היי לכלום, רציתי לספר....

שלום לכולם, הגרוש שלי לא משלם לי מזונות מאז שיצא מהבית ועד עכשיו, 10 חודשים לאחר הגירושין באמתלות שונות: אם אני לא אראה את הילדים, עד שלא תסירי את העיקולים, עד שלא תבטלי את הצו מעצר, בגלל שפנית לביטוח לאומי, בגלל שפוטרתי ואין לי עבודה... לא תקבלי מזונות..... ובינתיים אני משלמת לו את החובות שהוא גרם להיווצרותם בשנות נישואינו, מגדלת את הילדים שלי, באהבה כמובן אבל בקושי כלכלי יותר מאשר נפשי / פיזי, משלמת גנים ודברים רבים מסביב, והוא המקביל ל"לא יכול לשלם" נהנה בחופשות בחגים, קונה בגדים חדשים ומשכיר רכבים בלי למצמץ אפילו. לדעתי הוא עובד בשחור ואין לי כל דרך להוכיח. למרות כל זאת עוד ניסיתי לבוא לקראתו ולהיכנס לראש שלו: אמרתי לו שלפחות יכסה את חלקו בחובות כפי שסוכם לפני הגירושין, שיקנה לפחו8ת טיטולים ומטרנה לילד הקטן או בגדים לחורף אבל הוא לא שם לכיוון שלי ושל הילדים בכלל.... מצידו שאני אשלם את החובות שלו ושל משפחתו ושאני אגדל את ילדי בקושי הכי רב שאפשר. לפני 5 חודשים יצאה פקודת מעצר נגדו בהוצל"פ ורק היום בבוקר הוא נעצר. הוא התקשר אלי ומתחנן שאבטל את הצו ואמרתי לו שאני לא יכולה ושרק אם הוא ישלם הוא ישחרר את עצמו. כואב לי נורא, ואני די מרחמת עליו אבל רק בגלל שאני יודעת שהוא יכול להשיג את הכסף אני לא באה לעזרתו. הוא כפוי טובה וכל מה שעשיתי למענו הוא לא מעריך ולא העאריך. כואבת לי העובדה שהגענו למצב הזה, כ"כ רציתי גירוש/ין שקטים ורגועים, ללא מלחמות ועוד בסוף הוא שולח לי SMS שאני האשמה בכך שהוא בכלא ושהפסדתי כי היום הוא היה צריך להתחיל עבודה חדשה?????? יש לי נקיפות מצפון אבל מה אני יכולה לעשות? הוא גרם לי להיות מי שאני לא, הוא גורם לי להוציא נגדו פקודות מעצר והוא גורשם לעצמו נזק בלצתי הפיך. קשה לי התקופה, קשה לי לקחת על עצמי את כל העול של החובות, גידול הילדים, התשלומים השונים שאני והילדים שלי חייבים. ונמאס לי המצב שהוא מאכזב כל הזמן ובגדולץ הוא לא מפסיק להבטיח לי לשלם , בזמנים שאני בסדר איתו ואנחנו מגיעים למצב שאנחנו שואלים אחד את השני "מה נשמע?" והוא מקבל את הילדים באופן מסודר כמו שהוא רוצה, אין לי בעיה עם זה,אבל שיהיה בן אדם. הוא משקר לי בפנים, וכמו שאני מכירה אותו משנות נישואינו, כבר הספקתי להכיר אותו משקר. אז איפה פה הצדק? האם כל הבעיות שלי ושלו צריכים ליפול על כתפי? זה מוריד לי את כל המורל שגם ככה ירוד. חגית..

הי חגית, גם אני במצב דומה.....וכמה שהוא מנצל את זה

אצלי זה הגיע למצב שהבן הגדול (חייל) כועס עליי שעוד לא הכנסתי אותו לכלא!!!!!!! אבל זה יבוא ובגדול כי כלו כל הקיצין

הי חגית

שלא תרגישי לרגע נקיפות מצפון, תרגישי מצויין,מי שלא משלם מזונות וחושב שהוא חכם מגיע לו עונש ! אני מכירה את זה מקרוב.. לא רוצה לדבר איתך מעל גבי הפורום הזה, אבל מאוד רוצה לדבר איתך ויש לי על מה, ויש לי גם עיצה מאוד חיובית בשבילך ואני גם צריכה עיצה ממך. כתבי לי למייל הפרטי שלי: orlyra3@walla.com כתבי לי ואחזור אליך במהרה, ותשמחי ותהיי מאושרת עשית את הדבר הנכון ואל תרגישי עם זה רע, להיפך צאי לחגוג ! אורלי

אורלי יקירתי, שלחתי לך מייל.....

הי חגית, גם אני במצב דומה.....וכמה שהוא מנצל את זה

אצלי זה הגיע למצב שהבן הגדול (חייל) כועס עליי שעוד לא הכנסתי אותו לכלא!!!!!!! אבל זה יבוא ובגדול כי כלו כל הקיצין

היי חמודה,

כשאני שומעת מהצד די כואב לי על מצבים כאלו. ואני לא מבינה אבות כמו הגרוש שלי ושלך . לדעתי הבן שלך צודק אבל אני מבינה מאוד גם אותך. מבחינה רגשית קשה לך לנקוט צעדים כאלו דרסטיים. גם לי היה קשה מאוד אפילו לפתוח לו תיק בהוצל"פ אבל לצערי הייתי חייבת, הוא לא משלם לי מזונות, ואני מצידי יעשה הכל ע"מ להגן על ילדי ולתת להם הכל, עד כמה שניתן, ולהעניק להם הכל זה אומר לקבל מזונות עבורם ולתת להם חיים מאושרים, למרות שההורים שלהם נפרדו. תמיד תזכרי ותכניסי לראש: כל מה שאת עודה זה למען הילדים שלך ולא בשבילך!! גם שאת גובה את המזונות זה עבורם, ככה שזו המטרה שלך.... בהצלחה, חגית

אורלי יקירתי, שלחתי לך מייל.....


הי חגית

ראיתי את המייל, עניתי לך, נמשיך להתכתב במייל הפרטי , פה יש המון "משועממים ומשעוממות"...

היי לכלום, רציתי לספר....

שלום לכולם, הגרוש שלי לא משלם לי מזונות מאז שיצא מהבית ועד עכשיו, 10 חודשים לאחר הגירושין באמתלות שונות: אם אני לא אראה את הילדים, עד שלא תסירי את העיקולים, עד שלא תבטלי את הצו מעצר, בגלל שפנית לביטוח לאומי, בגלל שפוטרתי ואין לי עבודה... לא תקבלי מזונות..... ובינתיים אני משלמת לו את החובות שהוא גרם להיווצרותם בשנות נישואינו, מגדלת את הילדים שלי, באהבה כמובן אבל בקושי כלכלי יותר מאשר נפשי / פיזי, משלמת גנים ודברים רבים מסביב, והוא המקביל ל"לא יכול לשלם" נהנה בחופשות בחגים, קונה בגדים חדשים ומשכיר רכבים בלי למצמץ אפילו. לדעתי הוא עובד בשחור ואין לי כל דרך להוכיח. למרות כל זאת עוד ניסיתי לבוא לקראתו ולהיכנס לראש שלו: אמרתי לו שלפחות יכסה את חלקו בחובות כפי שסוכם לפני הגירושין, שיקנה לפחו8ת טיטולים ומטרנה לילד הקטן או בגדים לחורף אבל הוא לא שם לכיוון שלי ושל הילדים בכלל.... מצידו שאני אשלם את החובות שלו ושל משפחתו ושאני אגדל את ילדי בקושי הכי רב שאפשר. לפני 5 חודשים יצאה פקודת מעצר נגדו בהוצל"פ ורק היום בבוקר הוא נעצר. הוא התקשר אלי ומתחנן שאבטל את הצו ואמרתי לו שאני לא יכולה ושרק אם הוא ישלם הוא ישחרר את עצמו. כואב לי נורא, ואני די מרחמת עליו אבל רק בגלל שאני יודעת שהוא יכול להשיג את הכסף אני לא באה לעזרתו. הוא כפוי טובה וכל מה שעשיתי למענו הוא לא מעריך ולא העאריך. כואבת לי העובדה שהגענו למצב הזה, כ"כ רציתי גירוש/ין שקטים ורגועים, ללא מלחמות ועוד בסוף הוא שולח לי SMS שאני האשמה בכך שהוא בכלא ושהפסדתי כי היום הוא היה צריך להתחיל עבודה חדשה?????? יש לי נקיפות מצפון אבל מה אני יכולה לעשות? הוא גרם לי להיות מי שאני לא, הוא גורם לי להוציא נגדו פקודות מעצר והוא גורשם לעצמו נזק בלצתי הפיך. קשה לי התקופה, קשה לי לקחת על עצמי את כל העול של החובות, גידול הילדים, התשלומים השונים שאני והילדים שלי חייבים. ונמאס לי המצב שהוא מאכזב כל הזמן ובגדולץ הוא לא מפסיק להבטיח לי לשלם , בזמנים שאני בסדר איתו ואנחנו מגיעים למצב שאנחנו שואלים אחד את השני "מה נשמע?" והוא מקבל את הילדים באופן מסודר כמו שהוא רוצה, אין לי בעיה עם זה,אבל שיהיה בן אדם. הוא משקר לי בפנים, וכמו שאני מכירה אותו משנות נישואינו, כבר הספקתי להכיר אותו משקר. אז איפה פה הצדק? האם כל הבעיות שלי ושלו צריכים ליפול על כתפי? זה מוריד לי את כל המורל שגם ככה ירוד. חגית..

