התאמה לתפקיד של פסיכולוג

שלום רב, אני עו"ד המיואשת מן המקצוע ומחפשת למצוא את התחום המתאים לי. איני אוהבת את מבחני ההתאמה וההכוון התעסוקתי כי לתחושתי לא ניתן באמת לדעת איזה מקצוע מתאים לך כל עוד אינך יודע מהו המקצוע על בוריו וכיצד נראה יום בחייו של בעל אותו מקצוע. כך לימודי משפטים מתאימים לבעלי יכולת ניתוח אנליטי וניסוח אך העבודה כעו"ד דורשת הרבה מעבר לכך - עמידה בלחצים רבים, יכולת עבודה על מספר רב של תיקים בבת אחת, בטחון עצמי רב בהופעה בבית המשפט, יכולת תפקוד מירבית בעת לחץ וכן הלאה. לאחר שנה של עבודה בתחום גמלה בליבי ההחלטה כי אין ברצוני עוד לעבוד כעו"ד. כעת אני חושבת ברצינות על לימודי פסיכולוגיה ותוהה - הלימודים נראים לי מעניינים ביותר אך מה דרוש מבחינת יכולות ואופי על מנת להיות פסיכולוג? תודה.

כישורים ומאפיינים הנדרשים מפסיכותרפיסט

ישנם פסיכולוגים עם תחומי התמחות שונים, ובהתאם שונות הדרישות בכל תחום. אם כוונתך לפסיכולוג קליני העוסק בפסיכותרפיה: פסיכותרפיסט נדרש בראש וראשונה לרצות בקשר עמוק, אינטנסיבי ומתמשך עם אנשים. הוא צריך לפתח יכולת הקשבה וריכוז גבוהים מאד. עליו לדעת שבמוקד נמצא המטופל ולא הוא- המטפל. על כן עליו לפתח יכולת הקשבה גבוהה, יכולת ניתוח , רגישות לגוונים וניואנסים בדברי המטופל. הקשבה אינה דבר של מה בכך. לרבים יש נטיה להקשיב באופן חלקי מאד, תוך כדי שמיעת מישהו שמדבר אליהם, לחשוב כבר על התשובה שיתן להם, וכך להפחית את ההקשבה המלאה למה שהאחר אומר. מטפל טוב הוא לרוב מטפל שמקשיב הרבה ומדבר מעט יחסית. המטפל צריך להיות מאד סבלני וסובלני. נקודת המבט הבסיסית שלו היא שאין אמת אחת, דרך אחת נכונה, אוסף ערכים אחד "נכון" וכו'. הוא צריך להיות פתוח לדעות שונות משלו, ואף לכאלה שעומדות בסתירה לערכיו האישיים. קל לנו להיות סובלניים למי שאולי קצת חורג מהנורמות והאמונות שלנו. קשה מאד לגלות פתיחות וסובלנות למי שערכיו שונים ואף סותרים את שלנו. התהליך הטיפולי הוא לרוב תהליך ארוך ומתמשך. על כן הפסיכותרפיסט צריך להיות סבלני לתהליך שבו מתקדמים עקב בצד אגודל. הקשר הטיפולי הוא קשר אסימטרי. כלומר המטופל משתף אותך בדברים מאד אישיים, דברים שלעיתים לא חלק עם אף אדם אחר. ובאותו הזמן אסור שהמטפל ישתף את המטופל בדברים אישיים שלו. על מנת שהטיפול יצלח חייב בעצם המטופל להשאר אנונימי כמעט לחלוטין. קשר כזה הוא קשר לא פשוט הן למטופל והן למטפל לעיתים. המטפל צריך להיות מסוגל לתפקד גם במצבי עמימות. הרבה פעמים התהליך הטיפולי מתמשך ונראה מדשדש, לעיתים התוצאות אינן ברורות. מצב העמימות הוא מצב שכיח למדי בתהליך הטיפולי. ישנם אנשים שמתקשים לפעול במצבי עמימות, ולהמשיך בתהליך למרות העמימות. ישנם הסבלננים יותר לעמימות. כיון שהתהליך הטיפולי מתמשך, התוצאות הן בטווח ארוך. ישנם מקצועות בהם התוצאות נראות בטווח קצר הרבה יותר. המטפל צריך איפה להיות מסוגל לדחות סיפוקים, להשקיע תקופה ממושכת מתוך ציפיה לראות תוצאות בעבודתו רק בטווח ארוך. התוצאות לעיתים אינן מוחשיות ואינן ניתנות לכימות. במקצועות רבים התוצאות בסוף התהליך מוחשיות, ניתן לגעת בהן ( אדריכל למשל שתכנן מבנה). תוצאות התהליך הטיפולי הן לעיתים עמומות וקשות להערכה. לא תמיד ברור אם שינוי זה או אחר קשור לתהליך הטיפולי או לא. הפסיכותרפיסט צריך הרבה פעמים להסתפק בתוצאות חלקיות. אם בתחילת התהליך הטיפולי הוצבו מטרות מסוימות, לרוב רק חלקות מתממשות. השגת הישגים חלקיים שכיחה יותר בתחום זה מאשר בהרבה עיסוקים אחרים. המטפל צריך ללמוד להסתכל על חצי הכוס שהתמלאה ולא על המחצית הריקה… העבודה הטיפולית יותר מהרבה מקצועות אחרים דורשת מעורבות רגשית עמוקה. מעורבות כזו עשויה להיות מעיקה מאד, ולא כולם בנויים למוערבות שכזו. העוסק בפסיכותרפיה צריך להיות ער לכך שעבודתו כרוכה בישיבה ממושכת בחדר. יש כאלה שזקוקים ליותר תנועה, יותר "ACTION " בעבודתם. הישיבה, הדברת, העדר הביצועיזם שקיים במקצועות אחרים עשוי להפריע למי שאינו בנוי לכך. אלה מקצת האיפיונים בעבודת הפסיכותרפיסט….

תודה, ושתי שאלות נוספות

1. לא הצלחתי למצוא באינטרנט עד מתי ההרשמה לפסיכולוגיה באוניברסיטאות השונות, אשמח לפרטים (המזכירויות סגורות בגלל החג). 2. יש לי תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ת"א (במשפטים), האם יהיו לי הקלות כלשהן בתנאי הקבלה או בתואר? תודה.

פסיכולוגיה

1. לא הצלחתי למצוא באינטרנט עד מתי ההרשמה לפסיכולוגיה באוניברסיטאות השונות, אשמח לפרטים (המזכירויות סגורות בגלל החג). אין מועד סיום. כעת מתנהל רישום מאוחר שיכול להסגר מהיום למחר ללא הודעה מוקדמת. 2. יש לי תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ת"א (במשפטים), האם יהיו לי הקלות כלשהן בתנאי הקבלה או בתואר? באוניברסיטאות-לא, אולי במכללות. כדאי לדעת: כדי להיות פסיכולוגית עליך ללמוד ראשית לתואר ראשון בפסיכולוגיה. תואר ראשון הוא עיוני לחלוטין באופיו, וכולל קורסים מתחומי הפסיכולוגיה הרבים. למעט אנשים יש מידע מה כוללת פסיכולוגיה, מהם תחומי ההתמחות. על כן רבים מופתעים (או מאוכזבים) כשהם מגלים שתכני הלימוד בתואר הראשון שונים ממה שציפו. הציפיה היא בדרך כלל לעיסוק בתחומי בריאות הנפש מה שמכונה פסיכולוגיה קלינית. התואר הראשון נותן לך הזדמנות להכיר טיפה תחומים שונים כמו תאוריות על תהליכי חשיבה, תפיסה, למידה, פסיכופיזיולוגיה ופסיכוביולוגיה,פסיכולוגיה אבנורמלית,אינטילגנציה ועוד. מקום מרכזי תופסים קורסים העוסקים בשיטות מחקר, סטטיסטיקה וכו'. את התואר הראשון יש לסיים בהציינות על מנת להתקבל לתואר השני. הקבלה היא מאד מאד סלקטיבית וכוללת גם מבחן ידע בפסיכולוגיה (מבחן מתא"ם), גם ראיונות אישיים ועוד. מי שאינו מתקבל ללימודי התואר השני לא יוכל להיות פסיכולוג, שכן על פי חוק פסיכולוג חייב ברשוי ממשרד הבריאות. תנאי בסיסי לקבלת הרשיון הוא תואר שני בפסיכולוגיה. לימודי התואר השני הם לימודי התמחות. היינו עליך לבחור מגמה או תחום התמחות, ולהתקבל לתחום הספציפי בו את מעונינת (גם זה קשה מאד, ולא פעם אנשים אינם מתקבלים למגמה המועדפת ועליהם להתפשר ולבחור אלטרנטיבה) בסיום לימודי התואר השני עליך להתמחות שנתיים במשרה מלאה באחד מענפי הפסיכולוגיה (קלינית, חינוכית, שקומית, ארגונית ועוד). מדובר ,אם כן, בדרך לא קלה ותחרותית. כיון שכך כדאי מאד להכיר טוב יותר את התחום ולודא שאכן זו הבחירה הנכונה לך אישית.

תודה רבה על המידע

עשיתי בגרות של 5 יחידות בפסיכולוגיה וסוציולוגיה ואהבתי מאוד את הלימודים (קיבלתי 92 בבחינת הבגרות הזו). חששתי לעשות תואר ראשון בתחום כי חששתי מקשיי הקבלה לתואר השני והשנים הארוכות עד לתחילת עבודה. היום עם תואר פרקטי ביד אני מתחרטת...חשבתי שאולי כדאי להתחיל ולנסות - ומקסימום, להפסיק אחרי סמסטר אחד. סה"כ כבר יש לי שני תארים ביד ואם לא ארגיש שזה זה - לא יהיה לי כל כך חבל להפסיק.(בניגוד לגישת ה"אם כבר אז כבר" שליוותה אותי בלימודי המשפטים..).
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
יעוץ ללימודים וקריירה
בחר
בחר