ארוחת בוקר לאור דמדומים

סיפור קצר של פיליפ ק' דיק מתוך הספר "פוסטר, אתה מת".

http://www.blipanika.co.il/?p=3353

תקראו ותגידו לי מה אתם חושבים.

אני חשבתי שהבחירה של המשפחה מוזרה. מה הטעם להסתכן במוות בשביל לחזור 7 שנים לאחור כשבסוף הם יגיעו לאותו המצב.

אני חושב שמעבר לרעיון המגניב לא היה כאן כמעט כלום. לא אהבתי את הכתיבה והסכמתי עם אחת התגובות שם שאמרה שהתגובה של המשפחה למצב הייתה לא אמינה בשיט. הרעיון היה מגניב, אבל לא מעבר לזה.

הבחירה שלהם באמת הייתה מוזדה, אבל אפשר להבין אותם.

 Hear Me Roar


 

מה שהפריע לי היתה התגובה שאמרה שעדיף להסתכן במוות מאשר לחיות בעולם בלי תרבות.

אני לא חושב כמוך לגבי התגובה של המשפחה, לרוב נוטים להקצין תגובות של בני אדם ולחשוב שהם אמורים להשתגע מדברים קיצוניים אבל בתכלס לדעתי כשדברים כאלה באמת קורים בני אדם מסתגלים די מהר לשינויים הגדולים.

אני דווקא הייתי סבבה עם הסיפור, סתם לא הסכמתי עם מה שהמשפחה עשתה.

לא ציפיתי שהם יפתחו בצרחות או משהו כזה, אבל בכל זאת לא הייתי מרוצה, זה לא הרגיש לי אמין, גם אם אני לא יכול לשים את האצבע על זה.

 Hear Me Roar


 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר