באיזה תפקיד נמצא תלוש המשכורת הכי שמן בכל ענף?

 

איזו התמחות תהפוך את הסטודנט הצעיר לרופא אמיד? מה תהיה תוספת השכר לעורך דין שעשה תואר שני במינהל עסקים? כתבי Marker week בדקו היכן בכל מקצוע נמצא התלוש הכי שמן ■ הפתעה: זה לא תמיד הולך ביחד עם עניין ואתגר

רפואה: במקום הראשון - רפואת עור איזו התמחות תהפוך אותי לרופא אמיד? זאת אחת השאלות המרכזיות שמעלים סטודנטים רבים לרפואה. בתחום הרפואה בישראל יש פער גדול בין האופן שבו תופשים הרופאים את פוטנציאל ההשתכרות במקצוע לבין האופן שבו הוא נתפש בציבור. בעוד רופאים רבים חשים כי מדובר במקצוע קשה ולא מתגמל עם שכר מעליב, בציבור נתפשים הרופאים כעשירים וכשבעים.

איפה האמת? כרגיל, אי שם באמצע. רופאים במערכת הציבורית אכן מרוויחים שכר נמוך למדי ביחס לשנות הלימוד הרבות, לעבודה הקשה והחיונית ולמשמרות הבלתי נגמרות. עם זאת, הם יכולים - בניגוד לאנשי מקצוע רבים - לעבוד ביותר ממקום עבודה אחד ולהחזיק פרקטיקה פרטית ורווחית במקביל לעבודתם הציבורית. אחרי שסיים שבע שנות לימוד הכוללות גם שנה סטאז', ירוויח הרופא בתקופת ההתמחות שנמשכת 6-4 שנים 11,000-16,000 שקל, כולל תורנויות (נתוני השכר המופיעים בכתבה הם ברוטו, בחודש) ולאחר מכן השכר כבר תלוי ביכולת לשלב עבודה ציבורית עם פרקטיקה פרטית.

פתיחת הפרקטיקה הפרטית, שבה משלם המטופל מאות שקלים לשעה או אלפי שקלים עבור הליך כירורגי, היא אחת השאיפות המרכזיות של רופאים רבים. עם זאת, רק חלק קטן מהם מנצלים את האפשרות ופותחים קליניקה פרטית.

אז איזו התמחות עשויה להפוך את הסטודנט הצעיר לרופא אמיד בעוד 20-30 שנה? השאלה מעולם לא נבדקה באופן אמפירי, אך לאחר שריאיינו גורמים בחברות לביטוח בריאות ובכירים במערכת הבריאות, הגענו לרשימה מפתיעה למדי של חמשת הגדולים: במקום הראשון ניצב המקצוע האפרורי משהו, רפואת עור.

מנימוקי השופטים: "מחלות עור הן נפוצות מאוד ולרוב כרוניות, מה שמבטיח ביקורים חוזרים ונשנים אצל הרופא", מסביר בכיר באחת מחברות הביטוח. "בנוסף, מדובר בטיפול קצר של כחמש דקות, אפשר לקבל עשרות חולים במשך שעות הקבלה, והטיפול פשוט ביותר - אין אביזרים מורכבים, אין שתלים, אין מכשור כבד ויקר - כך ששולי הרווח גדולים מאוד".

המקום השני קצת פחות מפתיע - רפואת נשים. הכסף הגדול מרוכז בשני תחומים עיקריים: פריון (הפריה חוץ גופית, הזרעות וכו') וניתוחים גינקולוגיים (כמו ניתוחים להסרת גידולים).

למקום השלישי מגיעים האורתופדים, בעיקר אלה שעוסקים בתחומי הפרקים, הגב, הברכיים ופציעות הספורט. "מאז שכל העולם שומר על הבריאות ועושה ספורט - האורתופדים מתפרנסים מצוין", אומר בכיר באחת מחברות הביטוח.

במקום הרביעי ניצבים רופאי העיניים, בעיקר אלה המבצעים ניתוחי קטרקט שרובם נעשים בשוק הפרטי. את המקום החמישי חולקים האורולוגים - המתמחים בטיפול בבלוטת הערמונית - והמצנתרים.

כמובן שיש התמחויות שאינן נכללות ברשימה הזאת, אך מאפשרות לפתוח פרקטיקה פרטית משגשגת שהופכת את העוסקים בה לאנשים עשירים מאוד. כך, למשל, אצל כמות מצומצמת של מנתחים מבוקשים, קרדיולוגים ידועי שם, רופאי נשים המתמחים באולטרה סאונד ועוד.

דני אנגל, סמנכ"ל השיווק של אסותא, מציע כמה כללים להבחנה בין המקצועות הרפואיים הרווחיים יותר לבין אלה שפחות: "מקצועות רפואה שמבוטחים על ידי ביטוחים משלימים או פרטיים מבטיחים פרנסה רבה יותר", אומר אנגל. "מקצועות שאינם מכוסים, כמו הרדמה, רווחיים פחות".

בנוסף, ככל שלחולה נשקפת סכנה גדולה יותר עד כדי סכנת חיים, או שהוא עומד בפני ניתוח מורכב יותר - כך הוא יהיה מוכן להשקיע יותר כסף ברופא או במנתח פרטי. "תחת ההגדרה הזו נכנסים ניתוחי לב, ראש ובטן", מפרט אנגל, "מצד שני, בכל שנה מתקיימים פחות ניתוחי מוח מניתוחי בקע, כך שזה לא מבטיח שכל מנתחי המוח יהיו עשירים".

כלל נוסף בחישוב השכר העתידי הוא היחס בין שכיחות המחלה לבין מספר הרופאים המתמחים בטיפול בה. ככל שמספר הרופאים קטן יותר והמחלה נפוצה יותר - כך הרופאים המעטים יעבדו וירוויחו יותר. לא מזיק להיכלל ברשימות מומלצים, ובראשה זאת של היועץ הרפואי הרב אלימלך פירר: "רופא שנמצא ברשימת פירר יכול לגבוה מחירים גבוהים יותר, והוא נהנה מיותר מטופלים", אומר אנגל, "כך גם לגבי רשימות המלצה של אנשים משפיעים בשוק ורשימות סגורות של חברות הביטוח".

גם מעמדו של הרופא ותפקידו במערכת הציבורית משפיעים על יכולת ההשתכרות שלו: מנהלי מחלקה ופרופסורים תמיד מבוקשים יותר מרופאים זוטרים, אף שלעתים דווקא הרופאים הזוטרים מעודכנים יותר ומבצעים יותר ניתוחים מעמיתיהם הבכירים.

כלל נוסף, שעשוי להפתיע, קשור לניתוחים: ככל שהניתוח פשוט וקטן יותר, כך יש למנתח פוטנציאל השתכרות גדול יותר. לכן, אפילו מנתח שמבצע ניתוחי לב או מוח שנמשכים שעות ארוכות ועלותם עשרות אלפי שקלים, צפוי להרוויח פחות ממנתח שמבצע ניתוחים קטנים, אך בכמות ובתדירות גבוהות יותר.

מהצד השני של תלוש המשכורת נמצאים המקצועות המתגמלים פחות. אלה ההתמחויות שאין בהן כמעט אפשרות לפתוח פרקטיקה פרטית, כמו רפואת טיפול נמרץ, רפואת פגים, פתולוגיה, הרדמה, רפואה פנימית, רפואת משפחה ורפואת ילדים. במקצועות האלה ייאלצו הרופאים להסתפק במשכורת של שכירים לאורך כל הקריירה שלהם, או למצוא לעצמם עיסוקים נוספים שנושקים למקצוע כמו כתיבת חוות דעת רפואיות עבור בתי המשפט או הוראה אקדמית.

ההכנסות הנמוכות של הרופאים במקצועות החשובים אך הלא מתגמלים האלה לא נעלמו מעיניהם של הסטודנטים לרפואה, שלא עומדים בתור להתמחויות הלא רווחיות. כתוצאה מכך נוצר בשנים האחרונות מחסור קשה ברופאים במקצועות אלה, ולדברי מומחים לא רחוק היום שבו יהיה המחסור חריף עד כדי סכנת חיים לחולים. בהסכם הבוררות שנחתם לאחרונה בין הרופאים למעסיקים היתה התייחסות מיוחדת למקצועות במצוקה, והם זכו לתוספת שכר גבוהה יותר משאר הרופאים - בתקווה שההכרה הכספית הזו תמשוך למקצוע כוחות חדשים וחיוניים.

רוני לינדר-גנץ

חמש ההתמחויות המשתלמות

רופאי עור

רופאי נשים

אורתופדים

רופאי עיניים

אורולוגים ומצנתרים

תקשורת: הכסף זוהר פחות מהתדמית

לעבודה בטלוויזיה, בעיתונות ובמשרדי פרסום יש תדמית זוהרת, שמושכת מדי שנה אנשים רבים. הפער הקבוע בין היקף השוק לבין כמות מחפשי העבודה דוחף את המשכורות כלפי מטה. אלה שיזכו להשתלב בתחום יתחילו את דרכם במשכורת בסיס צנועה בצד הנמוך של הטווח 8,000-3,000 שקל.

רבים יעשו את צעדיהם הראשונים כפרילאנסרים או כעובדי משמרות, ורק מתי מעט ייהפכו ברבות הימים לטאלנטים שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש. רבות מהמשרות מחייבות שעות עבודה ארוכות, ולעתים קרובות השכר גלובלי ללא שעות נוספות.

בצד היתרונות אפשר לציין כי אופיו הדינמי של השוק מאפשר קידום מהיר לתפקידים טובים ומתגמלים יותר. מיעוט גופי התקשורת מחדד נקודה נוספת שנכונה גם לתחומים נוספים - פעמים רבות כלל לא מתפרסמות מודעות דרושים סטנדרטיות והגיוס הוא מפה לאוזן, ועדיף שהבוגר הטרי יהיה מקושר מספיק כדי לדאוג שקורות החיים שלו ינחתו בתיבת המייל הנכונה בעיתוי הרצוי.

בכיר בשוק הסביר כי "מעניין מאוד ללמוד תקשורת, ורבים מאלה שלא יודעים מה ללמוד בוחרים בזה. יש לזה כוח משיכה של הדבר הכי מעניין. אבל ההמונים שלומדים ופונים במיילים ושולחים קורות חיים, כמה מהם כבר באמת ייקלטו?"

למעט ברשות השידור, התחום מתבסס על חוזים אישיים, כך שלא קיימים נתוני אמת השוואתיים בנוגע לשכר. שכרו ההתחלתי של כתב בתחילת דרכו יהיה בממוצע 4,500-8,000 שקל. לדברי יו"ר אגודת העיתונאים, יוסי בר מוחא, בחלק מאתרי האינטרנט השכר נמוך יותר. בר מוחא אומר כי המצב גרוע במיוחד בשוק הרדיו האזורי. "אנשים מוכנים לקבל מאה שקל לתוכנית, העיקר לשדר", הוא מסביר. המשבר הכלכלי השפיע לרעה על המצב בשוק: "השוק רווי בכתבים שפוטרו מכל מיני כלי תקשורת בגלל צמצומים", הוא מספר. "יש כמות גדולה של סטודנטים לתקשורת, והם יסכימו להשתלב בעבודה גם בשכר נמוך - רק כדי להתחיל לעבוד".

בחברות החדשות של הטלוויזיה השכר ההתחלתי הוא 5,500-6,000 שקל - תלוי בתפקיד. עם צבירת הניסיון והמעבר לתפקידים מתקדמים יותר, עולה השכר בהתאם. הציבור נוהג לזהות את חברות החדשות עם מגישים מוכרים כמו יונית לוי ויעקב אילון, אבל רוב התפקידים זוהרים פחות: תחקירנים, עוזרי הפקה, עורכי וידאו, צלמים ואנשי סאונד.

אפיק נוסף שבוגרי לימודי תקשורת פונים אליו הוא תחומי הפרסום והשיווק. עדנה אלבק, בעלי חברת אלבק בר מקבוצת אלגר בע"מ, העוסקת בהשמה למקצועות הפרסום והשיווק, מסבירה כי "בפני בוגר לימודי תקשורת עומדים כמה ערוצים: מצד אחד משרדי פרסום, משרדי יחסי ציבור, חברות הפקה וקידום מכירות. מצד שני, הם יכולים לבחור בתפקידים שיווקיים, כמו מנהל מותג ודומיו".

לפי אלבק, בקרב מפיקים ותקציבאים במשרדי פרסום ויחסי ציבור, שכר התחלתי של 5,000-5,500 שקל נחשב לסביר ואפילו לטוב. השכר משתפר עם צבירת הניסיון וההתקדמות המקצועית, ולאחר שנה הוא גדל ל-6,000-6,500 שקל. סופרווייזר במשרד פרסום מרוויח 12-14 אלף שקל ואילו מנהל לקוחות מקבל 16 אלף שקל ויותר. מנהל מותג מתחיל מרוויח כ-10,000 שקל ולרוב מתלווים לשכר תנאים משופרים, כמו מכונית צמודה.

"יש שינוי בענף. פעם אנשים הלכו ללמוד תקשורת כי חלמו לעבוד במשרד פרסום, כיום יש הרבה יותר אנשים שרוצים לעבוד בשיווק", היא אומרת. לדבריה, "הרבה פעמים מתחילים בפרסום מתוך רצון לעבור לצד של הלקוח. המקצוע כבר פחות מבוקש ונחשק מבעבר".

אלבק מתייחסת גם לפרדוקס הגדול של שוק שבו כולם מעוניינים בעובדים מנוסים ואומרת כי "בפועל, לבוגרים קשה להיכנס למשרדי פרסום, כי כולם רוצים ניסיון. זה לא פשוט להכניס מישהו חדש".

אופיר בר-זהר

כתב מתחיל בעיתונות 8,000-4,500 שקל

שדר מתחיל ברדיו האזורי 100 שקל לתוכנית

שכר התחלתי בחברות החדשות בטלוויזיה 5,500-6,000 שקל

מפיקים ותקציבאים מתחילים במשרדי פרסום ויחסי ציבור 5,000-5,500 שקל

מפיקים ותקציבאים בעלי שנת ניסיון במשרדי פרסום ויחסי ציבור 6,000-6,500 שקל

סופרווייזר במשרד פרסום 14-12 אלף שקל

מנהל לקוחות במשרד פרסום 16 אלף שקל

מנהל מותג 10,000 שקל

נדל"ן: הכי משתלם (ומסוכן) להיות יזם

נדל"ן הוא תחום עיסוק קסום. לקנות, לשפץ, למכור ביוקר, להשכיר, לייצר הכנסה פאסיווית - נראה שכל ישראל נדל"ניסטים. כדי להיות יזם נדל"ן, אין צורך בהשכלה אקדמית וגם לא בהכשרה מקצועית. כל שנדרש הוא אופי יזמי, אומץ, חושים מחודדים ומזל. הכלל הזה נכון גם לגבי מי שלא הופך את הנדל"ן למקצוע, ומסתפק בקניית דירה להשקעה.

הכסף הגדול טמון ביזמות, וככל שעולה הסיכון בה - גדל פוטנציאל הרווח. בהתאם, בניית מגדלי משרדים רווחית יותר מבניית בנייני מגורים, דירה להשקעה בפריפריה אמורה להניב תשואה גבוהה יותר מאשר דירה בלב תל אביב, ובנייה יזמית תניב רווחים גדולים יותר מקניית נכסים מניבים.

אלא שבצד הסיכוי טמון סיכון. השוק תנודתי, הביקושים משתנים, מחירי הנדל"ן עולים ויורדים ויש שינויים במחירי תשומות הבנייה. אין כסף קל. מי שמחפש עבודה מכניסה אך סולידית יותר, ימצא שבתחום השיווק אפשר להרוויח הרבה מאוד כסף. אמנם השעות הארוכות באתרי המכירות יכולות להיות משמימות, אבל כל דירה שנמכרת מתבטאת במשכורת בסוף החודש.

איש מכירות צעיר ישתכר כ-8,000 שקל ברוטו בחודש. אלה שעברו כברת דרך של עשר שנים ימצאו שהניסיון והאיכות יוצרים את ההבדל. שכר הבסיס נמוך, אבל התגמול על הצלחה במכירות מכניס משכורת ממוצעת של 30-40 אלף שקל בחודש.

הגאות והשפל יכולים לגרום שינויים גדולים בתלוש המשכורת. במאי וביוני השנה, ששברו את השיאים במכירות הדירות בשלוש השנים האחרונות, קיבל איש מכירות מנוסה בסוף החודש שכר של יותר מ-100 אלף שקל. חודשים עמוסים כאלה הם לא עניין שבשגרה, אך הם יכולים להתרחש שלוש-ארבע פעמים בשנה טובה. מנגד, חודשי השפל יכולים להיות אכזריים במיוחד ולהוריד את רמת השכר ל-10-15 אלף שקל בחודש.

לעומת יזמות, אדריכלות היא הוכחה שעם תעודות על הקיר אי אפשר ללכת למכולת. אדריכל נדרש ללמוד באקדמיה במשך חמש שנים - יותר מתואר ראשון ממוצע (שלוש שנים), מתואר ראשון במשפטים (שלוש שנים וחצי) או מתואר ראשון בהנדסה (ארבע שנים).

בתום הלימודים נרשם בוגר הפקולטה ברשם המהנדסים, ומשם יוצא להמשך המסלול שכולל שלוש שנות עבודה במשרד אדריכלים עם ותק של עשר שנים. במשך התקופה הזאת הוא ישתכר 5,000-7,000 שקל נטו בחודש.

ייתכן שזה לא נשמע קשה במיוחד בשנתיים הראשונות, אלא שנקודת הפריצה הגדולה רחוקה מאוד ורוב האדריכלים בכלל לא זוכים להגיע אליה. בשוק יש היצע רב של אדריכלים לעומת נפח עבודה קטן - ומלחמת ההישרדות קשה. רוב חברות הנדל"ן עובדות עם רשימה מצומצמת של אדריכלים ותיקים ומוכרים, ולמשרדים הצעירים קשה מאוד לפרוץ לתוך הטבעת הזו.

השמנת של האדריכלים מתכננת את המגה וילות של ישראל. זאת שכבה דקה מאוד, ואפשר למנות על עשר אצבעות את האדריכלים שמתכננים כמה וילות כאלה במקביל. אדריכל מרוויח כ-25 אלף שקל עבור תכנון וילה רגילה, ובווילות היוקרתיות עולה התעריף ל-30-20 אלף דולר לפרויקט.

השכר הזה מושך יותר, אלא שבניגוד לתדמית הזוהרת והיצירתית של המקצוע, הוא מלווה בעבודה שחורה וביחסי עבודה רגישים בין האדריכל ללקוח. עבודת האדריכל לא מסתיימת בפרץ של השראה ובשרטוט מהמם של בית. לאחר השלב הזה מגיעות תוכניות החשמל והאינסטלציה, תיאום בין יועצי הקונסטרוקציה ליועצי האיטום, אינסוף סקיצות ותיקונים בהתאם לדרישת הלקוח התובעני, ריצות עם הלקוחות כדי לבחור קרמיקה ואמבטיות.

מי שרוצה לעסוק בנדל"ן אבל לחיות באופן סולידי, מוזמן לחפש את עתידו בשמאות מקרקעין. דרישות התפקיד: לימודי תעודה בני שנתיים, שאליהם אפשר להתקבל רק לאחר לימודי תואר ראשון, התמחות שנמשכת שנה וסדרת מבחנים של מועצת שמאי המקרקעין שנמשכים לאורך תקופת הלימודים.

השכר בתקופה ההתמחות זעום במיוחד: כ-4,000 שקל. בשלוש השנים הראשונות לאחר קבלת הרישיון, נעה המשכורת הממוצעת בין 7,000 ל-10,000 שקל. השמאים המצטיינים, שברזומה שלהם יש חמש שנות ניסיון, יכולים לדרוש 15-17 אלף שקל בחודש, אבל ממוצע השכר בוותק זה הוא 12-15 אלף שקל.

העלויות הכרוכות בפתיחת משרד שמאות עצמאי אינן גבוהות, אלא שהעבודה לא זורמת בקלות. ב-1990 היו בישראל 250 שמאים, וכיום יש יותר מ-1,800. את העבודות הגדולות מקבלים בדרך כלל המשרדים הגדולים ובעלי המוניטין, והדרך לשם אינה קלה.

למרות התיאור המבטיח, ההכנסה מהעבודות הגדולות טובה, אבל לא גבוהה מאוד. עבור הערכת נכסים גדולים כמו קניונים, ששוויים יכול להגיע למאות מיליוני שקלים, אפשר לגבות 20-50 אלף שקל. זה כמובן עדיף על פני הערכת שווי של דירת מגורים לצורך קבלת משכנתא, עבודה שמסתכמת במאות בודדות של שקלים.

המקצועיות של שמאי בתחום הזה נמדדת בעיקר ביכולתו לרוץ ברחבי ישראל. בנוסף, השמאי מקבל על עצמו סיכון מקצועי גבוה, שכן רוב התביעות נגד שמאים הן דווקא בתחום הזה.

עם הזמן מכירים השמאים את השוק על בוריו ויודעים לזהות אזורים מתפתחים או מקומות שמתומחרים לא טוב. שמאי עם מעוף ועם יוזמה יכול להיכנס להשקעות מוצלחות בנדל"ן - ומשם תבוא לו הישועה.

רז סמולסקי

סייעה בהכנת הכתבה: שני שילה

 

איש מכירות מתחיל כ-8,000 שקל

איש מכירות עם ניסיון של עשר שנים 30-40 אלף שקל

 

אדריכל מתחיל 5,000-7,000 שקל

אדריכל ותיק החל ב-25 אלף שקל לפרויקט

שמאי מקרקעין בתקופת ההתמחות 4,000 שקל

שמאי מקרקעין עם ניסיון של שלוש שנים 7,000-10,000 שקל

שמאי מקרקעין עם ניסיון של חמש שנים 12-15 אלף שקל

עריכת דין: כדאי ללמוד מינהל עסקים

בשנים האחרונות עלה באופן משמעותי מספר הסטודנטים למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. הדימוי של עורך הדין - שמבוסס בדרך כלל על סדרות טלוויזיה או על כמה פרקליטים שמקבלים חשיפה בתקשורת - סוחף אחריו רבים. עורכי דין שמגינים על לקוחותיהם בחירוף נפש באולם בית המשפט נתפשים בעיני הציבור כעוסקים בתחומים זוהרים במיוחד, שבצדם שכר מכובד.

אלא שכמו במקצועות רבים, גם בעריכת דין יש תחומי התמחות רווחיים יותר ופחות. לפי סקר שערך באחרונה TheMarker בשיתוף עם חברת ההשמה קודקס, שבו השתתפו כ-1,100 עורכי דין, התחומים שבהם השכר גבוה ביותר הם היי-טק, עסקות בינלאומיות, שוק ההון וקניין רוחני.

לא מדובר בממצא מפתיע: תחומים אלה טומנים בחובם טיפול בעסקות, במניות, באופציות ובפטנטים בשווי של מיליוני דולרים ולעתים אף מיליארדי דולרים. מטבע הדברים, עורכי הדין העוסקים בתחומים אלה גוזרים לעצמם קופון לא קטן. עם זאת, כדאי לזכור שתחומים אלה מושפעים מהמצב הכלכלי והביטחון התעסוקתי בהם נמוך יחסית. ואכן, לאחר פרוץ המשבר צנח בחדות הביקוש לעורכי הדין העוסקים בהם. מהסקר עולה כי השכר הממוצע של עורכי דין ירד השנה ב-10% בממוצע לעומת 2007.

מהסקר גם עולה כי אין בהכרח התאמה בין הזוהר ומידת המשיכה של התחום לשכר הנלווה אליו. לדוגמה, הליטיגציה (התדיינות בבית משפט), המשפט פלילי והמעמד האישי - תחומים מלאי עניין, רגשות ותככים - אינם רווחיים במיוחד. תחום המשפט הפלילי הוא התחום הכי פחות רווחי, פרט לתחום ההוצאה לפועל. גם תחום המעמד האישי נמצא באחד המקומות האחרונים בטבלת השכר. תחום הליטיגציה הדינמי והסוער נמצא במקום השביעי מבחינת השכר, שאינו גבוה במיוחד.

תחומים אחרים הזוכים לביקוש גבוה אך אינם רווחיים במיוחד לפי הסקר, הם פירוקים, כינוסים ונזיקין - הנמצאים במקומות האחרונים בטבלת השכר. לצד זאת, יש לזכור כי תחומים אלה דווקא אינם מושפעים לרעה מהמצב הכלכלי, ושהביטחון התעסוקתי בהם גבוה יחסית.

גורם נוסף שמשפיע על השכר הוא גודל המשרד שבו עובדים. ככל שהמשרד גדול יותר ומעסיק יותר עובדים, כך עולה השכר - בהתאם לוותק ולהתמחות.

אחת הדרכים להעלות את השכר היא ללמוד תואר שני במינהל עסקים. הפער בשכר בין בוגרי תואר ראשון במשפטים לבין אלה שצירפו להשכלתם תואר שני במינהל עסקים הוא 44%. בעלי תואר שני במשפטים, לעומת זאת, מרוויחים רק 21% יותר מאלה שהסתפקו בתואר ראשון בלבד.

חמש ההתמחויות המשתלמות

היי-טק

מסחרי בינלאומי

שוק ההון

קניין רוחני

מסחרי מקומי

נורית רוט

היי-טק: חפשו את ההתמחויות הנדירות

בחמש השנים שקדמו למשבר הנוכחי, נחשב בצדק שכרם של העובדים בהיי-טק לגבוה במיוחד: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היה שכרם החודשי הממוצע של עובדי הענף כ-15.5 אלף שקל ב-2007 - פי שניים מהשכר הממוצע במשק הישראלי.

המשבר הכלכלי, שהחל להכות בשוק הישראלי ב-2008, הורגש קודם כל בקרב עובדי הענף. הם ספגו בין השאר גלי פיטורים, קיצוצים בשכר, חופשות כפויות והרעות תנאים. עם זאת, למרות הכותרות המרעישות על הקיצוצים בהיי-טק, הירידה הכללית בשכר במחצית הראשונה של 2009 היתה כ-2.2% בממוצע בלבד לעומת 2008. הירידה עתידה להימשך בשנה הקרובה, בשיעור של 2%-3% נוספים, בשל כוונת החברות לגייס עובדים חדשים ברמות שכר נמוכות יחסית.

מצד שני, חלק מהחברות מבצעות עדכוני שכר נקודתיים, בעיקר לצורך שימור עובדי מפתח. לדברי אייל סלומון, מנכ"ל אתוסיה, חברת השמה המתמחה בתחום, הירידות החדות ביותר נרשמו בשכרם של המנהלים הבכירים בתפקידי סמנכ"ל תפעול, סמנכ"ל כספים וסמנכ"ל שיווק.

ירידה חדה נרשמה גם בשכר מהנדסים בשפת ++C/C ובשכרם של אנשי BDA. לעומתם, מנהלי מערכות מידע בעלי ניסיון, אך גם כאלה שאינם בעלי ניסיון, דווקא נהנו משכר גבוה יותר ב-3% בממוצע.

אך גם לאחר המשבר והקיצוצים, שמרו העובדים שהצליחו להחזיק במשרתם על רמת שכר גבוהה ועל תנאים מפנקים בהרבה מאלה שבהם זוכה העובד הישראלי הממוצע. לדברי פול צוקר, מנכ"ל חברת ההשמה נישה המתמחה בתחום, כשמחפשים את המרווחים הגדולים בענף צריך להתחיל עם בעלי ההתמחויות הנדירות, אלה שהביקוש להם גבוה בגלל כמות המומחים הקטנה.

תפקידי אלגוריתמאים בתחום הווידאו, למשל, זוכים לביקוש גבוה, ומועמדים בתחום יכולים לקבל גם כיום הצעות שכר של עד 40 אלף שקל. לשם השוואה, אלגוריתמאים בעלי התמחות בעיבוד אותות נפוצים יותר - ולכן יהיה שכרם 25-30 אלף שקל בחודש. עם המרוויחים הגדולים נמנים גם מהנדסי RF, שמשתכרים 25-30 אלף שקל בחודש, ומהנדסי RFIC, שמשתכרים כ-35 אלף שקל בחודש.

גם ההשכלה חשובה בקביעת השכר: באופן בולט ביחס לתחומים אחרים, לחברות היי-טק חשוב לדעת מהיכן מגיעים המועמדים, באיזה מוסד למדו ובאיזה מסלול. באופן מסורתי יש העדפה לבוגרי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה מהטכניון, מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן גוריון, ורק אחריהם משאר האוניברסיטאות והמכללות. מבחינת השכר, יוצאי דופן הם בוגרי המרכז הבינתחומי בהרצליה - שעל פי נתוני הלמ"ס, זוכים לשכר הגבוה ביותר מבין בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתחום זה.

עובדים בתפקידי סיסטם ותמיכה מקבלים שכר נמוך יחסית. כך גם בעלי תואר ראשון בלבד או בוגרי קורסים מקצועיים ומכללות. גם בתפקידי ה-QA הזוטרים מקבלים שכר נמוך יותר: לרוב מדובר בבוגרי תואר ראשון שזהו הצעד הראשון שלהם בתעשייה.

עידו סולומון

אלגוריתמאים בתחום הווידאו: 40 אלף שקל

אלגוריתמאים בעלי התמחות בעיבוד אותות: 25-30 אלף שקל

מהנדסי FR: 25-30 אלף שקל

מהנדסי CIFR: כ-35 אלף שקל

מהנדסים מתחילים בשפת ++ C/C 15-12 אלף שקל

אנשי ABD מתחילים 13-11 אלף שקל

מנהלי מערכות מידע מתחילים 13-11 אלף שקל

כלכלה וחשבונאות: ההיי-טק משאיר את כולם מאחור

סיימתם לימודי כלכלה, חשבונאות או מינהל עסקים. ראיתם בשנים האחרונות הרבה עקומות, משוואות, דו"חות ורגרסיות. מה עושים עכשיו? תחילת הדרך עבור כלכלנים מתחילים אינה פשוטה. בחברות ההשמה מספרים כי היצע העבודה דליל, וממליצים לצבור ניסיון גם אם מדובר במשרות לא נוצצות במיוחד.

כלכלנים בראשית דרכם, המעוניינים במשכורות סבירות פלוס, יכולים לנסות להשתלב בחברות היי-טק, בחברות בינלאומיות - במיוחד מתחום הפרמצבטיקה - ובחברות בשוק ההון, כלומר חברות ביטוח ובתי השקעות. שם הם ייהנו ממשכורת התחלתית של 7,000-7,500 שקל. בחברות בתחומי התעשייה, הקמעונות והמסחר הם ירוויחו פחות - 5,500-6,000 שקל. אם ישתלבו בבנקים, הם יסתפקו בשכר נמוך יותר, של 5,500 שקל. משכורות הדרג הנמוך בבנקים אמנם אינן גבוהות, אך במקרים רבים נלוות למשכורת הבסיס הטבות משמעותיות כמו בונוסים, מימון לימודים וגני ילדים, קייטנות, חופשות במחירים מצחיקים, מענקי יובל לעובדים ותיקים, מתנות נדיבות לחגים ועוד.

מקומות נוספים המציעים משכורות יפות לכלכלנים מתחילים הם בנק ישראל והבורסה לניירות ערך. תלמידים מוכשרים במיוחד יוכלו להתחיל דרכם בבנק ישראל עם משכורות חמש ספרתיות. בבורסה המשכורת צנועה יותר, אך שני מקומות עבודה אלה, בכל רמת ניסיון וותק, מציעים משכורות גבוהות מהממוצע בענף.

השכר גדל יחד עם הניסיון. כלכלנים שישתלבו בתפקידי מטה בחברות היי-טק, בחברות בינלאומיות, בבתי השקעות או בחברות ביטוח ירוויחו משכורות גבוהות מהממוצע. לדוגמה, כלכלן בעל שלוש שנות ניסיון, שישתלב בחברת מתחום הקמעונות או התעשייה, ירוויח 10-12 אלף שקל. כלכלנים בעלי ותק דומה שיצטרפו לחברות בינלאומית, לחברות היי-טק, לבתי השקעות או לתחום הביטוח, ישתכרו 12-14 אלף שקל. בשוק מספרים כי לפני המשבר היו משכורות הבסיס גבוהות בכ-15% ואליהן התלוו גם פינוקים נוספים בדמות רכב ליסינג צמוד או החזר הוצאות רכב. כלכלנים בעלי שש שנות ניסיון בענפי הקמעונות והמסחר ישתכרו 14-16 אלף שקל, ואילו בהיי-טק או בשוק ההון הם ירוויחו 16-18 אלף שקל.

עבור אלה שסיימו ראיית חשבון, ההמלצה הפופולארית היא להתמחות במשרדים הגדולים ביותר, כדי לעבוד עם החברות הגדולות במשק. מתמחים מרוויחים שכר נמוך יחסית, 4,000-5,000 שקל בחודש ובמשרדים הגדולים ישתכרו המתמחים כ-5,500 שקל. מתמחים שיעבדו שעור נוספות עשויים לקבל תוספת משמעותית, שיכולה לשנות את מצבו של תלוש המשכורת. עונת הדו"חות הרבעונית מספקת עבודה רבה בתחומי הביקורת, ומתמחים העוסקים בתחום מעידים כי בתקופות כאלה השעות הנוספות תורמות תוספת של בין 10% ל-30% למשכורת.

בחברות ההשמה ממליצים לעזוב את כותלי המשרד לאחר שתיים או שלוש שנות עבודה, ולהתברג באגף הכספים של חברה. עבור אלה שצברו שנתיים-שלוש ניסיון בפירמת ראיית חשבון, רוב המשרות הרלוונטיות "בחוץ" יהיו של עוזרי חשב. עוזר חשב מתחיל בחברה בינונית מקומית ירוויח 10,000 שקל. עוזר חשב המצויד בשלוש שנות ניסיון (לא כולל העבודה במשרד רואי חשבון), ישתכר כ-12 אלף שקל בחברות תעשייה ושירותים, ואילו עוזרי חשב בעלי אותו ותק, שעובדים בחברות בינלאומיות גדולות או בחברות היי-טק, ייהנו ממשכורת בסיס של 14 אלף שקל. רואי חשבון בעלי חמש שנות ניסיון, שישתלבו בחברות שירותים, תעשייה וקמעונות, ירוויחו 17-20 אלף שקל, ואילו עמיתיהם שישתלבו בהיי-טק ייהנו משכר גבוה יותר של 20-22 אלף שקל.

המוכשרים שיטפסו עד למשרת סמנכ"ל כספים בחברות מקומיות בסדר גודל בינוני, ירוויחו 35-45 אלף שקל, ואף יותר בחברות היי-טק ופרמצבטיקה - 45-55 אלף שקל.

מי שחפץ מאוד להסתופף עם בכירי המשק בטבלת המיליונים ינסה להתברג - אחרי שצבר ניסיון - בתפקידים שסומנו כמקפצות גדולות לתפקידים מרכזיים במשק. מקפצה אחת כזאת היא אגף התקציבים של משרד האוצר, שידוע בכך שייצר מנהלים מוכשרים ואמידים מאוד. העבודה באגף, מסבירים בתחום, מעניקה היכרות מעמיקה ורחבה עם נתוני המאקרו של המשק הישראלי, ניסיון בקבלת החלטות, בניהול משא ומתן ובקידום תהליכים מול גורמים מתחומים שונים.

שרית מנחם

כלכלן ללא ניסיון, בבנקים 5,500 שקל

כלכלן ללא ניסיון, בתעשייה 5,500-6,000 שקל

כלכלן ללא ניסיון, בהיי-טק 7,000-7,500 שקל

כלכלן עם שש שנות ניסיון, בתעשייה 14-16 אלף שקל

כלכלן עם שש שנות ניסיון, בהיי-טק 16,000-18,000 שקל

מתמחה בראיית חשבון 4,000-5,000 שקל

עוזר חשב מתחיל בחברה בינונית 10,000 שקל

עוזר חשב עם שלוש שנות ניסיון, בתעשייה 12 אלף שקל

עוזר חשב עם שלוש שנות ניסיון, בהיי-טק, 14 אלף שקל

רואה חשבון עם חמש שנות ניסיון, בתעשייה 17-20 אלף שקל

רואה חשבון עם חמש שנות ניסיון, בהיי-טק 20-22 אלף שקל

סמנכ"ל כספים בחברה בינונית 35-45 אלף שקל

סמנכ"ל כספים בהיי-טק 45-55 אלף שקל

אני בשוק ההון , ואני רוצה להגיד לך שלמרות הדיווחים האחרונים בגלובס, המשכורות בבית השקעות שונים ופחות ממה שפורסם וזה מבאס את כל העבודים בבתי ההשקעות בגלל הריבוי

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר