תואר בפסיכולוגיה-ביולוגיה (דגש מדעי המוח) מה הוא פותח?

היי,
משיקולים של זמן אני צריכה להחליט בחודשיים הקרובים איזה תואר אני רוצה ללמוד ואני ממש מבולבלת. 
כל עולם הרפואה מעניין אותי מאוד. אבל מכיוון שמדובר במקצוע כ"כ תובעני אני לא יודעת אם אני מוכנה "להקריב" את כל החיים האישיים עבורו. אני יודעת שאני ארצה לעבוד עם אנשים במשהו שקשור לעזרה וטיפול.
בדקתי הרבה בנוגע לתארים שקשורים לנושא ומצאתי את התואר ביולוגיה-פסיכולוגה באונ' בן גוריון. מה גם זה תואר ראשון שיפתח אותי באמת לכל העולם הזה של הפסיכולוגיה והמחקר ואולי ככה אבין באמת מה מתאים לי יותר.
אני יודעת שאני אהנה מאוד מהלימודים עצמם ואשקיע אבל הפחד שלי הוא שבסיום התואר יהיה קשה מאוד למצוא עבודה טובה, וזה משהו ששמעתי מלפחות 4 בוגרים שהמליצו לי כי אני עוברת את סף הקבלה לנסות ללכת ישר על רפואה או לבחור תואר אחר לגמרי שבסוף יש מה לעשות איתו (למצוא עבודה טובה עם כסף טוב בלי להסתבך יותר מידי).
אני יודעת שארצה להמשיך לתואר שני אבל אולי לא מיד אחרי. וגם כאן הבנתי שבודדים האנשים במצליחים להמשיך לתואר השני בפסיכולוגיה כי מדובר בתוכנית מצטיינים עמוסה מאוד.
יש כאן מישהו שאולי יודע קצת יותר (אם מניסיון אישי או שהוא שמע מחברים) על התוכנית הזאת של ביולוגיה-פסיכולוגיה (http://in.bgu.ac.il/welcome/Pages/de..._degree_1.aspx

המשך-

רציתי לדעת אם זה מכוון רק למחקר? ובכלליעל אפשרויות התעסוקה והפיתוח בו והאם הוא מומלץ או שזה סתם תואר ראשון מעניין אבל לא פרקטי??

המסלול המשלב פסיכולוגיה וביולוגיה מתאים בראש וראשונה למי שמיעד עצמו לעסוק במחקר. כדי לעסוק במחקר בתחום, עליך להביא בחשבון שאין די בתואר ראשון, ואף לא בשני, במרבית המשרות ידרש תואר שלישי.

עיקר המחקר בתחום נעשה באוניברסיטאות, ולמעשה מדובר במסלול של קריירה אקדמית. מסלול תחרותי ומאד ולא פשוט (ראי הרחבה בהמשך).

עם תואר ראשון בלבד אין למעשה עבודה מקצועית של ממש. אם בכוונתך להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה, ספק אם נכון לקחת שילוב של פסיכוביולוגיה שהוא מסלול תובעני מאד, ומקטין את הסיכוי להגיע לממוצע גבוה מאד כנדרש בקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה.

אם את יודעת שתרצי לעבוד עם אנשים, כפי שכתבת,במשהו הקשור לעזרה וטיפול, מוטב ללמוד פסיכולוגיה חד חוגי.

פרק 1: פסיכו ביולוגיה כמדע העצב

 

מראהו של המוח אינו מרשים במיוחד. הוא מקומט וצורתו צורת אגוז מלך, ומשקלו כ-1.3 ק"ג. הוא נראה כמו משהו שהים שטף לחוף יותר מאשר כאחד מפלאי העולם. למרות צורתו הדוחה משהו, המוח הוא רשת מורכבת של נא ורנים  (תאים המקבלים ומשדרים אותות אלקטרו כימיים). יש במוחך מאה ביליון נאורנים ברשת סבוכה, וכמאה טריליון קשרים בינהם וכמעט אינסוף שבילים ואותות עצביים.

מורכבות המוח אינה מפתיעה לאור מורכבות מטלות יו. מדע העצב- מדע החוקר את מערכת העצבים, מציב בפני המוח את האתגר האולטימטיבי- האם מוחנו מסוגל להבין את פעולתו הוא.

מדע העצב מכיל כמה דיסיפלינות. מטרתו הראשונית של פרק זה היא להציג אחת מהן_ הביו פסיכולוגיה. כל אחד משבעת הפרקים מציג את הביו פסיכולוגיה מפרספקטיבה שונה.

 

לפני שנכנס לפרק זה ברצוני להציג בפניכם את ספורו של ג'י מי:

 

ג'י מי היה גבר בריא  ונאה מראה בן 49 עם שער מקורזל. הוא היה טוב מזג, חברותי וחם.

 

הי דוקטור, בקר נאה הבקר! הוא אמר האם לשבת על הכסא הזה? הוא דבר על הבתים בהם גר, על בית הספר וימי בית הספר, הוא אהב במיוחד מתמטיקה ומדע. הוא היה בן 17   כשסיים את התיכון ב- 1943. הוא זכר  שמות של צוללות עליהן שרת בצבא, זכר משימות שהוטלו עליהם, שמות של חבריו המלחים, אבל מסיבה כלשהי זכרונו נעצר ב.

הופתעתי מהשנוי בשימוש בזמנים. כשהוא עבר לדבר מנושא בית הספר בלשון עבר, הוא דבר על הצבא בלשון הווה.

שאלתי אותו- ג'י מי, איזו שנה עכשיו?  1945 הוא ענה, מה השאלה הזו? נצחנו במלחמה, רוזוולט סיים את כהונתו וטרומן הוא הנשיא עכשיו.

ואתה ג'י מי, בן כמה אתה? 19, אני משער.

הסתכלתי על הגבר בשער האפור,  ודחף בלתי נשלט עליו איני סולח לעצמי גרם לי לומר לו: הנה התבונן במראה!

הוא הסתכל ואמר" אלוהים! מה הולך פה? האם זה סיוט או שמא נטרפה עלי דעתי? מה זו בדיחה? מאיפה צץ לו השער האפור הזה?

 

יצאתי מהחדר, וחזרתי אחרי שתי דקות. ג'ימי קבל את פני בלבביות: הי דוק, איפה אני יושב? לא היה כל סימן על פניו שהוא מזהה אותי. שאלתי אותו: לא נפגשנו כבר?.

לא, ענה ג'ימי, הייתי זוכר מישהו עם זקן מרשים כשלך.

איפה אתה חושב שאתה נמצא?

לפי המיטות והחולים שמסביב, זה נראה בית חולים, אבל מה לעזעזאל אני עושה בבית חולים? עם כל הזקנים האלה? הם נראים הרבה יותר מבוגרים ממני כולם פה. אולי אני עובד פה. אולי שמו אותי פה. מה אני חולה? ד"ר זה מפחיד!

 

במבחני אינטליגנציה  הוא הראה יכולת מצוינת. הוא היה חריף, מהיר חשיבה, הגיוני, ולא היה לא כל קושי לפתור בעיות מורכבות. כל קושי בתנאי שניתן היה לפותרן במהירות, אם זה דרש תהליך ארוך יותר, הוא נטה לשכוח מה הוא עושה.

אובדן הזיכרון לטווח קצר ( מבחינים בין זיכרון לטווח קצר- כמו לחזור על שורת מספרים מיד לאחר שהיא נאמרת, לעומת זיכרון לטווח ארוך, כלומר לזכור משהו שלמדת היום גם בעוד תקופת זמן)  אצל ג'י מי היה קיצוני. הוא נטה לשכוח דברים בתוך שניות. למשל, הנחתי את עניבתי, השעון והמשקפים על השולחן וכיסיתי אותם. אחרי שניות שאלתי אותו מה הנחתי שם והוא לא זכר מאומה.

 

הראיתי לו תמונה ושאלתי מה זה?  הירח , הוא השיב. לא, אמרתי זה כדור הארץ כפי שצולם מן הירח.

בטח, הוא ענה כאילו שמישהו היה על הירח!

הוא נתקע על רגע מסוים, משם והלאה לא היה המשך, אדם נטול עתיד החי בהווה שלו בלבד.

 

זכרו את ג'י מי נחזור אליו בהמשך.

 

1.1           ביו פסיכולוגיה מהי?

 

ביו פסיכולוגיה  - המדע החוקר את היסודות הביולוגיים של ההתנהגות. יש המתייחסים אליו כאל  ביולוגיה התנהגותית  או כאל  BEHAVIORAL NEUROSIENCE , אבל אני מעדיף את המונח ביו פסיכולוגיה כיון שהוא  מדגיש את הגישה הביולוגית בחקר הפסיכולוגיה  יותר מאשר את הגישה הפסיכולוגית בחקר הביולוגיה. פסיכולוגיה היא  חקר ההתנהגות  הניגלת של אורגניזמים ושל התהליכים הפנימיים שמאחוריהם ( למשל מוטיבציה, זיכרון, למידה, אמוציות).

חקר הביולוגיה של ההתנהגות הוא מדע עם הסטורה ארוכה, בעוד פסיכו ביולוגיה הוא מדע שתחילתו במאה ה- 20. לא ניתן לציין תאריך מדויק של תחילת החקר הפסיכו ביולוגי, אבל פרסום ספרו של הב HEBB ב- 1949 בשם ORGANIZATION OF BEHAVIOR נחשב לנקודת מפתח בהתפתחות הביו פסיכו'. בספר זה הב פתח את התאוריה המקיפה כיצד תופעות פסיכולוגיות מורכבות כרגשות, מחשבות, זיכרונות ועוד נוצרות על ידי פעילות המוח. הב בסס את התאוריה הן על ניסויים אמפיריים על אנשים וחיות, ועל היסקים לוגיים שנבעו מתוכם. גישה אקלקטית ( גישה שאינה צמודה לתיאוריה מסוימת) זו הפכה להיות אבן יסוד במחקר הביו פסיכו'. בהשוואה לביולוגיה, כימיה ומדעים אחרים ביו פסיכו' היא תינוק בן יומו. היתרון- לא לומד את היסטוריה של המדע אלא ישר הולכים למחקרים חדשים וחדשים יחסית.

 

 

 

נאורון- תא עצב הקולט ומשדר אותות אלקטרו כימיים

 

מדעי  העצב (NEUROSIENCE )- מדע חקר המערכת העצבית

 

ביו פסיכולוגיה- מדע החוקר את הביולוגיה של ההתנהגות

 

 

 

 

 

1.2           מהו הקשר בין ביו פסיכולוגיה לתורות (DISCIPLINES ) של מדעי העצב?

 

מדעי העצב משול לעבודת צוות כאשר ביו פסיכולוגים הם חברים בצוות הכולל גם אחרים. חלק זה עוסק בביו פסיכו' ויחסי הגומלין בינו לבין חוקרים מסוגים אחרים בתחום מדעי העצב.

ביו פסיכולוגים ( מעכשיו יקראו בפ) הם מדעני עצב המביאים למחקר ידע על התנהגות ושיטות מחקר של מדעי ההתנהגות. האורינטציה ההתנהגותית שלהם ושיטות המחקר ההתנהגותיות, זוהי תרומתם הייחודית למדעי העצב. בפ הוא מדע מתכלל (אינטגרטיבי).  חוקרים מתחומי ידע שונים עוסקים במדעי העצב . הנה כמה מהתחומים:

נאורו אנטומיה-  חקר מבנה המערכת העצבית

נאורו כימיה- חקר הבסיס הכימי של הפעילות העצבית

נאורואנדוקרינולוגיה- חקר האינטראקציה (השפעה ופעילות הדדית)  בין המערכת העצבית והמערכת ההפרשה הפנימית (הורמונלית).

נאורו פתולוגיה- חקר ההפרעות במערכת העצבית

נאורופרמקולוגיה- חקר השפעות תרופתיות על הפעילות העצבית

נאורו פיזיולוגיה- חקר הפעילויות ותפקידי המערכת העצבית

 

לאחרונה בדקתי את תרומת הבפ  למדעי העצב על ידי בדיקת הזהות המקצועית של אנשים שונים העוסקים המחקר כפי שמופיע באלפון אגודת מדעי העצב.  התוצאות מוצגות בטבלה מס. 1.1 בעמוד 4. מן הטבלה עולה ש- 16% הם פסיכולוגים במקצועם, המספר הגדול ביותר של חוקרי מדעי העצב. לבפ , אם כן, תרומה נכבדה למדעי העצב.

גם כאשר בודקים את תלמידי התואר השני רואים שמגמה זו נמשכת והפסיכולוגים יותר מאנשי מקצועות אחרים עוסקים במדעי העצב (ראה טבלה 1.3 בעמוד 4).

 

 

1.3           אילו סוגי מחקרים מאפיינים את הגישה הביו פסיכולוגית?

 

דרך אחרת להגדיר את הבפ היא  לתאר את פעילותה המחקרית. ישנם שלושה ממדי מחקר עיקריים:

  1. מחקר אנושי/לא אנושי (חיות)
  2. נסויי/ לא ניסויי ( הכוונה למחקר אמפירי מתוכנן לעומת תצפיות שיטתיות על אנשים למשל)
  3. מחקר טהור/ישומי (טהור , מטרתו היחידה היא הוספת ידע מדעי גם אם לא נראה שיש לו חשיבות מעשית-ישומית כלשהו, בעוד מחקר ישומי בא מראש לחפש פתרון לצורך כלשהו).

 

נבדקים (נחקרים) אנושיים ולא אנושיים

 

מחקרים נעשים הן על אנשים והן על חיות (בעיקר חולדות).  ליוצרי אנוש יתרון במחקר כי הם יכולים למלא הוראות הניתנות להם, וגם קל יותר לנקות את הכלובים שלהם ( יש לו הומור יענו…).  היתרון הכי חשוב של בני אנוש כנבדקים הוא שבבואנו לחקור את המוח האנושי, להם יש אותו. כאשר אנו חוקרים חיות אנו מנסים להסיק ממוח של חולדה או חיה אחרת משהו על המוח האנושי.

ניתן לשאול למה בכלל לחקור מוח של חיה אם רוצים בעצם ללמוד על המוח האנושי. התשובה- המוח שלהן דומה אבל קטן ופחות מפותח. ההבדל בין מוח של חיה לזה של אדם אינו הבדל   א י כ ו ת י    אלא הבדל  כ מ ו ת י  ( קטן יותר), ולכן ניתן להסיק מסקנות ממחקר חיות על מוח אנוש.

לנבדקים לא אנושיים ישנם שלושה יתרונות- 1. פעילות מוחן פשוטה יותר, ולכן קל יותר ללמוד ממוחם על פעולות בסיסיות לא מורכבות (כפי שהן מתרחשות במוח האנושי).

2. תובנה פעמים הרבה צומחת מתוך גישת מחקר השוואתית- השוואה בין חיה לאדם.

3. בחיות ניתן לבצע נסויי מעבדה מתוכננים, שלא ניתן לבצע עם אנשים מסיבות אתיקה.

כאן בא קטע התנצלות שגם עם חיות יש קוד אתי, כדי להרגיע את המתנגדים למחקר בחיות.

 

מחקר נסויי ולא נסויי

 

ישנם מחקרים ניסויים ( כלומר עושים ניסוי כדי ללמוד משהו על המוח), ולא ניסויים. המחקר הלא נסויי כולל מחקרים חצי ניסויים, וחקר מקרים.

 

מחקר נסויי

מחקר נסויי הוא מחקר שמדענים משתמשים בו כדי ללמוד מה מוביל למה. כדי לקיים מחקר כזה דרושים נבדקים חיים, החוקר מתכנן שני מצבים או יותר שיחקרו ( למשל קבוצה אחת תקבל תרופה, השניה לא).

בדרך כלל  קבוצות נבדקים שונות נחקרות תחת  אחד משני המצבים. (זה נקרא מערך מחקר בין נבדקים), אבל לעיתים ניתן לחקור את אותה קבוצה במצבים שונים(-מערך מחקר בתוך נבדקים- למשל לבדוק את התנהגות אותה הקבוצה ללא תרופה ובהשפעת התרופה.

החוקר במחקרים ניסויים מחליט מי שייך לאיזה קבוצה נחקרת, נותן את הטפול הנחקר, מודד את התוצאות של הניסוי, ויוצר מצב שיש  ר ק  הבדל אחד רלוונטי בין הקבוצות (קבלו/לא קבלו תרופה, בכל השאר הם צריכים להיות דומים, למשל מין, גיל, השכלה)

ההבדל במצב בין הקבוצות נקרא בשם  משתנה בלתי-תלוי .( בדוגמא המשתנה הבלתי תלוי הוא טפול תרופתי). המשתנה שנמדד על ידי הנסיין כדי לאמוד את השפעתו נקרא  משתנה תלוי. 

 

 

אגודת מדעי העצב (SOCIETY OF NEUROSIENCE ) -  אגודה בינלאומית של חוקרים במדעי העצב

 

גישה השוואתית מחקר של תהליך ביולוגי על ידי השוואה בין מינים שונים של יצורים חיים

 

 

להמחשה- נניח אני רוצה לחקור את השפעת תרופה שאני מפתח על הורדת חום. אצור קבוצה אחת של נבדקים שלה לא אתן את התרופה, ושניה שתקבל את התרופה. אתן תרופה לקבוצה אחת ואמדוד את החום לאחר זמן נתון של כולם. המשתנה הבלתי תלוי הוא- תרופה להורדת חום, המשתנה התלוי- חום גופם של כל הנבדקים. המשתנה התלוי, תלוי בעצם בהתערבות שעשיתי ( נתתי/לא נתתי תרופה).

 

חשוב ששתי הקבוצות תהיינה שונות זו מזו רק במשתנה אחד. אם הן שונות ביותר ממשנה אחד, אי אפשר לדעת איזה משתנה פעל .

בדוגמא שלנו- אם שתי הקבוצות שונות לא רק בזה שאחת קבלה תרופה והשניה לא, אלא הן שונות גם בגיל. ההבדל בחום שימצא בין הקבוצות, מקורו לא יהייה ברור בודאות. האם ההבדל הוא תוצאה של התרופה או הגיל?

להבדל הלא מכוון בין קבוצות קוראים בשם CONFOUNDED VARIABLE . (בדוגמא שלנו-גיל).

לסלק את כל המשתנים הסמויים שיכולים להשפיע ולעוות את תוצאות המחקר זה ספור מורכב בתכנון מחקר.

 

מחקר של  LESTER & GORZALKA (1988 ) מדגים את העניין. המחקר היה הדגמה של אפקט קולדיג'. בשם זה מכנים את ההתנהגות שבה יצור המזדווג ואינו מצליח להגיע לסיום ההזדווגות מחפש פרטנר חדש להזדווגות.

 

 

אפקט קולדיג' נקרא על שם נשיא ארה"ב שבקר בחווה בה גדלו תרנגולות. אשת הנשיא שאלה את החוואי, איך התרנגולות שלך מגיעות לתנובת ביצים כל כך גדולה כשיש פה רק מעט תרנגולים-זכרים.

הו, ענה החוואי, כל תרנגול מבצע את חובתו לפחות תריסר פעמים ביום.

אולי תספר זאת לנשיא אמרה אשת הנשיא. הנשיא ששמע זאת, שאל האם התרנגול מזדווג 12 פעמים עם אותה תרנגולת? שאל הנשיא.

לא, ענה החוואי, כל פעם תרנגולת אחרת.

אולי תספר זאת לאשתי, אמר הנשיא.

 

בניסוי , השתתפו חיות מעבדה-אוגרים- ולא תלמידי פסיכולוגיה החייבים בשעות ניסוי (חה, חה!)

החוקרים טענו שאפקט קולדיג' לא הודגם אצל נקבות, לא מפני שהאפקט לא קיים אצלן, אלא מפני שקשה יותר לתכנן מחקר מבוקר על נקבות לצורך עניין זה. זכרים מתעייפים מפעילות מינית יותר מנקבות, ולכן הניסיונות להראות את אפקט קולדיג' אצל נקבות הופרע על ידי משתנה סמוי- עייפות מינית של הזכרים. כאשר  מספקים לנקבה במהלך ההזדווגות זכר חדש במקום הקודם, העוררות המינית המוגברת שלה יכולה לנבוע מאפקט קולדיג', או מכך הזכר החדש במלוא אונו ופועל בנמרצות גדולה מן הזכר הקודם.

 

לסטר וגורזדקה תכננו מחקר מורכב בו בזמן שהנקבות הזדווגו עם  זכר אחד (נקרא לו הזכר המוכר), זכר אחר (הלא מוכר) הזדווג גם עם אוגרת אחרת. אחר כך, שני הזכרים- המוכר והלא מוכר- קבלו מנוחה בזמן שהנקבה הזדווגה עם זכר שלישי. בשלב הבא הנקבה הזדווגה שוב עם הזכר המוכר או הלא מוכר. עכשיו מדדו כמה  זמן הנקבות הראו התנהגות של LORDOSIS- יענו עמדו בתנוחה של פתיחות להזדווגות (גב מקומר, זנב מוסט וכו'). התוצאות כפי שמוצגות בציור 1.5 עמוד 7 מראות  שהנקבות הגיבו יותר בעוצמה לזכרים הלא-מוכרים, למרות שהאוגרים המוכרים והלא מוכרים היו עייפים באותה מידה.

מחקר זה מדגים את חשיבות התכנון והמערך המחקרי בהשגת תוצאות אמינות .

 

מחקרים חצי-ניסויים

 

לא תמיד ניתן לעשות מחקר נסויי בגלל סיבות אתיות ואחרות. במקרים כאלה מסתפקים במחקרים חצי-ניסויים. הם נראים כמחקרים ניסויים אבל אינם כאלה כיון שאין מנטרלים את המשתנים הסמויים ( יש קוראים להם משתנים חבויים).. במחקרים כאלה, ראשית לכל, הנסיין לא מחלק בצורה עצמאית את הנבדקים לקבוצות שונות ( למשל כי לא אתי למנוע תרופה מחלק מהחולים במחקר). אם במחקר משווים למשל בין קבוצת אלכוהוליסטים לבין קבוצה שאינה שותה ומגלים שהשתיינים מצליחים פחות במבחני אינטלגנציה, לא ניתן להסיק מסקנות באותה עוצמה כמו במחקר נסויי. כיון שהנבדקים בעצמם החליטו לאיזו קבוצה הם שייכים בזה ששתו או לא, ולא הנסיין תכנן את החלוקה. לא תוכל לדעת אם השתיינים מראש לא היו אינטלגנטים כמו הלא שותים, או בגלל השתייה התפקוד שלהם נפגם.

בנוסף אי אפשר היה לשלוט בעוד גורמים נוספים העשויים להשפיע. למשל ידוע שאלכוהוליסטים נוטים יותר לאכול דיאטה לא מאוזנת, שהם פחות משכילים, ומשתמשים יותר בתרופות וסמים.

 

מחקר מקרה (CASE STUDY )

 

זוכר את ג'ימי? מחקר מקרה מתמקד במקרה אחד ומנסה מתצפית בו ולימוד התנהגותו ללמוד משהו ולהסיק ממנו על הכלל.

מחקרי מקרה מתעמקים יותר במקרה אחד מה שלא ניתן לעשות בקבוצה גדולה, ומחקרים אלה הם מקור מצוין להשערות מלומדות למחקר נוסף. מאידך, קשה לעשות מהם הכללה וללמוד על הכלל.\

 

מחקר טהור ויישומי

 

 

מחקר טהור וישומי יכולים להיות דומים אבל המוטיבציה המחקרית שונה. מחקר טהור מונע על ידי סקרנות והרצון לדעת יותר. הוא נעשה רק כדי לרכוש ידע נוסף. בניגוד לו מחקר יישומי בא לתת תשובה לצורך מעשי שאדם ייהנה מתוצאותיו.

רבים טוענים שמחקר טהור הוא הרבה יותר ישומי ממה שנראה לעין, כיון שידע עיוני מצטבר מוביל להשלכות מעשיות מאד בטווח הארוך.

מחקר טהור יותר נתון להשפעות חברתיות ופוליטיות, למשל עד כמה משקיעים במחקר על אידס לעומת מחקר על סרטן.

 

טבלה 1.2 בעמוד 9 כוללת את רשימת מקבלי פרס נובל. מטרת הטבלה להמחיש לך  את ההכרה שקבלו מחקרי מוח והתנהגות.

 

 

מחקר בין נבדקים (BETWEEN SUBJECTS ) מערך מחקרי שבו קבוצות נבדקים  שונות נחקרות ומושוות  במצבי מחקר שונים

 

מערך תוך-נבדקים מערך מחקרי שבו נבדקים מאותה קבוצה נחקרים במצבי מחקר שונים

 

משתנה בלתי-תלוי השוני בין מצבי מחקר שונים שנקבעים על ידי החוקר

 

משתנה תלוי המשתנה הנמדד על ידי החוקר- המשתנה המושפע על ידי המשתנה הבלתי-תלוי

 

משתנה סמוי (חבוי) הבדל לא מתוכנן בין תנאי המחקר שעשוי להשפיע על המשתנה הבלתי-תלוי

 

אפקט קולדיג' העובדה שזכר המזדווג ואינו יכול להמשיך בהזדווגות עם בת זוגו נוטה לעיתים קרובות להתחיל שנית בהזדווגות עם נקבה אחרת

 

לורדוסיס תנוחה רצפטיבית להזדווגות של נקבה

 

מחקר חצי-נסויי מחקר הנראה כמחקר נסויי אבל אינו כזה כיון שהמשתנים הסמויים אינם בשליטה

 

מחקר מקרה מחקר המתמקד בחקר פרט אחד.

 

 

1.4           מהם מהם ענפי הביו פסיכולוגיה?

 

ישנם חמשה ענפים עיקריים. יש בינהם מידה לא מבוטלת של חפיפה , אבל לשם נוחות הם מוצגים כענפים נפרדים:

 

פסיכולוגיה פיזיולוגית

 

הענף החוקר את המכניזם העצבי של ההתנהגות על ידי התערבות כרורגית, חשמלית וכימית  במחקרים מבוקרים. לרב הנבדקים הם חיות מעבדה, כיון שהתערבות כרורגית במוח אינה מאפשרת להשתמש במחקר מבוקר באנשים. הדגש במחקרים אלה הוא על תרומה להתפתחות התאורתית של מדעי העצב יותר  על תועלת ישומית מיידית.

 

פסיכופרמקולוגיה

 

דומה לקודם אלא שכאן המחקר מתמקד על התערבות תרופתית- כימית על  המוח וההתנהגות. רב הפסיכופרמקולוגים הם למעשה החלו כפסיכופיזיולגים שהתמחו בפרמקולוגיה.

חלק משמעותי ממחקר הפסיכופרמקולוגיה הוא מחקר יישומי, הבא ללמוד ולפתח תרופות. פסיכופרמקולוגים חוקרים חיות מעבדה וגם בני אנוש, אם מבחינה אתית זה אפשרי.

 

 

 

 

 

 

 

הכללה- המידה שבה ניתן מתוצאות מחקר אחד להכליל על אנשים ומצבים שונים

 

מחקר טהור- מחקר המונע בראש וראשונה מסקרנות החוקר

 

מחקר ישומי- מחקר המיועד להביא תועלת ישירה לבני אנוש

 

פסיכולוגיה פזיולוגית– ענף בביופסיכולוגיה החוקר את המכניזם העצבי של ההתנהגות על ידי מניפולציה ישירה של המערכת העצבית של חיות במחקר מבוקר

 

פסיכופרמקולוגיה – ענף בביופסיכולוגיה החוקר את השפעות התרופתיות על המוח וההתנהגות

 

נארופסיכולוגיה – ענף בביופסיכולוגיה החוקר את ההשפעות הפסיכולוגיות של נזק מוחי על התנהגות הפציינטים

 

קורטקס המוח – שכבת הרקמה העצבית המכסה את ההמיספרות של המוח

 

 

נארופסיכולוגיה

 

מחקר של ההשפעות הפסיכולוגיות של נזק מוחי אצל פציינטים. לא ניתן כמובן לגרום נזק כדי לחקור אותו. מחקרים אלה מתמקדים בחקר חולים שנזק מוחי כלשהו ארע להם. מכאן שרב המחקרים בתחום זה הם מחקרי מקרה או מחקרים חצי-ניסויים שנערכים על פציינטים שנפגעו בתאונות דרכים, מלחמות, או עברו ניתוחי מוח מסיבות שונות (גידול, אנוריזמה…). קליפת המוח היא בעלת הסיכוי היותר גבוה להיפגע בהיותה המעטפת החיצונית. נאורו פסיכולוגיה הוא התחום היותר יישומי.

מבחנים נארופסיכולוגיים ( מבחנים שפותחו על ידי פסיכולוגים לשם אבחון פגיעות מוח) מאפשרים אבחון ומכאן גם מתן טפול תרופתי הולם בהתאם לאבחון. מחקרים כאלה עוזרים גם במתן יעוץ  וטפול לחולים פגועי המוח.

 

פסיכופזיולוגיה

 

פסיכופיזיולוגיה ( להבחין מפסיכולוגיה פיזיולוגית!) היא ענף בביופסיכולגיה החוקר את היחס בין פעילות פיזיולוגית לבין תהליכים פסיכולוגיים אצל בני אדם, כיון שכך שיטות המחקר אינן פולשניות (חודרות למוח או לגוף בכלל)  אלא הפעילות הפזיולוגית נמדדת על השטח החיצוני של הגוף ( למשל הזעה). המדד היותר שכיח הוא ה- EEG (ELECTROENCEPHALOGRAM ) שהוא ביטוי גרפי של פעילות המוח. מדדים אחרים מקובלים- מתח שרירים, תנועות עיניים (REM  - RAPID EYELIDS  MOVEMENY, כלומר תנועות עפעפיים מהירות המעידות על התרגשות למשל ), קצב פעימות הלב, לחץ דם, הרחבה/הצרות האישונים, מוליכות חשמלית של העור).

המערכת העצבית האוטונומית מסדירה את הפעילות הפנימית של הגוף (פעימות לב). רב המחקרים מתמקדים בהבנת הפזיולוגיה של תהליכים פסיכולוגיים כמו רגש, קשב, עיבוד מידע,. יש גם מחקרים שיש להם השלכות קליניות מעשיות-  למשל מחקר גילה שלסכיזופרנים יש קושי לעקוב אחר תנועת מטוטלת (ראה ציור 1.6 בעמ' 10).

 

 

פסיכולוגיה השוואתית

 

הענף  החוקר את הביולוגיה של ההתנהגות בכללותה, לאו דווקא  המערכת העצבית. פסיכולוגים השוואתיים חקרו התנהגות חיות בתנאים מבוקרים במעבדה מזוויות שונות- תורשה, התפתחות, הסתגלות לתנאים משתנים וכו'. היום תחום זה עוסק גם במחקר התנהגות חיות בטבע ולא בתנאי מעבדה.

 

 

פסיכופיזיולוגיה הענף החוקר את הקשר בין פעילות פיזיולוגית לבין תהליכים פסיכולוגיים אצל האדם בדרכים לא פולשניות.

 

EEG מדד חשמלי כללי של פעילות המוח

 

מערכת עצבים אוטונומית המערכת העצבית המסדירה את הפעילות הפנימית של הגוף

 

פסיכולוגיה השוואתית ענף החוקר התפתחות, גנטיקה והסתגלות של ההתנהגות על ידי השוואה בין מינים

 

מחקר אתיולוגי חקר התנהגות חיות בסביבתן הטבעית

 

 

 

 

1.5           פעילויות משולבות- איך ביו פסיכולוגים עובדים יחד

 

 

לכל אחת משיטות וענפי המחקר חסרונות ויתרונות. לא ניתן לרב להגיע למסקנות חד משמעיות ממחקר אחד בענף אחד. לכן מחקרים מענפים שונים וגישות שונות יכולות להשלים זו את זו ולחזק את הביטחון לגבי מסקנות הנגזרות מהמחקר. הנה הדגמה:

אצל ג'י מי שפגשנו קודם , הפגיעה המוחית מואפינת כסינדרום קורסקוף, הבא לידי ביטוי קודם כל  באיבוד זיכרון. סינדרום זה נפוץ אצל אלכוהוליסטים ולכן נחשב לנזק מוחי הנגרם על ידי אלכוהול. זוהי דוגמא למסקנה הנובעת ממחקרים חצי-ניסויים. מחקרים הראו שסינדרום קורסקוף קשור להעדר טיאמין (ויטמין 1B  ). העדות הראשונה לכך באה מהופעת הסינדרום אצל אנשים עם תת תזונה שלא שתו אלכוהול. אצלם תת התזונה הובילה להעדר הויטמין. עדות נוספת באה ממחקרים על חולדות שלא קבלו את הויטמין על ידי מניעת אוכל בו הויטמין קיים. החולדות הראו בעיות זיכרון. אלכוהוליסטים חסרים את הויטמין כי האלכוהול מפריע בקליטת הויטמין בגוף וגם כי הדיאטה שלהם לא מאוזנת וכוללת בעיקר אלכוהול. אצל החולדות חסרות הויטמין, מחקרים הראו שצריכת אלכוהול החריפה את בעיית הזיכרון.

התוצאה היום אלכוהוליסטים עוברים גמילה ונותנים להם מנות הגונות של הויטמין החסר. זה עוצר את תהליך הפגיעה במוח ולעיתים אף מוביל לשיפור בזיכרון. למרבה הצער פגיעה מוחית היא לרב בלתי הפיכה. אחד הרעיונות הוא להחדיר  לשתיה חריפה את הויטמין כדי למנוע את הנזק המוחי. מה דעתך על כך?

 

1.6           הסק מדעי: איך ביו פסיכולוגים חוקרים את הלא-נצפה?

 

 

כמו הרבה מדעים גם בפ מנסה להגיע למסקנות מדעיות מוצקות גם על תהליכים שאינם נצפים בעין. השיטה האמפירית שבה משתמשים לחקור את הבלתי נצפה מכנים הסקה מדעית (SCIENTIFIC INFERENCE ). החוקר צופה בצורה שיטתית במה שניתן לצפייה ואז בשורה של היסקים מדעיים הוא מגיע למסקנות על הלא נצפה.

כדי להדגים  הסק כזה נבחרה הדוגמא הבאה:

אחוז את ידיך מול פניך. על ידי הזזת ידך או עיניך או שניהם גם יחד גרום לתמונות שרואות עינך לזוז  (ראה הוראות והדגמה בעמ' 13 ).

 

 

1.7           מהו מדע רע וכיצד ניתן לזהותו

 

 

מדענים הם אנשים, ואנשים עושים שגיאות. בפ מושך רבים לעסוק בו ובינהם כאלה שהידע וההבנה שלהם במחקר בפ קטנים. בנוסף לכך לכולנו יש דעות קדומות על המוח ותיפקדו. דעות קדומות אלה הם גם מקור לטעויות בעבודת המחקר.

למה להתעכב על נושא זה של מחקר רע? כדי שאתה תדע  שעה שתקרא מחקר, להבחין בין מחקר טוב לרע, כדי שתדע לקרא בצורה בקורתית מחקר, ולא אוטומטית לקבל את ממצאיו. בנוסף לכך, ממחקר רע אפשר ללמוד להימנע משגיאות, ואיך לשפר את המערך הניסויי במחקר הבא.

הנה שתי דוגמאות למחקרים דפוקים.

 

מקרה 1

 

חוזה דלגדו זמן קבוצת עיתונאים להדגים להם שיטה לבקרת התנהגות תוקפנית אצל שוורים. הוא נכנס לזירה מול שור זועם כשבידו רק שכמיה אדומה ומשדר קטן. בכל פעם שהשור ניסה לתקוף אותו הוא לחץ על המשדר. המשדר הפעיל אלקטרודות שהוכנסו קודם לכן לאזור מסוים במוחו של השור. השור חטף עם כל לחיצה שוק חשמלי ומיד נעמד והפסיק לתקוף. אחרי כמה שוקים כאלה, השור הפסיק לתקוף בכלל. לדעת דלגדו הוא הדגים פריצת דרך מדעית באיתור מרכז התוקפנות במוח  והדרך לאלף את השור וללמדו שלא להגיב בתוקפנות. העיתונאים התרשמו והיו כבר כאלה שהציעו להתחיל לטפל באמצעות הלם חשמלי לאותו אזור במוח בפסיכופתים על מנת להפסיק את ההתנהגות הפסיכופתית.

מה דעתך?

 

 

 

ניתוח מקרה 1

 

האמת היא שניסויו של דלגדו ספק מעט מאד אם בכלל תמיכה להשערתו של דלגדו על מהו האזור במוח השולט בהתנהגות תוקפנית.

השוק החשמלי יתכן שגרם זמנית לשור להיות מבולבל , לקבל סחרחורת, עוורון זמני, להיות רדום, ושורה של תגובות נוספות שמתרחשות אצל מי שחוטף שוק. כל אלה גרמו לשור לעצור זמנית את התנהגותו אבל לא בהכרח הובילו לאילופו ולמניעת התנהגות תוקפנית בעתיד. ברור שאם ניתן להעלות השערות שונות , ניתן להגיע למסקנות שונות מזו של דלגדו. כאשר יש מקום לתת פרושים שונים, יש לתת עדיפות לפרוש הפשוט ביותר. לכלל זה קוראים MORGAN”S CANON .

לניסויו של דלגדו הגיב VALENSTEIN כך: אם מתבוננים בסרט שצולם במהלך הניסוי ורואים שדפוס ההתנהגות של השור זהה בכל פעם שקבל שוק נעצר הרי שהמסקנה היחידה שניתן להסיק מכך היא שהשוק גרם לשור להפסיק לרוץ, היינו השוק גורם להפסקת תנועה.

 

 

 

מקרה 2

 

ב- 1949 הוענק פרס נובל ל אגז מוניז על פיתוח הלובוטומיה- טפול באמצעות ניתוח של האונות הקדמיות במוח FRONTAL LOBOTOMY)). בניתוח כזה הוא נתק את הקשר בין האונות הקדמיות לבין שאר המוח. השיטה פותחה כשיטת טפול בחולי נפש.  הוא פתח את השיטה אחרי ששמע בכנס מדעי על התנהגותה של שימפנזה בניסוי. בניסוי למדו את השימפנזה לעשות דברים מסוימים . כשהצליחה קבלה חיזוק חיובי בצורת אוכל. הוא ראה שהשימפנזה עצבנית וכעוסה כשהיא לא מצליחה בביצוע. אחרי שנוצרה אצל השימפנזה פגיעה מוחית באונה הקדמית היא הפסיקה לכעוס כשנכשלה.

מוניז שכנע כרורג  בשם אלמידה לבצע ניתוחים בחולי נפש. ההוא  בצע כריתה של אונות קדמיות ( ציורי בזוועה מצורפים) בשיטה נקראת לקוטומיה.

בעקבות טענתו של מוניז שהשיטה עובדת ועוד ללא תופעות לוואי,  נכנסו שיטות נוספות של ניתוחים. שיטה אחת נוספת כזו הייתה  TRANSORBITAL LOBOTOMY שפותחה באיטליה והפכה פופולרית בארה"ב. בשיטה זו החדירו מחט דרך קרקעית העין , "חיטטו" במוח וגרמו לניתוק בין האונות הקדמיות לשאר המוח.

 

ניתוח מקרה 2

 

מדהים אבל כל נושא הלובוטומיה החל מתצפית יחידה על שימפנזה בלי לקחת בחשבון שיש הבדלים בין מיני יצורים חיים, והבדלים בין אנשים התגובות. שום ניתוח כזה לא היה צריך להרשות מבלי שיעשה מחקר מקיף ושיטתי יותר על מדגם גדול בהרבה של חיות.

