבה פעמים במהלך השנים אבל שמנו דברים אמיתיים על השולחן ובזה סגרנו עניין מיד אח"כ הכרירה משהו התחתנה איתו ולאחר 5 שנים התגרשה ואילו גם אני התגרשתי נישאתי בשנית והיום יש לנו מעט קשר בטלפון ותו לא מעבר לזה שניניו לא רוצים כי זה לא יוביל לשום מקום

אתם צריכים לדעתי לשבת לדבר אמת לשים על השולחן את האמת שלך ושל הילד שלך כי זה החיים שלך הוא לא יעזוב את ביתו למענך אם הוא באמת היה אוהב אותך היה מתגרש למענך

שימי את הרגשות בצד את כנראה מאוד ריגשית ולכן את מרגישה שאת זקוקה לו וזה לא נכון הוא זקוק לך יותר

תהי חזקה למענך ולמען בנך ותחתחי לא יצא לך כלום

בקרוב אני עומד להוציא ספר על מה שעברתי

ברכות ושמחה עד בלי די

מתי 

היי לך

כאחד שהיה בסיפור כזה רוצה להגיד לך שמבין אותך וגם אותו מאמין שבאמת  היה רגשות מצידו ותקופה מושלמת אבל סופו של סיפור אותו גבר נאלץ לעשות חשבון נפש ולוותר על אחת מהנשים כנראה שהלך עםהראש ולא עם הלב וזה בסדר בחשבון הכללי.

מה שאת צריכה לעשות זה לקחת לך תקופה של אבל על הקשר מותר לבכות לשמוע שירים שמזכרים אותו מותר הכל חוץ מלהיוות בקשר איתו לחשוב עם עצמך כמה זה נכול לך בלעדיו לחשוב מהראש ולא מהלב לתת לראש לנצח ולהוביל זה לא קל ואפילו קשה אבל בטח נכון לך הזמן הוא הפיתרון הכי טוב מאחל לך בהצלחה .

שלום לכולם, היות ויש פורום מיוחד למקרים אלו אני משערת שזה קורה וקרה לעוד אנשים רבים. מקווה שלא תישפטו אותי לרעה.

אז ככה:

אני בשנות ה - 30 לחיי, גרושה כ 5 שנים ואם לילד. לפני כשנה רשמתי את הילד שלי לחוג שהוא ביקש. לאחר שדיברתי עם אחד מחברי ההנהלה לבקשת הנחה , החלטתי לרשום אותו. כפעמיים דיברתי עם אותו חבר הנהלה ואז התגלגלו הענניינים לכך שהוא ביקש חברות בפייסבוק ופעם אחת הגעתי אליו למשרד לקפה,...לא דייט מיוחד או משהו.

התחלנו לדבר על כך שאני גרושה ועל הקשיים שיש לי עם הגארוש והוא מצידו סיפר לי כמה רע לו עם אשתו ושהוא גם מת להתגרש.

התחלנו להתכתב ולדבר בטלפון כמה פעמים, הוא היה ג'נטלמן אמיתי, הוא היה עובד בלילות אז גם בלילה, מחוץ לבית הוא הייה מתקשר והיינו מדברים שעות, על הכל....

בהתחלה היה לי ברור שאני לא נכנסת איתו לשום מערכת יחסים, מבחינתי קשר רומנטי עם גבר נשוי היה מחוץ לתחום שלי, הקו האדום שלי, תמיד הייתי מסתכלת על קשר כזה כאסור, כהרס עצמי כעמידה במקום .....

ובאמת בהתחלה התחמקתי מלהיפגש איתו, אם הייתי קובעת איתו לבסוף הייתי מבטלת מהר, לא נפגשתי איתו ולא הזמנתי אותו אלי הביתה בשום אופן בכל מיני אמתלות... ווגם אמרתי לו זאת, שזה לא בריא לי ולא לו אבל הוא המשיך לחזר ולחזר ולחזר....לבסוף החלטתי להיענות לחיזוריו, הוא נתן לי הרשה שהרבה זמן לא הרגשתי. החלטתי לשים הכל בצד ו"ליהנות". התחלתי לומר לעצמי: מה איכפת לי להינות איתו? גם אם הוא נשוי? הרי כרגע אני לא רוצה מישהו רציני, ובאמת, הייתה תקופה חלשה בחיי באותה תקופנה שרציתי שקט אחרי כמה קשרים לא יוצלחים, חשבתי שקשר כזה, ללא מחוייבות לא ידרוש ממני המון אבל יתן לי המון...וכך קרה באמת: התחלנו כקשר שטחי ביותר, דיברנו המון,  נפגשו כמעט כל יום קרוב להבית שלי או במקום העבודה לקפה, הוא היה  בא לבקר אותי המון בעבודה, נפגשנו לצהריים ביחד, הוא היה משתף אותי בכל מה שעובר עליו ביום יום, החל מהעבודה שלו וכלה במה שקורה לו בבית....וגם לי היה טוב לשתף אותו, אני מאוד מחזיקה ממנו כבן אדם פיקח, חכם ובוגר (הוא גם יותר מבוגר ממני ב - 10 שנים) עם חכמת חיים מדהימה.

גם התפקיד שלו הרשים אותי, מודה! כעבור חודש, לאחר מעט לחץ מצידו הכנסתי אותו אלי הביתה והתחיל סקס. הוא אמר לי "אני התאבהתי בך, כבר מרגיש שאני אוהב אותך, אני יודע שאת מנסה להתרחק ולא אוהבת אותי אבל אני יודע שזה יבוא".

התחלנו לקיים יחסים הכי מדהים שיש, נהננו מכל רגע נתון של ביחד, היה לנו לילה ספציפי אחד בשבוע שהיינו נפגשים, גם התאפשר לנו בגלל אופי העבוה שלו כך שאשתו לא חשדה בו בתחילה כי זה לא יוצא דופן שהוא יוצאט בלילות. הסקס היה מדהים, וככה התאהבתי בו יותר ויותר, מבחינתי הוא ב אדם מדהים כשלעצמו. כמה פעמים גם יצאו מחוץ לעיר ליום כיף , שנינו לקחנו חופש והיינו לבדנו.

הקשר  נמשך כך כחצי שנה. עד שיום אחד שמתי לב שהוא הוריד מינון, ברמה מאוד בולטת הן בסמס והן בשיחות. ישבנו לדבר ולבדוק מה העניין, לא יכטול להיות שכל הרגשות נעלמו בן רגע והוא סיפר לי שאשתו חושדת בו כבר כמה זמן וזה רק ענין של זמן עד שהיא תעלה עלינו. החלטנו להתרחק. אני גם הגעתי למסקנה שקשר כזה מספק אותי רגעית ובלדל אבל עתיד אין לי איתו ולכן לשנינו הסידור של להיפרד התאיים.....ניסוניו להיפרד אבל לללא הצתלחה, היה לי רע ביותר, עצוב ואז הרגשתי כמה אני מאוהבת בבן אדם הזה!! אבל לאיזמתךי חזרה, אחרי כשבועיים הוא התקשר כי הצתגעגע, לא  יכול בלעדי ואז שוב, חרנו לקשר אינטנסיבי, שכבנו, נפגשנו....

אבל הורשה ההרגשה שהוא לא שלי והתחילו להיות לי חסרים מאוד גדולים כגון: הוא הפסיק לומר לי כמה הוא אוהב אותי, ירדו מאוד הפגישות, לא הביא לי מתנות, גם לא בחגים וגם לא ביום הולדת, הסמסים ירדו פלאים ןוכך גם הטלפונים....הרגשצתי שאני ממש רודפת אחריו בלי כל כל תגובות חמות ממנו.

עד היום - במשך כ - 4 חודשים אני מרגישה שאני רודפת אחריו ומשפילה את עצמי בכך שאני כל הזמן אומרת לו כמה אני אוהבת אותו ומרגישה כמו "מתחננת": ליחס ממנו. הוא טוען שכלום לא השתנה אצלו, הוא עדין אוהב אותי מאוד אפילו ולא רוצה לפגוע בי. שהוא בתקופת משבר גדול שעליו אגב הוא סיפר לי, אכן זה סיפור רציני ומטריד אבל לא חשבתי שאהיה לו למטרד עד כדי כך שאני ימיותרת לו בתקופה הזו של חייו.... אני לא מפסיקה לבכות בגללו, כל דבר שהוא עושה עם אשתו או מספר לי שקנה לה, הביא לה...גורם לי לבכי והתקפת קנאהה נוראית.

יצאה לנו לדבר על  פרידה והחלטנו עוד כמה פעמים על פרידה מוחלטת, אנחנו לא מצליחים להתנתק אחד מהשניה, לי מאוד קשה בלעדיו וקשה לי להתמודד עם פרידה כזאת והוא.....גם בקשה לו כי הוא כל הזמן מתקשר גם אם הוא החליט שזהו זה אומר שהוא לא יתקשר יותר.

שנינו יודעים שאין פה עתיד לשום כיוון, אני מבחינתי רוצה שוב להקים בית, ללדת עוד ילדים,  להתמסד ולא להרגיש בדידות נוראיתה עוד, ומצד שני  הלב שלי מאוד רוצה אותו, משתוקק להיות איתו כל הזמן....

דיברנו אתמול והיום והא ארמר לי דברים מאוד כואבים ואפילו אמר לי שהוא בתקופה נוראית ושהדברים שאני דורשת ממנו כגון

: להתקשר, להיפגש וכד' זה מעל לכוחותיו, בודאיהשאין לו ראש לומר לי כל הזמן כמה הוא אוהב . שאני יטודעת שהוא אוהב אותי ושהוא דואג לי מאוד.

הוא גם רוצה שאני אמצא מישהו לקשר רציני ויפרגן לי גם על זה. יש לציין שהכל אומר בעדינות, לא באגרסיביות כדי לא לפגווע בי, יאמר לזכותו שגם אם הוא מתכוון לומר לי משהו אמיתי ואו פוגע הוא אומר את זה בעדינות ולא מעליב או פוגע, ולרגע לא נותן לי הרגשה של "חד פעמי" או רומן מהצד וכד', להיפך הרגשתי מדהים איתו.

בבמהלך החברות הזו, ניסיתי לצאת עם עוד בחורים, בידיעתו כמובן אך ללא הצחלחה, רק איתו השקעתי ולא הצלחתי להעמיד קשר אחר על הרגליים...

לאחרונה פגשתי מישהו, נראה קשר עם פוטנציאל, וסיפרתי לו, הוא פירגן ואומר שהוא די מבין שאני ייוצאת עם מישהו אחר.

הוא אמר ליח היום שהוא דואג לי ומאוד  אוהב אותי רוצה שאני אמשיך בחיי עם גבר אחר, שאני בחורה מדהימה, יפה ואשת בית ומגיע לי מישהו יותר טוב ממונ, שיתן לי הכל מה ששהוא לא יכול....

אני מסכימה איתו אבל...לא מסוגלת להתנתק ממנו..!!!! אני כבר משתגעת....

מה אתם חוןשבים? מה אתם אומרים???? מישהו היה בסיטואציה הזו???

אני מאוד מתוסכלת מחוסר השליטה שאליו נקלעתי, מעולם זה לא קרה לי.....אני משתפת אתכם כי אני ממש לא מוצאת חברה או ידיד שאפשר לשתף בזסיטואציה כזאת.......הסובבים אותי שידעו מהקשר לא יודעים שחזרנו לקשר.

תודה לתגובותיכם. 

אני.....

 

שלום

צאי מזה,מה שעשית מכוער מראש,בגלל התנהגות כמו שלך יש שם רע מאוד לנשים,לא משנה אם את גרושה או נשואה,אני לא מרחמת עלייך אלא על אשתו,

שלום

צאי מזה,מה שעשית מכוער מראש,בגלל התנהגות כמו שלך יש שם רע מאוד לנשים,לא משנה אם את גרושה או נשואה,אני לא מרחמת עלייך אלא על אשתו,

את אישה דוחה.............

לב שבור... את רווקה ,זה הזמן להנות כמה שיותר ,עברת מהלך אחד לא נעים אל תמהרי לשני .

צאי לבלות לכי רק עם מי שמכבד אותך .

מערכת שמתנהלת עם גבר נשוי אמורה להיות כל שלב ארוך ביותר ,

אל תצפי לקבל זמן ויחס כשתזדקקי לו תמיד .

לכן אני אומר תהני מהרגע ואל תתני לאף אחד את האפשרות לפגוע בך.

(קצוץ על כל "היפייפים" שמגיבים בגסות).

בהצלחה...

חיים פעם אחת...נכון שזו קלישאה לעוסה , אבל אמיתית.

תעשי כל מה שעושה לך (וההדגשה על  "לך") טוב!

נשוי ,,,לא נשוי,,,גרוש,,,אלמן או תלת מיני....

תעשי מה שטוב לך!

ואל תתערבי בשיקולים של אותו הגבר הנשוי, זו הבעיה\או הפתרון שלו למה שעובר או לא עובר עליו בבית עם אישתו.

ובחיים אל תשפטי אותו כי אין לך מושג מה גרם לו לבגוד.

בהצלחה.

קחי את החיים בשתי ידיים, כמה שאת יכולה, ממי שמסוגל לתת.
הגבר הזה נתן לך מתנה גדולה מאד, להמשיך להאמין באהבה.
לשאלתך,
אל תחכי לו,
קבלי כוח מהקשר איתו, מהקשר שיש לך איתו, להמשיך הלאה.
תנסי לזהות למה נמשכת אליו, גיל? מעמד? מבנה גוף? יתכן שאת צריכה לצאת עם כאלה שעונים לקריטריון דומה.
אינני חושב שהוא ניצל אותך, או את אותו, היתה סיטואציה ששניכם (כמבוגרים אחראיים) החלטתם שמתאימה לכם והיא נגמרה (ככל הנראה).
תאמיני באהבה,
תאמיני בעצמך,

חמודה שלי.חבל עלייך תהיי חזקה ותלכי עד הסוף.הוא לא יעזוב את אישתו בשבילך.והוא מבין את זה היום.אם את רוצה לחזור לחיים תשכחי ממנו.ואל תספרי לאף אחד עליו זה יקלקל לך.אל תסתכלי לאחור בשום מצב

שלום לכולם, היות ויש פורום מיוחד למקרים אלו אני משערת שזה קורה וקרה לעוד אנשים רבים. מקווה שלא תישפטו אותי לרעה.

אז ככה:

אני בשנות ה - 30 לחיי, גרושה כ 5 שנים ואם לילד. לפני כשנה רשמתי את הילד שלי לחוג שהוא ביקש. לאחר שדיברתי עם אחד מחברי ההנהלה לבקשת הנחה , החלטתי לרשום אותו. כפעמיים דיברתי עם אותו חבר הנהלה ואז התגלגלו הענניינים לכך שהוא ביקש חברות בפייסבוק ופעם אחת הגעתי אליו למשרד לקפה,...לא דייט מיוחד או משהו.

התחלנו לדבר על כך שאני גרושה ועל הקשיים שיש לי עם הגארוש והוא מצידו סיפר לי כמה רע לו עם אשתו ושהוא גם מת להתגרש.

התחלנו להתכתב ולדבר בטלפון כמה פעמים, הוא היה ג'נטלמן אמיתי, הוא היה עובד בלילות אז גם בלילה, מחוץ לבית הוא הייה מתקשר והיינו מדברים שעות, על הכל....

בהתחלה היה לי ברור שאני לא נכנסת איתו לשום מערכת יחסים, מבחינתי קשר רומנטי עם גבר נשוי היה מחוץ לתחום שלי, הקו האדום שלי, תמיד הייתי מסתכלת על קשר כזה כאסור, כהרס עצמי כעמידה במקום .....

ובאמת בהתחלה התחמקתי מלהיפגש איתו, אם הייתי קובעת איתו לבסוף הייתי מבטלת מהר, לא נפגשתי איתו ולא הזמנתי אותו אלי הביתה בשום אופן בכל מיני אמתלות... ווגם אמרתי לו זאת, שזה לא בריא לי ולא לו אבל הוא המשיך לחזר ולחזר ולחזר....לבסוף החלטתי להיענות לחיזוריו, הוא נתן לי הרשה שהרבה זמן לא הרגשתי. החלטתי לשים הכל בצד ו"ליהנות". התחלתי לומר לעצמי: מה איכפת לי להינות איתו? גם אם הוא נשוי? הרי כרגע אני לא רוצה מישהו רציני, ובאמת, הייתה תקופה חלשה בחיי באותה תקופנה שרציתי שקט אחרי כמה קשרים לא יוצלחים, חשבתי שקשר כזה, ללא מחוייבות לא ידרוש ממני המון אבל יתן לי המון...וכך קרה באמת: התחלנו כקשר שטחי ביותר, דיברנו המון,  נפגשו כמעט כל יום קרוב להבית שלי או במקום העבודה לקפה, הוא היה  בא לבקר אותי המון בעבודה, נפגשנו לצהריים ביחד, הוא היה משתף אותי בכל מה שעובר עליו ביום יום, החל מהעבודה שלו וכלה במה שקורה לו בבית....וגם לי היה טוב לשתף אותו, אני מאוד מחזיקה ממנו כבן אדם פיקח, חכם ובוגר (הוא גם יותר מבוגר ממני ב - 10 שנים) עם חכמת חיים מדהימה.

גם התפקיד שלו הרשים אותי, מודה! כעבור חודש, לאחר מעט לחץ מצידו הכנסתי אותו אלי הביתה והתחיל סקס. הוא אמר לי "אני התאבהתי בך, כבר מרגיש שאני אוהב אותך, אני יודע שאת מנסה להתרחק ולא אוהבת אותי אבל אני יודע שזה יבוא".

התחלנו לקיים יחסים הכי מדהים שיש, נהננו מכל רגע נתון של ביחד, היה לנו לילה ספציפי אחד בשבוע שהיינו נפגשים, גם התאפשר לנו בגלל אופי העבוה שלו כך שאשתו לא חשדה בו בתחילה כי זה לא יוצא דופן שהוא יוצאט בלילות. הסקס היה מדהים, וככה התאהבתי בו יותר ויותר, מבחינתי הוא ב אדם מדהים כשלעצמו. כמה פעמים גם יצאו מחוץ לעיר ליום כיף , שנינו לקחנו חופש והיינו לבדנו.

הקשר  נמשך כך כחצי שנה. עד שיום אחד שמתי לב שהוא הוריד מינון, ברמה מאוד בולטת הן בסמס והן בשיחות. ישבנו לדבר ולבדוק מה העניין, לא יכטול להיות שכל הרגשות נעלמו בן רגע והוא סיפר לי שאשתו חושדת בו כבר כמה זמן וזה רק ענין של זמן עד שהיא תעלה עלינו. החלטנו להתרחק. אני גם הגעתי למסקנה שקשר כזה מספק אותי רגעית ובלדל אבל עתיד אין לי איתו ולכן לשנינו הסידור של להיפרד התאיים.....ניסוניו להיפרד אבל לללא הצתלחה, היה לי רע ביותר, עצוב ואז הרגשתי כמה אני מאוהבת בבן אדם הזה!! אבל לאיזמתךי חזרה, אחרי כשבועיים הוא התקשר כי הצתגעגע, לא  יכול בלעדי ואז שוב, חרנו לקשר אינטנסיבי, שכבנו, נפגשנו....

אבל הורשה ההרגשה שהוא לא שלי והתחילו להיות לי חסרים מאוד גדולים כגון: הוא הפסיק לומר לי כמה הוא אוהב אותי, ירדו מאוד הפגישות, לא הביא לי מתנות, גם לא בחגים וגם לא ביום הולדת, הסמסים ירדו פלאים ןוכך גם הטלפונים....הרגשצתי שאני ממש רודפת אחריו בלי כל כל תגובות חמות ממנו.

עד היום - במשך כ - 4 חודשים אני מרגישה שאני רודפת אחריו ומשפילה את עצמי בכך שאני כל הזמן אומרת לו כמה אני אוהבת אותו ומרגישה כמו "מתחננת": ליחס ממנו. הוא טוען שכלום לא השתנה אצלו, הוא עדין אוהב אותי מאוד אפילו ולא רוצה לפגוע בי. שהוא בתקופת משבר גדול שעליו אגב הוא סיפר לי, אכן זה סיפור רציני ומטריד אבל לא חשבתי שאהיה לו למטרד עד כדי כך שאני ימיותרת לו בתקופה הזו של חייו.... אני לא מפסיקה לבכות בגללו, כל דבר שהוא עושה עם אשתו או מספר לי שקנה לה, הביא לה...גורם לי לבכי והתקפת קנאהה נוראית.

יצאה לנו לדבר על  פרידה והחלטנו עוד כמה פעמים על פרידה מוחלטת, אנחנו לא מצליחים להתנתק אחד מהשניה, לי מאוד קשה בלעדיו וקשה לי להתמודד עם פרידה כזאת והוא.....גם בקשה לו כי הוא כל הזמן מתקשר גם אם הוא החליט שזהו זה אומר שהוא לא יתקשר יותר.

שנינו יודעים שאין פה עתיד לשום כיוון, אני מבחינתי רוצה שוב להקים בית, ללדת עוד ילדים,  להתמסד ולא להרגיש בדידות נוראיתה עוד, ומצד שני  הלב שלי מאוד רוצה אותו, משתוקק להיות איתו כל הזמן....

דיברנו אתמול והיום והא ארמר לי דברים מאוד כואבים ואפילו אמר לי שהוא בתקופה נוראית ושהדברים שאני דורשת ממנו כגון

: להתקשר, להיפגש וכד' זה מעל לכוחותיו, בודאיהשאין לו ראש לומר לי כל הזמן כמה הוא אוהב . שאני יטודעת שהוא אוהב אותי ושהוא דואג לי מאוד.

הוא גם רוצה שאני אמצא מישהו לקשר רציני ויפרגן לי גם על זה. יש לציין שהכל אומר בעדינות, לא באגרסיביות כדי לא לפגווע בי, יאמר לזכותו שגם אם הוא מתכוון לומר לי משהו אמיתי ואו פוגע הוא אומר את זה בעדינות ולא מעליב או פוגע, ולרגע לא נותן לי הרגשה של "חד פעמי" או רומן מהצד וכד', להיפך הרגשתי מדהים איתו.

בבמהלך החברות הזו, ניסיתי לצאת עם עוד בחורים, בידיעתו כמובן אך ללא הצחלחה, רק איתו השקעתי ולא הצלחתי להעמיד קשר אחר על הרגליים...

לאחרונה פגשתי מישהו, נראה קשר עם פוטנציאל, וסיפרתי לו, הוא פירגן ואומר שהוא די מבין שאני ייוצאת עם מישהו אחר.

הוא אמר ליח היום שהוא דואג לי ומאוד  אוהב אותי רוצה שאני אמשיך בחיי עם גבר אחר, שאני בחורה מדהימה, יפה ואשת בית ומגיע לי מישהו יותר טוב ממונ, שיתן לי הכל מה ששהוא לא יכול....

אני מסכימה איתו אבל...לא מסוגלת להתנתק ממנו..!!!! אני כבר משתגעת....

מה אתם חוןשבים? מה אתם אומרים???? מישהו היה בסיטואציה הזו???

אני מאוד מתוסכלת מחוסר השליטה שאליו נקלעתי, מעולם זה לא קרה לי.....אני משתפת אתכם כי אני ממש לא מוצאת חברה או ידיד שאפשר לשתף בזסיטואציה כזאת.......הסובבים אותי שידעו מהקשר לא יודעים שחזרנו לקשר.

תודה לתגובותיכם. 

אני.....

 

חד וחלק אתה מעוניין בי אז תיתגרש.. ואם הוא לא רוצה להיתגרש. אז שיתפוס כיוון כי הוא רק מעביר איתך את הזמן..

עבור לעמוד
, , , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה אסורה
בחר
בחר