השיגרה נימאסה!!!

השיגרה נימאסה!!! אלוהים שלום. מצטערת אם הרעש, הבלאגן והעשן שעולה מכדור הארץ מפריעים לך לישון. פשוט עוברים עלינו כאן למטה ימים ורגעים לא קלים. לא דברים רציניים, אתה יודע. לא איזו שיטפון גדול שמטביע רבבות חיילים מצרים, אלא דברים קטנים, שאנחנו קוראים להם פיגועים. אלוהים, אתה יודע מה זה בני-אדם, נכון? בני-אדם זה מה שאנחנו אחרי שאתה מביא אותנו לעולם ולפני שאתה מחליט לקחת אותנו ממנו. אז בכל יום אתה לוקח מאתנו בדרך אכזרית שקוראים לה פיגועים עשרות בני-אדם, כאלה שעוד הולכים לבית ספר, כאלה שעוד עובדים כדי לפרנס את משפחותיהם ולהביא אוכל הביתה, כאלה שרק נולדו ועוד לא זכו לראות עולם ואפילו כאלה שעוד לא זכו לצאת מבטן אמם ולנשום את אויר המזוהם שיש בארצנו. הם התלבשו, הסתרקו, התאפרו ויצאו לעשות שוב את שיגרת יומם. ואתה יודע מה? לשם שינוי הם לא חשבו על כל הבעיות שיש מסביבם, הם ידעו שהם זכו לפקוח עיניים בבוקר כמו בכל יום חדש ושהם הולכים לעשות את שיגרת יומם, בתקווה שלא יקרה להם כלום ושהם יזכו לפקוח את עיניהם בבוקר נוסף. אבל הם טעו. כי באמצע שיגרת יומם פיגוע נוסף שלא אחר להגיע ולקרוא לבא אחריו החליט לקחת את נפשם באכזריות רבה לעולם הבא. ובכל יום מחדש מחליטים פיגועים אכזריים לקחת נפשות ונשמות טהורות אחרות של אנשים שלא עשו כלום בחייהם, ובכך להרוס משפחות שלמות. אז תגיד לי אלוהים, אתה נהנה מזה? כיף לראות את כל הדם שנשפך על האדמה המלוכלכת של ארצנו? כיף לך לראות ילדים קטנים נגמרים עוד לפני שהתחילו? כיף לך לראות אמהות, אבות, ומשפחות שלמות מאבדים את הניצוץ בעיניים לעד? אז נכון, משפחות שלמות נוסעות לתומן בכבישים, אז נכון משפחות שלמות יוצאות לטייל עם ילדיהם בקניונים ונכון בני אדם גם לפעמים נאלצים להעסיק את ילדיהם בחופשים, תגיד מה בימינו אסור לשבת ולאכול פיצה, אולי כל זה היה כדי ללמד אותנו לקח. אולי אתה פשוט האבא המכה של כולנו בשמיים, שבמקום לחנך את הילדים שלו הוא מרביץ להם. אלוהים, עשה לי טובה. קפוץ שניה לחדר ליד ותעיר את אללה. תגיד לו ששוב הצליח לו, ששוב עזרת לו. אבל אולי פעם אחת גם תזכור לבקש ממנו טובה חזרה? ואני לא מדברת על טובה של מטענים קטנים. אני מדברת על טובה של שלום. של שקט. של חיים. אלוהים יקר, אולי אני, מהבית הקטן שלי, נקודה בגלאקסיות השמש, לא יכולה להבין את התוכנית הגדולה שלך. אבל בכל זאת, אני רוצה לומר לך דבר אחד. אנחנו מתעייפים פה. אנחנו כבר לא מאמינים, אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות, ואנחנו מאבדים מהר מאוד את כושר ההבחנה שלנו בין טוב לרע. ואם לא תשנה משהו לטובה פה, בקרוב תצטרך לברוא לך עוד עולם, כי פה כבר לא יהיה לך עם מי לשחק. אלוהים, חיים הם מתנה. ומתנות לא לוקחים חזרה.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה