ביקורת ספר - גאונטלגרים - סופו של דריזט דו'אורדן

היי כולם, כן כן, סתם השתמשתי בכותרת עם הרבה פאתוס כדי למשוך אתכם פנימה. אז מה יש פה בעצם? כן, יש ביקורת ספר, אבל יש פה ביקורת הרבה יותר גדולה ומלאה בספויילרים. למה זה? הרי ידוע שאני לא אוהב שעושים ספויילרים ועוד מישהו כתב פה את זה לפני. אבל הספרים של דריזט לא יתורגמו לעברית והרבה אנשים לא יעשו כמותי ויקראו את כל הסדרה כולה, ולכן אני הולך להסביר מה קורה בהמשך קורותיו של דריזט. לא, דריזט לא מת בספר הזה, אבל הרבה אחרים כן, וגם בקודמים. והפעם הם באמת מתים. אז מי שאי פעם סיים את דריזט ורצה לדעת מה קורה בהמשך, ישמח לקרוא את הביקורת. גם מי שסתם אוהב לקרוא ביקורות, מקווה לפחות שהוא יהנה.

 

גאונטלגרים - סאגת נברווינטר - ספר א' מאת ר. א. סלבטורה

כולם מכירים את דריזט. טוב, תשעים אחוז יכירו אותו. דריזט דו'אורדן מהבית נא'אשזבארנון, הבית התשיעי של מנזובראנזן, הוא אלף אפל מהממלכה התת-קרקעית של הדרו, גזע האלפים האפלים שגורשו מפני הקרקע לפני אלפי שנים והקימו ערי מדינה לתפארת, מלאות בקסמים אפלים וסגידה לאלה המרושעת שלהם, לולת', מלכת העכבישים חסרת הרחמים וחובבת הכאוס. דריזט נמלט מהעיר לאחר שמגלה את האופל של בני מינו ומגיע אל פני האדמה, ושם הוא מתחבר אל קבוצת הרפתקנים הכוללת גמד זעפן, ברברי חסון, בן מחצית גרגרן ונערה אמיצה. הקלישאה המושלמת. אבל עדיין לא. סדרת האלף האפל על דריזט חושפת למעשה את הניגוד של האלפים האפלים חובבי הכאוס לעומת הנוקשות והקרירות של העולם מעל הקרקע, של האלפים האצילים שזנחו את התכונות האלו. בסדרות ההמשך, היו נקודות עליה (המורשת ולילה חסר כוכבים) ונקודות שפל (המסע אל השחר), אבל למדנו לאהוב את דריזט ואת ברונור הגמד, ריג'יס בן המחצית וכמה בכינו כאשר וולפגאר הברברי החסון הרג את עצמו כדי להציל את קטי-ברי היפה, והתעצבנו כאשר וולפגאר הוחזר לחיים באחד המהלכים המעצבנים ביותר בספרות המודרנית. סלבטורה המשיך בסדרות ההמשך שלו לכתוב על חבורת האולם ועל ההרפתקאות שלהם, אבל מעולם לא הצליח להתעלות. היו לו כמה נקודות טובות בסדרה האחרונה שלו - השינויים (Transitions), שבהן הוא החליט להרוג כמה מהדמויות הראשיות שלו. ומביא פלשבקים מהעתיד, כמאה שנה לאחר המאורעות של הספרים. בסדרה האחרונה שלו, סאגת נברווינטר, אנחנו מגיעים באמת מאה שנה לעתיד, ורואים קורה עם דריזט.

אחת הנקודות המעניינות שהועלו בסדרה היא הרומן בין דריזט ובין קטי-ברי. דריזט הוא אלף ויכול לחיות מאות שנים, ואילו קטי-ברי היא בת אנוש ויכולה לחיות מאה שנה בלחץ. האם בני אדם ואלפים יכולים לחיות ביחד, כאשר אחד מהם מזדקן, בעוד השני נשאר צעיר לנצח. השאלה הזאת נענית כאשר אנחנו קופצים מאה שנה בזמן, וכל שאר החברים של דריזט מלבד ברונור כבר מתים. ברונור ודריזט יוצאים למסע ארוך של חמישים שנה על מנת למצוא את ממלכת הגמדים האבודה גאונטלגרים. גאונטלגרים היא כמו אטלנטיס בשבילנו, זה המקום הראשון שבו נוצרה ממלכת גמדים אמיתית שממנה התפצלו שאר הממלכות הידועות כמו אדבאר, אולם מית'ריל ופלבאר. ברונור מחליט להגשים את חזונו ולמצוא את המקום, כנגד כל הסיכויים, מקום שהפך לאגדה. אבל גאונטלגרים מכילה בתוכה סוד אפל הרבה יותר.

ממלכת ת'אי הרחוקה, המקום בו נמצאים המכשפים האדומים, יוצאת לכבוש חלקים נרחבים מהעולם באמצעות יצירת טבעות אימים, אזורים שבהם היה סבל כה אדיר, עד כי האנרגיות הנקרומנטיות מחריבות את האדמה לחלוטין. דאליה, אלפית מרושעת שעולה וצומחת בהיררכיה של ת'אי, יוצאת ליצור טבעת אימים חדשה על-ידי שחרור קדמון האש האדיר הנמצא בממלכת גאונטלגרים. מיותר לציין שכוחות ת'אי יתנגשו בכוחותיו של דריזט במרדף אחר הצלת גאונטלגרים.

אין מה להגיד, סלבטורה יודע לכתוב. הכתיבה שלו קצת מעייפת, כמו הרבה ספרי דריזט שקראנו, ואתה מתחיל להרגיש כאילו אתה כבר חוזר על זה שוב ושוב. מה שיותר טוב הוא שדריזט הרבה יותר אפל, רוצה יותר להילחם, למצוא רק תירוץ לשלוף את החרבות והקשת. ברונור מנסה לעודד את דריזט, אבל דריזט עצמו כבר נוטה עמוק לצד האפל. כמו כן, מותם של כה הרבה מחבריו של דריזט מותיר בו משקע אפל, שגורם לו לפקפק באמות המידה שלו, שגרמו לו לצאת מלכתחילה ממנזובראנזן.

מה שכן מפריע לכתיבה הוא העניין שיש דמויות שלא יכולות למות. ג'רלקסל, לא משנה מה עושים לו, ולאיזה מצבים הוא נכנס, פשוט לא ימות. הוא פשוט יחייך, יטה את הכובע שלו, וייעלם מהמקום. העלילות פשוט מתחברות באופן די מעצבן. אתה כאילו יודע שכולם אמורים להיפגש ומחכים כמעט עד לרגע האחרון כדי להגיע לגאונטלגרים ולהילחם. מכיוון שזאת ככל הנראה הסדרה האחרונה ויש רק עוד ארבעה ספרים עד לסיום המוחלט, הדמויות נעלמות אחת לאחר השנייה. דמויות שליוו אותנו הרבה ספרים, כמו ברונור, קטי-ברי, ריג'יס, וולפגאר, פוונט, ועוד כמה לא מצליחים לשרוד את סוף הספר, כמה מהם מתים מזקנה, כמה בספרים קודמים, וכמה מתים בגבורה בספר הזה על הגנת ממלכת הגמדים.

בסוף הספר, דריזט נשאר לבד, ללא כל החברים שליוו אותו כל החיים. הוא צריך למצוא עכשיו את משמעות החיים, לדעת מה הוא רוצה לעשות מחייו. ומעניין לראות להיכן הוא ייקח אותם. החלק בסוף הספר שבו החברים המתים מתאחדים באותה חורשה, מזכיר מאוד את הסצינה בין חלמיש וגדילן בסוף להבת הקיץ, ומזכירה לנו שאמנם הם יצאו מדפי הספר, אבל הם נמצאים בעולם שכולו טוב, ומחכים גם הם לדריזט שיבוא ויצטרף אליהם. אך הוא בינתיים יוצא למלחמה נגד ת'אי.

אני מקווה שסלבטורה יוכל לתת סיום הולם לסדרה כה מפוארת וארוכה (23 ספרים), ויתן אקורד סיום מופלא. עניין לא פשוט, אבל אפשרי. הציון שאני מעניק לספר זה הוא 7 מתוך 10 בסולם סטראד. ספר טוב, לא מלהיב, ומכיל אופציות להמשך. נקוה לטוב. אני ממשיך אל החלק השני נברווינטר, אשר יעביר את העלילה אל העיר ההרוסה ואל המקום בו סוכני ת'אי מנסים להקים את טבעת האימים שלהם. מצפה להרבה קרבות ואולי תגליות חדשות.

הו, לשנייה הפחדת אותי.. בכל מקרה, אחלה ביקורת ! שמח לשמוע שסלבטורה החליט סוף סוף להרוג את הדמויות (הנהדרות) שלו

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

לחשוב שדריזט נולד לפני חלק מחברי הפורום פה....

מנהל הפורום
250+

ואוו, אני מופתע לטובה, חשבתי שהוא יימצא דרך להשאיר אותם צעירים לנצח או משהו כזה...

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

שיהפוך את כולם לערפדים (אבל טובים וחמודים, כמו משפחת קאלן?)

מנהל הפורום
250+

זה לא מצחיק בכלל.


דמויות המשנה שלו ממשיכות לחיות עוד הרבה זמן מעבר למה שצריך. מעבר לדמויות האלפים (הבהירים והכהים) שממשיכים כי הם אלפים, גם ארטמיס אנטררי ממשיך בסדרה לאחר שהייתה לו תקרית עם חרב מקוללת והוא ממשיך לחיות. זה היה קטע מעצבן ביותר. כאילו, קשה לו למצוא אויבים חדשים? מלבד אויב חדש לגמרי שנראה נחמד, נראה כאילו כל שאר האויבים של דריזט רודפים אחריו כל החיים.

אנטררי לא מת???

ואוו, הגאונות.

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

חחח ארטמיס עדיין אויב שלו? חשבתי שהוא התחיל תהליך של חזרה בתשובה...בערך...

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

כנראה דריזט ממש חשוב

"אין לנו ברירה, זה עניין של כבוד"


"אז מותו כאנשי כבוד"


 


מנהל פורום משחקי תפקידים

הגעתי לאמצע הספר השני ונשברתי. די, אי אפשר יותר. 250 עמודים על כלום???

 

מה קורה כאן? איך אפשר לקרוא את הדברים האלו?

23 ספרים? תוכל להביא רשימה?זכורים לי 10 או 11

ויקיפדיה מאוד נדיבה עם המידע.

אכן, אפילו פירטו אילו מתורגמים ואילו לא, ממש מיזם מדהים האינציקלופדיה האינטרנטית

דריזט נשאר בדד בסוף?? emo_36.png
לא כיף! >.<

אני יודעת שזה קיצ'י, אבל באמת קיוויתי לסוף נחמד יותר. 

חוץ מזה, אולי היה כדאי לסלבטורה הכישרוני להחריד לפרוש בשיא- כבר במסע אל השחר העסק התדרדר, כואב ככל שזה יהיה...

 emo_94.png !....So glad I don't give Damn  

שלום קידה! אולי תציגי את עצמך בנושא החדשים?

תודה:)

 

בכל מקרה...הוא אלף, זה היה טבעי שזה יקרה (או  שהוא ימות, מה שכולנו קיווינו...)

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר