לוח השנה והמועדים שהיה נהוג בבית המקדש

פוסי 

עשיתי קצת חפירות" בעניין לוח השנה, ממליץ לשמוע את רחל אליאור

יוסי

  1. מוחלטות המקורות ממגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה ללוח שנה שמשי:

במגילות קומראן יש את המסמכים והמקורות המוקדמים ביותר המגדירות את לוח השנה היהודי, באופן מלא מוחלט וברור, בהוראות מפורשות לדיוק במועדים, למשל בפתיחת ספר היובלים[2], במגילות שונות[3], והעיקר הינו בספר היובלות בפרק ו', זהו הקטע הארוך ביותר שמפרט את לוח השנה ומעיד-מנבא שבני ישראל יחרגו מהלוח התורני:

"(מז) ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום(מח) והיה שנה תמימה, ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת. (מט) כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו, ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד. (נ) והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו, ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן, השנים תעתקנה ממקומן. (נא) ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד. (נב) ויזנחו את ראש החודש וזמנו, ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים. (נג) כי ידעתי את הדבר, וכהיום הזה אגידהו לך ולא אל בינתי אשען, כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים, מיוסדות חלוקת הימים. (נד) ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם. (נהוהיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנהנו) ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד. (נז) וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל. (נח) לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם. (נט) כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים. (ס) ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר."

4 עונות: חלוקת השנה לעונות בנות 90 יום + יום חג-מעבר (דגל או פגע), המתחילות תמיד בימי רביעי (יום בריאת המאורות) – והמסתיימות תמיד ביום ג': בספר היובלים תאריכי המבול הנזכרים מציינים את תחילת רבעי השנה – 1/1, 1/10, 1/7, 1/4, ולמועדי עונות אלו תכונות ימי השמש: דגלי חודש 1 ו-7 השמש נמצאת מעל קו המשווה (היום והלילה שווים בזמנם), יום דגל חודש 4 הינו היום הארוך בשנה, יום דגל חודש 10 הינו היום הקצר בשנה.      אין יום מיוחד לתחילת עונה וימי השוויון.

לפי עדת קומראן, כל חגי ישראל (כולל ראשי החודשים) נופלים בימים אלו בלבד: א' או ד' או ו' (בלוח השנה השמשי: פסח, ראש השנה וסוכות תמיד ביום ד', כיפור תמיד ביום ו'. שבועות תמיד ביום א'). יוצא שאין מועדים שחלים בשבת 

 

 

פוסי 

עשיתי קצת חפירות" בעניין לוח השנה, ממליץ לשמוע את רחל אליאור

יוסי

  1. מוחלטות המקורות ממגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה ללוח שנה שמשי:

במגילות קומראן יש את המסמכים והמקורות המוקדמים ביותר המגדירות את לוח השנה היהודי, באופן מלא מוחלט וברור, בהוראות מפורשות לדיוק במועדים, למשל בפתיחת ספר היובלים[2], במגילות שונות[3], והעיקר הינו בספר היובלות בפרק ו', זהו הקטע הארוך ביותר שמפרט את לוח השנה ומעיד-מנבא שבני ישראל יחרגו מהלוח התורני:

"(מז) ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום(מח) והיה שנה תמימה, ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת. (מט) כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו, ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד. (נ) והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו, ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן, השנים תעתקנה ממקומן. (נא) ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד. (נב) ויזנחו את ראש החודש וזמנו, ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים. (נג) כי ידעתי את הדבר, וכהיום הזה אגידהו לך ולא אל בינתי אשען, כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים, מיוסדות חלוקת הימים. (נד) ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם. (נהוהיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנהנו) ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד. (נז) וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל. (נח) לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם. (נט) כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים. (ס) ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר."

4 עונות: חלוקת השנה לעונות בנות 90 יום + יום חג-מעבר (דגל או פגע), המתחילות תמיד בימי רביעי (יום בריאת המאורות) – והמסתיימות תמיד ביום ג': בספר היובלים תאריכי המבול הנזכרים מציינים את תחילת רבעי השנה – 1/1, 1/10, 1/7, 1/4, ולמועדי עונות אלו תכונות ימי השמש: דגלי חודש 1 ו-7 השמש נמצאת מעל קו המשווה (היום והלילה שווים בזמנם), יום דגל חודש 4 הינו היום הארוך בשנה, יום דגל חודש 10 הינו היום הקצר בשנה.      אין יום מיוחד לתחילת עונה וימי השוויון.

לפי עדת קומראן, כל חגי ישראל (כולל ראשי החודשים) נופלים בימים אלו בלבד: א' או ד' או ו' (בלוח השנה השמשי: פסח, ראש השנה וסוכות תמיד ביום ד', כיפור תמיד ביום ו'. שבועות תמיד ביום א'). יוצא שאין מועדים שחלים בשבת 

אולם במקום אחר טענת "החגים לא נדדו אלא היו בתאריכים קבועים ותמיד נפלו על שבת".

 

בלוח העברי - ראש השנה לעולם אינו יכול להיות יום ראשון, רביעי, או שישי.

 

הקצור - האיסיים עשו מה שבא להם, הלוח שלהם לא היה הלוח העברי, ומאד אפשרי כי עשו כל מלאכה ביום אשר על פי הלוח העברי היה יום כפור...הם היו כת פורשת (runaway sect).

 

בעקרון, כתבי כת זו ענינו חוקרים למטרה אחת בלבד - בקורת המקרא...

שלום פוסי

יושבי קומראן היו כוהנים שגורשו מבית המקדש עם השתלטות החשמונאים על ירושלים.

בקומראן לא היו איסיים.

הכתבים בקומראן כולם היו כתבי קודש שהובאו מספריית בית המקדש.

בלוח השמשי החגים אכן אינם נודדים, לוח זה שימש עד השתלטות החשמונאים בחסות סלוקוס שהניח את היסוד ללוח הירחי.

את יכולה לבדוק את החגים העבריים בלוח האזרחי. כל שנה החגים העבריים מופיעים בתאריכים אחרים.

יוסי

שלום פוסי

יושבי קומראן היו כוהנים שגורשו מבית המקדש עם השתלטות החשמונאים על ירושלים.

בקומראן לא היו איסיים.

הכתבים בקומראן כולם היו כתבי קודש שהובאו מספריית בית המקדש.

בלוח השמשי החגים אכן אינם נודדים, לוח זה שימש עד השתלטות החשמונאים בחסות סלוקוס שהניח את היסוד ללוח הירחי.

את יכולה לבדוק את החגים העבריים בלוח האזרחי. כל שנה החגים העבריים מופיעים בתאריכים אחרים.

יוסי

"בלוח השמשי החגים אכן אינם נודדים...את יכולה לבדוק את החגים העבריים בלוח האזרחי" ???

שוב התבלבלת.

אין לי מה לבדוק!

את חשבון הלוח העברי אני מכירה היטב ויודעת כי החגים קבועים בלוח עברי ירחי, אך אינם נופלים בקביעות על יום מסוים בשבוע או על תאריך מסוים קבוע בלוח השמשי. חשבון הלוח העברי מבוסס על שני קבועים - האחד הוא מולד בהר"ד, והאחר הוא הארך הממוצע של חודש ירחי  - 29 ימים, 12 שעות, 793 חלקים (בשעה - 1080 חלקים). לאחר גמר החישוב עשוי א' תשרי להידחות מטעם ארבע דחיות הלכתיות, 1) לא אד"ו ראש, 2) מולד זקן, 3) גטר"ד, 4) בט"ו תקפ"ט.

זאת אינך צריך לספר לי .

 

הלוח העברי הוא לוח ירחי, הכולל מנגנון עיבור המבטיח שהחגים לא יחרגו מעונת השנה בה עליהם להיות נחוגים.

 

מה שטענתי הוא כי לא אפשרי לחוג את פסח בי"ב ניסן או בי"ח ניסן, אלא דווקא בט"ו ניסן ולא אחרת, שבועות - ו' סיוון ולא אחרת, כפור - י' תשרי ולא אחרת. סוכות - ט"ו תשרי ולא אחרת.

 

אם מישהו חוגג חגים עבריים אחרת - אין אלה חגים עבריים, אלא מין החלטות פקידותיות שרירותיות של שררה כלשהי.

 

בימי רבן גמליאל הזקן, טרם שהיה ידוע החישוב (החישוב התפרסם על ידי הילל השני בשנת 359), היה קיים בית דין של קדוש החודש, שהיה יושב ומצפה לעדי ראיה שראו ירח נולד, על מנת להכריז ראשית חודש. לדייני בית הדין היו שיטות משלהם להזמת עדים לא אמינים.

חובה היתה על עדים לעשות כל שביכלתם כדי להגיע אל מושב בית הדין.

אם עד היה חולה - מותר היה לטלטלו באלונקה בעצם השבת כדי שיעיד.

אם היו הדרכים בסכנת לסטים או חיות רעות - מותר היה למלווי העד לשאת נשק בעצם השבת כדי שיעיד.

 

מכל מקום, הכרזה על פי עדים (נהוגה עד היום באסלאם, וצעירים רבים צופים בשמים לקראת מועד משוער של מולד בלהיטות להיות הראשונים לגלוי חרמש ירח חדש) - גם אם פחות מדויקת מן החישוב - עדיין מבטיחה שהחגים יהיו נחוגים במועדם הירחי.

ספר יובלים, לעומת זאת, מורה להתעלם מן הירח, ולמעשה הנהיג שכל החודשים בני 30 יום - ענין מופרך לחלוטין.

 

פשוט קשה לי להאמין כי חגי ישראל נחוגו בתאריכים "שמשיים קבועים". אם כך היה הדבר - לא היו אלה חגים עבריים...

פוסי שלום

הלוח העברי הנהוג היום הוא אכן לוח ירחי.

הביטחון שאת מפגינה מושפע מהמצב הקיים היום אליו הורגלת וחונכת.

בתקופת בית ראשון האזור היה תחת השפעה מצרית ולכן נהוג היה לוח שנה שמשית, עם כל המשתמע לגבי החגים.

עם הכיבוש של שומרון האזור נכנס להשפעה מסופוטמית ואיתו לוח  השנה הירחי, תחילה אדמיניסטרטיבי ואחר כך גם דתי.

עם חורבן בית שני השתלטו חז"ל על סדר היום הדתי והנהיגו לוח שנה ירחי דומה לזה המקובל היום.

העניין די מורכב, אני כתבתי בהשפעת הספר מלחמת לוחות השנה מאת ד"ר מיכאל חיוטין וזיכרון ונשייה מאת פרופ' רחל אליאור.

אבל את כבר יודעת כל מה שצריך לדעת.

קטונתי

יוסי

 

אינני מתווכחת עם צווים של שררה זו או אחרת.

אני אך טוענת כי אם החגים העבריים נחוגו במנותק מ"מופעי הירח" הרלבנטיים (מולד, או ירח מלא) - לא היו אלה חגים כפי שצוותה התורה...

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דתיים-חילוניים
בחר
בחר