בגלל שיש לי זכרון של נעל....

החלטתי לרשום עכשיו את כל החוויה של הקעקוע השני שבהחלט הייתה שונה מההתרחשות של הקעקוע הראשון. את הקעקוע השני שלי בלונדון ידעתי שאני הולך לעשות בסביבות 5 חודשים לפני שהוא באמת נעשה, ולמה כ"כ הרבה זמן אתם שואלים? בגלל שמדובר בכריס אודונל. האמת שברגע שראיתי את האתר של הכנס כבר נפקחו לי העיניים, הגדרה טובה תהיה, פיליפ לאו, סבינה, בוריס, שיגיי, פשוט כל מה שמתקעק יכול לבקש :) לאחר כמה סיבובים אני פתאום רואה לי שם את כריס אודונל וכולי מרוצה מאוד, הנה משהו בשבילי!. שלחתי לו מייל בשביל לראות לקבוע תור לכנס ולראות מה מצבו בכלל מבחינת תורים. יום אחרי קיבלתי מייל ממנו שהוא אומר שהוא לא מתכוון לעבוד בכנס אלא אולי בסטודיו אחרי הכנס, בנוסף הוא רשם שאני אבדוק איתו עוד כחודש בשביל לראות מה באמת יתבצע. חכיתי חיכיתי והזמן עבר ושלחתי מייל באצבעות רועודות בשביל לראות מה המצב... למזלי הרב לא רק שהוא עבד, אלא גם עבד יום אחרי הכנס בסטודיו in2u שזו גם חוויה לא רגילה בפני עצמה. שמח וטוב לב שלחתי לו בדואר פיקדון, מידות ותיאור של מה שאני רוצה לבצע בשביל לשריון את התור (ואלו היו ה3 שבועות המתוחים ביותר שהיו לי לאחרונה, ואני יכול להיות די שמח שזה מה שגרם לי למתח ולא דברים אחרים). הפיקדון הגיע, וקבענו תור לתאריך 10.10.05, סוג של ציפיה לא רגילה. לאט לאט הזמן עבר ואנחנו הגענו לנו לכנס. ביום הראשון אחרי ההתקעקעות הלכתי לעשות סיבוב לראות אולי אני אוכל למצוא אותו וגם בשביל שאני אדע יותר איזה שיטה הוא רוצה לבצע את הקעקוע וגם בכלל לראות עם הוא הכין משהו. אחרי סיבוב יצא לי לראות אותו מתקעקע אצל טים ליהי ככה שיותר מדי לא יצא לי לדבר איתו, אבל מה שכן הבנתי ממנו זה שאת הדוגמא הוא פשוט יצייר עלי ככה שלא אמורה להיות בעיה. שמח וטוב לב חזרתי למלון וסנוסף הסתבר לי שהוא בחור נחמד ככה שלא היו לי יותר מדי חששות. יום הקעקוע הגיע, ורצנו לנו לסטודיו, שכמובן איחרנו מעט, אבל לא נורא, ככה גם כריס. מלאתי סוג של שאלון (שלצערי הרב לא נהוג לעשות זאת כאן בארץ) שבודק שאתה אכן בגיל שמאפשר קעקוע+פירס ואם יש סיבות מסוימות לא לבצע את הקיעקוע בגלל תרופות מסוימות השפעות סמים ומשקאות חריפים. אחרי שמילאתי את השאלון הלכתי לחדר עבודה ושם כבר עלה לי חיוך על הפרצוף. מצד ימין יושב לו זאד לה האד (שמעכשיו אני רושם זאד) באמצע עבודת נקודת יפיפיה על כף יד של בחור מסוים, כריס אודונלד מצד שמאל וחדר עבודה ענק פרוס לו מלפנים. מלא בודהאות, גולגלות טיבטיות, אומנות אופטית כמו שזאד עושה הרבה מאוד פעמים ומה לא. החלפתי למכנסים קצרות והתחלנו בעבודה, כריס גילח לי את הרגל והתחיל לצייר לי נחש עם שני פרחי פיוני, פשוט ויפה, אוריאנטלי כמו שאני אוהב. בינתיים אותו בחור סיים את העבודה על מפרקי כף היד דבר שהיה מאוד יפה לראות. אח"כ הוא גם הראה כמה דברים שאליו בינהם עבודה של פיב ביקאנן, פיליפ לאו ועוד רבים וטובים. רגע לפני שהתחלנו ביקשתי לאכול כי אחרת אין שום סיכו שבעולם שאני אצליח לעבור סאשן שלם, ההצעה היתה טובה מסתבר והלכנו לאכול קצת לפני שהתחלנו לעבוד. דיברנו קצת והסתבר לי שהוא עתיד לעשות בלונדון רק 3 קעוקעים. מה גם שהוא היה רק יום אחד בכנס ככה שבהחלט זה נתן לי הרגשה טובה ונינוחה יותר. הגיע רגע האמת, וכל מה שהכנתי את עצמי אליו לא ממש התגשם: לא ממש כאב יותר מהרגיל, לא היה שום דבר מיוחד, פשוט עבודה בקצב מאוד מאוד מהיר. לאחר איזה חצי שעה עבודה הגיעו לסטודיו 3 בנות שאחת מהן הגיע להתקעק אצל זאד. פתאום הבנתי שהן כולן מופיעות בBME, ואפילו חברות בIAM ככה שהיה לי איתן נושא שיחה נחמד (+ זכיתי בשוקולד, ואתם לא יודעים איזה פלוס רציני זה באמצע). וככה לאט לאט נגמרו להם הקווים שהיה צריך לעשות אצלי ברגל. בינתיים בסטודיו כבר התחיל להיות שינוי, מוזיקת פופ משנות השמונים חזקה באוויר, שתי מכונות עובדות ביחד (אחת עלי, ואחת על הבחורה) והרבה מאוד שוקלד. אחרי 4 וחצי שעות נכנס לו פתאום צוות טלוויזיה שאין לי מושג מאיפה הוא נקרץ. המפיק דיבר עם זאד שמסתבר היה אמור לעבוד על בחור מסוים מהצוות אבל הצוות לא הגיע בזמן וזאד הלך. כמובן שאם המוזיקה והדיבר החזק בהחלט התחלתי להרגיש כמו בכנס שוב, אבל בסופו של דבר ידעתי שאני לקראת הסוף ולא ממש היה לי אכפת (רק לסיים כבר!). וככה עברו להם 5.5 שעות של עבודה (ועוד כל מני אנשים שונים ומשונים ועוברים להם דרך הסטודיו, חלקם שקטים יותר וחלקם פחות), והופס העבודה נגמרה, חיש קל ירדתי מהמיטה בשביל לראות מה יצא, והאמת, אין יותר מאושר ממני :) ההחלמה עצמה היית משהו שלא ציפיתי לו, אני בדר"כ מחלים בקלות אבל הפעם בגלל המהירות וגודל העבודה הגלדים נשארו הרבה יותר זמן וכמובן היתה נפיחות לי נפיחות ברגל. כמה ימים אח"כ בסיבוב בעיר יצא לי להיפגש עם כריס ומי שאני חושב שהיו מיק רובנדאל וטימת'י הוייר (אבל יכול להיות שאני טועה), מה שהיה מאוד נחמד גם להשוויץ קצת וגם להצטלם. וזהו! זה הסיפור המאוד ארוך שיצא לי לרשום על הרגל, אני אישית מאוד אוהב את התוצאה, למרות שזה גרם לי ללכת כמו צפרדע בכל לונדון, אבל בשביל מה שיצא ממנה זה בהחלט שווה.לצערי תמונות יהיו לי רק בהמשך, הם פשוט ממש ממש לא יצאו טובות, אז קצת סבלנות :) גלעד

היה ממש כייף לקרוא

אין לך מושג כמה אכולת קנאה אני, באמת זכית בחוויה של פעם בחיים (אם לוקחים בחשבון את העובדה שהוא עשה רק שלושה קעקועים בלונדון, ואתה זכית להיות אחד מהם, ואת העובדה שיצא לך לדבר עם שמות כ"כ גדולים בעולם הקעקועים). תתחדש, ומחכים לתמונות!

סחתיין, סחתיין, סחתיין

הלוואי שהייתה לי אפשרות להשקיע כל כך בקעקועים שלי, לפחות אני יכול להגשים את הפנטזיות שלי דרכך. תתחדש, אני כבר מת לראות תמונות.

נשמע כמו חוויה רצינית...

והכי חשוב שאתה מרוצה מהכל !! תתחדש ונשמח לראות את התמונות

איפה הקעקוע?

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
קעקועים
בחר
בחר