"ללכת על המים" - המלצה על סרט

אורנה הודיה :מאת 09:38 :שעה 16/05/2004 :תאריך "ללכת על המים" - המלצה על סרט שלום לכולם ושבוע טוב אתמול ראינו את הסרט הישראלי "ללכת על המים". אני מאד מאד ממליצה. לא אספר עליו הרבה. רק משפט: הגאולה האישית עשויה להמצא במקום הכי לא צפוי ובנסיבות לכאורה בלתי אפשריות. אורנה הודיה

באמת???

זהו אחרטים הגרועים שראיתי! שצף של קילשאות ובנאליה מהסוג הכי נחות ומשעמם מכוון לקהל בחו"ל שאולי היה קיים בשנות השבעים לא פיספסו שם שום קלישאה על השואה, המוסד, ישראל , הפיגועים, יחסי ערבים יהודים וכו' אכזבה רצינית כי ציפיתי למשהו אחר מהיוצרים

מוזמנים להניח כאן מסרים ותובנות שהתקבלו - רק הקפידו בבקשה שלא לפתוח הודעות חדשות>>>>>>המשך

היות והדף מתחלף כל 15 הודעות, נשתדל כולנו להכניס את החמרים והמסרים כתגובה להודעה זו. אני ממש מבין את כל מי שלא יכול להשתדל אבל אמחק לו! כפי שאמרנו, אפשר להגיב בהחלט, רק שאין פה ויכוחים בכלל! תגובה למסרים תתקבל בברכה ובאהבה התנצחות לא תהיה פה! בברכה דוד

כיצד לחזור ל"דרך הישר"?

http://www.tapuz.co.il/Communa/usercommuna.asp?CommunaId=1820

על פחדחם וחומות, על קשיחות ודחייה

גיטה יפה על פחדים וחומות, על קשיחות ודחייה או: כיצד לחזור ל"דרך הישר" הדברים שלהלן נכתבים בתגובה על שאלתה של אורלי, במילים אלו: "אני מרגישה לאחרונה שבמקום להתחבר לעצמי, אני מתרחקת, ולא בכדי: בכל זאת אני הולכת בדרך הרוחניות, לא? אז למה הכיוון הפוך? אני נמצאת במקום קצת רעוע מבחינה אישית ולא מצליחה להסתכל על חצי הכוס המלאה. בקיצור, אני זקוקה כאן לעצות איך לחזור ל"דרך הישר". אורלי הסבירה בהמשך, שהיא חשה שיש בה קשיחות המרחיקה מעליה את האנשים: "... והסבל שלי נובע מזה שאני לא מגיעה לאן שאני רוצה מבחינת אהבה (לא מתכוונת רק לזוגיות) בגלל הפחדים והחומות שבניתי. "מתרחקים ממני כי אני משדרת קשיחות וזה כואב לי. וזה גם הביא אותי לחיפוש רוחני כי אני רוצה לשנות את החיים שלי במו ידי (אף אחד לא מתנדב לעשות זאת במקומי, לצערי חחח) וזה בכלל לא קשור למסלול המקובל של אוניברסיטה/קריירה/חתונה/2 ילדים, אחד מכל מין, בהפרש של שנתיים ורבע. אני רואה את הדרך הרוחנית, בקיצור, כהשתחררות מהכבלים שגורמים לי סבל ע"י פקיחת העיניים ולא ע"י סמלי סטטוס." והיא מדגישה: "כשאני מנסה לחשוב על דברים נעימים זה מרגיש לי כמו שקר, והדחקה של דברים לא נעימים." - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - מזה שנים אחדות יש לאורלי רב-שיח עם הקהילה הקטנה הזאת, שלה, ותמיד היא חוזרת לאותה נקודה. גם אני וגם אתם בוודאי ראיתם שהיא סובבת במעגל קסמים מכאיב ולא מוצאת פתח ליציאה. לדעתי, זהו המצב הכללי של האנושות, ואם כולנו נטה שכם כאן כדי לטכס עיצה, אולי נועיל לאורלי ואולי לעוד מישהו שבכאן. נדמה לי שכולנו פה כבר מסכימים שאנחנו יצורים תבוניים, ושהטבע חנן אותנו בתכונות פיסיקליות המשפיעות על התנהלותנו בחיים, וגם מושפעות על-ידיה. כוונתי בראש וראשונה לשדה המגנטי שאנחנו מוקפים בו ושהוא מוקף על-ידינו בו בזמן. זהו שדה כוח מסוים, המשתנה בעוצמתו ובכיווניו כל העת, בהתאם למה שאנחנו עושים וחושבים בכל רגע נתון. זהו מעין כלי רכב, המסיע אותנו בחיים וגם מוסע על ידינו, כשההגה שלו הוא המוח המודע שלנו, והדלק שלו הוא המוח הלא-מודע (תת מודע ועל מודע כאחת), בשילוב עם הצטברות השדות המגנטיים שלנו בכל הגלגולים. כשאנחנו נכנסים למכונית בפעם הראשונה, אנחנו אוחזים בהגה בחוסר ידע ובחשש, אך כשאנחנו מתקדמים בלימוד הנהיגה, אנחנו יותר בטוחים בעצמנו שהמכונית תביא אותנו ליעדנו, ושלא נתהפך ביחד איתה לתעלה לצד הדרך. כך גם החיים שלנו. אם לא ניקח את ההגה ונלמד לקרוא את מפת הדרכים, נגיע גם כן למצבים של היתקעות לצד הדרך. נראה בעיניים כלות כיצד התנועה ממשיכה לזרום, ורק אנחנו מחכים שמישהו יבוא לחלץ אותנו. אך כאן מסתיים הדמיון ומתחיל השוני. כשהחיים שלנו על הבנקֶט, איש לא יבוא לחלץ אותנו. וגם אם מישהו כן יחלץ אותנו, עד מהרה נתהפך שוב. כדי להפוך את התיקון לתמידי ובר קיימא, עלינו לעשות את העבודה בעצמנו, או לפחות להשתתף בה באופן מסיבי. כעת, מה הן הסיבות שבגללן אנחנו נתקעים לצד הדרך? לא מציעה לאף אחד לחפש "אשמים", למרות שזאת הדרך החביבה ביותר על כולנו! מי שמתחיל בחיפוש אשמים, או מאשים חלילה את עצמו, רק יאריך את הדרך להיחלצות וייכנס למעגל קסמים חסר מוצא. אני אומרת באופן נחרץ: אף אחד לא אשם במצב שבו אתם נמצאים! מה שכן אפשר לשאול זה, מה בנהיגה שלי שגוי, מדוע הגלגלים שלי מתחפרים בחול? או במילים של אורלי, מדוע יש מסביבי חומות? מאיין בא הפחד העמום הזה, הזורם בעורקיי ומשתק אותי? את, אורלי, כבר עשית צעד ענקי קדימה, בכך שהבחנת שמה שאת מכנה "קשיחות" הוא אחד הגורמים למצבך. וזה נכון. קשיחות זו התנגדות לזרימה. החיים הם מאוד דינמיים, ואם את מתנהגת בקשיחות, את מאבדת את הגמישות והקלילות שיאפשרו לך להיסחף עם הזרם. וכאן אני מגיעה לסוד הכי חשוב: הנהיגה הנכונה באנרגיות החיים היא בעזיבת ההגה לגמרי! ככל שתחזיקי אותו יותר חלש, כן תוכלי להתחיל מהר יותר להתנייע באופן אוטומטי! את לא דג סלמון שטבעו לשחות נגד כיוון הנהר. את בת אנוש, ואת בנויה לשוט במורד הנהר, ולהיסחף ללא מאמץ על ידי המים, שבכוחות עצמם יביאו אותך אל הים הגדול והפתוח, אל אוקיינוס היקום, שבו תהיי משוחררת וחופשייה, שמחה ומאושרת. יש עוד "סודות" כיצד להיסחף עם הזרם, כאן אפרט רק עוד שניים, ואשאיר מקום לשאר החברים פה להיות יצירתיים ולתרום לנו מידיעותיהם ונסיונם. הסוד השני הוא, שאם יש לך ויכוח או דיון עם מישהו, את רשאית להסכים איתו גם אם את יודעת שאת הצודקת! כל ויכוח, ולא חשוב על מה (חוץ מדיונים מקצועיים כמו בבית המשפט, למשל) שוחק את אנרגיות החיים החיוניות שלך. יש תענוג מיוחד בלהיות צודקת ולא להוכיח את זה לאף אחד. התענוג הזה הוא התרופה הכי טובה לחיזוק הנפש, שהיא גם המערכת החיסונית שלנו. הסוד השלישי הוא, שאם מישהו גרם לך רעה, תעשי על מעשיו delete בדמיונך, כמה שיותר מהר, עוד לפני שיתחילו אצלך המחשבות איך להשיב לו כגמולו. כך תמנעי הפנמת הרעה והנצחתה. כך תפסיקי במודע את כל החשבונות שהיו לך אי פעם. יש כאן "שיעורי בית" מלוא החופניים, מספיק לפרק חיים שלם. זה קשה, אני יודעת, אך לא בלתי אפשרי.
עבור לעמוד
... , , , ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
בדרך לחיבור עשרת המימדים
בחר
בחר