הי חגית

שמחה בשבילך שאת מתחילה להשאיר לו את האחריות שלו לעצמו. אל תצטערי...הוא לא ילד ולא הילד שלך... את עושה לו נזק בכך שאת "עוזרת" לו. הוא מניפולטור לא קטן אם הוא בכלל מבקש ממך...כל שכן מאשים ולוחץ לך על המצפון. אל תיכנעי ואל תרגישי רע. את עושה את הדבר הנכון. הבחור לא אחראי- תני לו לשאת בעונש טיבעי...תפסיקי לכסות עליו. ואז אולי תרגישי פחות "נחוצה"...פחות זו שזקוקים לה...פחות קורבן...יהיה לך הרבה פחות על מה "לקטר" אבל תרגישי יותר חופשיה....פחות עול..יותר שמחה... ואת יודעת מה?? פתאום תופתעי שהוא ילד גדול...וכשאין לו ברירה הוא יודע לעשות הכל לבד.

היי מאיה

דבר ראשון תודה על העידוד. זה שהוא מניפולטור לא קטן זה דבר ידוע, רק לקח לי המון זמן להפנים את זה, רק עכשו שאנחנו גרושים. הוא ביקש ממני לשחרר אותו בשביל לנגן לי על המצפון. הוא ימשיך להאשים אותי גם כשהוא לא בסדר ולא משלם, כי הוא כזה היה כזה, וימשיך להיות כזה כי התרגל שארני לוקחת את כל העולם על כתפי ולוקח אחריות על כל מעשיו. די נמאס לי כבר כמה אני יכולה להמשיך לראות אותו, לתת לו את הילדים בלי שום חשבון, לשתוק לו ולא לדבר איתו על הכסף? אז החלטתי שאני לא מדברת איתו אני מבצעת בשטח!!! נ ק ו דה..... יש גבול לכל דבר. הוא מנצל את השקט שלי לעצמו, לטובתו ומה איתי ועם הילדיחם שלי? כמה אני יכולה לפרנס אותם לבד ולהעניק להם הכל מכל? אני ממש לא מכה עליו פשוט כואב לי שהוא, אב ילדי, בכךא בגללי אבל בעצם למה אני צריכה לרחם עליו? הוא לא מרחם עלי ועל הילדים, מה אני בסה"כ מבקשת? משהו שמגיע לילדי ע"פ החוק, שבית המשפט קבע? הוא תמיד היה חסר מצפון לגבי גם כשהיינו נשואים, גם לגבי הילדים שלנו..... וחסר אחרות לחלוטין... היום מאיה, יומיים אחרי אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי ורגשות האשמה נדחקו פנימה ואני כבר לא חושבת על כך ולא מזיז לי בכלל. אם למשפחה שלו לא איכפת שהוא בפנים ולא משחררים אותו אז מי אני שיהיה איכפת לי? ואני אומר לך עוד דבר: אי אמשיך להוציא לו צוי מעצר כל עוד הוא לא ישלם...... אין לי ברירות אחרות. לצערי המעצרים לא מועילים כי הקטינו לו את תקופת המעצר לשבוע והוא אמור לשלם רק חצי מהסכום הנקוב, אז הוא מרגיש שבית המשפט לטובתו, ואותי משאירים בצד. שבוע במעצר לא מסדר לו את המחשבה ולא מוביל אותו לדרך הישרה . אז שיהיה יום טוב... חגית

