איך לזהות את הטיפוס המרצה ?(מלשון לרצות)

נתקלתי ב"טיפוס המרצה" כמעט האב טיפוס.

האדם הזה הקדיש את חייו למשפחתו וכמעט שכח שגם הוא קיים... על גבול ה"קורבן" ועם זאת, שמח ומאושר לפחות כלפי חוץ...

הוא מבין 4 אחים ואחיות הוא היחיד שמטפל במסירות אין קץ בהורים, בילדים ובנכדים כמו גם בבית ובגינה, בקניות ובבישולים. בנוסף גם בעבודה עומד לרשות כולם ולעולם לא מסרב לשום בקשה של הסביבה. הוא עצמו לעולם לא מבקש מאף אחד.

מזמן לא פגשתי בעבודתי כגרפולוגית אדם שכל כך משקף טיפוס כמעט לגמרי מובהק מבחינה גרפולוגית ובמציאות...

הוא צריך להיות אהוב ומקובל על כולם וכל הזמן. צריך שאנשים יזדקקו לו. מאוד קשוב לצורכי אחרים, הרבה פעמים על חשבון הצרכים שלו עצמו.

קל לטיפוס המרצה לעזור, (לא עושה בעיה משום דבר) אך קשה להם לבקש עזרה. נקודת התורפה העיקרית שלהם היא הצורך באהבה. פחד מפני דחיה או נטישה. יעשו הכל כדי לשמור על עולמם "שלם" ולמרות שחוויים ריקנות פנימית לעיתים קרובות, ימנעו משינוי.

אצלם, כלפי חוץ "החיים דבש". לא יתלוננו ולא יבקשו מהסביבה להשתנות. הם מתאימים את עצמם ללא הרף ועל חשבון ה"אני".

חוסר מודעות ל"מי אני?" ו"מה אני רוצה באמת?!". לכן עם הזמן מתפתחת אישיות "מזויפת "  כלפי חוץ (כי הם כל הזמן עסוקים בלרצות אנשים אחרים סביבו). דימוי עצמי לא לגמרי מוגדר, פגיע ומטושטש. הם טובים בלייעץ לאחרים, לעודד, לגלות אמפטיה, להתאים את עצמם לאחרים אבל הם "בורחים" מעצמם.

הם מאוד משתדלים שלא לפגוע באחרים, להתרחק מתחרות , מעימותים או ויכוחים.  יוצרים קשר עם אנשים על-ידי פתרון בעיותיהם ואם לא מצליחים, מרגישים רגשי אשם. עלולים להגיע לאפיסת כוחות רק בגלל שלא יודעים להגיד "לא".

הם בעלי קסם אישי ושפע של נכונות ונתינה. הם אף פעם לא כועסים, לא נפגעים (לפחות כלפי חוץ) לא מאשימים אחרים אך חווים אשמה בקלות בעצמם.

הם "משרתים" את סביבתם הקרובה. ללא שום דרישות עבור עצמם. לרוב לא מודעים לעובדה שהפכו את עצמם לסוג של קורבן.

עם כל זאת, "המרצה" איננו חברותי, מתקשה ביצירת קשרים אישיים (מלבד משפחתו) נמנע  ממגע ומעימותים, הוא סוג של מתפייס שעושה הכול כדי להיות מקובל.

הם נמענים גם מקשירת קשרים חברתיים וחיים בתוך העולם הפנימי שלהם. סגנון אינטרוורטי. בחברה הם חייכנים, לא מביע את דעתו ובוודאי שלא יכנס לויכוח עם הסביבה.

הם פוחדים ויעשו הכל כדי להמנע מקונפליקטים ועימותים, ממאבקי כוח. מחפשים את ההרמוניה, השלווה והשקט. מתפשרים ולמעשה לא מגיעים למיצוי הפוטנציאל האישי כי לצורך כך יש גם להיאבק, לכן חיים את חייהם בפשרה ובבינוניות.

ה"מרצים" מקדישים יותר זמן לאחרים ולצרכי האחר מאשר לעצמם. הם טובים בלעזור להגשים את ציפיות האדם האחר ולא את  שלהם.

משתדלים להתמזג, לא להבליט את עצמם, להיות מותאמים לסביבה, ולא "לעשות גלים". הם נוטים להדחיק כעסים, מה שיכול לגרום להם לתופעות פסיכוסומטיות, מחלות,  והם בורחים לעשייה פשוטה ולא משמעותית אשר לא דורשת התמודדות או אסרטיביות.

ברמה גבוהה הם מסתגלים לסביבתם מהר. בעלי פרספקטיבה רחבה וגמישה, בעלי מזג נוח, יודעים להקשיב, מעודדים, אופטימיים וסבלניים, הם בעלי יכולת ייעוץ מצויינת.

חשוב להדריך אותם ללמוד להכיר בכעס המודחק  ולתת לו ביטוי בדרך אסרטיבית. ללמוד להגיד "לא". להכיר ביכולות שלהם בזכות הקיום שלהם בזכות עצמם ולא כ"שלוחה" של אחרים, ובעזרת משמעת עצמית למקד את האנרגיה לכלל עשייה משמעותית.

מאפייני הכתב מבחינה גרפולוגית:  עריכה  ספונטנית, גמישה וזורמת. איזור מרכזי מלא ותנועי,  קערות וקערות שנוצרות גם במקום שנדרשת זוית או קו ישר. רוחב משני, כתב מחובר ושטפי, איזון בין תנועה, אירגון וצורה. חתימה קטנה מהטקסט. ידוע כי עבדים בתקופת העבדות בארה"ב אופיינו בחתימה שהיא קטנה מהטקסט...

 

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+

התיאורים משרטטים בהרחבה ובאופן מעניין ומעשיר את התנהגותו של הטיפוס הזה ואף אני נתקלתי בכאלה אך הייתי מוסיף כמה נקודות לעניין הקשר שבין הסימנים הגראפיים לבין ה 'אב טיפוס'. הפרגוד הקערתי, הקשתי נאה לעין אך יש בו מרכיבים כפייתיים, בעומקו ובמקומות נסתרים ניתן לזהות האנכות, חישות מסתתרות, קצב מקומי, תופעות שמשקפות את חוסר הביטחון הפנימי, הפחדים, חשש להיות מפוטר ופחד שאשתו תעזוב אותו, האימוץ משקף את המתח, הלחץ, הרצון לאחוז חזק. ואילו הדפוסים הקשתיים, המשמאילים, המוגזמים, זו דרכו להתמודד עם הפחדים. הדפוס המשרת, המרצה, המתקשה לומר לא ממלא פוןנקציה של הרגעה והשבת ביטחון, אם כך ינהג הכול יעריכו את מסירותו ועזרתו ולא אכפת לו להיות פרייר, העיקר להיות שייך ורצוי ולברוח מדימוי עצמי נמוך של דחוי. עודף הקערות וכד' מדגיש גם את תוספת הנאיביות בגישתו, אמונתו שאם יעזור וייתן יקנה ביטחון וחסינות. תנודיות בשיפוע, ברוחב ובנפח מדגישים את הקושי על אף שנתן את הנשמה להשתחרר מלבטים, פחדים ורגישויות יתר.  

אודי,

אתה צודק לחלוטין.

גם אני מכירה כמה כאלה ואכן במבט מרפרף בזיכרון, תכונות הכתב מופיעות אצלם.

רק שנראה לי שהפחד הדומיננטי שמכסה את כל קשת הפחדים הוא הפחד מדחיה או נטישה.

הם יעשו הכל שלא ידחו אותם או יעזבו אותם לעיתים עד לידי סוג של השפלה עצמית...

תודה על התוספות...

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+

נפתל עולם הפחדים, גם קשת רחבה של נטושים ונזרקים למיניהם, שנאלצו לעזוב את ביתם בגיל צעיר עקב גירושין, המשענת חדלה להיות יציבה והאשה ( או הבעל, המעסיק ) הודיעו יום בהיר זהו, נגמר, אני הולך, חטפו הלם, הביטחון נפגע. הפחד לחוות ולהיות שם שנית פוגע בשיקול הדעת, נתקלתי בכאלה שכל כך חששו מהבלתי נודע שהתעקשו לאחוז ולהתמיד בקיים למרות מודעות שהקשר לא מוצלח. האשה המושלמת אם כן ( חשבתי באסוציאציה על גילה קצב ) המשרתת נאמנה באש ובמים עד כדי טיפשות ומושא לבדיחות יכולה פשוט להיות חרדה מהשינוי. המון דברים ניתן להוציא מבחורה חרדת עזיבה והיפרדות, כמה תיתן שמאלה ובקער ויזקפו לזכותה טוב לב ופתיות של לא יודעת למי כן ולמי לא, הפחדים יותר חזקים מהשכל.  

  

     

הפחד משינוי לא פעם משתק...

לאחרונה, חוויתי בעצמי חויה כזאת.

היה לי ספק (עם 2 קמצים) במקרה זה ספקית שעבדתי הרבה שנים.

אמנם, אני גרפולוגית וראיתי סימנים של ערמומיות רבה

ונטיה לעשות מניפולציות בכל כתב יד שלה (קבלות, פתקים) 

היום אני מבינה  שחששתי משינוי... "היא מכירה אותנו, יודעת בדיוק מה נכון עבורינו

לא צריך להסביר ומאד נח לשלוח לה אסמאס עם כמה מילים והיא כבר

תדע את היתר..."  אמרתי לעצמי

השנים חלפו והיא המשיכה במתק לשון ובעזרת טונה של כריזמה

לפרק כל טענה שהיתה לי כלפי עבודתה והחומרים שהיא מביאה...

עד שלפני כחודש נתקלתי בקולגה שלה שבעדינות רבה ובין השורות

עם מי יש לי עסק... עסקים...

שילמתי לה הרבה עשרות אלפי שקלים והיא המשיכה להבטיח שהפעם

בטוח הכל יסתדר...

 

יום מעונן אחד קיבלתי החלטה. לא עוד! ובו ביום עברתי למתחרה שלה...

כבר חדשיים שאני לא נרגעת...:) המתחרה הפתיע אותי עם פתרונות יצירתיים,

בסכומים פשוט מגוכחים יחסית אליה...

איך יכולתי להשאר שם? בקשר הזה?

אני, שיש לי את הידע בגרפולוגיה וראיתי מי עומד מולי והתוצאות הנוראיות כל השנים

למה לא עשיתי את זה קודם??!!

העומס בעבודה, השוטף, לחץ הזמן גרמו  לי להדחיק...

 

וזה מקרה שלא מעורב בו רגש, אין כאן שום מעורבות רגשית והנה נשארתי,

צברתי כעסים... ונשארתי שם...

אפשר להבין בני זוג שחרדים מפני הנטישה, מפני ה"לבד", מפי השינוי...

לכן יש צורך בגרפולוגים אובייקטיביים שיגידו לאותם אנשים שיש עוד אופציות

כל מה שהם, אותם אנשים צריכים לעשות זה רק ללמוד את הנתונים

ואז פשוט - לבחור....

זה הכל. הם יכולים לבחור להשאר בתוך הח** עד הצוואר או לקחת החלטה אמיצה

ולהתחיל חיים חדשים ...

חנה קורן, גרפולוגית ומומחית לבחינת מסמכים, זיופים והשוואות של חתימות וכתבי יד.


יועצת לקבלת עובדים וקידומם.


http://www.annakoren.co.il/


http://www.grapho-law-g.com/


הפרופיל בגוגל+




מנהל הפורום
1000+

אני אמנם רק רבע גרפולוג, או פחות. עוסק בגרפולוגיה במסגרת עבודתי בפסיכולוג קליני ונהנה לבדוק את כתבי היד של

המטופלים מדי פעם.

אני מגלה פרטים רבים דרך כתבי היד לאורך זמן ונוכח שוב ושוב ד כמה הגרפולוגיה יכולה להיות יעילה במהלך הטיפול הגרפולוגי.

הטיפוס המרצה מוכר לי היטב ומאד מתאים למתואר כאן.

המקרים הקיצוניים יכולים להיות אצל אנשים וגם ילדים שעוברים התעללות. לפעמים הם מסתירים מהסביבה ואפילו מעצמם

את היותם קורבנות ובעזרת הגרפולוגיה אפשר לקצר את הטיפול וליעל אותו.

 

 

סופשבוע נעים ורגוע לכולם.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
גרפולוגיה
בחר
בחר