לוח השנה והמועדים שהיה נהוג בבית המקדש

פוסי 

עשיתי קצת חפירות" בעניין לוח השנה, ממליץ לשמוע את רחל אליאור

יוסי

  1. מוחלטות המקורות ממגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה ללוח שנה שמשי:

במגילות קומראן יש את המסמכים והמקורות המוקדמים ביותר המגדירות את לוח השנה היהודי, באופן מלא מוחלט וברור, בהוראות מפורשות לדיוק במועדים, למשל בפתיחת ספר היובלים[2], במגילות שונות[3], והעיקר הינו בספר היובלות בפרק ו', זהו הקטע הארוך ביותר שמפרט את לוח השנה ומעיד-מנבא שבני ישראל יחרגו מהלוח התורני:

"(מז) ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום(מח) והיה שנה תמימה, ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת. (מט) כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו, ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד. (נ) והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו, ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן, השנים תעתקנה ממקומן. (נא) ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד. (נב) ויזנחו את ראש החודש וזמנו, ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים. (נג) כי ידעתי את הדבר, וכהיום הזה אגידהו לך ולא אל בינתי אשען, כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים, מיוסדות חלוקת הימים. (נד) ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם. (נהוהיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנהנו) ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד. (נז) וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל. (נח) לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם. (נט) כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים. (ס) ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר."

4 עונות: חלוקת השנה לעונות בנות 90 יום + יום חג-מעבר (דגל או פגע), המתחילות תמיד בימי רביעי (יום בריאת המאורות) – והמסתיימות תמיד ביום ג': בספר היובלים תאריכי המבול הנזכרים מציינים את תחילת רבעי השנה – 1/1, 1/10, 1/7, 1/4, ולמועדי עונות אלו תכונות ימי השמש: דגלי חודש 1 ו-7 השמש נמצאת מעל קו המשווה (היום והלילה שווים בזמנם), יום דגל חודש 4 הינו היום הארוך בשנה, יום דגל חודש 10 הינו היום הקצר בשנה.      אין יום מיוחד לתחילת עונה וימי השוויון.

לפי עדת קומראן, כל חגי ישראל (כולל ראשי החודשים) נופלים בימים אלו בלבד: א' או ד' או ו' (בלוח השנה השמשי: פסח, ראש השנה וסוכות תמיד ביום ד', כיפור תמיד ביום ו'. שבועות תמיד ביום א'). יוצא שאין מועדים שחלים בשבת 

 

 

שלום פוסי

יושבי קומראן היו כוהנים שגורשו מבית המקדש עם השתלטות החשמונאים על ירושלים.

בקומראן לא היו איסיים.

הכתבים בקומראן כולם היו כתבי קודש שהובאו מספריית בית המקדש.

בלוח השמשי החגים אכן אינם נודדים, לוח זה שימש עד השתלטות החשמונאים בחסות סלוקוס שהניח את היסוד ללוח הירחי.

את יכולה לבדוק את החגים העבריים בלוח האזרחי. כל שנה החגים העבריים מופיעים בתאריכים אחרים.

יוסי

פוסי שלום

הלוח העברי הנהוג היום הוא אכן לוח ירחי.

הביטחון שאת מפגינה מושפע מהמצב הקיים היום אליו הורגלת וחונכת.

בתקופת בית ראשון האזור היה תחת השפעה מצרית ולכן נהוג היה לוח שנה שמשית, עם כל המשתמע לגבי החגים.

עם הכיבוש של שומרון האזור נכנס להשפעה מסופוטמית ואיתו לוח  השנה הירחי, תחילה אדמיניסטרטיבי ואחר כך גם דתי.

עם חורבן בית שני השתלטו חז"ל על סדר היום הדתי והנהיגו לוח שנה ירחי דומה לזה המקובל היום.

העניין די מורכב, אני כתבתי בהשפעת הספר מלחמת לוחות השנה מאת ד"ר מיכאל חיוטין וזיכרון ונשייה מאת פרופ' רחל אליאור.

אבל את כבר יודעת כל מה שצריך לדעת.

קטונתי

יוסי

 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דתיים-חילוניים
בחר
בחר