היי לכלום, רציתי לספר....

שלום לכולם, הגרוש שלי לא משלם לי מזונות מאז שיצא מהבית ועד עכשיו, 10 חודשים לאחר הגירושין באמתלות שונות: אם אני לא אראה את הילדים, עד שלא תסירי את העיקולים, עד שלא תבטלי את הצו מעצר, בגלל שפנית לביטוח לאומי, בגלל שפוטרתי ואין לי עבודה... לא תקבלי מזונות..... ובינתיים אני משלמת לו את החובות שהוא גרם להיווצרותם בשנות נישואינו, מגדלת את הילדים שלי, באהבה כמובן אבל בקושי כלכלי יותר מאשר נפשי / פיזי, משלמת גנים ודברים רבים מסביב, והוא המקביל ל"לא יכול לשלם" נהנה בחופשות בחגים, קונה בגדים חדשים ומשכיר רכבים בלי למצמץ אפילו. לדעתי הוא עובד בשחור ואין לי כל דרך להוכיח. למרות כל זאת עוד ניסיתי לבוא לקראתו ולהיכנס לראש שלו: אמרתי לו שלפחות יכסה את חלקו בחובות כפי שסוכם לפני הגירושין, שיקנה לפחו8ת טיטולים ומטרנה לילד הקטן או בגדים לחורף אבל הוא לא שם לכיוון שלי ושל הילדים בכלל.... מצידו שאני אשלם את החובות שלו ושל משפחתו ושאני אגדל את ילדי בקושי הכי רב שאפשר. לפני 5 חודשים יצאה פקודת מעצר נגדו בהוצל"פ ורק היום בבוקר הוא נעצר. הוא התקשר אלי ומתחנן שאבטל את הצו ואמרתי לו שאני לא יכולה ושרק אם הוא ישלם הוא ישחרר את עצמו. כואב לי נורא, ואני די מרחמת עליו אבל רק בגלל שאני יודעת שהוא יכול להשיג את הכסף אני לא באה לעזרתו. הוא כפוי טובה וכל מה שעשיתי למענו הוא לא מעריך ולא העאריך. כואבת לי העובדה שהגענו למצב הזה, כ"כ רציתי גירוש/ין שקטים ורגועים, ללא מלחמות ועוד בסוף הוא שולח לי SMS שאני האשמה בכך שהוא בכלא ושהפסדתי כי היום הוא היה צריך להתחיל עבודה חדשה?????? יש לי נקיפות מצפון אבל מה אני יכולה לעשות? הוא גרם לי להיות מי שאני לא, הוא גורם לי להוציא נגדו פקודות מעצר והוא גורשם לעצמו נזק בלצתי הפיך. קשה לי התקופה, קשה לי לקחת על עצמי את כל העול של החובות, גידול הילדים, התשלומים השונים שאני והילדים שלי חייבים. ונמאס לי המצב שהוא מאכזב כל הזמן ובגדולץ הוא לא מפסיק להבטיח לי לשלם , בזמנים שאני בסדר איתו ואנחנו מגיעים למצב שאנחנו שואלים אחד את השני "מה נשמע?" והוא מקבל את הילדים באופן מסודר כמו שהוא רוצה, אין לי בעיה עם זה,אבל שיהיה בן אדם. הוא משקר לי בפנים, וכמו שאני מכירה אותו משנות נישואינו, כבר הספקתי להכיר אותו משקר. אז איפה פה הצדק? האם כל הבעיות שלי ושלו צריכים ליפול על כתפי? זה מוריד לי את כל המורל שגם ככה ירוד. חגית..

אין צדק במדינה הזאת!!!

בהמשך למה שכתבתי קודם למעלה: זה כ"כ לא צודק ותקראו טוב: ביום א' הוא נעצר , ואמר לי שהוא נעצר ל 21 יום בפנים. לא ממש האמנתי לו והתקשרתי להוצל"פ שם אמרו לי שהכניסו אותו לשבוע בלבד!! והוא ישתחרר אך ורק אם הוא ישלם 2,700 ש"ח. צו המעצר שהוצאתי היה על סכום כפול. הוא יושב בינתיים רק יומיים אבל זה הרתיח אותי מהבוקר. למה אם אני מוציאה פקודת מעצר על סכום מסויים, ע"מ שישלם את המעט מהסכום שהוא צבר לעצמו בהוצל"פ מערכת המשפט לא מחייבת אותו לשלם את הסכום הנ"ל ומפחיתה לו מהסכום? הרי גם ככה באתי לקראתו? ועוד מה קיצרו לו התקופה לשבוע בלבד?????? לא מספיק שהוא לא משלם תקופה ארוכה וצוחק לי בפנים? לא מספיק קשה לי וכבר אין לי כוחות הוא גם משתחרר מזה בקלות שכזאת? אז מה יהיה איכפת לו לשבת שבוא ולהשתחרר בלי לשלם שקל? אם אין לו לב ומצפון כלפי וכלפי הילדים שלו למה למערכת המשפט אין לב וצדק? כבר אין לי כוחות, כל מה שאני עושה לא מצליח לי. למה אשה שמתגרשת היום צריכה ככה לסבול? למה הילדים צריכים לסבול כי אמא שלהם עסוקה בלגבות את הכסף שמגיע להם ואין לה ממש סבלנות אחרי הצהריים כי היא טרודה בדברים נוספים מלבדם? כמה אישה יכולה לשרוד ולסחוב על כתפיה??????? מיואשת ומרגישה שאין לי על מי לסמוך יותר במדינה הזאת. כל המערכת מסביב לא מסתכלת על החלשים...... אז שיקומו הגברים ויגידו שהמשטרה ובתי המשפט לרעתם..... חגית

היי מאיה

דבר ראשון תודה על העידוד. זה שהוא מניפולטור לא קטן זה דבר ידוע, רק לקח לי המון זמן להפנים את זה, רק עכשו שאנחנו גרושים. הוא ביקש ממני לשחרר אותו בשביל לנגן לי על המצפון. הוא ימשיך להאשים אותי גם כשהוא לא בסדר ולא משלם, כי הוא כזה היה כזה, וימשיך להיות כזה כי התרגל שארני לוקחת את כל העולם על כתפי ולוקח אחריות על כל מעשיו. די נמאס לי כבר כמה אני יכולה להמשיך לראות אותו, לתת לו את הילדים בלי שום חשבון, לשתוק לו ולא לדבר איתו על הכסף? אז החלטתי שאני לא מדברת איתו אני מבצעת בשטח!!! נ ק ו דה..... יש גבול לכל דבר. הוא מנצל את השקט שלי לעצמו, לטובתו ומה איתי ועם הילדיחם שלי? כמה אני יכולה לפרנס אותם לבד ולהעניק להם הכל מכל? אני ממש לא מכה עליו פשוט כואב לי שהוא, אב ילדי, בכךא בגללי אבל בעצם למה אני צריכה לרחם עליו? הוא לא מרחם עלי ועל הילדים, מה אני בסה"כ מבקשת? משהו שמגיע לילדי ע"פ החוק, שבית המשפט קבע? הוא תמיד היה חסר מצפון לגבי גם כשהיינו נשואים, גם לגבי הילדים שלנו..... וחסר אחרות לחלוטין... היום מאיה, יומיים אחרי אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי ורגשות האשמה נדחקו פנימה ואני כבר לא חושבת על כך ולא מזיז לי בכלל. אם למשפחה שלו לא איכפת שהוא בפנים ולא משחררים אותו אז מי אני שיהיה איכפת לי? ואני אומר לך עוד דבר: אי אמשיך להוציא לו צוי מעצר כל עוד הוא לא ישלם...... אין לי ברירות אחרות. לצערי המעצרים לא מועילים כי הקטינו לו את תקופת המעצר לשבוע והוא אמור לשלם רק חצי מהסכום הנקוב, אז הוא מרגיש שבית המשפט לטובתו, ואותי משאירים בצד. שבוע במעצר לא מסדר לו את המחשבה ולא מוביל אותו לדרך הישרה . אז שיהיה יום טוב... חגית

חגית

מאחלת לך שמחה...לגדל את הילדים בנחת...להיות יותר ברורה עם עצמך איפה האחריות שלך ואיפה כבר לא. אני מאחלת לעצמי אותו דבר. אנחנו האמהות , בגלל שנים של תשומת לב לתינוקות ילדים ואח"כ נערים(אצלי)שכחנו קצת את עצמינו ו"אין" לנו בעיה לתת בלי גבול ולהבין וללכת לקראת... מאחורי כל נתינה יש לנו סיפור. סיפור שצריך לבדוק. כתבת שרגשות האשמה "נידחקו פנימה" אז לא!!!תוציאי אותם החוצה!!!להיות טובה זה קודם כל לעצמך ולילדים שלך.... הבחור עשה בחירות ...ועושה כל יום בחירות....ואם את באמת רוצה להיות טובה זה הזמן להניח לו לקחת אחריות על עצמו...שגם הוא יוכל להיות טוב..אם הוא יבחר בכך. מאחלת לך רק טוב יקרה.

אין צדק במדינה הזאת!!!

בהמשך למה שכתבתי קודם למעלה: זה כ"כ לא צודק ותקראו טוב: ביום א' הוא נעצר , ואמר לי שהוא נעצר ל 21 יום בפנים. לא ממש האמנתי לו והתקשרתי להוצל"פ שם אמרו לי שהכניסו אותו לשבוע בלבד!! והוא ישתחרר אך ורק אם הוא ישלם 2,700 ש"ח. צו המעצר שהוצאתי היה על סכום כפול. הוא יושב בינתיים רק יומיים אבל זה הרתיח אותי מהבוקר. למה אם אני מוציאה פקודת מעצר על סכום מסויים, ע"מ שישלם את המעט מהסכום שהוא צבר לעצמו בהוצל"פ מערכת המשפט לא מחייבת אותו לשלם את הסכום הנ"ל ומפחיתה לו מהסכום? הרי גם ככה באתי לקראתו? ועוד מה קיצרו לו התקופה לשבוע בלבד?????? לא מספיק שהוא לא משלם תקופה ארוכה וצוחק לי בפנים? לא מספיק קשה לי וכבר אין לי כוחות הוא גם משתחרר מזה בקלות שכזאת? אז מה יהיה איכפת לו לשבת שבוא ולהשתחרר בלי לשלם שקל? אם אין לו לב ומצפון כלפי וכלפי הילדים שלו למה למערכת המשפט אין לב וצדק? כבר אין לי כוחות, כל מה שאני עושה לא מצליח לי. למה אשה שמתגרשת היום צריכה ככה לסבול? למה הילדים צריכים לסבול כי אמא שלהם עסוקה בלגבות את הכסף שמגיע להם ואין לה ממש סבלנות אחרי הצהריים כי היא טרודה בדברים נוספים מלבדם? כמה אישה יכולה לשרוד ולסחוב על כתפיה??????? מיואשת ומרגישה שאין לי על מי לסמוך יותר במדינה הזאת. כל המערכת מסביב לא מסתכלת על החלשים...... אז שיקומו הגברים ויגידו שהמשטרה ובתי המשפט לרעתם..... חגית

אולי שינוי גישה מקצה לקצה יתרום רבות לטובתם של הילדים?

ומה אתה מציע ירון? ולשם שינוי שיהיה לטובתי...

