סיעור מוחות בינלאומי בתערוכת "אגרומשוב"

סיעור מוחות בינלאומי ב"אגרו-משוב" 9.4.2006 מתוך:ירחון החקלאות "משוב לחקלאות" מס' 206, מרץ 2006, מאת: דר' מאיר טייטל, מומחה לחממות ובתי צמיחה מפליא עד כמה אנשים, הרחוקים האחד מהשני מרחק אלפי קילומטרים, עוסקים בנושאים כמעט מקבילים * חוקרים, מישראל, צרפת והולנד השתתפו במסגרת תערוכת החקלאות הבינלאומית "אגרו-משוב" בסימפוזיון הבינלאומי בנושא "גידולים חסויים באקלים ים-תיכוני" והוכיחו שלידע אין לאום או גזע, והא נע במהירות מדהימה ברחבי העולם ומסייע לחקלאים סימפוזיון בינלאומי בנושא "גידולים חסויים באקלים ים-תיכוני" נערך במסגרת תערוכת החקלאות הבינלאומית "אגרו-משוב" 2006 (1 למרץ 2006) בגני התערוכה בתל-אביב. בסימפוזיון השתתפו מרצים מישראל בעיקר וגם מרצים מחו"ל. הכינוס עורר עניין רב בקרב חוקרים, מדריכים, חקלאים ואנשי תעשיה והשתתפו בו מעל 80 איש. יוזמי הסימפוזיון היו מר חיים אלוש מנכ"ל משוב ופרופ' דן לבנון המדען הראשי של משרד החקלאות. חברי הוועדה המדעית היו דר' מאיר טייטל (יו"ר), ד"ר יונתן אלקינד, ד"ר יוסי טנאי, מר יצחק אסקירה ופרופ' עידו סגינר. את הסימפוזיון פתחו פרופ' דן לבנון ודר' אלי פוטיבסקי ראש מינהל המחקר החקלאי. הם ברכו את הנוכחים ואת המשתתפים מחו"ל והדגישו את חשיבות הנושא והתרומה של ענף בתי הצמיחה לחקלאות ישראל. דר' פוטיבסקי הביא דוגמא מעבודותיו והזכיר את התרומה המשמעותית שהייתה לחידושים בבתי הצמיחה בכל הקשור לגידול בענף התבלינים בארץ. פרופ' לבנון הדגיש את החשיבות בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות וקרא למשתתפים מחו"ל לעבוד בשיתוף פעולה עם החוקרים מהארץ. לטענתו, הנושאים המועלים לדיון מעניינים גם את המדינות מהן מגיעים האורחים והן משקיעות כספים במחקר בתחומים אלו. טיפוח ירקות ופרחים המושב הראשון עסק בטיפוח ירקות ופרחים לגידול בבתי צמיחה באקלים ים תיכוני ובהגנת הצומח. את המושב הנחה דר' מרסל פוקס, גמלאי של מכון וולקני ובמושב זה הוצגו שש עבודות. הרצאות הפתיחה של דר' יוני אלקינד מהפקולטה לחקלאות ומר ברטלס מהולנד פתחו את המושב והן פרטו את תנאי האקלים האופייניים לאזור הים התיכון ואת האקלים הנחוץ לגידולי ירקות ופרחים. לטענתם הטיפוח מאפשר, במקרים רבים, לגדל ולייצר תוצרת באיכות גבוהה בתנאי סביבה "קשים". תהליך הטיפוח מתחיל בהגדרת המטרות, המשכו בסלקציה וטיפוח של זנים עמידים לטמפרטורה ולחות קיצוניים המניבים תוצרת בעלת חיי מדף ארוכים. בין היתר עוסק הטיפוח בטעם, ריח, צבע וכד'. לדברי דר' אלקינד כמעט ולא ניתן לחזות את ביצועי הזן החדש שנמצא בטיפוח ומקובל לעבוד בשיטה של ניסוי ותהייה. כתוצאה מכך, תהליך הטיפוח מתפרש בדרך כלל על מספר רב של שנים ולעיתים השקעה רבה אינה מניבה תוצאות שקיוו להן. דר' בולרד מצרפת, דר' דוד בן יקיר ממכון וולקני ודר' דרור הדר מחברת פולישק, הציגו אספקטים שונים של הגנת הצומח בבתי צמיחה. דר' בולרד הציג עבודה מעניינת של שימוש בתוכנת סימולציה של זרימה ומעבר חום לחיזוי תנועת נבגים וריכוזם בחממה. לטענתו המודל שפיתחו יאפשר חיזוי אזורי התפתחות של מחלות אוהדות לחות בחלל החממה. דר' בן יקיר הציג עבודה המתארת אפשרות לניהול מושכל של פתחי חממה לצרכי אוורור. עפ"י התוצאות שהציג, פעילות כנימת עש הטבק מצטמצמת לשעות 7-13. נוסף על כך, בחממה הנתונה לאוורור גבי (כשהחלונות פונים למורד הרוח) עיקר החדירה היא מכוון הפתחים שבמורד הרוח. תוצאות דומות התקבלו בניטור תריפסים ומעקב אחר חדירתם למנהרות עבירות. דר' הדר הציג תוצאות של עבודה בה בחנו רשת נגד חרקים חדשה (אופטינט) המשלבת סיבים בצבע אלומיניום. הרשת הפחיתה כמעט פי 5-8 את הנגיעות של הצמחים בהשוואה לרשת רגילה בעלת אותה צפיפות חוטים. ההרצאה האחרונה במושב זה ניתנה ע"י מר יצחק אסקירה משה"מ והיא עסקה בסקירת ההתפתחות וההיקפים של בתי הצמיחה על סוגיו השונים בישראל בעשור האחרון. בין אקלים לצריכת מים המושב השני בכנס בתי הצמיחה עסק באקלים בתי הצמיחה ויחסי הגומלין בין האקלים לצריכת המים של הצמחים בתנאים מבוקרים. נטלו בו חלק חוקרים ממנהל המחקר החקלאי - המכון להנדסה חקלאית והמכון לקרקע ומים. עקב הצורך בניצול יעיל של בית הצמיחה בכל ימות השנה על מנת ליצור תוצרת חקלאית איכותית יש צורך ביצירת תנאי אקלים נוחים תחת המבנים השונים. באגן הים התיכון בכלל ובארצנו בפרט ההתמודדות העיקרית במבנים הנה עם עומסי חום ולחות במרבית ימות השנה. למערכות ייצור מבוקרות יש גם השלכה רבה על משטר ההשקיה והדישון (הדשייה) של הצמחים ובתנאי המים הקשים בישראל הבעיה מורכבת מאוד. דר' ארבל סקר את שיטות הצינון האדיאבטיות הקיימות ופוטנציאל הפחתת עומסי החום בתוך המבנים תוך כדי העלאת הלחות היחסית והאבסולוטית. מערכות הצינון מבוססות על אידוי מים המועברים לחלל החממה באופנים שונים במטרה לייצור אקלים נוח ככל האפשר, אחיד ובעלות כלכלית סבירה. פרופ' מרסל פוקס המשמש כמנהל המדעי של מו"פ הבשור דיווח על ניסוי נרחב שנעשה במו"פ הבשור לבחינת השפעת מערכות צינון שונות על הלחץ האוסמוטי של ורדים במערכת מים ממוחזרת. היבטים נוספים של ניסוי זה מנקודות מבט של הזנת הצמח הוצגו ע"י דר' בני בר יוסף מהמכון לקרקע ומים במנהל המחקר. דר' מאיר טייטל מהמכון להנדסה חקלאית דיווח על ההשוואה בין החלפות אויר בתנאי אוורור טבעי לאוורור מאולץ בשיטת המזרון הלח. עבודה ראשונית וחשובה בנושאי אקלים בבתי רשת ואפיונה דווחה ע"י דר' יוסי טנאי מהמכון לקרקע ומים במנהל המחקר החקלאי. העבודה שנעשתה בשיתוף עם סטודנט לתואר שני מגרמניה עסקה בצריכת מים בבתי רשת לגידול פלפל. צריכת המים בבתי רשת נמוכה בלמעלה מ30% בהשוואה לגידול בשטח הפתוח. קרינה וחימום המושב השלישי של הכינוס כלל 4 הרצאות בנושאים של קרינה וחימום. ההרצאה הראשונה ניתנה ע"י ד"ר שבתאי כהן ממנהל המחקר החקלאי בנושא קרינת שמש בחממות, בתי רשת וגידולים חסויים. תחילה תאר ד"ר כהן תכונות בסיסיות של קרינת שמש ואת החשיבות שלה להתפתחות הצמח. בהמשך סקר ד"ר כהן מספר מחקרים בהם נבחנה השפעת קרינה על גידולים בחממות ובתי רשת. ניתן דגש לעובדה שרכיבי מבנה וכיסוי מפחיתים את הקרינה המגיעה לצמח ומשנים את תכונותיה. בנוסף, ד"ר כהן תאר מחקרים שהוא ביצע בנושא תכונות קרינתיות של רשתות. ההרצאה השנייה באותו מושב ניתנה ע"י ד"ר פרהד גאולה ממנהל המחקר החקלאי ודנה בנושא אופייני כיסויים לחממה והשפעתם על יעילות הכיסוי. ד"ר גאולה תאר מתקן בדיקות המאפשר ללמוד את מעבירות הקרינה של כיסויים מסוגים שונים המשמשים לכיסוי חממות ובתי רשת. בנוסף תאר ד"ר גאולה מתקן המאפשר חקירת תכונות העברת החום של כיסויים כאלו. שתי המערכות ממוקמות במכון להנדסה חקלאית במרכז וולקני. ההרצאה השלישית ניתנה ע"י ד"ר יוספה שחק ממנהל המחקר החקלאי. הרצאתה של ד"ר שחק התמקדה ביישום של רשתות צבעוניות על גידולי פירות. ד"ר שחק תארה מערך ניסויים רחב בו נבדקו ההשפעות של רשתות צבעוניות על צמחי קישוט, פרחים, ירקות, והסבירה את שיטת היישום שלהן לפירות. בניסוייה מצאה ד"ר שחק כי ניתן להשפיע על איכות הפרי, מועד ההבשלה, גודל הפרי וצבעו ופרמטרים נוספים ע"י שימוש ברשתות בצבע מתאים. ההרצאה הרביעית והאחרונה במושב השלישי ניתנה ע"י ד"ר איתן פרסמן ממנהל המחקר החקלאי ועסקה בקומפנסציה של חימום לילי בחורף בפלפל ובזיל. ד"ר פרסמן תאר מחקרים בהם נמצא כי חימום פלפל ביום בערבה, ע"י מניעת אוורור החממה למספר שעות וניצול אנרגית השמש לחימום, מונע את נזקי הטמפרטורה הנמוכה בלילה כך שניתן לחסוך את אנרגית החימום של החממה בלילה. טכנולוגיה זו תאפשר חסכון משמעותי באנרגיה בעיקר באזור הערבה. רב-שיח - חממות מאובזרות בטכנולוגיה כנגד מבנים פשוטים יום העיון הסתיים ברב-שיח שעסק בנושא חממות מאובזרות בטכנולוגיה, לעומת מבנים פשוטים עם פיתוח זנים מתאימים. הפנל עורר עניין רב וההשתתפות בו הייתה ערה. מבנים פשוטים, בתי-פלסטיק ובתי רשת, באזורים בעלי אקלים של חורף מתון, הם שיטת הגידול הנפוצה ביותר בעולם, ובעלי קצב גידול הגבוה ביותר. במבנים אלו עלות המבנה נמוכה 3-15$ למ"ר, והזנים המותאמים אליהם מאופיינים בהתאמה אקולוגית רחבה, כלומר יכולת חנטה בטמפרטורות גבוהות במיוחד, מעל C°32, ובטמפרטורות נמוכות C°8-C°15, יכולת השתמרות של הצמח בטמפרטורות גבוהות, קבלת צבע טוב בטמפרטורות נמוכות ועמידות לסידוק. בעונת החורף והאביב מתקבל פרי באיכות גבוהה בעל אחוז גבוה של סוכר והשתמרות מעולה. לאורך השנים שיטה זו הייתה כלכלית, ולכן השטחים גדלים כל הזמן. חסרונות השיטה הם יכולת פחותה של המגדל להבטיח אספקה שוטפת לאורך עונה מאוד ארוכה, כדי להימצא על המדף כל השנה, ופגיעות גבוהה יותר לתהפוכות האקלים החיצוני. חיסרון נוסף הוא שבשיטות ייצור פשוטות, "פרימיטיביות" על פי אחד הדוברים, חסר האתגר הטכנולוגי הנדרש לצורך משיכת הדור הצעיר, דבר המסופק על ידי הטכנולוגיה המתוחכמת. מבנים המנצלים את הטכנולוגיה המתוחכמת לצינון ולחימום, מאפשרים ייצור אמין יותר של תוצרת לאורך זמן ויבול רב יותר, כי לצמח ניתנים תנאים אופטימאליים. בניית מבנים אלה מחייבת, לעומת זאת, השקעה רבה יותר, בין 50-150$ למ"ר. יתרון המערכת שהיא מספקת הגנה מפני פגעי מזג האוויר ומאפשרת הגנה טובה יותר על הסביבה, אך היא רגישה הרבה יותר לפגעי הכלכלה. לדוגמה עליית מחירי הדלק, ירידה במחירי הפרי, גורמת לירידה מתמדת ברווחיות. לדוגמה, חקלאים בהולנד בשנה שעברה דיווחו על הפסד של 5€ למ"ר. לסיכום, הוחלט שרצוי מאוד להמשיך את הדיון בנושא כדי להבטיח מחד ניצול טכנולוגיות במצבים בהם הם מציעים פתרון כלכלי, ומאידך להשתמש בשיטות פשוטות בהם מתאפשר הדבר, במצבים בהם השקעה מרובה מהווה סכנה להישרדות כלכלית של החקלאים. מדיון כזה יכולים לצמוח גם טכנולוגיות "חכמות" אשר יאפשרו שיפור תנאי האקלים בבתי צמיחה בעלות נמוכה יחסית. במה כדאי יותר לגדל? באיזה מיבנה - חממה או בית צמיחה כדאי יותר לגדל? בבתי רשת ובתי פלסטיק שעלותם מוערכת ב-3 עד 15 דולר למטר. מדובר בשיטה שהוכיחה את עצמה ככלכלית ביותר ולאורך שנים. אופציה נוספת: מבנים מתוחכמים שעלותם יקרה פי עשר. אלה מבטיחים אמנם תנאים אופטימליים לצמח, יבול גבוה יותר, ייצור אמין יותר של תוצרת חקלאית לאורך זמן, אך לא פעם מתברר, כי אינם מצדיקים עצמם מהבחינה הכלכלית. בשנה שעברה דיווחו החקלאים בהולנד על הפסד של 5 אירו לדונם!
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
קשרים בינ"ל