חולשה מרכזית שניה של  העניין היא בכך שמוניז ואחרים לא היו יכולים לצפות מראש את התוצאות וההשלכות של הניתוח. הדיווחים על התוצאות הטובות של הניתוחים באו ממקורות סובייקטיביים לחלוטין- מי שבצעו את הניתוחים.  אלה הסתפקו בכך אם החולים נעשו פסיביים כדי לדווח על הצלחה, אבל לא טרחו להתעמק במצבם של החולים, ובתופעות הלוואי.

בסופו של עניין התברר שלובוטומיה אינה מועילה או שיש לה תועלת שולית, ומאידך היא יוצרת תופעות לוואי קשות. דבר זה גרם לכך שלובוטמיה כשיטה נזנחה, אבל לא לפני שלפחות 40000 איש עברו אותה רק בארה"ב. מה שיותר חמור ישנן מדינות בעולם שעדין משתמשים בה.

יש סוף קודר לספור הזה . מוניז שפתח את השיטה נורה על ידי אחד מהפציינטים שלו והפך לפרפלג ( משותק מהמותן ומטה).

 

 

סכום

 

 

פרק זה הגדיר ביופסיכו' מהי, וניסה לעורר את תאבונך לדעת עוד. הבפ  תוארה כשבע דרכי הסתכלות ומחקר. ראשית למדת על בפ שהיא הביולוגיה של ההתנהגות (1.1), שבפ היא שיטת מחקר מרכזית במדעי העצב (1.2),שבפ נעשית בשיטות מחקר מגוונות (1.3), ושהיא מכילה חמשה ענפים מרכזיים (1.4). אחר כך הוצגו בפניך שני עקרונות מרכזיים: עבודת צוות מחקרית (1.5) והיסק מדעי (1.6). לבסוף הוצגו שתי דוגמאות של בפ רע (1.7)

נהנית???

 

חומר למחשבה

 

  1. פרק 1 מתאר בכלליות מהי בפ. דרך אחרת להסתכל על העניין היא מה אנשי בפ עושים. שאל את המרצה שלך איך הם הגיעו לבפ. האם המרצה שלך רואה עצמו כפסיכולוג פזי ולוגי, פסיכופרמקולוג, נאורו פסיכולוג או אחד מהאחרים.

 

  1. אילו עקרונות אתיים צריכים להנחות מחקר בחיות ( בשביל זה תקעו לך את המאמר השני…). במה עקרונות האתיקה בעבודה עם חיות צריכים להיות שונים מכללי האתיקה במחקר על אנשים.

 

  1.  במבט לאחור כל ספור הלובוטומיה הוא מזעזע. איך יכלו רופאים שלרב הם אינטיליגנטים, משכילים ומחויבים לעזרה לאנשים לקחת חלק בזוועה? איך מישהו שגרם ל- 40000 איש רק באמריקה להיות נכים, לקבל פרס נובל? האם זה היה יכול לקרות גם היום? ( זה בסדר גם ערפת קבל).

 

 

* מופיעה רשימת מונחי מפתח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קריירה אקדמית

 

 

חבר סגל אוניברסיטה מחלק את זמנו בין מחקר בתחום עיסוקו, לבין הוראה. מרבית זמנו הוא עוסק במחקר, ומיעוטו בהוראה. במכללות- רב אם לא כל זמנו הוראה, ומיעוטו אם בכלל מחקר.

הבסיס הראשוני הנדרש הוא תואר שלישי (ד"ר).

 

כדי לקבל משרת מרצה זוטר (הדרגה ההתחלתית של איש סגל), עליו לפעול בצורה אקטיבית . הוא צריך עוד בהיותו סטודנט לתואר שני ושלישי ליצור מעכרת הכרויות וקשרים עם אנשי אקדמיה שיוכלו להמליץ בבוא הזמן לתמוך במינויו.

עליו להתחבר לאנשי הסגל בעלי המשקל בחוג ולהרשימם ביכולתיו המחקריות בעיקר.

עליו לחפש לעצמו "נישה" שבה הוא מתמחה ושאינה תפוסה כבר ע"י מרצים אחרים- היינו תחום התמחות ייחודי שיגדיל את הסיכוי שימונה.

עליו להיות בעל תארים מאוניברסיטאות בעלות מוניטין בתחום.

 

 התחום האקדמי הוא תחרותי מאד, ודורש השקעה רבה וארוכה גם בעבודה עצמה  לפחות בשלבים הראשונים עד לקבלת מינוי של מרצה בכיר. עד אז על החוקר הצעיר להוכיח עצמו  "וליצר" מאמרים ומחקרים בקצב שאם אינו עומד בו, יופרש מן המרוץ. בין אנשי האקדמיה מכנים זאת "פרסם (מאמרים) או תעלם".

 

המנוי למרצה בכיר מבוסס על המוניטין שהוא רכש בתחומו באמצעות מחקרים שפרסם, ספרים, פיתוחים ותגליות (תלוי תחום).

הענקת מעמד מרצה בכיר נחשב לקביעות. הקידום לדרגת פרופסור שוב מותנה בפרסומים, הוראה, הדרכת עבודות גמר ודוקטרט של סטודנטים ועוד.

 

קודם כל תודה רבה לך ד"ר גרתי על התשובה המלאה! עוד כמה שאלות שצצו לי ואני רוצה לחדד-

1. בהנחה ואני לא ארצה להמשיך בתחום המחקר (או שזה לא יהיה הדגש שלי בעבודה) אלא יותר מעניינת אותי עבודה עם אנשים בהקשרי ייעוץ או הכוונה או טיפול - יש אפשרות למצוא תעסוקה בשוק ישר לאחר תואר ראשון? אם לא, יש תואר אחר רלוונטי יותר?

2. בסיום תואר ראשון מה ממוצע השכר אותו ניתן להרוויח?

3. לאיזה תארים ניתן להמשיך בתואר שני שהם לא מכוונים בהכרח למחקר (מלבד פסיכולוגיה קלינית?) והאם כאן כן ניתן יהיה למצוא עבודה בלי להמשיך למינימום דוקטורט?

4. האם מלבד פסיכולוגיה קלינית יש תואר שני שניתן להמשיך אליו שגם הוא עוסק בטיפול?

תודה מראש!!!

1. בהנחה ואני לא ארצה להמשיך בתחום המחקר (או שזה לא יהיה הדגש שלי בעבודה) אלא יותר מעניינת אותי עבודה עם אנשים בהקשרי ייעוץ או הכוונה או טיפול - יש אפשרות למצוא תעסוקה בשוק ישר לאחר תואר ראשון?

על פי חוק פסיכולוג חייב להיות בעל תואר שני לפחות. בעל תואר ראשו אינו רשאי לעשות עבודה מקצועית.

אם לא, יש תואר אחר רלוונטי יותר?

ישנם תחומים טיפוליים אחרי בהם ניתן להשתלב לאחר תואר ראשון- עו"ס, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת.

2. בסיום תואר ראשון מה ממוצע השכר אותו ניתן להרוויח?

תלוי תחום ספציפי, אבל במרבית התחומים סביב 6000-6500.

3. לאיזה תארים ניתן להמשיך בתואר שני שהם לא מכוונים בהכרח למחקר (מלבד פסיכולוגיה קלינית?) והאם כאן כן ניתן יהיה למצוא עבודה בלי להמשיך למינימום דוקטורט?

פסיכולוגיה חינוכית, שיקומית,רפואית,אירגונית-יעוצית.די בתואר שני.

4. האם מלבד פסיכולוגיה קלינית יש תואר שני שניתן להמשיך אליו שגם הוא עוסק בטיפול?

כנ"ל.

 

 

פסיכולוגיה שיקומית: תעודת זהות

הפסיכולוגיה השיקומית היא גישה טיפולית, אבחונית ותיאורטית לעבודה עם אנשים ובני משפחה שמתמודדים עם נכויות ומחלות פיזיות, נפשיות, התפתחותיות, חברתיות, משברי חיים וחוויות של אובדן וטראומה בכל שלבי החיים.להלן מידע שנערך על ידי הועד השיקומי של החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל, אפריל 2013.
 

ההיסטוריה של הפסיכולוגיה השיקומית

לאחר מלחמת העולם השנייה, עלה הצורך להתייחס לפצועי המלחמה שנזקקו לתמיכה נפשית, שלא במסגרות האשפוז הפסיכיאטרי אלא במסגרת המתאימה לאנשים שתפקודם הנפשי לפני הפציעה היה נורמטיבי. הפסיכולוגיה השיקומית החלה להתגבש כדיסיפלינה ייחודית בארה"ב בשנת 1948 (Division 22, APA), ומאז צמחו והתפתחו תחומים רבים נוספים בפסיכולוגיה השיקומית, בניהם העוסקים בפסיכולוגיה של הנכות, בשיקום אוכלוסיות מיוחדות כגון הגיל השלישי, אוכלוסיות מתמכרים ונוער שוליים (שיקום חברתי), וכן טיפול במתמודדים עם מחלות כרוניות, לרבות מחלות נפשיות (שיקום פסיכיאטרי). הטיפול הפסיכולוגי השיקומי החל להתפתח בישראל לאחר מלחמת יום כיפור, אשר השאירה רבבות פצועים ומספר רב של נפגעי ראש. אלו הזדקקו למסגרות טיפוליות ייחודיות אשר מכירות בהשלכות הפגיעה המוחית על ההתנהגות, המצב הרגשי והבינאישי הנלווה להן. בישראל הוכרה הפסיכולוגיה השיקומית בחוק הפסיכולוגים בשנת 1979 כמקצוע ייחודי בפסיכולוגיה, ובתאריך 13.12.2010 החוק הגדיר מחדש כי פסיכולוגים שיקומיים, כמו כל הפסיכולוגים שהנם בעלי מומחיות מוכרת,רשאים לעסוק בפסיכותרפיה בהתאם לתחום מומחיותם.

בסיס תיאורטי של "הפסיכולוגיה של מצבי בריאות כרוניים"

הפסיכולוגיה השיקומית מושתתת על אמונה בערכו וכבודו של האדם וביכולת שלו לחיות חיים איכותיים ומספקים לצד ההתמודדות עם המחלה, הנכות, האובדן, או המשבר. 
עבודתו של הפסיכולוג השיקומי נשענת על מודלים תאורטיים ומחקרים מדעיים ביחס להתמודדות עם מחלה ועם נכות ומצבי חיים שונים. מודלים תאורטיים ומחקרים אלו מציעים כי האופן שבו אדם מתמודד עם נכות, מגבלה, טראומה, אובדן ומשבר מושפעים מכמה גורמים; חלק מהגורמים קשורים לאופי המגבלה, לנכות או לאובדן וחלק קשורים לאישיותו של האדם, לחוויות עבר ולמשאבים הפנימיים והחיצוניים שברשותו.
 

כלי העבודה העומדים לרשות הפסיכולוגים השיקומייo

אבחונים
אבחון פסיכולוגי שיקומי כולל הערכה רחבה של מאפייני אישיות, כישורים ויכולות תוך שימוש במבחנים נוירופסיכולגיםופסיכודיאגנוסטיים. הערכה שכזו מהווה פעמים רבות בסיס לטיפול ותהליך שיקומי מאחר והיא מתווה את הדרך המיטבית לעזור לאדם לשפר את איכות חייו.
 

גישות טיפוליות
הגישות הפסיכותרפויטיות כוללות טיפולים קצרי מועד כמו גם טיפולים ארוכי טווח. הטיפול עשוי להיות פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, בהתאם להכשרת המטפל. הגישות הטיפוליות כוללותבין השאר, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינאמי הנשען על תיאוריות פסיכואנליטיותוטיפול אקזיסטנציליטי-הומניסטי. כמו כן, לפסיכולוג השיקומי קיימים לעיתים כלים טיפוליים נוספים בהתאם להכשרתו כגון ביופידבק,שימוש בטכניקות להורדת דחק והיפנוזה. במקרים רבים הטיפול אינטגרטיבי ומשלב גישות פסיכותרפויטיות שונותבהתאם לצורך.
 

היכן עובדים פסיכולוגים שיקומיים?
כיום ניתן למצוא פסיכולוגים שיקומיים העובדים בבתי חולים, במרכזים לבריאות הנפש, במרכזי שיקום פסיכולוגי, תעסוקתי ומקצועי בקהילה, במסגרות שיקומיות לדיור חוץ ביתי, בבתי ספרלחינוך מיוחד, בתחנות לטיפול בילד ובמשפחה, בקליניקות פרטיות, במחקר אקדמי מתקדם ובהוראה במכללות ובאוניברסיטאות, בקידום חקיקה ובפעילות העוסקת בחקר ובקידום בריאות.
 

תחומי עיסוק ייחודיים
פסיכולוגים שיקומיים עוסקים בתחומים שונים ומגוונים, בניהם, אבחון וטיפול נוירופסיכולוגי, שיקום פסיכיאטרי, שיקום ילדים, שיקום בגיל השלישי, התמודדות עם מחלות כרוניות ונכות, נכויות והפרעות התפתחותיות, שיקום עבריינים ונוער שוליים ועוד.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לוועד החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית של הסתדרות הפסיכולוגים.

פסיכולוגיה שיקומית: תעודת זהות(מתוך אתר הסתדרות הפסיכולוגים)

הפסיכולוגיה השיקומית היא גישה טיפולית, אבחונית ותיאורטית לעבודה עם אנשים ובני משפחה שמתמודדים עם נכויות ומחלות פיזיות, נפשיות, התפתחותיות, חברתיות, משברי חיים וחוויות של אובדן וטראומה בכל שלבי החיים.להלן מידע שנערך על ידי הועד השיקומי של החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל, אפריל 2013.
 

ההיסטוריה של הפסיכולוגיה השיקומית

לאחר מלחמת העולם השנייה, עלה הצורך להתייחס לפצועי המלחמה שנזקקו לתמיכה נפשית, שלא במסגרות האשפוז הפסיכיאטרי אלא במסגרת המתאימה לאנשים שתפקודם הנפשי לפני הפציעה היה נורמטיבי. הפסיכולוגיה השיקומית החלה להתגבש כדיסיפלינה ייחודית בארה"ב בשנת 1948 (Division 22, APA), ומאז צמחו והתפתחו תחומים רבים נוספים בפסיכולוגיה השיקומית, בניהם העוסקים בפסיכולוגיה של הנכות, בשיקום אוכלוסיות מיוחדות כגון הגיל השלישי, אוכלוסיות מתמכרים ונוער שוליים (שיקום חברתי), וכן טיפול במתמודדים עם מחלות כרוניות, לרבות מחלות נפשיות (שיקום פסיכיאטרי). הטיפול הפסיכולוגי השיקומי החל להתפתח בישראל לאחר מלחמת יום כיפור, אשר השאירה רבבות פצועים ומספר רב של נפגעי ראש. אלו הזדקקו למסגרות טיפוליות ייחודיות אשר מכירות בהשלכות הפגיעה המוחית על ההתנהגות, המצב הרגשי והבינאישי הנלווה להן. בישראל הוכרה הפסיכולוגיה השיקומית בחוק הפסיכולוגים בשנת 1979 כמקצוע ייחודי בפסיכולוגיה, ובתאריך 13.12.2010 החוק הגדיר מחדש כי פסיכולוגים שיקומיים, כמו כל הפסיכולוגים שהנם בעלי מומחיות מוכרת,רשאים לעסוק בפסיכותרפיה בהתאם לתחום מומחיותם.

בסיס תיאורטי של "הפסיכולוגיה של מצבי בריאות כרוניים"

הפסיכולוגיה השיקומית מושתתת על אמונה בערכו וכבודו של האדם וביכולת שלו לחיות חיים איכותיים ומספקים לצד ההתמודדות עם המחלה, הנכות, האובדן, או המשבר. 
עבודתו של הפסיכולוג השיקומי נשענת על מודלים תאורטיים ומחקרים מדעיים ביחס להתמודדות עם מחלה ועם נכות ומצבי חיים שונים. מודלים תאורטיים ומחקרים אלו מציעים כי האופן שבו אדם מתמודד עם נכות, מגבלה, טראומה, אובדן ומשבר מושפעים מכמה גורמים; חלק מהגורמים קשורים לאופי המגבלה, לנכות או לאובדן וחלק קשורים לאישיותו של האדם, לחוויות עבר ולמשאבים הפנימיים והחיצוניים שברשותו.
 

כלי העבודה העומדים לרשות הפסיכולוגים השיקומייo

אבחונים
אבחון פסיכולוגי שיקומי כולל הערכה רחבה של מאפייני אישיות, כישורים ויכולות תוך שימוש במבחנים נוירופסיכולגיםופסיכודיאגנוסטיים. הערכה שכזו מהווה פעמים רבות בסיס לטיפול ותהליך שיקומי מאחר והיא מתווה את הדרך המיטבית לעזור לאדם לשפר את איכות חייו.
 

גישות טיפוליות
הגישות הפסיכותרפויטיות כוללות טיפולים קצרי מועד כמו גם טיפולים ארוכי טווח. הטיפול עשוי להיות פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, בהתאם להכשרת המטפל. הגישות הטיפוליות כוללותבין השאר, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינאמי הנשען על תיאוריות פסיכואנליטיותוטיפול אקזיסטנציליטי-הומניסטי. כמו כן, לפסיכולוג השיקומי קיימים לעיתים כלים טיפוליים נוספים בהתאם להכשרתו כגון ביופידבק,שימוש בטכניקות להורדת דחק והיפנוזה. במקרים רבים הטיפול אינטגרטיבי ומשלב גישות פסיכותרפויטיות שונותבהתאם לצורך.
 

היכן עובדים פסיכולוגים שיקומיים?
כיום ניתן למצוא פסיכולוגים שיקומיים העובדים בבתי חולים, במרכזים לבריאות הנפש, במרכזי שיקום פסיכולוגי, תעסוקתי ומקצועי בקהילה, במסגרות שיקומיות לדיור חוץ ביתי, בבתי ספרלחינוך מיוחד, בתחנות לטיפול בילד ובמשפחה, בקליניקות פרטיות, במחקר אקדמי מתקדם ובהוראה במכללות ובאוניברסיטאות, בקידום חקיקה ובפעילות העוסקת בחקר ובקידום בריאות.
 

תחומי עיסוק ייחודיים
פסיכולוגים שיקומיים עוסקים בתחומים שונים ומגוונים, בניהם, אבחון וטיפול נוירופסיכולוגי, שיקום פסיכיאטרי, שיקום ילדים, שיקום בגיל השלישי, התמודדות עם מחלות כרוניות ונכות, נכויות והפרעות התפתחותיות, שיקום עבריינים ונוער שוליים ועוד.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לוועד החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית של הסתדרות הפסיכולוגים.

 

הפסיכולוג הרפואי

הפסיכולוגיה הרפואית עוסקת ברמה התיאורטית, הקלינית  והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים,  היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן. הפסיכולוגיה הרפואית התפתחה לקראת סוף המאה ה- 20 לאור השינויים שחלו במפת התחלואה בעולם המערבי, ואשר אופיינו בירידה בשיעור התמותה ממחלות אקוטיות לצד עלייה תלולה בשכיחות מחלות כרוניות. אלו חייבו הערכה מחודשת של המשתנים השונים המשתתפים בתהליכי מחלה ובריאות. נוסף על כך טכנולוגיות מתקדמות פתחו אפשרויות התערבות חדשות  ביצירת חיים ובהארכתם, זאת תוך שימוש בטכניקות טיפול חדשניות החל בהפריית מבחנה, פונדקאות וכלה בהשתלת איברים. אלו עוררו סוגיות פסיכולוגיות ואתיות מורכבות אשר חייבו שיתוף פעולה בין הצוות הרפואי לבין המטופל ובני משפחתו, והצריכו פיתוח מיומנויות תקשורת תואמות והכשרת אנשי מקצוע בהתייחס לתהליכי קבלת החלטות. התפתחות רבה חלה גם במחקר הפסיכו-רפואי, התפתחו ערוצי תקשורת בין המקצועות השונים העוסקים בנושאי בריאות וחולי ונוצרו תחומי עניין   משותפים המאגדים בתוכם דיסיפלינות שונות. הדבר בא לידי ביטוי בהתפתחות תחומים חדשים כגון: פסיכואונקולוגיה, פסיכונוירואימונולוגיה, ובפיתוח שיטות התערבות תואמות  הניתנות  ליישום  במערכת  הרפואית. מחקרים שנעשו בתחום מראים שיישום התערבויות פסיכולוגיות תוך התייחסות לאספקטים הנפשיים הכרוכים בפרוצדורות רפואיות שונות ושיפור הקשר בין החולה לבין הצוות המטפל, עשויים לסייע בזירוז תהליכי החלמה, בקיצור ימי אשפוז, בירידה בצריכת תרופות ובעלייה בשביעות הרצון של המטופלים.
 
הפסיכולוגים הרפואיים מתמקדים בשלושה תחומי עיסוק:
1. יישומי  2. מחקרי  3. הוראה.
 
1. בתחום היישומי נמצא פסיכולוגים העובדים במערכת הבריאות, ואשר מטפלים ויועצים לאנשים בנושאי בריאות והתמודדות עם מגבלות, מחלות, אבדנים ונכויות. זאת, תוך שימוש בטכניקות שנגזרו מגישות פסיכולוגיות שונות והותאמו למטרות אבחון, טיפול, שיקום, מניעה והדרכה בהקשר לבריאות ולחולי גופני. ניתן לראות שהפסיכולוגיה הרפואית היישומית חובקת את כל הרצף של בריאות וחולי החל בעבודת מניעה ובהכנה מוקדמת לפרוצדורות רפואיות דרך תמיכה בחולים הנזקקים לטיפולים רפואיים שונים, מתן סיוע נפשי לחולים שחלו במחלות אקוטיות או במחלות כרוניות, ועד לטיפול בחולים סופניים.
הפסיכולוג הרפואי מיישם בעבודתו שיטות טיפול התואמות את מבנה המערכת הרפואית ואת אופי הבעיות המופנות אליו, זאת תוך התמקדות בטיפולים קצרי מועד ושימוש בטכניקות פסיכופיזיולוגיות: הרפיה, היפנוזה, ביופידבק, גישות קוגניטיביות והתנהגותיות. ההתערבות נעשית ברמה האינדיבידואלית, המשפחתית והקבוצתית. כמו כן מייעץ הפסיכולוג לצוות הרפואי בסוגיות פסיכולוגיות המתעוררות בעבודתם.
הפסיכולוג הרפואי משתתף בישיבות צוות ובביקורי רופאים. כמו כן הוא משתתף במפגשים קבוצתיים של פסיכולוגים ממחלקות נוספות בבית החולים למטרות לימוד משותף, הדרכה, דיון בבעיות מקצועיות המתעוררות בעבודה, ובקשיים האישיים המתעוררים בעבודת הפסיכולוג החשוף מידי יום למפגש עם חולי, טראומה ומוות.
 
2. בתחום המחקרי נמצא פסיכולוגים המקיימים מחקרים, אם במעבדה ואם במערכות הבריאות, שמטרתם להבין את קשרי הגומלין בין המערכות השונות. דוגמאות אפשריות: השפעת דחק נפשי על התפרצות מחלות ותופעות גופניות, יעילות תמיכה חברתית בהתמודדות עם מחלות גופניות וכו'.
 
3. הוראת הפסיכולוגיה הרפואית בארץ מתקיימת במוסדות להשכלה גבוהה על ידי פסיכולוגים העוסקים במחקר ו/או בעבודת שדה. 
 
 

פסיכולוג חינוכי

הפסיכולוגיה החינוכית ממוקדת בעבודתה במערכת החינוכית (חינוך רגיל וחינוך מיוחד) בתלמידים ובהוריהם, במורים ובמנהלים, בגננות, ביועצות, בצוותים הפדגוגיים וביחסי הגומלין ביניהם.

רוב הפסיכולוגים החינוכיים מועסקים בשירותים הפסיכולוגיים המקומיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. שירותים אלה פועלים במסגרות הלימודיות המקומיות הכוללות: גני ילדים, בתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.

הפסיכולוג החינוכי עוסק בראש ובראשונה באבחון ובהדרכה, בקונסולטציה ובליווי לצוותים פדגוגיים, בקידום תהליכי צמיחה רגשית וחינוכית במערכת החינוך, במניעה ובטיפול.
הפסיכולוג משתתף בפורומים בין-מקצועיים במערכת החינוכית לשם בניית תוכניות התערבות רב-מקצועיות לילדים הזקוקים לכך. הפורומים עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים העולים תוך כדי עבודה שוטפת עם המערכת. לדוגמא; טיפול באלימות, הטמעת אסטרטגיות למידה, התמודדות עם מצבי חרדה בבחינות, עבודה על פיתוח צוות, על יחסי מנהל ומורים ועל יחסי מנהל והורים, הכנת תוכניות מניעה בנושאי סמים, אלכוהול, נהיגה, גיוס לצה"ל, מעברים וכד'. 

הפסיכולוג מלווה את הקמתן של מסגרות חינוך פיתוחן וסגירתן על פי המתבקש. בעבודת הפסיכולוג החינוכי מושם דגש על המלצות להקמת מסגרות חינוכיות מיוחדות (פיגור, מחוננות, ליקויי למידה, קשיים רגשיים וכדומה) על מנת לשלב בהן אוכלוסייה בעלת צרכים חינוכיים מיוחדים. הפסיכולוג החינוכי משמש כמומחה להשמת ילדים בחינוך מיוחד על-פי חוק, ומשתתף בוועדות החלטה שונות בלשכות הרווחה לקביעת הוצאת ילד למוסד, למשפחה אומנת או לאימוץ. כמו כן, הפסיכולוג החינוכי הוא מומחה בכיר בצוותים הבונים תוכניות שילוב פרטניות וקבוצתיות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. הוא מלווה ליווי מקצועי את התלמיד המשולב, את משפחתו, את הגורמים המשלבים ואת הצוותים החינוכיים המעורבים בתהליך השילוב.

הפסיכולוג החינוכי מטפל, מאבחן ומעריך תלמידים בעלי צרכים מיוחדים כמתחייב מתוך חוק החינוך המיוחד, משתתף בוועדות מתי"א, בוועדות השמה ושיבוץ וכד'. במקרי חירום מקומיים, עירוניים וביטחוניים, הפסיכולוג החינוכי מבצע התערבות ראשונית, מערכתית ופרטנית, במערכת החינוך ובקהילה.

הפסיכולוג החינוכי עוסק באבחון ובטיפול בילדים ובמתבגרים הסובלים מקשיים התפתחותיים, מהפרעות קוגניטיביות, מהפרעות רגשיות ומהפרעות התנהגותיות. הוא משתמש במערכות של מבחנים דיאגנוסטיים פורמליים מקובלים, ובאמצעי הערכה יחודיים, שפותחו במסגרת העבודה הפסיכולוגית החינוכית.
הוא מתמחה בשיטות טיפול מגוונות הכוללות; טיפול פסיכולוגי במגוון שיטות, טיפול משפחתי, קונסולטציה, ייעוץ והדרכה. בעבודה בבית הספר עוסק הפסיכולוג החינוכי בקשת של בעיות נורמטיביות – התפתחותיות, ובבעיות של חריגות: טיפול במצבי לחץ ומשבר, כגון; מעבר מגן לבית הספר, מתיכון לצבא, תפקוד בלימודים, משברים במשפחה ובמצבי חירום.

התערבותו בתחומים אלה נעשית הן בדרך של טיפול ישיר בפונה והן בדרך של טיפול מערכתי עקיף, הבא לעזור למשפחות ולמורים להתמודד עם בעיות ועם קשיים של המופנים.

הפסיכולוג החינוכי מועסק גם על-ידי משרדים ממשלתיים וציבוריים כגון: משרד הרווחה, הסוכנות וכד'. פסיכולוגים חינוכיים עובדים גם בהוראה ובמחקר באוניברסיטאות ובמדרשות להכשרת מורים, ורבים מהם עובדים במסגרות פרטיות.

 

פסיכולוג חברתי-תעסוקתי-ארגוני

הפסיכולוגיה החברתית- תעסוקתית- ארגונית ממשיגה וחוקרת  את הפרט ויחסי הגומלין שלו עם הקבוצה והארגון, בתוך ההקשר של עולם המעשה. היא מתעניינת בקשרים שבין משתנים פסיכולוגיים של יחידים ושל קבוצות ובין משתנים מעולם העבודה ומהרמה הארגונית.
הפרקטיקה של הפסיכולוגיה החברתית-תעסוקתית-ארגונית עוסקת באבחון ובהפעלת התערבות פסיכולוגית במרחב של הפרט, הקבוצה והארגון. ההתערבויות האופייניות לפסיכולוגיה החברתית- תעסוקתית- ארגונית כוללות: תהליכי ייעוץ אישיים, הנחיית קבוצות, פיתוח וליווי תהליכי שינוי ארגוניים.
מכלול העשייה של הפסיכולוגיה החברתית- תעסוקתית-ארגונית מכוון לעיצוב תנאים מיטביים למימוש הפוטנציאל ולצמיחה של הפרט, של הקבוצה ושל הארגון, בסביבה משתנה ובמציאות דינאמית.
דוגמאות ליישומים של הפסיכולוגיה החברתית - תעסוקתית - ארגונית:
  • פיתוח והפעלה של כלי מיון, של מערכות מיון ושל מרכזי הערכה.
  • פיתוח והפעלה של מערכות הערכת עובדים.
  • עריכת מחקרים יישומיים: ביצוע סקרים ארגוניים, ביצוע מחקרי הערכה לפרויקטים.
  • פיתוח והפעלה של תוכניות חזרה לפוטנציאל העבודה לאחר משבר: פיטורין, אבטלה, אובדן כושר עבודה.
  • ייעוץ לבחירת מסלול לימודים, ייעוץ לבחירת מקצוע בשלבים שונים של התפתחות הפרט.
  • אבחון, ייעוץ וליווי בפרשות דרכים תעסוקתיות, בכל שלבי הקריירה.
  • פיתוח והנחייה של תוכניות לעובדים בדרגים השונים בכל הקשור בפיתוח מיומנויות, פיתוח והעצמה של עתודה ניהולית, בנייה ופיתוח של צוותים.
  • תכנון וליווי של שינוי ארגוני כמו: הכנסה של שיטות עבודה חדשות, הטמעת מערכות מידע חדשות, צמצומים, מיזוגים.
כיוון שהמרחב בו עוסקת הפסיכולוגיה החברתית - תעסוקתית - ארגונית הינו רחב ומגוון, מחולקת ההתמחות בו לשלושה ענפים, כל ענף ומסלול ההתמחות שלו:
  • ענף 1 - מבחנים, הערכה, מיון וברירה
  • ענף 2 - ייעוץ תעסוקתי
  • ענף 4 - ייעוץ ופיתוח ארגוני
(ענף 3 : הנדסת מערכות אנוש - אינו קיים יותר כמסלול התמחות)
 
מסלול ההתמחות בכל אחד מהענפים כולל רכישת ידע בסוגיות תיאורטיות ומתודולוגיות ופיתוח מיומנויות בהיבטים מתודולוגיים ויישומיים, זאת במגוון של אוכלוסיות וארגונים ובמגוון של התערבויות.

 

פסיכולוגיה שיקומית: תעודת זהות

הפסיכולוגיה השיקומית היא גישה טיפולית, אבחונית ותיאורטית לעבודה עם אנשים ובני משפחה שמתמודדים עם נכויות ומחלות פיזיות, נפשיות, התפתחותיות, חברתיות, משברי חיים וחוויות של אובדן וטראומה בכל שלבי החיים.להלן מידע שנערך על ידי הועד השיקומי של החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל, אפריל 2013.
 

ההיסטוריה של הפסיכולוגיה השיקומית

לאחר מלחמת העולם השנייה, עלה הצורך להתייחס לפצועי המלחמה שנזקקו לתמיכה נפשית, שלא במסגרות האשפוז הפסיכיאטרי אלא במסגרת המתאימה לאנשים שתפקודם הנפשי לפני הפציעה היה נורמטיבי. הפסיכולוגיה השיקומית החלה להתגבש כדיסיפלינה ייחודית בארה"ב בשנת 1948 (Division 22, APA), ומאז צמחו והתפתחו תחומים רבים נוספים בפסיכולוגיה השיקומית, בניהם העוסקים בפסיכולוגיה של הנכות, בשיקום אוכלוסיות מיוחדות כגון הגיל השלישי, אוכלוסיות מתמכרים ונוער שוליים (שיקום חברתי), וכן טיפול במתמודדים עם מחלות כרוניות, לרבות מחלות נפשיות (שיקום פסיכיאטרי). הטיפול הפסיכולוגי השיקומי החל להתפתח בישראל לאחר מלחמת יום כיפור, אשר השאירה רבבות פצועים ומספר רב של נפגעי ראש. אלו הזדקקו למסגרות טיפוליות ייחודיות אשר מכירות בהשלכות הפגיעה המוחית על ההתנהגות, המצב הרגשי והבינאישי הנלווה להן. בישראל הוכרה הפסיכולוגיה השיקומית בחוק הפסיכולוגים בשנת 1979 כמקצוע ייחודי בפסיכולוגיה, ובתאריך 13.12.2010 החוק הגדיר מחדש כי פסיכולוגים שיקומיים, כמו כל הפסיכולוגים שהנם בעלי מומחיות מוכרת,רשאים לעסוק בפסיכותרפיה בהתאם לתחום מומחיותם.

בסיס תיאורטי של "הפסיכולוגיה של מצבי בריאות כרוניים"

הפסיכולוגיה השיקומית מושתתת על אמונה בערכו וכבודו של האדם וביכולת שלו לחיות חיים איכותיים ומספקים לצד ההתמודדות עם המחלה, הנכות, האובדן, או המשבר. 
עבודתו של הפסיכולוג השיקומי נשענת על מודלים תאורטיים ומחקרים מדעיים ביחס להתמודדות עם מחלה ועם נכות ומצבי חיים שונים. מודלים תאורטיים ומחקרים אלו מציעים כי האופן שבו אדם מתמודד עם נכות, מגבלה, טראומה, אובדן ומשבר מושפעים מכמה גורמים; חלק מהגורמים קשורים לאופי המגבלה, לנכות או לאובדן וחלק קשורים לאישיותו של האדם, לחוויות עבר ולמשאבים הפנימיים והחיצוניים שברשותו.
 

כלי העבודה העומדים לרשות הפסיכולוגים השיקומיים

אבחונים
אבחון פסיכולוגי שיקומי כולל הערכה רחבה של מאפייני אישיות, כישורים ויכולות תוך שימוש במבחנים נוירופסיכולגיםופסיכודיאגנוסטיים. הערכה שכזו מהווה פעמים רבות בסיס לטיפול ותהליך שיקומי מאחר והיא מתווה את הדרך המיטבית לעזור לאדם לשפר את איכות חייו.
 

גישות טיפוליות
הגישות הפסיכותרפויטיות כוללות טיפולים קצרי מועד כמו גם טיפולים ארוכי טווח. הטיפול עשוי להיות פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, בהתאם להכשרת המטפל. הגישות הטיפוליות כוללותבין השאר, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינאמי הנשען על תיאוריות פסיכואנליטיותוטיפול אקזיסטנציליטי-הומניסטי. כמו כן, לפסיכולוג השיקומי קיימים לעיתים כלים טיפוליים נוספים בהתאם להכשרתו כגון ביופידבק,שימוש בטכניקות להורדת דחק והיפנוזה. במקרים רבים הטיפול אינטגרטיבי ומשלב גישות פסיכותרפויטיות שונותבהתאם לצורך.
 

היכן עובדים פסיכולוגים שיקומיים?
כיום ניתן למצוא פסיכולוגים שיקומיים העובדים בבתי חולים, במרכזים לבריאות הנפש, במרכזי שיקום פסיכולוגי, תעסוקתי ומקצועי בקהילה, במסגרות שיקומיות לדיור חוץ ביתי, בבתי ספרלחינוך מיוחד, בתחנות לטיפול בילד ובמשפחה, בקליניקות פרטיות, במחקר אקדמי מתקדם ובהוראה במכללות ובאוניברסיטאות, בקידום חקיקה ובפעילות העוסקת בחקר ובקידום בריאות.
 

תחומי עיסוק ייחודיים
פסיכולוגים שיקומיים עוסקים בתחומים שונים ומגוונים, בניהם, אבחון וטיפול נוירופסיכולוגי, שיקום פסיכיאטרי, שיקום ילדים, שיקום בגיל השלישי, התמודדות עם מחלות כרוניות ונכות, נכויות והפרעות התפתחותיות, שיקום עבריינים ונוער שוליים ועוד.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לוועד החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית של הסתדרות הפסיכולוגים.

חד משמעית לא!!!

  אוניברסיטה זה לא מקום לרכוש מקצוע אלא ללימודים גבוהים לכן זה נקרא מוסודות להשכלה גבוהה.

 ללמוד זה כיף  אבל אם מחפשת מ'קצוע אז יש מספר מקצועות מועט באוניברסיטה שהן מקצוע  כמו רפואה, עו"ד ,רו"ח, מהנדס ,אחות, מרפא בעיסוק .

 השאר זה תאוריות ולא מקצוע פרקטי.

 עם תארים מתקדמים בביולוגיה מדעי המוח וכו' לא תהיה לך עבודה רק במעבדה בבי"ח.

 פסיכולוגיה סיכוי קלוש שתתקבלי לקליני 

 בקיצור לא שווה את ההשקעה השכר ובכלל הסיפוק שתמצאי אחריי

היי,
משיקולים של זמן אני צריכה להחליט בחודשיים הקרובים איזה תואר אני רוצה ללמוד ואני ממש מבולבלת. 
כל עולם הרפואה מעניין אותי מאוד. אבל מכיוון שמדובר במקצוע כ"כ תובעני אני לא יודעת אם אני מוכנה "להקריב" את כל החיים האישיים עבורו. אני יודעת שאני ארצה לעבוד עם אנשים במשהו שקשור לעזרה וטיפול.
בדקתי הרבה בנוגע לתארים שקשורים לנושא ומצאתי את התואר ביולוגיה-פסיכולוגה באונ' בן גוריון. מה גם זה תואר ראשון שיפתח אותי באמת לכל העולם הזה של הפסיכולוגיה והמחקר ואולי ככה אבין באמת מה מתאים לי יותר.
אני יודעת שאני אהנה מאוד מהלימודים עצמם ואשקיע אבל הפחד שלי הוא שבסיום התואר יהיה קשה מאוד למצוא עבודה טובה, וזה משהו ששמעתי מלפחות 4 בוגרים שהמליצו לי כי אני עוברת את סף הקבלה לנסות ללכת ישר על רפואה או לבחור תואר אחר לגמרי שבסוף יש מה לעשות איתו (למצוא עבודה טובה עם כסף טוב בלי להסתבך יותר מידי).
אני יודעת שארצה להמשיך לתואר שני אבל אולי לא מיד אחרי. וגם כאן הבנתי שבודדים האנשים במצליחים להמשיך לתואר השני בפסיכולוגיה כי מדובר בתוכנית מצטיינים עמוסה מאוד.
יש כאן מישהו שאולי יודע קצת יותר (אם מניסיון אישי או שהוא שמע מחברים) על התוכנית הזאת של ביולוגיה-פסיכולוגיה (http://in.bgu.ac.il/welcome/Pages/de..._degree_1.aspx

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר