הכלים לדירוג בריאות האדם

לרפואה המודרנית כלים רבים לדרג את האדם אך חשוב לדעת למה משמשות העדויות את האדם המודרני.לרפואה המודרנית כלים לדרג את בריאות האדם ע"פ מיקומו על רצף של מס' מדדי בריאות. או כדי לדרג את מיניותו ע"פ מיקומו על רצף מס' מדדי מיניות. החשיבות המכרעת אינה מופנית לשאלה מהם הנתונים המשמשים את האבחנה הרפואית אלא מהן העדויות המשמשות את האדם המודרני שאינו רופא או איש מדע.  

למאמר המלא לחצו מאירה וייס




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

האם חשוב להיות יפה? מה משיגים בעזרת היופי? באילו תחומים הכי חשוב להיות יפה? מה יקרה אם לא אהיה יפה? האם ימנעו ממני דברים מסוימים שהייתי מקבל אילו הייתי יפה? עד כמה היופי משמעותי בחיינו? מה פירושו של דבר להיות יפה? שיהיה לך גוף יפה? פנים יפות? מה צריך להיות בפנים כדי להיות יפה? מה צריך להיות בגוף?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

כיצד מוגדר "אדם"? האם כדי להיקרא "אדם" יש לעמוד בקריטריונים מסוימים? מה התנאים שצריים להתמלא כדי שיצור חי יוגדר כ"אדם"? באילו הקשרים יצור מוגדר "אדם"? מי מכונה "לא אדם"? מה הבסיס שעל-פיו מגדירים את הזולת "לא אדם"?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

כיצד אנו מדמים לעצמנו את גופו של הזולת? איזה משמעות אנו מייחסים לפניו? לגופו? לפי מה נבנה דימוי הגוף של הזולת? אם הוא שמן, האם אנו מגיבים לצורתו החיצונית לכשעצמה או למשמעויות שאנו מייחסים לשומן?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

מהם גבולות הגוף? באילו הקשרים מתעוררת תחושה של פריצת קווי הגוף של הזולת? מהו האיום המתקשר עם פגיעה בקווי הגוף של הזולת? אילו הנחות על מהותו של האדם והגוף האנושי מועמדות בסימן שאלה עקב פגיעה בגבולות הגוף?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

כיצד אדם מבנה את ביתו? מה המשמעות שהוא מייחס לו? כיצד הוא מחלק את ביתו? מה הקריטריונים שעל פיהם הוא עורך חלוקות כאלה? מה המשמעות שהוא מייחס לחלקים שונים בדירתו?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

מאת פרופסור מאירה וייס:

בציבור הרחב ובקרב אנשי המקצוע מקובל לחשוב כי בין הורים לילדיהם שוררת אהבה בלתי מותנית; כי הורים מעניקים לילדיהם, באופן טבעי ואינסטינקטיבי, אהבה ודאגה אין קץ, וכי האהבה בין הורים לילדיהם היא אוניברסלית וקיומה אינו מותנה בהשתייכות תרבותית, בצורת התנהגותו של הילד או בלחצי הסביבה. אני מבקשת להציב סימן שאלה על הנחות אלו.

האם הורים תמיד מקבלים את ילדיהם? האם יש מצבים אחרים? כיצד נוצר הקשר ההורי? האם הוא ברור מאליו? האם הוא מודרג? האם הוא אוטומטי, או מותנה בבדיקה? באילו הקשרים נוטים הורים לדחות את ילדיהם ובאילו הקשרים ייטו לקבלם? כיצד מתבטאת הדחייה?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

פרופסור מאירה וייס על הבניה חברתית של הורות ותדמית הגוף

ספר זה משלב בין שני נושאים עיקריים: משמעותה של ההורות ומשמעותה של תדמית הגוף ביחסים חברתיים.

משמעותה של ההורות נבדקת דרך הקשר שלה עם הגוף, ומשמעותו של הגוף נבדקת ביחסי הורות. יתר-על-כן: נראה שגם ההורות וגם הגוף הם מבנים חברתיים והמשמעויות המוענקות להם הן חברתיות – תרבותיות ולא אישיות. אנו נולדים לתוך עולם שכבר הבנה עבורנו את משמעויות ההורות והגוף.

במהלך הספר נבדוק מה חשיבותו של גוף הילד ביצירת יחסי הורות, בשמירתם ובפגיעה בהם: האם חשוב שאהיה יפה כדי למצוא חן בעיני הורי? מה יקרה אם לא אהיה יפה? מה פירושו של רבר להיות יפה? האם התנאי לאהבה וליצירת הקשר ההורי הוא היופי על-פי הקריטריונים האסתטיים של ההורים? איזה היבטים נוספים של הגוף חשובים ביצירת הקשר? איזה הנחות מוקדמות על גוף הארם מופרכות בעת המפגש הקרוב עם חריגות גופנית?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

פרופסור מאירה וייס על הבניה חברתית של הורות ותדמית הגוף

ספר זה משלב בין שני נושאים עיקריים: משמעותה של ההורות ומשמעותה של תדמית הגוף ביחסים חברתיים.

משמעותה של ההורות נבדקת דרך הקשר שלה עם הגוף, ומשמעותו של הגוף נבדקת ביחסי הורות. יתר-על-כן: נראה שגם ההורות וגם הגוף הם מבנים חברתיים והמשמעויות המוענקות להם הן חברתיות – תרבותיות ולא אישיות. אנו נולדים לתוך עולם שכבר הבנה עבורנו את משמעויות ההורות והגוף.

במהלך הספר נבדוק מה חשיבותו של גוף הילד ביצירת יחסי הורות, בשמירתם ובפגיעה בהם: האם חשוב שאהיה יפה כדי למצוא חן בעיני הורי? מה יקרה אם לא אהיה יפה? מה פירושו של רבר להיות יפה? האם התנאי לאהבה וליצירת הקשר ההורי הוא היופי על-פי הקריטריונים האסתטיים של ההורים? איזה היבטים נוספים של הגוף חשובים ביצירת הקשר? איזה הנחות מוקדמות על גוף הארם מופרכות בעת המפגש הקרוב עם חריגות גופנית?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

פרופסור מאירה וייס על הבניה חברתית של הורות ותדמית הגוף

ספר זה משלב בין שני נושאים עיקריים: משמעותה של ההורות ומשמעותה של תדמית הגוף ביחסים חברתיים.

משמעותה של ההורות נבדקת דרך הקשר שלה עם הגוף, ומשמעותו של הגוף נבדקת ביחסי הורות. יתר-על-כן: נראה שגם ההורות וגם הגוף הם מבנים חברתיים והמשמעויות המוענקות להם הן חברתיות – תרבותיות ולא אישיות. אנו נולדים לתוך עולם שכבר הבנה עבורנו את משמעויות ההורות והגוף.

במהלך הספר נבדוק מה חשיבותו של גוף הילד ביצירת יחסי הורות, בשמירתם ובפגיעה בהם: האם חשוב שאהיה יפה כדי למצוא חן בעיני הורי? מה יקרה אם לא אהיה יפה? מה פירושו של רבר להיות יפה? האם התנאי לאהבה וליצירת הקשר ההורי הוא היופי על-פי הקריטריונים האסתטיים של ההורים? איזה היבטים נוספים של הגוף חשובים ביצירת הקשר? איזה הנחות מוקדמות על גוף הארם מופרכות בעת המפגש הקרוב עם חריגות גופנית?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

פרופסור מאירה וייס על הבניה חברתית של הורות ותדמית הגוף

ספר זה משלב בין שני נושאים עיקריים: משמעותה של ההורות ומשמעותה של תדמית הגוף ביחסים חברתיים.

משמעותה של ההורות נבדקת דרך הקשר שלה עם הגוף, ומשמעותו של הגוף נבדקת ביחסי הורות. יתר-על-כן: נראה שגם ההורות וגם הגוף הם מבנים חברתיים והמשמעויות המוענקות להם הן חברתיות – תרבותיות ולא אישיות. אנו נולדים לתוך עולם שכבר הבנה עבורנו את משמעויות ההורות והגוף.

במהלך הספר נבדוק מה חשיבותו של גוף הילד ביצירת יחסי הורות, בשמירתם ובפגיעה בהם: האם חשוב שאהיה יפה כדי למצוא חן בעיני הורי? מה יקרה אם לא אהיה יפה? מה פירושו של רבר להיות יפה? האם התנאי לאהבה וליצירת הקשר ההורי הוא היופי על-פי הקריטריונים האסתטיים של ההורים? איזה היבטים נוספים של הגוף חשובים ביצירת הקשר? איזה הנחות מוקדמות על גוף הארם מופרכות בעת המפגש הקרוב עם חריגות גופנית?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

פרופסור מאירה וייס על הבניה חברתית של הורות ותדמית הגוף

ספר זה משלב בין שני נושאים עיקריים: משמעותה של ההורות ומשמעותה של תדמית הגוף ביחסים חברתיים.

משמעותה של ההורות נבדקת דרך הקשר שלה עם הגוף, ומשמעותו של הגוף נבדקת ביחסי הורות. יתר-על-כן: נראה שגם ההורות וגם הגוף הם מבנים חברתיים והמשמעויות המוענקות להם הן חברתיות – תרבותיות ולא אישיות. אנו נולדים לתוך עולם שכבר הבנה עבורנו את משמעויות ההורות והגוף.

במהלך הספר נבדוק מה חשיבותו של גוף הילד ביצירת יחסי הורות, בשמירתם ובפגיעה בהם: האם חשוב שאהיה יפה כדי למצוא חן בעיני הורי? מה יקרה אם לא אהיה יפה? מה פירושו של רבר להיות יפה? האם התנאי לאהבה וליצירת הקשר ההורי הוא היופי על-פי הקריטריונים האסתטיים של ההורים? איזה היבטים נוספים של הגוף חשובים ביצירת הקשר? איזה הנחות מוקדמות על גוף הארם מופרכות בעת המפגש הקרוב עם חריגות גופנית?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

פרופסור מאירה וייס על הבניה חברתית של הורות ותדמית הגוף

ספר זה משלב בין שני נושאים עיקריים: משמעותה של ההורות ומשמעותה של תדמית הגוף ביחסים חברתיים.

משמעותה של ההורות נבדקת דרך הקשר שלה עם הגוף, ומשמעותו של הגוף נבדקת ביחסי הורות. יתר-על-כן: נראה שגם ההורות וגם הגוף הם מבנים חברתיים והמשמעויות המוענקות להם הן חברתיות – תרבותיות ולא אישיות. אנו נולדים לתוך עולם שכבר הבנה עבורנו את משמעויות ההורות והגוף.

במהלך הספר נבדוק מה חשיבותו של גוף הילד ביצירת יחסי הורות, בשמירתם ובפגיעה בהם: האם חשוב שאהיה יפה כדי למצוא חן בעיני הורי? מה יקרה אם לא אהיה יפה? מה פירושו של רבר להיות יפה? האם התנאי לאהבה וליצירת הקשר ההורי הוא היופי על-פי הקריטריונים האסתטיים של ההורים? איזה היבטים נוספים של הגוף חשובים ביצירת הקשר? איזה הנחות מוקדמות על גוף הארם מופרכות בעת המפגש הקרוב עם חריגות גופנית?




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

פרופסור מאירה וייס דוחה העברה אוטומטית של ממצאים, מושגים ודרכי ניתוח ממחקר השכול לתחום הילד החריג, הן משום שמחקר השכול לוקה בשיפוט ערכי, והן משום שהסתמכות על המחקר בתחום השכול עלולה לגרום להעברת טעויות בסיסיות לתחום המחקר על הילד החריג, עליהן הצבעתי במקום אחר,(1978: 2-1). מטרת המחקר המובא בספר זה היא, אפוא, להבין את ההתייחסות לילד נכה, ללא כבילות לתפיסות ערכיות קודמות, או ציפיות למעבר סטריאוטיפי משלב לשלב. הנתונים שאספתי במשך תקופה ארוכה מורים כי יש לבדוק מחדש את המושגים והטענות המופיעים במחקר הסוציולוגי והפסיכולוגי הרווח.




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

פרופסור מאירה וייס על מקרה 4 – ״מפלצת עם צלקות וקרחת״

מקרה זה יסייע לנו לבדוק את התנהגותה של אם כלפי כל אחד משלושת ילדיה, וכלפי אותו ילד בהקשרים שונים.

עד כה התייחסנו להתנהגות הורים אל תינוקות שזה אך נולדו; במקרה זה נראה שדפוסי התנהגות דומים נוצרים גם כשמדובר בהתייחסות הורים לילד שנפגע מאוחר יותר, אחרי שנוצר כבר קשר בין ההורים לילדם. בנוסף לכך, יסייע מקרה זה גם להפרכת הסברים חלופיים, המופיעים בספרות, והמייחסים את התנהגות ההורים להיכרות עם הילד להתנהגות הילד ולמינו.




פרופסור מאירה וייס, אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.




 

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
20 פלוס - סלון שיחות
בחר
בחר