ולא לטובת הגבר

יקירתי ומתוקתי משכבר הימים:

מזה זמן רב אני קורא בצער את הודעותייך בדבר בעיות הנובעות מחוסר שיתוף פעולה מצד גרושך, בין אם בנושא המזונות ובין אם בהסדרי הקשר. התסכול שנגרם לך מקרין - בין אם תרצי ובין אם לאו - על ילדייך. יש פתגם באנגלית, שבתרגום חופשי אומר:"אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם". בתרגום תכליתי הנוגע לעניינינו: אם את מנסה בדרך המיליטאנטית להשיג את מטרותייך - מוצדקות ככל שיהיו ואינני ניכנס כרגע לגופם - וזה פשוט לא הולך לך, אולי יש מקום לחשוב על שיטות אחרות, יותר פשוטות, כאלה הנוגעות ליחסים בין בני אדם. להשקפת עולמי, כל בני האדם נולדו צחורים, כלומר: ללא מטענים שליליים, כאשר מטענים אלה "ניטענים" במהלך חייהם ומשפיעים באופן ישיר ובלתי מתפשר על חייהם התנהגותם והשקפתם. אינני מחפש את ה"אשם" למצב שנוצר (חוסר תקשורת בינך לגרושך), אלא מחפש את הסיבה (מהיכן כל זה התחיל), ומשם לטפל. אז אולי בלבלתי לך את המוח מחוסר הכרת המקרה הספציפי, אך בכל זאת וכל עוד ניתן, אני במקומך הייתי בוחר בדרך אחרת.

ירון יקירי בוקר טוב לך:

א אני יודעת שזה מקרין לילדי. קשה לי עם זה ועם כל ההשתדלות שבעולם, זה יוצא כך. הם מרגישים, לידם אני מנסה להיות שלווה ורגועה,לא להיות עצבנית ולא להראות להם שכואב לי אבל שיוצא לי לבכות לידם או לדבר על אביהם לידם, זה לא נשלט. הוא מוציא אותי מדעתי במעשיו ובמקרה שלי שכל העול כולל: תשלום החובות המשותפים, גידולם וכל הכלכלה עלי כולל הכל זה לא קל להסתיר, אין לי רוגע נפשי ולפעמים זה מתבטא בחוסר סבלנות כלפיהם, אני בן אדם אחרי הכל, גם בהיותי אמא..... אני בהחלט מאשימה אותו בכך.. לגבי שיטות אחרות: אז אתה צודק שלא הולך לי כך ובדרכים יפות, בדברי נועם וחברות שהיו לי איתו, בכך שבאתי לקראתו בהרבה דברים, שהצעתי לעשות צעד אחד בשבילו, הוא גם לא נענה ושם פס אחד ארוך עלי, על הילדים ועל החוק כולל השופטים המהוללים. חשבתי שבכך שאני באה לקראתו הוא יתעשת על עצמו, יבין מה הוא גורם לי ולילדים בכך שהוא לא משלם וישלם אפילו סכום מזערי, שיראה נכונות לשלם שתהיה לי סיבה מוצדקת לבוא לקראתו. אפילו סכום מזערי שנקבע בבית המשפט לחלוקת החובות הוא לא מוכון לתת אז מה נשאר? כמה אני יכולה לבוא לקראתו עוד ועוד ועוד??????? ירון יקירי, אם הגעתי למצב שאפי בית המשפט לא עוזר ולא מ רתיע אותו, גם על שופט הוא משקר בפנים, ללא כל יראה / כבוד למערכת, ללא בושה? אז מה עוד נותר לי לעשות מלבד לאכול את עצמי יום יום שעה שעה ולגלד את ילדי בידיעה שהם נולדו לאבא מניאק שאיכפת לו רק מעצמו....., איזה עוד אפשרויות אתה מכיר? יום טוב, חגית

אולי שינוי גישה מקצה לקצה יתרום רבות לטובתם של הילדים?


הנה, ירון זהבי הגאון......

זרקת עוד משפט בלי פשר ובלי הגיון......חבל שאין פורום לקלישאות, היית עושה שם חגיגה....
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מתגרשים
בחר
בחר