אחרי אייקון בא... סיכום אייקון!

התעוררתי לפני שעה וחצי כדי שאהיה במצב צבירה לכתוב ולנהוג. למה אתם שואלים? כי:

ראשון:

התלבטתי קשות אם לבוא בערב, החלטתי שכן. באתי עם אחותי מרווה. נגמרו הכרטיסים למה שרצינו להיכנס אליו (כולל לתוכנית ב' אם ייגמרו הכרטיסים...) אז קניתי כרטיסיה וכרטיס לסרט בשלישי בערב (מזל. נשארו רק עוד 6...) והסתובבנו קצת.

פגשתי את נעם, שהציעה לי משמרת על עמדת הסושי שהיא הקימה, אז גלגלתי רולים במשך 20 דקות לעוברים והשבים. היה כיף וטעים, למרות שאציין שאני את הסושי שלי מעדיף עם דג ולא עם טופו (: ואז שיחקנו ג'אנגל ספיד עם אנשים שאני לא מכיר. הספקתי להיפצע באצבע, ולהיווכח שלמרות שלא שיחקתי שנה וחצי, אני עדיין ממש טוב! (ניצחתי פעם מתוך 3 [כשבפעם הראשונה הפסדתי רק כי למישהו אחר יצאה צורה קודם] ממעגל של 6 אנשים). אכלנו סושי (שוב!) על חשבון ההורים וחזרנו הביתה עייפים ומרוצים.

שני:

הגעתי ב11 לתל אביב, גיליתי שהחנייה הסודית שלי נמכרה לאיזה חברת בנייה, התבאסתי ושילמתי 60 שקל על חנייה לכל היום. פגשתי כל מיני אנשים (בעיקר ברק), גיליתי שהמצנפת מיון שלי עדיין אטרקציה, והלכתי לאכול צהריים בדירה של חבר שלי מטר משם. (חסך לי מלא כסף על אוכל!) קניתי יומן של אנרכיסטים בעזרת ברק שגרמתי לו לעשות לייק בפייסבוק לארגון פוסט-ציוני. קניתי ספר של אורסולה לה גווין, ספר של פראצ'ט ואת עולם טבעת שסופסוף ירד מתחת ל50 שקל... ובגלל שקניתי כרטיסיה ולא ידעתי אם אספיק להגיע בשלישי - החלטתי לנצל אותה במלואה ביום שני - מה שהתבטא באירועים מ16:00 עד 22:00 שזה המון שעות לשבת על התחת. לפחות הייתי באירוע עם צור שהיה מצחיק. המשכתי להסתובב עם בת-אל עד שהחזרתי אותה הביתה.

שלישי:

קמתי ב5:20 בבוקר ונהגתי לחיפה. זה לא קשור לאייקון אבל זה מעיד על העייפות. יצאתי משם בערב ונסעתי לאייקון רק כי נצר שלג ומשה ביקשו מאוד יפה. נצר הציע לי לנהוג על 150 קמ"ש מנתניה לתל-אביב, אבל נהגתי כחוק (?) והגעתי לאייקון ב19:45. הסתובבנו (ממש) קצת, והתיישבנו לשחק דיקסית. למרות שבכל פעם ידעתי איזה קלף משה שם, זה לא עזר לי, וסיימתי במקום האחרון בהפרש ניכר. בסדר- מצאתם משחק שבו אני ממש גרוע. ואז הלכנו לרכבת, לי ולמשה היתה שיחה מעניינת על דת אל מול ערכים חילוניים, וחזרתי לאייקון עם שלג. חברים שלי קבעו לאכול, אז ב-25 דקות הזמנו שניצל במסעדה, אכלנו ושילמנו - שזה די מרשים לאכלן איטי שכמוני. וקיבלתי כרטיס חינם לפאוורפוינט קריוקי, אז נכנסנו ביחד, ולמען האמת טיפה התאכזבתי. רוב האנשים לא היו כ"כ טובים. או שהם ניסו להרצות בדיוק את המצגת שהם קיבלו (שזה מאוד קשה כשאתה מקבל מצגת על ביולוגיה תאית באיטלקית) או שהם בעיקר התעסקו בכמה המצגת שלהם גרועה. ("זה לא מעניין, אז נקסט. טוב, גם זה לא מעניין...") ובחצות וחצי, נכנסתי יחד עם המוני בני אדם שמשום מה עדיין נשארו באייקון, לאירוע הנועל את הפסטיבל, הקרנת הבכורה העולמית של הסרט המדובר "אבירי הכסאח". בחיים לא הייתי בהקרנת בכורה, בטח שלא עולמית, אז עבורי זה היה אירוע היסטורי שני באותו היום (מזכיר לכם מה עשיתי בבוקר). הסרט היה מאוד מצחיק, אבל כשהוא נגמר לא נשארתי דקה אח"כ, נסעתי הביתה ותוך 40 דקות הייתי כבר במיטה.

"אני הוא פלגולס אל הבמבוק ושיבולת השועל. הוי לטועים בו דמותי."


מתוך- טרוכיאון והימנה, מערכה III

ממ טוב יום שני:

אחרי הסתובבות קלה בנמל יפו עם חברה הגענו לאייקון.
היא נשארה איתי טיפה בהתחלה והסתובבנו בין הדוכנים - עד שהגענו לדוכן של משחק מגניב ובחור שבדי (?) חביב דובר אנגלית שלימד אותי את המשחק. בינתיים חברה שלי הלכה לדוכן ליד, ובעוד שאני מנסה להראות לה את הדוכן שלי היא מתלהבת מהדוכן שלידי. 

אני מפנה את תשומת ליבי לדוכן השני ושל מי הדוכן הזה אם לא של... טאז, וחבריו?
[הוא כבר הזהיר מראש לגבי הדוכן] ואכן דוכן מגניב ביותר. למרות שלא הספקתי לקנות אף אחד מהשירותים שהיו מוצעים שם. כי החברה נאלצה ללכת ואני ליוויתי אותה.

המשכתי להסתובב עם סתם עם אנשים ועברתי על הדוכנים והספרים. (לא ממש מצאתי משהו מעניין השנה). 
ופגשתי עוד כמה אנשים מוכרים יותר ומוכרים פחות  - כולל אור עם ערימת שיער ענקית על הראש.

אח"כ שיחקתי קצת במשחק שקניתי (דוקו). במרפסת למעלה.
ואז תוך כדי שאני מוצאת סוף סוף שקע להטעין את הפלאפון שמת בינתיים - מצאתי את עמדת הכנת סושי של נעם ליד הפונדק.
התיישבתי איתה ועם הכלב החמוד שהיה שם עד שראיתי אנשים משחקים בפרודו אז הצטרפתי אליהם.
ואז ראיתי את שקד שבדיוק נוסע אז חזרתי איתו בטרמפ מדוגם הביתה.

_________________________________

יום שלישי:

הגעתי ברכבת לעזריאלי, והלכתי ברגל משם עם עוד מישהו לאייקון. שם הוא הוציא את המצלמה והסתובבנו בין הדוכנים והאנשים וצילמנו עם המצלמה האיכותית שלו. נכנסנו לתוך האשכול שם מצאתי את עצמי מוקפת בנים שכולם כבר מזמן עקפו אותי בגובה ומדברים בבת אחת. 

אחרי שישבנו ודיברנו עוד קצת, שיחקנו קצת בדוקו (המשחק שקניתי), אח"כ הסתובבנו עוד, ואז הלכנו לחפש אוכל, שם מצאנו עוד חברי קהילה ששוטטו ברחובות תל אביב לשם אותה מטרה ממש.

אז הלכנו כולנו למקום מסויים, ואז גילינו שזה לא ממש הולך. ואז הוחלט להתפצל (כרגיל... נו הדוסים האלה עם הסוכה שלהם). וחזרנו עם האוכל לסוכה באייקון, שם פגשנו את פרדי קרוגר הצעיר וחולה הברד.

אח"כ הלכתי לפונדק שם שיחקנו ברבולושיין במטרה להשתלט על העולם.
ואני ניצחתי (MHAHAHAHA), אבל זה אחרי שהסתבר שאני לא יודעת איך לשחק ולקחתי בטעות יותר מדי מטבעות בחצי הראשון של המשחק.

גיחה קצרה לבחוץ , לפגוש את צפריר (לראשונה בלייב) ואייל רגע לפני הטקס והודעת הזכיה (הראויה בצדק) בפרס גפן לריקוד עם דרקונים וצפריר המתרגם.

ואז הלכנו לדשא ושיחקנו "מאפיה" (כמו עייריה) ונצר ואני יצאנו המרגלים ונחלנו כישלון נחרץ במשחק. (יחי האנרכיה!)

ואז גלידה (לי לא :( אני הייתי בשרית).

ואז השתלטות על הפסנתר שליד הסנימטק... ואז איכשהו מצאתי את עצמי מלמדת ילדה לנגן קצת על הפסנתר, ואז הלכתי איתה ועם סבתא שלה למאפיה וקניתי לחמים. 

ובין לבין גיחות חזרה לכנס - ואז הגיע העת לחזור הביתה.
הלכנו חבורה לרכבת, שם עליתי עם נצר לרכבת ופגשנו שם את פרדי קרוגר והביתה עייפים ומרוצים עם חיוכים זדוניים :).

עד לפעם הבאה.

 

היה כיף אנשים תודה רבה לכולכם על בילוי בנעימים בעוד כנס מוצלח.

תמונות בפייסבוק.

מוריין, שומרת הרשומות במגדל הלבן, משברת העולמות, המרשעת הקהילתית.
הצטרפו לפורום מדע-בדיוני ופנטזיה


הומר,עליך להקשיב ללב שלך, ולא לקולות שבתוך הראש שלך! 
מה שלא הורג אותך-עושה אותך מוזר יותר.. emo_26.png
סרטים לא הופכים אנשים לפסיכופטים, אלא הופכים אותם ליותר יצירתיים.

מנהל הפורום
250+

וואו, די קשה להתעלות על אלו... אני אנסה יותר קצר

ראשון- הסתובבתי מאחרי הצהריים עם רוב חברי הקהילה המתה, עברנו שעות בין דוכנים ועוד הספקתי לפגוש חלק מהאנשים, לשכנע את נאור לקנות את 'המחתרת' (מה שהוביל לזה שאני לא קניתי את המשחק) ולשכנע את שקד להגיע גם ביום שלישי לאייקון, יום ראשון היה קצת קצר. ובכל זאת מאוד נחמד.

שני - עד עכשיו אני מצטער שלא באתי.. בעיקר כשאני יודע שהיה לי טרמפ חצי דרך עם שקד

שלישי- הגעתי קצת מוקדם, פגשתי את עידוב והסתובבנו באייקון (בעיקר באזור המודיעין ובדוכן ציור), אחר כך כולם הגיעו, נטשתי את עידוב לטובת הקהילה החיה. הסתובבנו צחקנו ובעיקר היה נחמד. אחרי הצהריים הקהילה המתה החלה להתאסף, שתי הקבוצות החליטו ללכת לאכול כמעט באותה שעה וכך יצא שהגענו למקום והתחלקנו לדתיים וכופרים, כשהגברים הדתיים נאלצו לסחוב את האוכל שלהם בחירוף נפש עד הסוכה שבאייקון - שם היה מפגש קהילתי נורא נחמד (מינוס הקהילה המתה). לקראת סוף היום ראיתי שיש לי הרבה כסף ומעט דברים לקנות אז החלטתי להשלים אחת ולתמיד את האלף האפל (כל מה שיצא בעברית) וקניתי את מצור האפלה ומסע אל השחר. אחרי שהזמינו אותנו למשחק DIXIT ספונטני החלטתי לקנות גם אותו, מה שהתברר כהחלטה מצוינת אחרי שני משחקים שכבר הספקתי לשחק בו (סה"כ 10 אנשים שונים, שני ניצחונות לי). אחר כך נהיה מאוחר ויצאנו כולם לרכבת כשאני, בת אל ושלג משתרכים מאחור. ברכבת פגשנו כאמור את פרדי קרוגר.

 

היה נחמד. נתראה במאורות :)

 

ברשותכם הטיפ שהיה לי בראש (ועבר לכם לראש) לאורך אייקון: תגיעו ביום הראשון של אייקון, ככה אתם כל כך תתלהבו ותרצו להגיע ליום השני של אייקון. ביום השלישי כבר יש מפגש אז חייבים לבוא emo_05.png

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

חחח קהילה חיה&קהילה מתה. אהבתי. נכנס ללקסיקון :P

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

חחח קהילה חיה&קהילה מתה. אהבתי. נכנס ללקסיקון :P

לגמרי נכנס ללקסיקון.

והמפגש לא תמיד ביום השלישי. הוא ביום שנוח לכולם.

"אני הוא פלגולס אל הבמבוק ושיבולת השועל. הוי לטועים בו דמותי."


מתוך- טרוכיאון והימנה, מערכה III

ובכן אתם שני עדי שהמושג הוא שלי :) אני מוציא עליו פטנט....

 

בטח שהמפגש תמיד ביום שלישי. ככה נבוא ראשון-שני-שלישי

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

אתם מוכנים לעשות פעם מפגש שאוכל לבוא אליו!?  ראיתי קרי קרי ובחור גרמני הזוי , וזה הדבר הכי קרוב לפנטזייה... emo_119.pngמלבד כמה תיירות נורבגיות שראיתי, שהיו מחוץ לעולם הזה... emo_119.png

שלג! אל תהיה ממזר, חיי זקנו של מרלין! אתה לא יכול להינות מכל העולמות תמיד!!! 

אם כן-תורי..יצא די יבש אבל אתם תתמודדו..

אז התפללתי מוקדם בבוקר (7) והספקנו (אני ויהודה) לרכבת והרגשנו מפונקים.

לאחר נסיעת עינויים (ארבעה מושבים מאחורינו היו מאוכלסים בפקצות שלא הפסיקו לדבר 40 דקות ברציפות ודיברו שטויות במיץ) הגענו לעזריאלי ונפגשנו שם עם שלג. נצר הודיע שהוא כבר באייקון ושהוא מתעצל לבא לקבל את פנינו אבל שנעם אמורה להיות נושאת הדגל (הבלתי נראה) של הקהילה. חיכינו לנעם- הסתבר שהיא באמצע להלשים שעות שינה ולא עונה אז הצחלנו לצעוד במרץ (וזה האיזכור היחיד למרצ- שקד) תוך כדי פיטפוט על כמה מסכנים הפיזיקאים ולמה מותר להם לרדת לחו"ל (או משו כזה).

הגענו לאייקון ונתקלו בנצר (לאחר שהוא סינן אותי בגסות) הוא ניסה להתחבא מאחוריי מחבר שלו שרצה לירות בו ברובה, אני כמובן הסתובבתי וקיבעתי אותו וזה היה מאוד נחמד. אחרי משא ומתן קצר הכפוי טובה (נצר) החזיר לי את הספרים שלי ושמר חלק אצלו כדי סחוב.

נכנסנו פנימה ורצינו להיכנס להרצאה- כמובן שכל הכרטיסים השווים אזלו אז ויתרנו על זה לבינתיים.

פגשנו את נעם שהייתה חצי ישנה ומשעשעת ביותר.

אחרי זה פגשנו את בת אל (הגעת בזמם? הרכבת שלך לא נתקעה?), צור, נתנאל (שיש לו ארון [למרות שהוא ג'ובניק] וזה לא מצחיק כמו שזה נשמע), הבחור-הנחמד-עם-המצלמה-המגניבה-שאני-לא זוכר -את שמו ופיטפטנו קצת- מהר מאוד השיחה גלשה לדיון הסוציאליסטי-קפיטליסטי הרגיל (וזה אפילו בלי שקד!) ואנחנו התחלנו להסתובב.

פגשנו את עומר (יחי!) שדי ייבש אותנו..

צעדנו לכיוון ארוחת צהריים ופגשנו את זקני הקהילה, הם רצו לאכול טרפות אז נפרדנו מהם- אני קניתי צ'יפס וליוויתי את נצר ונתנאל למקום אחד ואז את נתנאל לשני.

אכלנו בסוכה, שיחקנו משחק היכרות נחמד.

נכנסנו להרצאה 'משחקי הכסף' שהייתה די מעניינת ואז מצאנו שוב את זקני הקהילה ('המתים') ושיחקנו איתם ועם קוראני נחמד משחק די בינוני שנפסק באמצע כי צפריר ואייל הגיעו. דיברנו איתם קצת ואז הלכנו לדשא לשחק..מאפייה..כי באמת ברח לי השם.

אני די מהתחלה ניחשתי שנצר אשם ושנאור חף מפשע- בסוף נצר ובת אל הפלילו אחחד את השני ואנחנו ניצנחנו. באמצע התווכחתי עם מאור- וכמובן אני צדקתי. איילה ניגנה וזה היה נחמד.

הלכנו לגלידה- בתור הדוס התורן בדקתי שעה כשרות מה שהוציא לי את התיאבון . פיטפטנו קצת ואז הם התחילו לחפור על סידרת ילדים משעממת כלשהי ואני התחלתי לחתור לכיוון היציאה.

נאור החליט לקרוא לי צבי (הצב מפרפר נחמד..). כי הייתי עגול וירוק- וזה היה נחמד :P ויוווווווודה...

חזרנו לאייקון- פגשנו את שקד ושיחקנו במשחק האסוציאציות הנחמד.. מאוד התלהבתי ששקד הצליח לקרוא אותי (כי זה אומר שאני מיוחד..) וכמעט ניצחתי (טכנית...טוב, עזבו).

אחרי זה צעדנו לרכבת שחשבנו שפיספסנו והסתבר שלא, בדרך דנתי עם שקד על דת וחילוניות- היה מעניין, כרגיל.

רכבת וישר ללימודים בליל הושענא רבה..זה היה שינוי פאזה חד למדי...

 

ניפגש בעולמות עם הספר שכמובן שכחתי להביא לבת אל!

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

משה, מבטאים את זה, כמו שהסברתי לשלג, מ-א-ו-ר-ו-ת.

האמת שחשבתי שמה שיצא מהכנס הזה שנתווכח מי באמת ניצח בDIXIT, אבל מתברר שאתה נכנע ללא קרב...

 

ובת אל.... את אשמה!! לעזעזל לא היית צריכה לתת למשימה השנייה לעבור!! בגללך נאור לא היה חשוד ורק שנינו נשארנו!

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

אגב נצר, מעניינת העובדה ששכחת להזכיר את המשחק בסיכום מפגש שלך...

אתה עד כדי כך נהנה להיות מרגל?

מוריין, שומרת הרשומות במגדל הלבן, משברת העולמות, המרשעת הקהילתית.
הצטרפו לפורום מדע-בדיוני ופנטזיה


הומר,עליך להקשיב ללב שלך, ולא לקולות שבתוך הראש שלך! 
מה שלא הורג אותך-עושה אותך מוזר יותר.. emo_26.png
סרטים לא הופכים אנשים לפסיכופטים, אלא הופכים אותם ליותר יצירתיים.

מנהל הפורום
250+

כן נצר באמת מעניין ששכחת להזכיר את האהמהפסד שלכם. משכתב לי כאן היסטוריה אה?

טוב, נראה כמה אני אצליח לכתוב.

הגעתי לעזריאלי. ציפיתי שאנשים יחכו לי שם על מנת לקבל את פני. הם לא. היחידים שטרחו להגיע היו מיסטי וחברו סרגורס (או משהו כזה) שכותב בפורום לעתים נדירות. נועם ישנונית אז הלכנו לבד אל אייקון, ובדרך הסברתי למיסטי למה זה מוסרי מצד פיזיקאים חסרי עבודה לרדת מהארץ. באשכול פגשנו את נצר, נועם, צור, נתנאל, שקד ובת אל (לא בהכרח בסדר הזה) ועוד כמה אנשים שכנראה שכחתי. צור היה שם (הידד!) אז כמובן שהתפתח במהירות דיון מפותל. אח"כ שיחקתי עם צור ובת אל איזשהו משחק די לא הוגן כי הסיכויים לנצח בו קטנים אקספוננציאלית ככל שאתה מתחיל מאוחר יותר, ואני, כמה לא מפתיע, הייתי אחרון. טוב, בלהבלהבלה ארוחת צהריים, בלהבלהבלה המשחק עם החייזרים שהופסק לכבוד הגעתם של צפריר ואייל (לאכזבתו הברורה של המנחה)  משחק על הדשא- ניחשתי די מהר שבת אל ונצר מרגלים (אם כי חשדתי קצת בנאור) אבל כמובן שמיסטי דווקא היה משוכנע שאני המרגל כי , כדבריו, הייתי 'נלהב מדי'. הלכנו לאכול גלידה אבל לא אכלנו כי תעודת כשרות, התפתחה שיחה על איירבנדר (אואטר) שדי שעממה אותנו אז פרשנו. משחק אסוציאציות שלא הצלחתי לנחש בו כמעט כלום. טיול הלוך חזור לרכבת עם שקד וזהו.

(ועוד הרבה דברים ששכחתי אבל אתם כתבתם כבר)

היה ממש כיף.

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

אגב נצר, מעניינת העובדה ששכחת להזכיר את המשחק בסיכום מפגש שלך...

אתה עד כדי כך נהנה להיות מרגל?

בת אל, קוראים לזה "הדחקה" ואני חושב שיש לי סיבה מצויינת

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

שימו לב לנבואה המתגשמת, מסתבר כשאמרתי שאני אחזיר את הספר לבת אל בעולמות ידעתי מה שאמרתי :P

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר