להתחתן .

מאונן הוא כמו שופך דמים - כלומר רוצח, לכן אינך יכול לראות זאת כחטא של אחד

האוננות מרעילה את הנשמה וכאילו רוצחת את התולדות שהיו יכולים להיות ממנה וגם נידה וכולי לכן חשבתי כי מכיוון ויש מנהג חרדי ללכת לזונות, הרי הוא האפשרות הפחות גרועה אינני מדבר על אלה שעוזבים את נשיהם לזונות, שזה לא נראה לי כל כך אלא על רווקים/בחורים שתקופה ארוכה בלי זה או זה עשויה לגרום להם נזקים גופניים או נפשיים

עלילת דם שקר

1. רב עמרם חסידא אירח בביתו שבויות לאחר שחרורן מהשבי. הניחן בעליית החדר,והסיר את הסולם המגשר בין הקומות כדי שלא תהיה אפשרות של מפגש ביניהם . עברה אחת מן השבויות בפתח העלייה ויצא ממנה "אור", מתוך תשוקה עזה נטל רב עמרם חסידא בכוחות עצמו את הסולם, שמשקלו הכבד דורש 10 אנשים כדי להרימו , הניחו בפתח העלייה והתחיל לעלות לכיוון השבויות, כשהגיע למחצית גובה הסולם , החליט להתגבר על יצרו, עצר וצעק : "אש בבית רב עמרם" באו חכמים וראו שייצרו המיני גבר עליו והתביישו, אמר להם: " מוטב תתביישו ממני בעולם הזה ולא תתביישו ממני בעולם הבא". (קידושין פא ע"ב).

 

מכאן נראה שהמעשה חמור, אבל חמור מדין שהן גויות או מצד המעשה עצמו?

 

  1. הגמרא במסכת חגיגה עמ' ט"ז (וכן במועד קטן ובקידושין דף מ') מביאה את דברי רבי עילאי (אלעה) הזקן שאמר כך:

"אמר רבי אלעה הזקן, אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירים אותו וילבש שחורים ויתעטף בשחורים ויעשה מה שליבו חפץ ואל יחלל שם שמיים בפרהסיה"

עכשיו אני מבין למה החרדים לובשים שחורים כל הזמן ונוסעים הרבה לקברי צדיקות חחחחחח.....

נשאל שאלה ואם אכן יצרו תוקפו במקום אחר מותר לו להיות עם אשת איש?

מותר לו להיות עם אשה נדה?

מותר לו להיות עם אשה קדשה? <חולם חסר חחח סתם>

מותר לו להיות עם גויה?

מותר לו לשכב עם בהמה? וכי בגלל ששם לא מכירים אותו הוא באמת יכול לעשות מה שליבו חפץ? במקום ההוא אלוקים לא נמצא חלילה, שם אין השגחה?

 

ורש"י אכן הסביר, שאם האדם נחוש בדעתו לעבור עבירה ואין מי שימנע ממנו, מוטב שיעשה זאת בצנעה ולא בפרהסיה כדי שלא יחלל שם שמיים ברבים.

ש"י כותב שכאשר אדם הולך למקום שאין מכירים אותו: "שמא יקל כוח יצרו" ואם חלילה חלילה עבר עבירה, טוב שעשה זאת בצנעה ולא בפרהסיה וכן פירש התוס'.

 

  1. על ההבנה ש"אפשר" ללכת לזונה, קשה גם מדברי הגמרא, שהרי בגמרא סנהדרין עא עמוד א' מסופר שאדם אחד נתן עיניו באשה אחת והיה חולה מאוד "ובאו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שתיבעל" (זה מזכיר לנו איזה פסיכולוג) וחכמים קבעו: "ימות ואל תבעל לו", ואף על פי שהאשה שמדובר שם היתה פנויה לפי אחת הדעות. ולמה, "כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות". למה חכמים, כשראו שיש פה שאלה של פיקוח נפש, לא נתנו לו עצה ללכת עם אותה אשה למקום רחוק עם בגדים שחורים? (כי להתחתן הוא לא רוצה אז שילך למקום אחר ויעשה מה שליבו חפץ).

ועיין שם בגמרא שאפילו לדבר איתה באופן אישי הם לא הרשו, אף על פי שהיה מדובר שם בפיקוח נפש.

 

  1. (שו"ת הריב"ש תכ"ב) בה התייחס לטיעון שפנויה מותרת. תמצית דבריו הובאו בשולחן ערוך יורה דעה קפ"ג סעיף א': "ואין חילוק בין פנויה לנשואה לענין איסור נידה וכל הבא על הנידה חייב כרת"

 

ולסיכום נראה כך: ואולי אולי תעלה בדעתך שתפנה לאשה פנויה ותבקש ממנה שתטהר את עצמה ככל משפט אשה נידה ותעשה בדיקות ושבעה נקיים ותטבול במקווה. אפילו אם היית מוצא פרוצה כזו שמוכנה לקדש את עצמה ולהטהר מטומאת נידתה ולהמתין לך ורק לך כמעט שבועיים, גם אז מה תעשה עם איסור קדֶשה שבתורה? (קדֶשה היינו זונה) ואיך יעלה בדעתך להיות עם אשה בלי כתובה ונישואין? ואם תעלה בדעתך, שאולי תמצא פרוצה גויה (אולי תבקש ממנה תעודת זהות והיא תראה לך שהיא לא יהודיה) אז אתה בכלל מסתבך, כי משכב עם נכריה עליו נאמר "ארור שוכב עם כל בהמה" (דברים כ"ז וראה בזוהר הקדוש פנחס רט"ז) אמור מעתה, אדם שמעלה בדעתו ללכת לאשה פרוצה, בין אם הוא נשוי בין אם הוא פנוי, העבירה היא קשה ביותר וחמורה מאוד ועונשה הוא גדול ככל דיני העריות שבתורה ובחז"ל. ולא יכול להיות שאדם ירפא מחלה גשמית במחלה רוחנית קשה ביותר. לכן בני, אל תלך בדרך איתם מנע רגלך מנתיבתם, אל תבקש לרפא את פחדך מהנשים בהליכה לבית פריצות. 

שורה תחתונה אסור ללכת לזונה או לאונן זה חמור ביותר ולתקן זאת למי שיודע קבלה יקח הרבה זמן והרבה סבל.

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דתיים-חילוניים
בחר
בחר