אם אתם מתאכזבים מהדרך שאהוביכם מתנהגים או מתייחסים כלפיכם

דוד גילאור :מאת 23:33 :שעה 11/05/2004 :תאריך אם אתם מתאכזבים מהדרך שאהוביכם מתנהגים או מתייחסים כלפיכם במקום להניח שלא עשית דבר שיגרום להתנהגותם זו שאלו: מה אני עושה? האם אני גורם להם להתגונן? האם אני דורש שהם ינהגו בדרכים מסוימות כדי לרצות אותי? האם באופן כלשהו אני נותן להם להרגיש שהם אשמים? כשאתם יודעים איך מילותיכם והתנהגותכם משפיעות על אחרים, הדבר מקל עליכם ליצור את המציאות שאתם רוצים שתהיה לכם איתם. "להיות העצמי הגבוה" סנאיה רומן

בטחו

..........................מערוף בטחו בכך שאתם נמצאים כאן ברגע זה משום שזה המקום הטוב ביותר בשבילכם, והוא מציע לכם את ההזדמנות הגדולה ביותר להתפתח. "להיות העצמי הגבוה" סנאיה רומן אכן הם הורעלו בקישור

מוזמנים להניח כאן מסרים ותובנות שהתקבלו - רק הקפידו בבקשה שלא לפתוח הודעות חדשות>>>>>>המשך

היות והדף מתחלף כל 15 הודעות, נשתדל כולנו להכניס את החמרים והמסרים כתגובה להודעה זו. אני ממש מבין את כל מי שלא יכול להשתדל אבל אמחק לו! כפי שאמרנו, אפשר להגיב בהחלט, רק שאין פה ויכוחים בכלל! תגובה למסרים תתקבל בברכה ובאהבה התנצחות לא תהיה פה! בברכה דוד

וכך מסתובב גלגל החיים.....

~ Maysabel :מאת 07:47 :שעה 15/05/2004 :תאריך וכך מסתובב גלגל החיים..... בהמשך למייל שכתבתי זה עתה שאלו לשלומי אז עניתי (ממש בערך) תוהה על ראשית הקיום-היקום בודקת את העוגה בתנור שומעת את הרעש ברכבת קצב הרכבת מזכיר לי את מקצב הלב ותנועות גלי הים חושבת על המהות מכבסת מרחיבה את הדעת מבשלת מנסה להתחבר אל העצמי הגבוה עובדת מגדלת את ילדיי ולומדת חושבת על אלוהים משלמת חשבונות מפענחת חלומות, תוהה על משמעות שיעוריי ומרחיבה מודעות נוסעת בכבישי הארץ ולומדת דרכי קיצור מהפקקים תוהה על מושג הזמן והמרחב ואשלית הקיום עושה קניות יום מטהרת את עצמי במי הים ומתחברת לאינסופיות שלו יום נרטבת ממי הספונג'ה שבת מלאת שלווה לכם[:))]

טיול לילי

יעקב אלון :מאת 03:30 :שעה 15/05/2004 :תאריך טיול לילי מתוגת הערב, מבין הצללים, היא יצאה. צעדה גא ובוטח, קומתה תמירה. מי את? שאלתי, אל תשאל היא אמרה. רק בוא איתי, ועולמות מופלאים אכירך. ונטלה את ידי בידה, וחשתי את דופק החיים, פועם בדומיה. הערב כבר רד, החושך כיסה, הסתכל, היא אמרה לי, הסתכל בליבך. העולם היה בהיר ושקוף, דרך החשכה. וראיתי עד קץ הזמנים, וראיתי עד לב היקומים, רגע עבר, לילה עבר, וכבר קרן אור ראשונה, גיששה את דרכה. והבטתי בה, והיא כמו רחקה, וככל שהתבהר, דמותה הטשטשה. שלחתי ידי, והיא נסוגה, רציתי לאחוז בה, וכבר כמעט נעלמה. מי את שאלתי, האם אותך שוב אמצא? אני האמת, כך לי לחשה, ואם תחפשני, משכני בליבך.

....................... מוקדש לך.........

דוד גילאור :מאת 12:18 :שעה 15/05/2004 :תאריך ....................... מוקדש לך......... זה היה לפני זמן זמן אחד או שניים כבר שכחתי שוב לספור ולמזלי זה תקף ומתאים גם להיום שהיתה לי קבוצה בה למדנו את עצמנו זרמה על מי מנוחות והיו כולנו מבסוטים היו באים חברים וחברות ויושבים יחדיו על מזרוני רצפה וכריות סביב תה ומעדנים על השולחן פירגון ואהבה רבה רצו שם ועטפו את הנוכחים היינו יושבים למדיטציה של התבוננות והבנת העצמי והטמון בו מקריאים משפט וחוקרים בו הללויה איזה אחלה עד שבא יום האמת נגענו בפחד! היתה זו קבוצה גמישה בכל פעם באו אנשים אחרים היו אחד או שניים קבועים והשאר מזדמנים באחד המפגשים הופיע מכר שלי ששמע ובא היה זה אחד מיוחד במינו מבטו חודר וקשה מדבר בנימוס רב אך דיבורו לוחש בקול רם בלא שימת לב לקח את הובלת הערב והעבירנו במחוזות של חוסר נוחיות וחשש כדי לקבל את שרביט ההובלה בחזרה שאלתיו אם רוצה הוא את כתר הנחיית הערב והבין מאותו רגע ישב כמעט בלי להוציא אומר אחד מפיו נסתיים הערב ונפרדנו בברכה ואהבה (מילולית וחיבוקית) למחרת הגיעני צלצול טלפון עצבני זוג שהיו נוכחים הודיעוני כי בואם והשתתפותם הלאה מותנית באי בואו של החבר הנ'ל עשיתי חושבים וידעתי כי גם לי קשה איתו ביקשתיו לבוא אצלי לקפה ובמעמד זה הסברתי לו שיש קושי בלהכיל אותו קיבל זאת בהבנה ויותר גם לא בא הזוג הנ'ל מוצא לו עד היום תירוצים מדוע לא לבוא הקבוצה כבר איננה ורק אני נשארתי רק אני זה המון אני מוצא אותו סביבי לא מעט גם הם משתקפים לי הרבה בתחומים אלה ואחרים אז כלום לא שינה את טבעו רק אני שרואה את הדברים מעט אחרת כי במקום לזרום אחזני פחד לא ידעתי להכיל היום גדלתי מעט ועוד מדרגה מאחורי מביט לאחור ורואה אינסופ מדרגות מביט לאופק מולי וגם שם המון המוני מדרגות לוגם לגימה קלה וממשיך מוקדש לי באהבה חמלה וחיבוק גדול

"יש מקום להכיל את הכל באהבה...."

bar alice :מאת 17:16 :שעה 15/05/2004 :תאריך "יש מקום להכיל את הכל באהבה...." דוד, ידידי היקר, מפחדים לא בורחים!! הם דווקא ידועים, ככאלה שמתקיפים בסיבוב ובהפתעה גמורה!! יש מקום להכיל את הכל, גם את אותם תחושות של אי-נוחות וחששות, כי בעזרתם לומדים - לומדים להתמודד, ההתמודדות ידועה כקרש קפיצה טוב למדרגה הבאה... מדוע כתבת "הקבוצה כבר איננה"?? לדעתי, היא קיימת במלוא עוצמתה - בתוכך!!! אחרת זה לא היה זה "תקף ומתאים להיום".... אם רק תחפוץ, תמיד תוכל לתת לה שוב לבוא לידי ביטוי, ממך - כלפי חוץ...ומהחוץ - כלפי פנים בחזרה, הפעם עם הרבה יותר הבנה וקבלה של כל המרכיבים בתוכה... הברכה והאהבה כבר קיימים - הם מחכים, כל שנותר הוא - להיות אמיץ, ולא לשכוח לאחל לה בהצלחה..... ידיד יקר אמר לי לא מזמן, שצריך לחבק את העבר... ואני מוסיפה, צריך לקבל אותו באהבה, כדי להתקדם הלאה בעתיד, והכל למען הווה...... אמממ...מעניין מה גרם לך להיזכר באותה קבוצה.....??? מקווה שלא הכעסתי אותך בדעותיי, שולחת לך חיבוק של אהבה, שלך ובשבילך, אליס.

מוזמנים להניח כאן מסרים ותובנות שהתקבלו - רק הקפידו בבקשה שלא לפתוח הודעות חדשות>>>>>>המשך

היות והדף מתחלף כל 15 הודעות, נשתדל כולנו להכניס את החמרים והמסרים כתגובה להודעה זו. אני ממש מבין את כל מי שלא יכול להשתדל אבל אמחק לו! כפי שאמרנו, אפשר להגיב בהחלט, רק שאין פה ויכוחים בכלל! תגובה למסרים תתקבל בברכה ובאהבה התנצחות לא תהיה פה! בברכה דוד

"ללכת על המים" - המלצה על סרט

אורנה הודיה :מאת 09:38 :שעה 16/05/2004 :תאריך "ללכת על המים" - המלצה על סרט שלום לכולם ושבוע טוב אתמול ראינו את הסרט הישראלי "ללכת על המים". אני מאד מאד ממליצה. לא אספר עליו הרבה. רק משפט: הגאולה האישית עשויה להמצא במקום הכי לא צפוי ובנסיבות לכאורה בלתי אפשריות. אורנה הודיה

ועוד המלצה על סרט - אפקט הפרפר

ויויאן :מאת 11:02 :שעה 16/05/2004 :תאריך ועוד המלצה על סרט - אפקט הפרפר על בחור שמצליח לחזור לעבר שלו ולשנות דברים כדי שבהווה יוכל לממש את אהבתו לבחורה שאהב. הוא מנסה שוב ושוב ושוב לשנות דברים ובכל פעם שמשהו מסתדר, מישהו אחר נפגע מזה קשות. אני לא מספרת את הסוף כדי לא להרוס . . . אחלה סרט. מרתק ומותח עם מוסר השכל.

מוזמנים להניח כאן מסרים ותובנות שהתקבלו - רק הקפידו בבקשה שלא לפתוח הודעות חדשות>>>>>>המשך

היות והדף מתחלף כל 15 הודעות, נשתדל כולנו להכניס את החמרים והמסרים כתגובה להודעה זו. אני ממש מבין את כל מי שלא יכול להשתדל אבל אמחק לו! כפי שאמרנו, אפשר להגיב בהחלט, רק שאין פה ויכוחים בכלל! תגובה למסרים תתקבל בברכה ובאהבה התנצחות לא תהיה פה! בברכה דוד

זותי עם הסרט

גיטה יפה :מאת 15:25 :שעה 19/05/2004 :תאריך זותי עם הסרט פגשתי מישהי שיש לה בכיס סרט-מידה, שאיתו היא מודדת כל בן אדם שהיא פוגשת. זה טיפש מדי, זה צבוע וההוא אנוכי. זה שמן מדי, וזה נמוך/גבוה מדי. זה ממוצא כזה וכזה, וההוא ממש רזה. מאחד מוצלח נפרדה בגלל נימוסי אכילה, ואחר היא שילחה בגלל התסרוקת. עכשיו היא יושבת לבדה עם סרט המידה.

הנחות יסוד

יעקב אלון :מאת 18:22 :שעה 19/05/2004 :תאריך יבורך המקום מה שצורם לי בהודעתך, הוא זה שאת מקבלת מראש את ההנחה על האנרגיות השליליות שבמקום עבודתך, ומתוך הנחה זו את הולכת לעבודת כמרצה פסק דין בעבודות שרות. אני מבין כי יש שם חיות שאפשר לאהוב, ויש אנשים שאפשר להתעניין בהם, (או להיפך). החרות האמיתית היא החרות להניח הנחות יסוד. ולא לקבלן כגזירת גורל. תנסי לשנות את הנחת היסוד שלך בקשר למקום עבודתך, אולי זה יעזור, ואם לא זה בטח לא יזיק. בידידות יעקב.

המלאכים שלנו

שמש :מאת 10:18 :שעה 22/05/2004 :תאריך המלאכים שלנו אנחנו רק מבקשים ומבקשים מהמלאכים שלנו שיפתרו לנו את הבעיות, ויתנו לנו עיצות והכוונות. וזהו רק כשצירכים אותם אנחנו מזמינים אותם. אצלי זה אחרת, אני לוקחת אותם אתי לכל מקום ומשתפת אותם ומודה להם ומפנקת אותם בהלל. גם לשליחים בשירותו של הבוס הגדול מגיעה טיפ. והם יותר משליחים עבורי. כבר מזמן הם התחילו לבקש ממני כל מיני דברים. לא בשבילם, בשביל האחרים, וככה גם אני הפכתי שליחה.

אלוהים ברוב חסדו

יעקב אלון :מאת 09:06 :שעה 22/05/2004 :תאריך בוקר נפלא אלוהים ברוב חסדו, יצר בשבילנו מסגרת נאדרת, שמש ברקיע, קצת תכול ברקע, כתמים של ירוק, צבעי הפרחים ופרפר. וכל שנותר לנו למלא, זה אי-אילו פרטים קטנים, של אהבה, ושמחה ופתיחות, ואז היום יהיה באמת מושלם. בוקר טוב יעקב.

מציע לשנות את שם הפורום ל"קוונטום קפה"!

. אפריים :מאת 07:21 :שעה 23/05/2004 :תאריך בוקר טוב לכולם ושבוע מבורך - מציע לשנות את שם הפורום ל"קוונטום קפה"! לאחר סוף שבוע מהנה בחיק משפחתי, נכנסתי הבוקר לכאן מנסה להבין ולו במעט, ללא הצלחה יתרה - הכאוס במיטבו! שאלות נשאלות על א' - תשובות ניתנות על ס'. מבקשים עזרה - מקבלים עיצות. כולם מדברים עם כולם ואף אחד לא מבין אלא את עצמו. אז זה כאילו ונכנסתי ל"קוונטום קפה" ובקשתי פינה קולדה - הסיכוי שאקבל פינה קולדה הוא אחד למיליון. אבל אם אביט היטב אגלה שבאחד הממדים ב"קוונטום קפה" שם הוגש לי בדיוק מה שבקשתי אבל מאחר ואני לא מוכן לזוז מממד זה כל שאני רואה זה את מיץ אשכוליות שהוגש לי במקום. ואני מתעקש - "פינה קולדה" והבר מן אומר-טוב אנסה שוב - ואני מקבל קולה דייט במקום. ביקום שולטים שני כחות במקרו כוח הכבידה במיקרו הכוח האלקטרומגנטי אבל על מנת שהיקום יוכל להתקיים חייבים להבין כיצד שני כוחות אלה פועלים יחדיו - אבל "יוק" אין כל תיאוריה מדעית שתאחד שני כוחות אלה כי ברגע שהם מתאחדים (דבר המתרחש כנראה במרכזו של חור שחור) מיד נוצר פיצוץ המשנה ללא הכר את שניהם. טוב, אז מה עושים? לא עושים, אלא מולידים תיאוריה חדשה ושמה "תורת המיתרים" אך שוב אליה וקוץ בה - המיתר כל כך פיצפון שאין כל דרך היום להבחין בו, למדוד אותו, או להבין כיצד הוא מתנהג ומדוע! אבל מה, חייבים משהו שיחזיק את היקום הזה יחד ופועל, אז מתחילים לפתח את התיאוריה אבל פיתוח זה הוא יותר "פילוסופי" ממדעי - אז היקום כיום מוסבר דרך "מדע-פילוסופי" (אם יש חיה כזאת) דרך דבר מוזר המכונה "מיתר" שאף אחד לא יודע מהו - אבל הוא נותן התחלה של "פתרון" לבלתי פתיר - לכוח הכבידה ולשדות האלקטרומגנטיים. משמע; הוא נותן כלי כלשהו שניתן לחיות איתו למרות שלא יודעים עם מה חיים. אז מישהו כאן יכול להגיש לי "מיץ תפוזים" בבקשה? בוקר של זהב אפרים

מסע שנותי עם אמא ..בדקה הזאת.

מאיה בתחן :מאת 17:06 :שעה 23/05/2004 :תאריך ..לא הייתי כאן...תירוצים....נימוקים....וההבנות (כיף לי שהשמש שקעה) אתמול ושלשום חגגנו לאמא יום הולדת 70. אמא שלי ואני יחד כבר 51 שנים..תעשו חשבון...בת כמה אני..ובת כמה היתה היא כשילדה אותי, נערה-אשה צעירה שנמלטה מהונגריה לאחר שגילתה על משמעות יהדותה 5 שנים קודם לכן בהונגריה של 1944..שיעור בציונות...הוא שלקח אותה כנערה בת 16 והביא לארץ, לקיבוץ...לזרות, לבלי משפחה משלה בשנותיה הראשונות בארץ..לחיי מסירות וקידוש ערך העבודה...לנישואין מוקדמים לאבי, ללידתי..ולידות אחי..ולחיים מלאי סערות על גבול הצפון... אמא שלי היא זו שקבעה את אופיו של הבית שלנו, על אף ששעות רבות לא בילתה בו... תמיד היה זה בית אליו התכנסו אנשים חדשים, צעירים, עולים, אנשים בשולי החברה, ילדי חוץ, מתנדבים..את כולם הזמינה ולכולם היתה אמא מגישה ביחד עמנו בשעות הספורות בהן נפגשנו בבית, את כוס התה בחיוך ובלב פתוח. אנשים רבים מקושרים אל המשפחה שלנו דרך מפגשים אלו. אנחנו, האחים, הילדים, לא אהבנו להיות שונים ממשפחות אחרות.. לנו, ומכאן אדבר רק בשם עצמי, היה קשה לבוא הביתה והרבה פעמים לא למצוא אמא עבורי...אמא שמקדישה עצמה עבור אחרים.. שנים נקפו ..הפכתי גם אני לאם..מצאתי עצמי פותחת את לבי בסקרנות לאנשים שלא מן הקהילה המקובלת..ותהיתי מאין.. את חיי ליוותה תמיד עצבת ואי יכולת להיות מסופקת..מרירות..תחושת בדידות עמוקה..גם אותן קשרתי אל האשה שהיתה עמי מאז ומתמיד...אך שבתוכי פנימה כעסתי על כי מנעה ממני את נוכחותה .. זמנים וזרמים וגלים ואירועים חלפו עלינו..אנו בתוכם..לעתים מתנשאים..לעתים נשטפים בזרם..ולעתים מתנפצים אל הסלעים החדים של המצוקים הפנימיים שלנו...אני ואמא בדואט...אני ואחי במנואט...הרבה מרחוק ומעט מקרוב..הרבה כאב במבטי עיניים עצובות.. הגלים שלי השיאוני אל חופים, איים ותהומות, שבהם לא יכולתי שלא להתבונן אלי עמוק פנימה..אל כאבי..לבטי..זכרונותי.. בחירותי.. - - המבטים העמוקים הללו הזיזו את נקודות הכאב...הוציאוני מן הפנים לחוץ ובד בבד ריככו בי את ההבנות...את נקודות הראות בעודי חגה סביב עצמי..ראיתי איך אמא נעה איתי. מה שנגע בי מנגיעותי אני, שינה ויצר מציאות חדשה בינה לביני..וביני לבין אחי..ושאר משפחתי.. אמא הפכה למרכז כוח המשיכה בבית אותו היא מטפחת בעיר הגדולה. לפני חמש וחצי שנים עברתי את המהפך בחיי. עזבתי עבודה בטוחה ומשכורת ויצאתי אל המסע הרוחני.. כשלבשתי לבן התבוננו בני משפחתי עלי והנידו בראשם, אוי מה נהיה לה לזותי.. משעמדתי על קו הדרך והמשכתי ללכת בו, גיליתי בפתיעה שאחד אחד מאחי..אחיותי...אמי...מוצאים לעצמם נישות בעולם הרוחני..הופכים למטפלים, לומדים בסדנאות, מבקשים עבור עצמם מראות ותובנות חדשות, ... אירועי המשפחה אצל אמא הפכו למפגשים מרתקים, לערבי כרה שירה וריקוד וצחוקים וחיבוקים ודמעות..שכל אחד מבני המשפחה רצה ליטול בהם חלק. רצינו לחלוק עם אמא את מי שהפכנו להיות. לקחנו את השבט כולו למקום שקרוי גן-עדן. בארץ הזאת. הבאנו את עצמנו, את יכולותינו האישיות, בגופים מלאי אהבה ונתינה.. הזמנו את בני משפחתנו המקורבים להיות עמנו.. יחד לשרשי תאנה תות וצפצפה, על גדות הנחל הזורם במימיו הקפואים, ערכנו מפגש של בני משפחה אחת..אמא היא המובילה...המנהיגה שמעולם לא הוכתרה....שמאז ומעולם נחשבה ככזו.. תמונות: מעגל לתוך הלילה..בו ל"ב בני משפחה אחת ובהם ילדים רבים מקשיבים לאחד שנטל את מקל הדיבור בתורו. ל"ב בני משפחה אחת (כאמור הילדים) ישובים קשובים לצלילי הנחל הזורם במדיטציה בדממה מוחלטת, כשסיכה של מחט אקופונקטורה נעוצה בעינם השלישית. בני משפחה אחת מטפלים זה בזה בדרכי הריפוי הרבות של העידן החדש, על מזרונים תחת סוכך מצל. ..מכינים מיני מאכלים בידיים אוהבות ומטעימים איש את רעהו באהבה הזאת ..שרים מיני ניגונים בכלי מיתר ונשיפה ומרעידים לבבות במקצבים של המוני תופים ומחבקים, ומחייכים, ומתבדחים, ומציגים במעשי כשפים בכשרונם הטוב. ואמא..הפשוטה, המחבקת, קמה לחבק אחד אחת...רוקדת, ממלאה ליבה בטוב...ומתאפקת לא להתערב בהכנות..רק ליהנות.. ואף אחד אינו רוצה ללכת..רק להישאר..ולהיות. מסע שנותי עם אמא ..בדקה הזאת.

טופס חלומות

סיגל טל :מאת 13:26 :שעה 26/05/2004 :תאריך מצא חן בעיני "טופס חלומות" יש חלומות אישיים יש שחולמים איך לעשות לעצמם מציאות נוחה יותר יש שחולמים איך להיראות מצליחנים יותר בעיני אחרים ובעיני עצמם יש שחולמים שחולמים על אתגרים עבור ההצלחות יש חלומות אנושיים חלומות איך להעניק לאחרים משהו שיגרום להם להעריך את עצמם חלומות איך לגרום לאחרים התנסויות חיוביות חלומות איך לתת לאחרים אפשרות להצלחה יש זמן להתפתחות אישית ויש זמן להתפתחות אנושית שבת שלום באהבה סיגל

אהוב

יעקב אלון :מאת 09:36 :שעה 30/05/2004 :תאריך אהוב אהוב לא בגלל מה שזה עושה ליקום, אלא בגלל מה שזה עושה לך. כי ליקום זה לא כל כך משנה, מה שתעשה. הוא פשוט לא שם לב. על כן אהוב לא בגלל שזה משנה, אלא בגלל שזה לא משנה, אהוב כאקט של השרדות, אהוב כדי שלא תשקע בבדידות, אהוב בשביל החיוך, אהוב בשביל החלום, אהוב כי זו דרך נעימה יותר להעביר את היום. אהוב בשביל כל הדברים הקטנים, הנקראים חיים. כי אם כן ואם לא, היקום ממילא ימשיך בדרכו. באהבה לכולם יעקב.
עבור לעמוד
... , , , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
בדרך לחיבור עשרת המימדים
בחר
בחר