תואר שני לימודי ביקורת פנים וציבורית

שלום הנני בשנה האחרונה במסלול של מנהל עסקים ולאחרונה מתעניין להמשך לימודים לתואר שני במסלול הרשום מעלה{בר אילן} רציתי להתייעץ ולשאול עד כמה יש ביקוש למבקרי פנים,האם השילוב של מנהל עסקים כתואר ראשון מהווה יתרון/חסרון,ומה ההבדל בין מבקר פנים ליועץ אירגוני? המון תודה על העזרה

בקורת פנים ויעוץ ארגוני

תפקידה של הביקורת הפנימית הינו להעריך את הפעילויות השונות המתבצעות בתוך הארגון ולהבטיח את קיומן בהתאם לכללי המינהל התקין. מערכת הביקורת הפנימית חייבת להיות בלתי תלויה ומעמדה בארגון חייב להבטיח אי-תלות זו. למעשה ניתן לכנות את הביקורת הפנימית כ"עיניים וכאוזניים" של הגופים המנהלים את הארגון. למבקר תפקיד חשוב בשיפור המינהל ע"י השוואת המצוי לרצוי, דיווח על חריגות, והמלצות לנקיטת הצעדים הנדרשים כדי לקיים מינהל תקין. מבחינה מעשית אין למבקר "שיניים" ואין הוא יכול לכפות את המלצותיו, אך עצם העובדה שהוא חייב לדווח לדרג המינהלי הגבוה ביותר בארגון ולמועצת המנהלים שלו, ואלה חייבים לקיים דיון על דו"ח המבקר, מקנים להמלצותיו סטטוס ומשקל שאי אפשר להתעלם מהן. גם העובדה שמבקר חיצוני (דוגמת מבקר המדינה), בזמן עריכת ביקורת במוסד או בארגון, מתענין באיזו מידה התיחסה הנהלת הגוף המבוקר לביקורת הפנימית והפיקה לקחים ממנה, מהווה גורם שאינו מאפשר לגוף המבוקר להתעלם מממצאי הביקורת הפנימית. בארגונים רבים (למשל עמותות) יש דרישה חוקית לקיום בקורת פנים.דו"ח המבקר עומד לרשות הגופים הממונים (על עמותות למשל- רשם העמותות), והמלצותיו חייבות להיות מיושמות , לולא כן רשיון העמותה ישלל. מבקרי פנים מועסקים במשרדי ממשלה, בחברות ממשלתיות, בחברות ציבוריות, בעיריות וברשויות מקומיות (הוראות רשות החברות הממשלתיות מחייבת כל משרד ממשלתי או חברה ממשלתית למנות מבקר פנימי. כך גם פקודות העיריה ותקנונים של גופים ציבוריים שונים). ארגונים ומוסדות פרטיים רבים מעסיקים מבקרים פנימיים, ומתיחסים למחלקת הביקורת כחלק אינטגרלי של ההנהלה מתוך הכרה בצורך ובתועלת שבביקורת הפנימית. הביקורת הפנימית חייבת להתמצא בנושאים של תקציב, משפט מינהלי, חשבונאות ניהולית, כספים, שיווק מכירות, כוח אדם, ניהול תמחיר, דיני עבודה וחוקי עבודה, כלכלה, תקשורת, יחסי עבודה, תקשורת ותיאום בין הגופים השונים בארגון, מערכות ממוחשבות ומערכות מידע אחרות, תקשורת בין הארגון לבין מי שנזקק לשירותיו ועוד. מבקר הפנים עומד בדרך כלל בראש צוות המורכב ממומחים לתחומים השונים שהוזכרו. גודל הצוות תלוי בגודל הארגון ובהיקף עבודתו. בד"כ יועדפו בעלי השכלה בחשבונאות/כלכלה לתפקיד מבקר הפנים. בשונה ממבקר הפנים שלמעשה נכפה על הארגונים, יועץ ארגוני מוזמן ע"י הארגון להתערבות לפרק זמן מסוים לפי הצורך. היועץ הארגוני הוא האדם הנקרא לבצע בדיקה או התערבות כלשהי בארגון. בניגוד ליועץ בתחום מקצועי ספציפי (כגון מהנדס תעשיה וניהול או יועץ כלכלי וכד') שלגביו הבעיה הדורשת בדיקה מוגדרת בדרך כלל מראש, תחום ההתערבות של היועץ הארגוני קשור בתחום יחסי האנוש שבתוך הארגון. נושא יחסי האנוש הוא בדרך כלל גורם ראשון במעלה בתפקודו התקין של הארגון. הפניה לייעוץ ארגוני נעשית בדרך כלל ביוזמת מנהל או מנהלי הארגון. לעתים נעשית פניה זו משום שהנהלת הארגון מבקשת לעשות שינוי במבנה הארגון או בתפקידיו (כגון - הכנסת פרוייקט חדש), הנהלת הארגון ערה לעובדה ששינוי כזה ישפיע על יחסי האנוש שבתוכו ואולי אף יעורר קשיים פסיכולוגיים אצל ממלאי התפקידים השונים, והיא מבקשת לשתף יועץ ארגוני בתכנון לטווח ארוך הן כדי לבדוק תגובות אפשריות של העובדים והן כדי להכינם לקראתו. במקרה כזה נקרא היועץ הארגוני להכין תוכנית לבדיקת המערכת. היועץ אוסף נתונים, מנתח אותם ומביא אותם לידיעת ההנהלה; במידת הצורך הוא מכין תוכנית טיפולית שתתאים לדעתו לטיפול בבעיה. אם תוכנית זאת מתקבלת ע"י ההנהלה, מיישם אותה היועץ בעבודה עם ממלאי התפקידים הנוגעים בדבר. יש והפניה ליועץ הארגוני מגיעה רק לאחר שכבר התעוררו קשיים בארגון (כגון תסכול של עובדים המשפיע על תיפקוד המערכת; סכסוכי עבודה בין עובדים להנהלה או בין עובדים לבין עצמם, עזיבת עובדים וכד'). גם במקרה זה עורך היועץ בדיקה של המערכת, מכין תוכנית להתערבות בארגון ונפגש עם העובדים כדי לטפל בבעיה. מערכי עבודה יועצים ארגוניים עובדים בדרך כלל כעצמאיים כשהיועץ אינו חלק מן הארגון והוא נקרא לעזור לארגון לצורך ביצוע פרוייקטים ספציפיים. קיימות גם חברות העוסקות בייעוץ ארגוני והמאחדות בתוכן מספר יועצים. יש יועצים המהווים חלק מן הארגון ועובדים בו כשכירים (הדבר מקובל בעיקר בארגונים גדולים דוגמת צה"ל). יש יתרונות וחסרונות למעמד היועץ השכיר לעומת היועץ העצמאי שאינו חלק מצוות הארגון. מהלך עבודתו של יועץ כולל בדרך כלל את השלבים הבאים: פגישות עם הנהלת הארגון (הלקוח) כדי להבין את המניעים לפניה. . הכרת המערכת על תפקידיה השונים (כדי לעזור בפתרון בעיה המתעוררת במערכת חייב היועץ להכיר ולקחת בחשבון את מכלול האספקטים הקיימים בארגון, ביניהם היבטים כלכליים, היבטים של אמצעי ייצור, של סביבה ושל נתונים קבועים נוספים). איסוף נתונים רלבנטיים (בעזרת תצפיות, שאלונים סקרים, בדיקת מסמכים וכד') כדי להכיר ולבדוק את הבעיה שלשמה הוזמן. ניתוח הנתונים, סיכומם, הכנת תוכנית טיפולית והצגתה בפני הלקוח. שלב הטיפול - המתבצע בדרך כלל במסגרת של עבודה קבוצתית, העברת סדנאות וכו' או אף במסגרת פרטנית. מטרת הטיפול לאפשר למשתתפים תקשורת חופשית ופתוחה, העלאת הקשיים והמתחים והגדרתם, הבהרת דפוסי תגובה ונסיון למצוא פתרונות יישומיים. לפעמים נדרשת התערבותו של יועץ ארגוני למשך תקופה ממושכת (שבועות ואף חדשים) ולפעמים ההתערבויות הן קצרות ואפילו חד פעמיות, בהתאם לצרכי הארגון. אל תחום היעוץ הארגוני ניתן להגיע מתחומי לימוד שונים: 1. תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית 2. תואר שני בסוציולוגיה (מגמת התנהגות ארגונית) 3. תואר שני במינהל עסקים (מסלול התנהגות ארגונית) 4. תואר שני בלימודי עבודה (קיים רק באוניברסיטת תל-אביב) 5. הנדסת תעשיה וניהול 6. תואר שני ביעוץ ארגוני (למשל בבינתחומי) מסגרת ההכשרה מדגישה דברים יחודיים לה בנוסף על המשותף לכל. כך למשל בעל תואר שני במינהל עסקים בא עם מטען מקיף יותר מאחרים בתחום הכלכלי, מהנדס התעשיה עם מטען של ידע בתחומי הטכנולוגיה וכו'. ישנן מסגרות ו/או פרויקטים בהם יש שתוף פעולה ועבודת צוות של יועצים מדיסיפלינות שונות. בהתאם לאופי הפרויקט יכולה להיות גם מצד המזמין העדפה של יועץ מתחום זה או אחר.לעיתים במכרז ידרש "פסיכולוג מומחה ליעוץ ארגוני" או "הצוות יכלול מהנדס תעשיה -יועץ לניהול" וכו'.

היי רביד, מה שלומך? ככל הידוע לי אכן יש ביקוש עבור ביקורת פנים בארץ. בכלל, אני ממליצה לבדוק באינטרנט ולראות מי הם החברות העיקריות שמציעות את כל שירותי הביקורת פנים בישראל ולהצטרף אליהם לאחר הלימודים :)

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר