ידידי המקועקעים - למה אתם בכלל עושים את זה??

עקב סיבות כאלה ואחרות ודיון מסוים שנערך בפורום נישאלת השאלה - למה? להרשים? אומנות על הגוף? הוכחה שאתם יכולים לעמוד בכאב? הנצחה של תקופה בחיים לכל החיים? שאני פעם הלכתי עם חולצה קצרה וביצבץ קצהו של קעקוע חבר הרים לי את השרבול כדי לראות את הקעקוע ושאמרתי לו:"מה קורה? זה דבר אישי.." הוא ענה לי "אישי ?? הרי אתה רוצה שיראו..." (ממש לא....)לא מתבייש אבל בכל זאת אישי.... אז למה אתם מציירים על עצמכם?

פייר...שאלה לא רעה

לא חושב שזה קטע / תקופה חולפת שלא ממש חולפת מהגוף עצמו הקעקועים שלי מסמלים אותי את מה שקשה לי לבטא מה שלא רואים עלי חיצונית אבל רואים בקעקועים שלי... אולי זה גם משהו שמדגיש את האהבה שלי לאומנות ולדברים ההומנים שכן קעקוע בפני עצמו הוא יצירת אומנות ואנחנו מתנדבים להיות הקנבוס של אותו אמן או אותם קבוצת אמנים שזקוקים לגוף שלנו להציג את עבודתם בתני כמובן שנאוהב את אותה היצירה או זאת אותה היצירה שאנחנו נשאנו בדימיונינו ורצינו שאותו האומן יוציא אותה מראשינו לגופינו מתוך מיגבלת כישרון קלה שיש לחלקינו אולי יש לי כישרון לכתוב פואמות אבל ציור הוא בהחלט לא הצד החזק שלי שלא נדבר על מתמטיקה... אני חושב שהסיבה שכל אחד מאיתנו משלם כדי שיחרטו על גופינו ציורים(כתובות) כאלה ואחרים היא אינדיבדואלית כמו שכל אחד מאיתנו הוא יצור אינדיבידואלי בפני עצמו האחד מנסה להיות חלק מעד..קבוצה שבה המקועקע נחשב אחרים רוצים לבטא את עצמם על עצמם ועוד רבות הסיבות... ואם כבר מדברים אני תוהה אם לעשות קעקוע על גב היד .. יש אגדה יהודית שאומרת שהמקובלים בתורה ובקבלה יכלו לכתוב על יד של גופה את המילה "אמת" ולהחיות את הבן אדם בתור הגולם/ הבובה הפרטית שלהם לכל מטרה ובגע שמוחקים את האות א' מהמילה אמת הגולם נופל וחוזר חזרה למצב של גופה מתה...אז ניראה לי דיי משעשע לקעקע באותיות דפוס את המילה אמת על גב היד ואת האות א' לקעקע בצורה מטושטשת כאילו מישהו ניסה למרוח ולמחוק אותה :) אבל אני קצת חושש לקעקע את זה במקום כל כך גלוי ....אתם יודעים..עבודה והכול

אני עשיתי קעקועים כדי שיראו אותם

זאת באמת שאלה טובה - אם אנשים היו חושב ים למה הם עושים את הקעקועים שלהם אולי הם בכלל לא היו עושים אותם. אני באמת עשיתי קעוקעים סתם כדי להיות מגניבה אבל מאז גדלתי ואני מתחרטת על הטעויות שעשיתי. אני באמת חושב תשאם הייתי מחכה לגיל נורמלי יותר ובוגר יותר אז הייתי עושה דברים אחרת. אולי הולכת למקעקעים טובים יותר או בוחרת ציורים שיותר ידברו אלי. עכשיו אני תקועה עם קעקועים קטנים ולא יפים שאני לא אוהבת בכלל ואנייודעת שאת הקעקוע הבא שלי אני אעשה מתוך שיקולים אחרים ואומנותיים ולא סתם כדי שיראו כמה שאני מגניבה.

בהחלט הנצחה

אני אישית מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי קעקועים ותמיד רציתי קעקועים בעיני זה בהחלט עניין של הנצחת תקופה וזכרון, כמובן שגם הקעקוע אני בוחר אותו לפי אידאולגיה מסוימת וצורת מחשבה ולא סתם איזה ציור יפה על הגוף שלי שכמובן גם זה חשו הקעקוע מורכב מהרבה דברים אצלי, מה שבטוח אני לא יחעשה קעקוע בלי לחשוב עליו מספיק מראש, בינתיים יש לי קעקוע אחד והוא די גדול, על הצלעות בצד ימין, אבל אני עדיין לא בן 18 ויבואו עוד הרבה אחריו,

אני לא כ"כ הבנתי למה אתה מתכוון

למה אתה מתכוון כשאתה הנצחה? אתה מתכוון להנצחה של זיכרונות או של תקופה? אתה בוחר את הקעקוע לפי מאורעות שעוברים עליך? פעם היה נהוג אצל המארינס בארה"ב שכשמגיעים למקומות שונים אוספים מהם קעקועים כמו זכרונות - אתה מתכוון למשהו כזה? ואגב- של מה הקעקוע שלך? אפרת

ידידי המקועקעים - למה אתם בכלל עושים את זה??

עקב סיבות כאלה ואחרות ודיון מסוים שנערך בפורום נישאלת השאלה - למה? להרשים? אומנות על הגוף? הוכחה שאתם יכולים לעמוד בכאב? הנצחה של תקופה בחיים לכל החיים? שאני פעם הלכתי עם חולצה קצרה וביצבץ קצהו של קעקוע חבר הרים לי את השרבול כדי לראות את הקעקוע ושאמרתי לו:"מה קורה? זה דבר אישי.." הוא ענה לי "אישי ?? הרי אתה רוצה שיראו..." (ממש לא....)לא מתבייש אבל בכל זאת אישי.... אז למה אתם מציירים על עצמכם?

אכן שאלה טובה - ואפילו יש לי סיפור מרגש

טוב - אולי לא מרגש במיוחד - אבל די ישן. כשהייתי קטנה מאוד - ממש ילדה, נסעתי עם סבא שלי לים המלח. היה כיף מאוד לכל המתעניין. בכל מקרה - בעודנו בים פתאום ראיתי איש זקן צף על המים (לא קסם פשוט ים המלח וכאלה...). היו לו על שתי הידיים קעקועים כחולים של בנות ים ובחורות פינאפס ישנות ועל הבטן היה לו קעקוע של עוגן ענק (אח"כ כשהוא יצא מהמים ראיתי גם שהיתה לו רק רגל אחת - פשוט פיראט קלאסי). ברור שלא רצתי בגיל 10 והתחלתי להתקעקע אבל הזכרון נשאר אצלי עד עכשיו. אני זוכרת שמאוד הורשמתי מהקעקועים ועדיין, לפני שאני מתקעקעת אני תמיד נזכרת באיש. אני אישית בוחרת קעקועים איך שזה בא, כלומר - חלק מהציורים של הקעקועים היו החלטה של הרגע וחלק היו אחרי תכנון ארוך אבל תמיד השיקול האומנותי הוא מאוד חזק, גם מבחינת סגון וגן מבחינת הציור עצמו וכמה אני מתחברת אליו. אני גם יכולה לומר שבהסתכלות לאחור - עד כמה שזה נשמע מוזר, דווקא הקעקועים שהיו הבחירה של הרגע הם אלה שאני יותר אוהבת. אפרת

בעיקר בגלל שאוהבים את זה

כל אחד והדברים שהוא אוהב

אז ככה..

לא אישית יש חיבה לדברים יפים. אני יודעת שזה נשמע ילדותי, אבל לפעמים דברים שנאים בעיניי, אני מעדיפה שישארו איתי ובשבילי.כל קעקוע שעשיתי עד היום נושא מעמעות מסויימת או קשור לאירוע מסויים בחיי. מען גלעד, אם תרצה. זו אגב הסיבה, שלמעט אחד, כל אחד מהקעקועים שלי יושב במקום שהעין לא שוזפת (טוב, למעט עיניים ספיצפיות:))

אני לא כ"כ הבנתי למה אתה מתכוון

למה אתה מתכוון כשאתה הנצחה? אתה מתכוון להנצחה של זיכרונות או של תקופה? אתה בוחר את הקעקוע לפי מאורעות שעוברים עליך? פעם היה נהוג אצל המארינס בארה"ב שכשמגיעים למקומות שונים אוספים מהם קעקועים כמו זכרונות - אתה מתכוון למשהו כזה? ואגב- של מה הקעקוע שלך? אפרת

מצטער שאני עונה קצת באיחור

של שתיהם ביחד גם תקופה וגם זכרונות זה מסמל אצלי תקופה מסויימת בחיים וזכרונות מאותה התקופה, הקעקוע שלי בחרתי אותו על פי אידאולוגיה וצורה מסויימת שעל פייה אני חי וחושב כמובן שעשיתי את הקעקוע עם הרבה מחשבה, והדעה שלי הזאת (לגבי קעקוע זה, פטריוט) שאני רואה את עצמי ככה מגיל מאד קטן ובמשך הזמן הדעה הזאת רק מתחזקת אצלי הקעקוע שעשיתי נמצא בצלעות הימניות, הקעקוע הוא של נשר עף שבין הכנפיים שלו מתנופף דגל ישראל, עשיתי את הקעקוע ב"פנטגרם טאטו" אצל רועי בתחנה מרכזית בתל אביב, מי שמעוניין לראות את הקעקוע הות תלוי בסטודיו החדש שרועי שותף בו, שנמצא ברחוב דיזנגוף, אני כרגע לא זוכר את שם הסטודיו, אבל זה הסטודיו הכי גדול בארץ כיום, אני מתאר לעצמי שכולכם מכירים אותו

בקשה קטנה

היי, שני דברים - קודם כל רציתי לדעת אם הייתה לך איזושהי דילמה אם לקעקע דבר שכ"כ מייצג את מדינת ישראל. הסיבה שאני שואלת היא שכשהייתי בהולנד פגשתי בחורה אירית שקעקעה קצת מעל פרק כף היד מגן דוד. היא סיפרה לי שבאירלנד היא לא נתקלה בשום בעיה עם העניין אבל שבבלגיה היו לה כמה התקלויות לא נעימות. והיא אפילו לא הייתה יהודיה (אל תשאלו אותי למה היא עשתה את הקעקוע - אני לא מבינה בעצמי). גם לפני מספר ימים מישהו פנה אלי ושאל אותי מה אני חושבת על הרעיון שלו לקעקוע שהיה לעשות פסוק מהתנך על הבטן (כמו האותיות הגותיות) ומצאתי את עצמי אומרת לו שאני לא הייתי עושה כזה דבר למרות שזה יפה בעיני. דבר שני הוא בקשה קטנה - אני מעדיפה שאם אנשים לא מציגים תמונה של הקעקוע שלהם הם לא יציינו את שם האומן המבצע. בלי תמונה זה יותר מידי באוויר. ברגע שיש תמונה אני מעודדת לתת את כל הקרדיט שבעולם אבל בלי תמונה לפעמים זה גובל בפרסומת. בכל מקרה - אני מקווה שהעניין מתקבל בהבנה. אפרת
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
קעקועים
בחר
בחר