ביקורת קצרה: מעוף הצללים

סיימתי לקרוא את מעוף הצללים והרגשתי שאני חייב ביקורת, כי הספר הזה הוא משהו קצת שונה.

אז בתור התחלה, הספר די קצר. מה שמבחינתי היה יתרון גדול. הרגשתי לאורך הספר שהסגנון דומה מאוד להמשכים של הסדרה של אנדר (כלומר קול למתים, קסנוסייד וילדי המחשבה) ולא להמשכים של הסדרה של בין (סדרת הצללים), מה זה אומר ? קצת יותר עומק, תחכום וידע. קצת פחות אקשן. אני מהצד שלי אהבתי את הסדרה של אנדר - הבעיה שלי הייתה האורך, באיזשהו שלב זה פשוט נמרח... כאן מגיע היתרון של מעוף הצללים, כספר מעמיק אבל לא ארוך מדי.

מצד שני, הספר נתן לי הרגשה כאילו אני קורא סיפור קצר, הרגשתי שמפילים אות לנקודת זמן כלשהי במהלך המסע של בין ומריצים את העלילה עד נקודה אחרת, שבה מפסיקים.

 

מכאן והלאה יהיו קצת ספוילרים (אל תדאגו, הספוילרים לא יחשפו שום גילוי מרעיש וגאוני):

אז מה בעצם קרה בסיפור ? מקרה קצר על מפגש בחלל, מעט מאוד שינוי של הדמויות ובעיקר שני מאורעות חשובים בסוף הסיפור. נכון, את הילדים של בין מאוד אהבתי (למרות שלדעתי לא כולם יאהבו את השוני והחלוקה ביניהם), אבל בסופו של דבר גם הגילויים על הבאגים לא היו עניין גדול - לא הרגיש כמו משהו מרכזי בעלילה.

ספר לא רע, לא שווה את הקנייה אבל שווה את הקריאה.

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה