שרשור יצירות שלי- מוזמנים :)

בזמנו הייתי מפרסם המון יצירות שלי שהם לא פנטזיה, ואני לא מתכוון לפרסם אותם בקהילה אחרת (כרגע) אם אני לא אפרסם אותם פה.

יש עניין לפרסם פה, או שזה לא שייך (מנהלים?)

בינתיים אני אהנה מההפקר ואפרסם שיר שלי...

התחלתי לכתוב שירים עם זמון ובתים מסודרים...מקווה שזה טוב...

אחד מהיותר קלילים שלי, הדיכואניים יבואו בהמשך :)

 

 

עמוד מדבר

בוקר, איש קם וברחוב הוא הלך

הסתכל בשעון ובכלל לא שם לב

התנגש בעמוד שאמר מיד "אח!"

וגם כן הוסיף "תיזהר, זה כואב"

 

"סליחה" אמר האיש ופנה להמשיך

ואז הוא שם לב אל מי הוא דיבר

"מה?!" הוא זעק, העמוד לא השיב

אולי קצת הסמיק, זה נעלם די מהר

 

"אדוני, זה מוזר" הוא הכריז אז בקול

"באופן כללי עמוד לא מדבר"

"זה בטח הלחץ מהעבודה, זה הכל,

זה מה שגרם לי לטעות ולהתבלבל"

 

אז עברה שם אישה, ממהרת מעט

כשקרא לה לא פלא כשקצת כעסה

אבל בה הוא החזיק ואמר לה לאט

"גבירתי העמוד הזה את קולו נשא!"

 

היא קצת גיחכה על השפה הגבוהה

אך הבינה שזה לצורכו של השיר

היא לא הבינה את הבדיחה הנוראה,

ואמרה "אדוני, אתה קצת לא כשיר"

 

"אדוני, זה מוזר" היא הכריזה בקול

"באופן כללי עמוד לא מדבר"

"זה בטח הלחץ מהעבודה, זה הכל,

זה מה שגרם לך לטעות ולהתבלבל"

 

"לא הוא דיבר!" האיש אז הדגיש

עמוד מדבר\ משה בלאו

ועצר אז עוד איש במדי עורך דין

"העמוד הזה- מדבר ומרגיש,

אליי הוא דיבר, הוא מקשיב ומבין"

 

וכך התאספו שם עשרות אנשים

שפסקו פה אחד ללא כל וויכוח

עמוד מדבר, זה בהחלט דבר מרשים

זו בטח הייתה שריקתה של הרוח

 

"אדוני, זה מוזר" הם הכריזו בקול

"באופן כללי עמוד לא מדבר"

"זה בטח הלחץ מהעבודה, זה הכל,

זה מה שגרם לך לטעות ולהתבלבל"

 

בסוף הוא השתכנע והלך עם כולם

והמשיך לעבודה לעוד יום מתסכל

והעמוד אמר כשאף אחד לא היה שם

"הייתי עונה אם היית שואל"

 

והמסר? הוא קל, המסר די פשוט

אם נאמין ונקשיב לידידים, לשכנים

אם נקשיב ונראה אך מעט רגישות

אז הרווח יגדל בעשרות של מונים.

 

גם עמוד ידבר אם נאמין בו מספיק

וגם אם לא,לא הפסדנו דבר

להפסיד הזדמנות זה דבר די מעיק

ולהפסיד חבר זה נורא בכלל.

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

יאצ לי כותרת פעמיים, תתעלמו...

למה אין פה עריכה?!

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

החריזות והמשקל לא מושלמים, אבל היי, זה הרבה יותר טוב ממה שאני יכול לעשות...ההומור בהחלט נחמד, נהניתי.

וכן, הולך להיות בפורום הזה קצת צפוף...יוצרים+פטפטת+פנטזיה זה כבר יותר מדי, ואם נוסיף את החפירות של מכ"ה...XD

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

תודה :)

לדעתי רק הבית האחרון בעייתי, לא?

צפוף זה טוב!

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

קבל "לייק"

אני בעד תיחום אבל אם אין אז למה לא כאן!
תודה

הי תראו הנה חתולה!

אוקיי, אז אני בכללי לא ממש התחברתי. אני לא אוהב להיות הבד-גיי שהורס את כול החגיגה, אבל אני אוהב ביקורת כנה. רק ככה אפשר ללמוד. החרוזים לא היו במקום, והיו המון בעיות תחביר שהיו עוזרות לזרימה של השיר שהיה תקוע לפעמים. אני חייב לתקן ולהעיר. אם אתה עושה שיר בנימה קלילה כזאת, עדיף לצור גם זרימה קלילה, השיר מבחינה תחבירית מאוד כבד לעומת ההרגשה וההגשה שמאוד קלילה. כנ"ל הנושא. אהבתי מאוד את הסיפור והעלילה אבל הבית החוזר, והתחביר וזרימה פשוט פגעו לדעתי. 
 
 

עמוד מדבר

בוקר, איש קם וברחוב הוא הלך

הסתכל בשעון, ונשימה עמוקה לקח

התנגש בעמוד שאמר מיד "אח!"

וגם כן הוסיף "תיזהר, זה מאוד כאב"

 

"סליחה?" אמר האיש ופנה להמשיך

ואז הוא שם לב אל מי הוא משׂיח

"מה?!" הוא זעק, העמוד לא השיב

אולי קצת הסמיק, זה נעלם באופן די מהיר

 

"אדוני, זה מוזר" הוא הכריז אז בקול

"באופן כללי עמוד לדבר לא יכול"

"זה בטח הלחץ מהעבודה, זה הכל,

זה מה שגרם לי להתבלבל ולטעות"

 

אני שונא את התגובה הזאת כי זה ממש מתנשא לתקן שיר של מישהו אחר. אבל רק רציתי להראות לך איך השיר הופך למשהו קליל כזה יחד עם הסיפור והעלילה שזה היה אדיר! אם תתקן את הזרימה והחריזה זה יכל להיות אחד השירים הקלילים והמצחיקים =]

 

תמשיך לכתוב =]

"...Fate is the word COWARDS use,

to describe the things they're too WEAK to change..."

                                                       (Professor Charles Francis Xavier)

אני פחות אהבתי את התיקון. הוא יותר כבד ומסורבל מהמקור...סורי P: כך או כך, משקל זה דבר שבדרך כלל יותר חשוב לי מהחריזה. נסו להקפיד עליו יותר (מספר הברות בשורה)

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

אוקיי, אז אני בכללי לא ממש התחברתי. אני לא אוהב להיות הבד-גיי שהורס את כול החגיגה, אבל אני אוהב ביקורת כנה. רק ככה אפשר ללמוד. החרוזים לא היו במקום, והיו המון בעיות תחביר שהיו עוזרות לזרימה של השיר שהיה תקוע לפעמים. אני חייב לתקן ולהעיר. אם אתה עושה שיר בנימה קלילה כזאת, עדיף לצור גם זרימה קלילה, השיר מבחינה תחבירית מאוד כבד לעומת ההרגשה וההגשה שמאוד קלילה. כנ"ל הנושא. אהבתי מאוד את הסיפור והעלילה אבל הבית החוזר, והתחביר וזרימה פשוט פגעו לדעתי. 
 
 

עמוד מדבר

בוקר, איש קם וברחוב הוא הלך

הסתכל בשעון, ונשימה עמוקה לקח

התנגש בעמוד שאמר מיד "אח!"

וגם כן הוסיף "תיזהר, זה מאוד כאב"

 

"סליחה?" אמר האיש ופנה להמשיך

ואז הוא שם לב אל מי הוא משׂיח

"מה?!" הוא זעק, העמוד לא השיב

אולי קצת הסמיק, זה נעלם באופן די מהיר

 

"אדוני, זה מוזר" הוא הכריז אז בקול

"באופן כללי עמוד לדבר לא יכול"

"זה בטח הלחץ מהעבודה, זה הכל,

זה מה שגרם לי להתבלבל ולטעות"

 

אני שונא את התגובה הזאת כי זה ממש מתנשא לתקן שיר של מישהו אחר. אבל רק רציתי להראות לך איך השיר הופך למשהו קליל כזה יחד עם הסיפור והעלילה שזה היה אדיר! אם תתקן את הזרימה והחריזה זה יכל להיות אחד השירים הקלילים והמצחיקים =]

 

תמשיך לכתוב =]

ביקורת בונה, בכל המובנים ואני בהחלט מעריך אנשים שמבקרים ואומרים מה שהם חושבים (ולא,אין בזה שמץ התנשאות)

בנוגע להיערות שלך, החריזה אולי לא מושלמת אבל אני חושב שהיא הייתה די טובה, הבית החוזר הוא פיזמון וגם הוא אומנם לא משולם.

בנוגע לתחביר, אני די מסכים איתך שהוא היה קצת גבוה מדי והפריע קצת לשיר להתרומם, ולכן איך שהאישה הגיבה למה שהאיש אמר (בית שלישי אם אני לא טועה) אבל אני חושב שהשינויים שלך, מצטער להגיד רק סירבלו את השיר ופגעו בחריזה ובמשקל במקום לעשות ההפך :)

בכל זאת, תודה.

חשבתי להפוך את השרשור הזה לשרשור יוצרים כללי ו\או רק של ו\או לפתוח שרשור יוצרים כללי אחר.

מה דעתכם?

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

נגד. אולי שיהיה השרשור הקבוע של היצירות שלך...אבל זה יהיה מסורבל מדי שרשור אחד לכל היצירות.

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

סבבה-

זה שיר שלי שאני ממש אוהב, והוא אפילו הולחן (אני אבקש מחבר להעלות ליוטיוב...)

רק דוס יבין זאת :)

טוב לא רק אבל...תנסו :)

שיר כאב

אז אני שוב קם בבוקר באותו מצב

מוריד את השמיכה, שוכב על הגב

מחבק ת'כרית, בוה בתקרה

והכל תקוע, כלום לא מתקרב

ואני טבוע, עמוק בתוך הכאב

 

והעיר, כן העיר, אותו מקום מקולל

לא זה לא ימלא את אותו החלל

אבל שאיפה או שאכטה או שוט

אולי ימלאו המקום הרעב

הם אולי יכסו, יכבו ת'כאב

 

והרב אמר שאין ייאוש כלל

אבל איך אפשר בלי עם אותו החלל

הכאב הדומם שזועק בלי שום קול

אז הרב אמר, אני לא יכול

 

ואז נקום לעוד יום בלימוד

ונפתח הגמרא זה גוד או אגוד?

באמת ננסה, נבקש נתלהב

ונפעיל את המוח, נשרוף את הלב

אבל הוא שם, הוא תמיד הכאב

 

 

ועוד בוקר עוד לילה ושוב צהריים

אתה לא כאן אחד, אתה שניים

ועוד מקווה ובירה, תפילה מבקשת

מנסים למלא את החור הדואב

מנסים למצוא פיתרון לכאב

 

והרב אמר שאין ייאוש כלל

אבל איך אפשר בלי עם אותו החלל

הכאב הדומם שזועק בלי שום קול

אז הרב אמר, אני לא יכול

 

אבל זה לא הכול כי אולי אני יכול

אני הולך לנסות גם כן קודש גם חול

המוצא ימצא לבסוף על ידי

אני אמצא המפתח, הוא אי שם יושב

אני אמצא המפתח אל הכאב

 

 

ואולי עוד נקום באותו המצב

נוריד ת'שמיכה, נשכב על הגב

נחבק ת'כרית, נסתכל בתקרה

ונרוץ לשחרית, וייקל לו הלב

כי נמלא המקום, מקומו של כאב.

 

ואולי באמת אין ייאוש כלל

ואפשר למלא את אותו החלל

הכאב יפסק והזמן יעצור

ואל הדרך נשוב ונחזור

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

יופי של שיר, מאוד זורם, חריזה טובה ושמירה די טובה (עם כי לא מושלמת) על המשקל. עוד שירים כאלו :)

"פחד חותך עמוק מחרבות"


"עד שלא יהיה עוד צל, עד שלא יהיו עוד מים, אל תוך האופל בשיניים חשופות,


צורחים בהתרסה עם הנשימה האחרונה, לירוק בעיניו של מסמא-עין ביום האחרון"

תודה...

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

חבל...חשבתי שיהיו יותר תגובות...אני מאוד אוהב את השיר...

מישו דיבר על דיכאון?

הסיפור מאורי השיר הבא- חברים שלי ביקשו ממני שיר לתחרות, הם ניצחו (מפתיע...) והפרס היה הקלטה של שיר, ואז הם החליטו שהשיר לא טוב מספיק, ולא טרחו להסתיר את זה...והתוצאה...תראו-

לא אכפת לי\הסכין שבלב

בשבילם שתלתי שתיל וגם פרח

בשבילם עמלתי, סללתי הדרך

ואין להם צורך יותר ביכולתי

אז הם זרקוני, ייבשו את עטי

 

והם שברו השתילים ששתלתי, הגזע

והם הרסו הדרכים שסללתי ביזע

ואני שמוציתי עד תומו של צורכם

הושלכתי לצד, וקולי אז נדם

(פזמון)

ולא אכפת לי מה שהם אומרים

ולא אכפת לי מה שהם שרים

אז שייקחו ויכאיבו כי הסכין עוד חד

לי לא אכפת, כי בדרכי אצעד

 

הסכין, הם ירימו "לא צריך עוד יותר"

"ונחליף" הם יסכימו "ועליו נוותר"

ואני שכתבתי בדמעות ובדם

יימצא לי תחליף, שיתאים בשבילם

 

והם ימחקו את השירים שכתבתי בתום

והם ישתיקו הזעקה שצעקתי היום

כי הגיע מחר שלא צריך כלל

את אותו הכלי- העלוב, האומלל

 

ולא אכפת לי מה שהם אומרים

ולא אכפת לי מה שהם שרים

אז שידקרו ויכאיבו כי הסכין עוד חד

 לי לא אכפת, כי בדרכי אצעד

 

הם יעלו בסולם שבניתי להם

הם יעלו, ישתמשו בי לכל צרכיהם

כי הסמל יותר חשוב מהפרט

ואני אזרק ואשאר לי לבד

 

ולא אכפת לי מה שהם אומרים

ולא אכפת לי מה שהם שרים

אז שידקרו ויכאיבו כי הסכין עוד חד

לי לא אכפת, כי בדרכי אצעד

 

ובפעם הבאה שיצטרכו עזרתי

ובפעם הבאה שיבקשו סליחתי

אני אחייך ואסלח והגלגל יחזור שוב

והסכין שבלב תעשה עוד סיבוב

שד הספאם-אדום זה קול emo_25.png


אגה לבנהאבל מתי הייתי הגיוני?האנשים ההגיוניים היחידים שפגשתי היו כל כך משעממים עד שיכולת להירדם רק מהתבוננות בהם


The best way to a man's heart is to saw his breast plate open


Remember-everyone seems normal until you get to know them

סבבה-

זה שיר שלי שאני ממש אוהב, והוא אפילו הולחן (אני אבקש מחבר להעלות ליוטיוב...)

רק דוס יבין זאת :)

טוב לא רק אבל...תנסו :)

שיר כאב

אז אני שוב קם בבוקר באותו מצב

מוריד את השמיכה, שוכב על הגב

מחבק ת'כרית, בוה בתקרה

והכל תקוע, כלום לא מתקרב

ואני טבוע, עמוק בתוך הכאב

 

והעיר, כן העיר, אותו מקום מקולל

לא זה לא ימלא את אותו החלל

אבל שאיפה או שאכטה או שוט

אולי ימלאו המקום הרעב

הם אולי יכסו, יכבו ת'כאב

 

והרב אמר שאין ייאוש כלל

אבל איך אפשר בלי עם אותו החלל

הכאב הדומם שזועק בלי שום קול

אז הרב אמר, אני לא יכול

 

ואז נקום לעוד יום בלימוד

ונפתח הגמרא זה גוד או אגוד?

באמת ננסה, נבקש נתלהב

ונפעיל את המוח, נשרוף את הלב

אבל הוא שם, הוא תמיד הכאב

 

 

ועוד בוקר עוד לילה ושוב צהריים

אתה לא כאן אחד, אתה שניים

ועוד מקווה ובירה, תפילה מבקשת

מנסים למלא את החור הדואב

מנסים למצוא פיתרון לכאב

 

והרב אמר שאין ייאוש כלל

אבל איך אפשר בלי עם אותו החלל

הכאב הדומם שזועק בלי שום קול

אז הרב אמר, אני לא יכול

 

אבל זה לא הכול כי אולי אני יכול

אני הולך לנסות גם כן קודש גם חול

המוצא ימצא לבסוף על ידי

אני אמצא המפתח, הוא אי שם יושב

אני אמצא המפתח אל הכאב

 

 

ואולי עוד נקום באותו המצב

נוריד ת'שמיכה, נשכב על הגב

נחבק ת'כרית, נסתכל בתקרה

ונרוץ לשחרית, וייקל לו הלב

כי נמלא המקום, מקומו של כאב.

 

ואולי באמת אין ייאוש כלל

ואפשר למלא את אותו החלל

הכאב יפסק והזמן יעצור

ואל הדרך נשוב ונחזור

שמע, לא דוס... ואפילו לא חרדי לאומי... אפפילו לא חרדי, לא חרדי לשעבר, לא דתי ועם זאת הזדהתי עם חלק ממה שכתוב בשיר... 
הזכרת שהולחן, אשמח לשמוע... 

שלג! אל תהיה ממזר, חיי זקנו של מרלין! אתה לא יכול להינות מכל העולמות תמיד!!! 

מיסטרבורן... אהבתי את השיר לא אכפת לי\ הסכין שבלב...
החריזה טובה יותר, אבל... אני אוהב אותו בגללל המסר שעובר בצורה מדויקת... 
וממה שזה חושף על האופי שלך... לטוב ולרע, בשיר כזה, שנכתב עם כל כך הרבה רגש, אין ברירה. 

שלג! אל תהיה ממזר, חיי זקנו של מרלין! אתה לא יכול להינות מכל העולמות תמיד!!! 

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
מדע בדיוני ופנטזיה
בחר
בחר